הכל התחיל עם הצלצול,צלצול הזירה המוכר
שני הצדדים כבר בפינות שלהם
כל אחד וסיבותיו להלחם

בפינה האדומה
המחפש כמה לאהבה
נחוש הוא כמו שלעולם לא היה
המוטיבציה שלו מסרבת להעלם
ועם כל ניצוץ ממנה ,מסרב הוא עוד יותר להרדם

מולו בפינה השחורה,
עם אותו שיריון המוכר ,
שכל אחד מכיר ובונה לו מסביב
אותו אדום פועם שמשנה חיים שלמים
השיריון כשמו בא להגן
יודע היטב שצלקות משאירות את חותמן

ושניהם נאבקים,מזיעים,נלחמים
ממשיכים ומותשים
כל אחד וסיבותיו
אחד רוצה לזכות בנערה הנאווה שעומדת לה ביציע
עדיין מתלבטת ומתחבטת
אם רוצה היא לעזור לאהבה ולהריע
השני דובק בעובדות ,
כבר נכווה הוא על ידה בעבר
ולכן הוא מצטייד בשיריון


מספר סיבובים עברו
ללא הכרעה הם נותרו
הנערה עדיין את קולה לא השמיעה
מדי פעם שפתיה נעות
אך קולה אינו בוקע

האם הנערה תבין ?
שעם כל סיבוב העובר,
אגרופיה של אהבה נחלשים
את חיזוקיה הם מחפשים
השיריון נשאר עמיד
כאשר עמידתה על הגדר
רק מחזקת את טענתו.
נאבקים הם ,
מחפש האהבה
והשיריון המגן ,
ממשיכים להתגנח ולדמם

בסוף ,כך אני חושש
המאבק ,הזיעה והדם
כולם יהיו לחינם .
המאבק ממשיך
אבל תסתכלו עליה,
נראה שהנערה עוזבת את היציע ...

בקיצור, אהבתי

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

שלום לך !

אהבתי
מאיך שפיתחת את הרעיון,
שני הצדדים שבתוכינו,
עד לסוף.

הלוואי שנתן משקל לצד המואר שבנו, כדי שלא נפספס הזדמנויות של אהבה, של הגשמה בחיים שלנו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שמח שאהבתם .

בער בי לבטא מאבק פנימי שהתחולל בתוכי ונדמה לי שהמסר סה"כ די עבר .

לגבי המשפט האחרון שלך ,
I'll say amen to that , אהבה היא בין הדברים הבודדים ששווים את המאבק הזה ...
כמו גם הבחורה היפה שהיא הנערה בשיר

השיר נורא יפה!
אהבתי איך שחיברת הכל. והסוף המושלם
יש לי מין קטע כזה עם סוף שהוא לא טוב.
אז נורא אהבתי