http://news.walla.co.il/?w=//1194870

לפי הכתבה בוואלה, הניסוי הראשון ייערך בשנת 2008, האם זה אומר שהכלי כבר קיים?

האם הניסוי יתבצע "על יבש" או "על רטוב" והיכן ?

לפי הכתבה, כנראה שהכלי לא קיים, אלא מדובר בניסויים ראשוניים.

נשמע לי מיותר, בעולם שבו יש טק"ק ארוך טווח. חוץ מהעובדה שכלי טיס הוא רב פעמי.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כמה טילי טק"ק אתה מכיר שאפשר לתפעל כמו כלי טיס, אפילו כטב"ם, ושיכולים לקחת 1500 טון של תחמושת?

כשאומרים שזה נועד נגד מתקני גרעין, זה קצת מופרך, זה הכל.
אני מכיר את ההשוואה כלי טיס-טיל.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני לא מכיר שום דבר ( פרט לרכבת ואניית מערכה) שמסוגלים לשאת 1500 טון חימוש (כנראה פליטת קולמוס).

OK, אז פספסתי משהו. צריך עיון.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זאת הנקודה שלי, כתוב שם שהכלי מסוגל לקחת יותר מ 1500 טון חימוש.. ( ?! ).

אני לא מבין בכלל איך זה הולך לעבוד.. רק המנועים וכמות הדלק שהמפלצת הזאת תצטרך עולים על כל דבר הגיוני

העצם הכי מסיבי בחלל הוא תחנת החלל הבינלאומית. כשיסיימו לבנות אותה היא אמורה להיות בעלת מסה של 450-500 טון, כל השיגורים לתחנה עד היום העלו פחות משני שליש ממסה זו.
קחו בחשבון את המספרים האלו כשאתם מדברים על מטען פצצות של עשרות טונות במסלול סביב כדור הארץ.
במחירים של היום, להעלות למסלול מטען פצצות של זוג מטוסי רעם יעלה הרבה מעל מאה מיליון דולר - וזה רק עלות הטסת החימוש עצמו! עכשיו נראה מי יגיד ששעות מנוע של מטוס זה דבר יקר...

מצאתי את זה :
http://www.space.com/businesstechno...con_030723.html

כתבה משנת 2003 - הרכב מתוכנן להמריא מהקרקע ולשאת עד 12,000 פאונד (כ-5.5 טון) חימוש בצורת טילים מונחים שכל אחד מהם נושא 1000 פאוד פצצות (פחות מ-500 ק"ג - לא הרבה לטיל).

לא הצלחתי למצוא עידכונים להתקדמות הפרוייקט ובאיזה שלב הוא נמצא.

מעניין מאיפה וואלה הביאו 1500 טון...

גם זה הרבה מאוד..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הפרויקט הזה מזכיר לי נורא את הסרט ספייס קאבויס
שלווין סובייטי שנושא טילים חמושי ראשיי נפץ גרעינים
מחליט להתקלקל וכמובן מי שנשלח לתקן אותו הם האמריקיאים (:
נ.ב- כנראה שהסרטים מתחילים להפוך למציאות בשלב כל שהוא

הכתבה המקורית שממנה כולם מצצטים.
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לעשות קצת סדר בדברים:
בחקיקה הקונגרס מאשר כספים ל-
1) "רכב היפרסוני". (זה פרסום ראשון עליו דרך-אגב?)
2) "רכב-שיגון קטן לא-מאויש":

ציטוט:

Darpa is also developing a small unmanned launch vehicle that would provide "responsive and affordable" access to space, for less than $5 million per launch. The first test flight was made in March. It would be capable of re-launching satellites that had been attacked, or acting as a fast-moving replacement for a damaged satellite with intelligence sensors of its own that could identify enemy installations.

-אשמח אם מישהו יכול להביא עוד מידע בנושא.
3) ה-Flacon Project הוא ה-"רכב ההיפרסוני"?

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

ממה שקראתי - הרעיון הוא להוריד פצצות על מטרה קרקעית במהירות הגבוהה פי 25 ממהירות הקול.
אני זוכר שחבר מהמילואים, ד"ר לפיזיקה, אמר לי שאם ניתן היה להטיס מאסה של קילו לכדור הארץ במהירות האור - זה היה משמיד את כל האנושות.
האם הפיזיקאים שבינינו יכולים להסביר מה יכולה לעשות מסה של טון, אפילו בלי חומר נפץ, שיורדת לקרקע במהירות של פי 25 ממהירות הקול?

לא צריך להיות ד"ר לפיזיקה, מספיקה פיזיקה תיכונית כדי להעריך סדרי גודל.
הנוסחה לאנרגיה קינטית היא E=0.5MV^2, כך שמסה של טון שנעה ב7500 מטר לשניה (אם נעגל את מאך לבערך 300M/S) היא בעלת אנרגיה קינטית של קצת פחות מ-30 מיליארד ג'אול. להשוואה, פיצוץ טון TNT משחרר אנרגיה של קצת יותר מארבעה מיליארד ג'אול.
בקיצור, זרוק סובארו מהחלל והמקום בו היא תיפול ירגיש כאילו ירדו עליו 7 טון TNT (שזה בערך מה שהורידו על הכור העיראקי במבצע אופרה, לא?)

