מכיוון שאני נאלץ לנסוע לעבודתי ברכבת ישראל אני נתקל מדי יום בחיילי צה"ל.
שמתי לב שרבים מהחיילים- קרביים ותומכי לחימה, לא מקפידים על גילוח ועל הופעה צבאית תקנית- חולצה במכנסיים, גומיות בנעליים.
פשוט נראה לי ש "היד קלה" על מתן אישורי זקן או שפשוט מ"צ לא עושה את עבודתה...
בעברי הצבאי ( לפני 3 שנים) הייתי סמ"פ בשריון, ואוי ואבוי לחייל שלי שלא היה מגיע לבסיס מגולח ומסודר!!!

מה אתם חושבים על הנושא?

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

אני אישית עוד לא שירתתי
אבל זה גם מעצבן אותי שאין הקפדה
אני גם כל הזמן רואה הופעות מרושלות
לדעתי צריך להגביר את הפיקוח,ולהחמיר קצת עם העונשים
לא נעים להגיד אבל רוב אלה שאני רואה מרושלים זה ג'ובניקים מהקרייה

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
צוות גל
הצוות שלי

אנא הימנע מלגיב בפורום הזה כדי לחסוך לנו את חסימתך.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הנושא כבר עלה כאן לדיון, יותר מפעם אחת. קיצור הדעות-

1. זה נוראי, זה הבסיס למשמעת, לחיילות, ובהמשך למקצועיות. זה חלק מהסיבה לרמה הנמוכה לבנון 2 (דעה בה החזיקו בעיקר אלה שאחרי צבא)
2. עזבו אתכם, תנו לנשום, מה הקשר בין זה למקצועיות (דעה בה החזיקו בעיקר חיילים פעילים)

אגב, היום כל חייל זכאי לגדל זקן, לא צריך אישור רפואי. ישנן יחידות בהן מחמירים ולא מאפשרים את זה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש ויש. אני נתקל גם בהרבה חיילים מסודרים כל יום, ועד לא מזמן, גם אני הייתי כזה.

לגבי אישורי זקן, כמו שנאמר, היום כל חייל זכאי לגדל זקן בלי הסברים מיוחדים.

..

אני רואה בהופעה חלק בסיסי מנושא ההקפדה האישית של החייל על מכלול "חיילות הפרט", מרמת השליטה באיך לשרוך נעליים נכון ועד רמת האיך לפגוע עם כוונות ברזל במטרת דמות במרחק 150 מטר (שלא לדבר על קצה טווח הסער, 250).

כמו שחשבתי כמ"מ שחיילים צריכים לתרגל תס"ח בתור שיעור בסיס לנושא ההתייחסות לחברים שמסביב והתאמת תנועתך כפרט אל המסגרת שסביבך. אח"כ כשמתחילים לדבר על דילוגים או שיפורי עמדות באופן מתואם וחיפויים הדדיים החיילים כבר לא מופתעים מהצורך לשים לב למי שסביבם ומה שהוא עושה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

באמת, זו סיבה עניינית, והרבה פעמים שאלתי את עצמי למה צריך את ההתנהלות הרומית-פרוסית הזאת...

בקשר להופעה, כבר שנו חכמים שהכל מתחיל בגומיות הנעלים.
תמיד כשמתחילים התרוצים "עיפות, פעילות מבצעית, בלה בלה", אני נזכר איך התותחן הזרקן שלי, אחרי 35 יום בלובנאן חורף, באחת בלילה מחוץ לש"ג של העגל, הוציא משחה ומברשת וכל הצוות צחצח את הנעלים... בלי שאף אחד יאמר להם (ואז תפשנו טרמפים בניגוד לפקודות שהיו להשאר את הלילה בבסיס).