שיר שכתבתי לפני שנה וחצי בערך ,
שיר שלא נכתב עלי - אלא בכללי =]

מתפשטת / שחר ברסאנו

מתפשטת,

ולראשונה יש לה מטרה,

מתפשטת,

מוכיחה לו כמה התבגרה

בעודה שוכבת עירומה מבגדים

דמעות גדולות מכסות את הפנים



רועדת..

ואותו זה לא מפחיד

רועדת..

האם זה מה שהוא רצה תמיד?

אני כבר לא ילדה.. אומרת

אני רוצה אותך.. לוחשת



ושהבוקר שוב עולה

הכל עכשיו מתגלה

לאט לאט היא מתלבשת

עכשיו, היא הולכת



היא כלל לא נהנתה,

הכאב מורגש עכשיו כל כך

הוא כלל לא אהב אותה

עכשיו זה מוכח



מבטיחה להתגבר,

היא אומרת

להתגבר,

היא דורשת

דמעות גדולות מכסות את הפנים,

והיא לא מבינה

שלהתגבר,

זה מבפנים

- אני לא סובלת מבעיה נפשית , אני נהנת ממנה ! -

עמוק (תרתי משמע).

מראה שהפגיעה באה מהחיצוניות אבל היא עמוק בפנים

אהבתי תפאנצ'ליין וגם השיר טוב.
שכוייח

פגועה...
כמו אלו מעליי, אהבתי את השורה האחרונה, שכן היא הנכונה והאמיתית,
אמת אבסולוטית של כולם...
להתגבר בא מבפנים בלבד.
אהבתי את הכתיבה הפשוטה, מוסיף מאוד לקריאה.


שיר מקסים.


דניאל.

אני אהיה לי אש מאנשים קרים