שלום, זהו האשכול הראשון שאני פותח כאן.
נתבקשתי למצוא מעט מידע על יצחק גרינבאום ולא מצאתי מידע מתאים במנוע החיפוש "גוגל" ולכן אני שואל כאן: אני צריך לדעת שנת לידה ופטירה, תפקידים עיקריים, מקוחם לידה,שנת עלייה לארץ וכו'.
תודה מראש.

ראוי שתסתפק בויקיפדיה המתמצתת:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99...%95%D7%99%D7%9D

http://www.daat.ac.il/warsaw/79.htm

http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/...%20-%201038.pdf

אני מצרף קטע מתוך עבודה / מאמר אודות אליעזר גרינבוים ואת הקישור למאמר המלא:

בתחילת דרכו בבירקנאו, היה אליעזר מוקף בחברים שהכירוהו כראש הועד במחנה הצרפתי. לדברי יצחק גרינבוים, הם שהציעו שיהיה מפקח הממונה על הסדר- סגן לראש הצריף, שהיה פושע פלילי פולני אלים, בשם לודוויק קונצ'אלה.[1] לפי ראיונות עם מאיר הרטמן, רבקה, עמי (בת-עמי) ומתי גרינבוים, ולפי סיפרו של רומן פריסטר - אחרי המלחמה סיפר אליעזר שלקח עליו את התפקיד בצו המפלגה הקומוניסטית. [2] לפי ספרו של בער מארק "מגילת אושוויץ" אליעזר מונה בהמשך לראש צריף, וגם הצטרף לשורות המחתרת במחנה. [3]

כיצד מילא אליעזר את תפקידו? קשה למצוא גישה לעדויות של אנשים שהכירו אותו באושוויץ ושעליהם היה אחראי. אמינותן של העדויות שקיימות מוטלת בספק, במיוחד לאור השפעות אפשריות של הדיון הציבורי סביב המקרה, מאז המשפט שנערך לו בפריז אחרי המלחמה ועד היום[4]. השמועות והסיפורים רבים. רובם מציירים קאפו אכזרי מאד ושונא יהודים. מנגד, אחיו יונתן מתאר את המצב כך: "...ניסיונותיו להציל ולשפר את המצב, לקבל על עצמו את האחריות על הסדר בתוך הצריף על מנת למעט את התערבותו הרצחנית של ראש הצריף, לא הובנו ע"י מחנה של אלף איש מבוהלים ומיואשים, שהמוות ריחף לנגד עיניהם".[5] לתמונת מצב זו נתייחס בפרקים הבאים.

מסוף שנת 1943 נשלח אליעזר לעבוד בהנהלת מכרות הפחם ביבישוביץ. בינואר 1945, עם התקדמות הצבא האדום, פינו הנאצים את אושוויץ ופיזרו את האסירים בעשרות מחנות שבחבלים המערביים של הרייך.[6] את אליעזר שלחו לבוכנוואלד, כשאת חלקה של הדרך עשו בקרונות פתוחים וחלקה ברגל. בהליכה, מי שהזדנב - נורה במקום. כך סחב אליעזר על גבו חבר, פולני קומוניסט והציל את חייו.[7] בבוכנוואלד ערכו האסירים לאליעזר משפט אחים, באשמת התאכזרות והכאה. ועדת האסירים שדנה בהאשמות זיכתה אותו. בימיו האחרונים של המחנה השתתף אליעזר בהתגוננות אנשי המחנה מול ניסיונות אנשי ה-ס.ס. לחסלם. לאחר שחרורו פנה לעבודה ציבורית בקרב האסירים לשעבר, ועסק בתעמולה בקרב הפולנים להחזירם למולדתם.[8]