אשמח אם מישהו יבדוק אם טעיתי איפה שהוא בחישובים.

ואם נוסיף לזה חומר נפץ? זה יהיה זניח?

השאלה היא מה קורה לאותה אנרגיה קינטית, וכיצד היא משתחררת. סביר להניח שרובה יעבור לכדור הארץ- זאת אומרת, האדמה תספוג את רוב הזעזוע, והאנרגיה תתפזר בקרקע (זאת אומרת, גושי אדמה יעופו קצת, ואולי תהיה עליה של חצי מעלה של כמה מ"ק של אדמה.).


בכל מקרה, לא נראה לי סביר שעצם כלשהו יגיע בנפילה חופשית למהירות כזו. החיכוך שהאויר מפעיל פורפורציוני למהירות העצם, ולכן ככל שהמהירות גדלה, החיכוך גדל. ישנה מהירות שיווי משקל אליה מגיעים בנפילה חופשית. לשם השוואה, אדם שנופל מגובה רב מאד, יגיע לכל היותר למהירות של כמה מאות בודדות של מטרים לשניה.

במהירויות כאלו, זמן המעבר בחלקים היותר דחוסים של האטמוספירה הוא קצר מאוד, ומדובר בגופים בעלי מסה סגולית גבוהה בהרבה מזו של גוף האדם.
באשר לפיזור האנרגיה, זו עוד נקודה חשובה ודווקא מאוד מועילה כשמעוניינים בחדירת בונקרים או בפגיעה נקודתית עם נזק סביבתי נמוך.

ואגב, באשר לכתבה המקורית - נראה לי שסוף סוף אפשר לקבור את תיאוריות הקונספירציה על מטוס האורורה המיתולוגי שלכאורה טס כבר כמה עשורים. אם היה לאמריקאים דגם מבצעי כזה הם לא היו מתקצבים בסכום כל כך מטורף פרוייקט עתידי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ במהירויות כאלו, זמן המעבר בחלקים היותר דחוסים של האטמוספירה הוא קצר מאוד

השאלה היא לאיזו מהירות העצם מגיע, גם בחלקים הפחות דחוסים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ ומדובר בגופים בעלי מסה סגולית גבוהה בהרבה מזו של גוף האדם.

ומדוע זה משנה? מהירות הנפילה אינה תלויה במסה, כידוע.

מהירות הנפילה באטמוספירה כן קשורה למסה סגולית. בגלל זה את ההדגמה היפה של הפלת נוצה ופטיש הצליחו לעשות רק על הירח. לגוף אדם הנופל מגובה 450 ק"מ התנגדות אויר גבוהה יותר מאשר לחודרן טונגסטן בעל אותה מסה המוטל מאותו גובה.

זה רק בגלל הצורה החיצונית (שמקטינה או מגדילה את הגרר).

ניוטון כבר הוכיח את זה.

זה לא היה ניוטון, זה היה אחד המדענים האיטלקיים שהפיל כדורים ממגדל פיזה (נדמה לי שגלילאו). אז כן, אם אתה רוצה לדקדק על קוצו של יוד היחס בין שטח פנים למסה הוא מינוח יותר מדוייק בין מסה סגולית (היחס בין מסה לנפח). זה עדיין לא משנה את העובדה שמה שחימוש קינטי שיזרקו מהחלל יעמוד בפחות גרר מהאטמוספירה מאשר אדם שיזרקו מחללית.

זה ודאי נכון, אולם גם לו ישנה מהירות שיווי משקל. אני מתקשה להאמין שהוא מגיע לכזו מהירות. טיל בליסטי מגיע בכחמישה עשר מאך.

אני לא בטוח שמאך שייך פה, כיוון שמדובר בעצם שמאבד גובה במהירות ולכן גם התנגדות האוויר גדלה כל שנייה.

עשיתי תרגיל בפיזיקה תיכונית:
הנחות : מהירות בשיגור: 300*6
משקל פצצה : 1 טון
גובה שיגור : 200 ק"מ

האנרגיה הקינטית והפוטנציאלית בתחילת המסלול מיתרגמים לאנרגיה קינטית בסוף ( הנחה- אין הפסדי גרר וחימום )

יוצא לי שלא מקבלים יותר ממאך 9 בסוף המסלול.

אשמח אם מישהו יבדוק אותי.

אם כבר מעלים כזה משקל, לא כדאי להעלות נאוטילוס יחד עם כור גרעיני קטן למסלול סביב כדור הארץ?

יתרונות:
בחלל אין בעיה של ערפיח ועננות, וכך כל טיל בליסטי יושמד ברגע שהוא יוצא אל מחוץ לאטמוספירה.

השמדת טילים ללא מפגעים סביבתיים.

בעיות:
מרחקים עצומים (עשרות קילומטרים או מאות, אם מדובר בלויין שנשאר מעל אותה נקודה), דבר הדורש מיקוד מטורף של הקרן כדי שתהיה לה יכולת לגרום נזק.

טילים בליסטיים בנויים לעמוד בטמפ' גבוהות (בשביל שלב החדירה לאטמוספירה) כך שיתכן שחימום הטיל על ידי קרן הלייזר לא יפגע בטיל.