17-11-2007, 11:49
|
|
|
חבר מתאריך: 24.06.07
הודעות: 16
|
|
שחור-לבן
הוא: אדום
היא הייתה שם באדום
לא ידעתי מה לחשוב ,מה זה לחשוב?
לא ידעתי מה להגיד
כי לחשוב אני יכול מה שאני רוצה
אבל להגיד
להגיד זה כבר סיפור אחר
הטריף אותי כול העניין הזה
אני אומר לעצמי אם הייתי יכול לקרוא מחשבות
מחשבות- אם היינו יכול לקרוא מחשבות זה היה פותר את העניין?
היא: שחור
הוא שם בשחור
אני לא מאמינה שהוא מתחתן איתה איך הוא יכול לעשות את זה
הרי לנו היה הכול- מה הוא מצא שם?
הוא: עכשיו? לא אני לא יכול עכשיו, אחרי כול מה שהיה אני פשוט לא יכול,
אבל זהו, זה הולך להיות לכול החיים, אם לא עכשיו אז מתי?
איזה חיוך אלוהים ,אני לא עומד בזה והעיניים, פשוט לשקוע בהם
איזה אדיוט אני ,מה ,מה אני עושה ...תחשוב
היא: מה אני עושה לעצמי?, למה אני פה בכלל?
(נשימות עמוקות) מה נסגר איתי ?, זהו אני הולכת אני לא עומדת בזה...
(מרגישה תפיסה חזקה בזרוע ,לא רואה את הפנים, לא מסוגלת להוציא הגה
פתאום אנחנו בפינה חשוכה.)
הוא: מה את עושה פה ? למה באת בכלל?
היא: אני לא יודעת, אני הולכת תעזוב אותי...
הוא: לאן?
היא: רחוק מכאן זה מה שבטוח.
הוא: (שומע את הפסנתר ומרגיש את חום הנשימות שלה) אני לא יכול, די
היא: מה די, מה לא יכול , אתה כבר שם ,בחליפה השחורה שלך, הבושם שאני הכי אוהבת
והזיפים הקצרים שלך, שם מתחת לגג העולם לבד מול ההחלטה הכי שגוייה בחיים שלך ואתה יודע את זה..
הוא: למה את עושה את זה?
היא: כי דחפת אותי לפינה הזאת מסיבה מסויימת ועכשיו אני רוצה לדעת מהי
הוא: (נע קדימה,נצמד, לב אל לב, נשיקה, כאב,בלבול, החום מגיע עד למעלה,טיפה על המצח)
אני לא יכול נעומי...
נעמי: למה ?
הוא: כי היא בהריון...
נעומי: (שתיקה ,נשימות עמוקות,חום) זה לא פייר (שתיקה) בטוח שלך?
הוא: לא בוודאות
נעומי: אתה יודע שזה לא הגיוני, די, (שתיקה) בוא נלך...
הוא: אבל נעומי (נפסק באמצע על ידה)
נעומי: בלי אבל , תמיד אמרנו שזה לא אנחנו שקובעים נכון? נכון שאמרנו?
הוא: את יודעת את האמת וזה מה שחשוב
נעומי: האמת הזאת צריכה לצאת החוצה ,לא להישאר בכלוב
הוא: אני חייב ללכת... (לוקח צעד אחורה,הידיים מחליקות, מתרחקות)
נעומי: (את חייבת לעשות משהו תפסיקי לחשוב ,תגידי משהו תגידי משהו)
תומר. . .
תומר: (תוך כדי עזיבה,איטי,עמוק,תוך נשימה כבדה) אני אוהב אותך. . .
|