http://216.239.59.104/search?q=cach...clnk&cd=2&gl=il

שניהם עשו למען אחיהם מעל ומעבר למשוער ולמובן למח האנושי הרגיל.
שניהם ניתקלו בחזית בלתי חדירה של אי הבנת המציאות. כפי שניסח זאת בבהירות הסופר קצטניק: " אושוויץ הייתה פלנטה אחרת", ובפלנטה אחרת היו החוקים אחרים. לפעמים היה צריך להקריב מספר יהודים כדי להציל את הכלל. כיוון שאלו היו חוקי "הפלנטה האחרת", הם לא הובנו ע"י אנשי "הפלנטה הציונית", שחיו על סט שונה של חוקים.
מעניין לציין כי דווקא הניצולים, אשר הכירו את חוקי "הפלנטה האחרת", ברובם לא דנו את "כל החוטאים" לכף חובה, הם הבינו את מה שלא הבינו אנשי הפלנטה הציונית.
ויש לי גם נגיעה משפחתית לעניין. לאמי ז"ל היה דוד שגר בחיפה, שביקרנו אותו בסדירות. בשנות ה-50 סדירות הייתה משהוא בין ביקור לשניים בשנה.
פעם פלט אבי באידיש שהדוד היה "המוסר". האמא כעסה עליו ואסרה עליו לומר זאת שנית. כשבגרתי מעט שאלתי את אבי לפשר פליטת הפה, והוא סיפר לי כי הדוד עבד בתקופת השואה, בצורה שאינה לגמרי מובנת לו, עבור הנאצים. נסיתי לשאול את אמי על כך, אך היא לא רצתה לדבר על כך. הצלחתי לדובב את אחותה הבכירה ממנה ב 5 שנים, שהייתה איתה יחד בשואה. הדודה גם כן כינתה אותו "דער מוסר" אולם גם לה לא היו רגשי כעס עליו. היא סיפרה לי על מעלליו שכללו סחיטה ואיומים, אולם הבינה שהוא עשה זאת כדי לשרוד, ולעזור עד כמה שאפשר לקרובים לו. למרות כל מעשיו הוא הצליח להציל רק שניים מארבעת ילדיו.
כאשר שאלתי את הדודה מדוע שתי האחיות: היא ואמי שומרות אתו על קשר היא ענתה: אתה לא תבין ואף אחד מכם לא יבין מה היה שם. הוא היה "מוסר" משום שלא הייתה ברירה. אבל הוא היה "מוסר" ישר.
מאז אני בגרתי, השכלתי רכשתי תארים, ועדיין יודע שבמחוז הזה אני בור ועם הארץ.
לא זכו קסטנר ואליעזר גרינבוים שדודה שלי תסביר את המצב. קסטנר נרצח ע"י פושעים נתעבים חסרי בינה וא. גרינבוים, אם לא נרצח ברמת רחל, אזי העדויות אומרות שהוא סיכן חייו ביודעין כאדם שמאס בחייו. זאת ועוד, מותו של א. גרינובים גרר אחריו עוד מוות, את מותה של חברתו לחיים. אישה קשת יום וחיים ששרדה את השואה עם ילד. לאחר מותו היא איבדה את רצונה לחיות ואיבדה עצמה לדעת.
הייתי מאוד מעוניין לדעת מה קרה את בנה, כיצד המשיך את חייו ואיפה הוא חי היום.

הוא רואיין ומסר כמצויין כי הדברים שברקע חייו הוסתרו ממנו

חיפוש גוגל לאלירז שמואל העלה רק רב מאיזור לכיש [או מחבל קטיף קודם לכן] וחיפוש באתר B144 זיהה עוד שניים כאלו באפרת ובמשואות יצחק ואחד בראשל"צ. אם תחליט לנסות את ארבעת הטלפונים הללו [לא בשבת כמובן..] - אנא ספר על התוצאות. הכל יכול להיות בא"י...

עושה עוול לגרינבוים. ספק אם קסטנר ביקר בכלל במחנה ריכוז (שלא לדבר על מחנה השמדה.).
אני דוגל ב"אל תדון אדם בטרם עמדת במקומו" - בכל הקשור ב"פלנטה האחרת". עם זאת ראוי לזכור שקסטנר פעל בבודפשט, ברמת חיים סבירה והגם שכמנהיג היו לו כוונות טובות והוא ניסה לעזור ולהציל יהודים. בדילמה המוסרית הקשה - חיים של מי להעדיף, הוא בחר להכריע לטובת מקורבים ("רכבת המיוחסים") ע"ח הסתרת האמת, שידיעתה בעוד מועד היתה יכולה להציל מספר גדול בהרבה של יהודים, שנמצאו בקירבת הגבול והובלו כצאן לטבח בלי שניסו לברוח ובכך ביודעין ואולי שלא ביודעין, סייע למכונת ההשמדה הנאצית.
ראוי גם לזכור שאת האישומים נגד קסטנר העלו ניצולי הפלנטה האחרת (וגריוואלד בראשם) לפני שמישהו אחר חשב לעסוק בכלל בנושא.
פועלו של קסטנר נותר עד היום נושא שנוי במחלוקת ואלמלא עמדתך החד-צדדית בעדו, הייתי נמנע מהעלאת הדילמה המוסרית שהוא מציב (ושעמדתי לגביה משתמעת מדברי).

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

כהיסטוריון מקצועי, שבשעתו עסק בחקר השואה, אני מאמין כי אתה משתייך לסקטור החרדי או לאנשי האצ"ל מהסוג הוותיק. סוג הטענות שאתה מעלה מתאים לאלו שאני שומע מסקטורים אלו. תכונתם של טענות אלו שהן דוחות בשתי ידיים את המציאות.
להלן הערותי, (שים לב לסיגנון המורה שטבוע בי)
1. האשמת קסטנר בהסתרת האמת משולה להאשמת מפלגת הירוקים בהסתרת כוונותיו האמיתיות של אחמינידג'אד. היהדות החרדית שיצאה מהשואה מוכה וחבולה חיפשה הסברים ושעירים לעזעזאל. את אלו מצאה באויביה המסורתיים: הציונים. (זכור שמדובר על אירופה של שנות ה-40 ולא ישראל של 2007).
בשנת 1944 כל היהודים בעולם ידעו מה עושים הנאצים ליהודים. זה לא היה סוד בישראל ובארה"ב וגם לא בהונגריה. באביב 1944 הושמדה כבר מרבית יהדות פולין,ליטא ולטביה, חלק נכבד מיהדות רוסיה וכמחצית מיהדות רומניה וסלובקיה. למרבית מדינות אלו גבול משותף עם הונגריה, והידיעות הגיעו. תשאל עצמך את השאלה: כיצד קסטנר, מנהיג זוטר בתנועה הציונית הקטנה, ידע יותר, על מעשי הנאצים, ממנהיגי אג"וי והניאוליטים (תבדוק בויקיפדיה) שהיו הרוב היהודי בהונגריה. היחידים שלא ידעו מה גורל היהודים תחת השלטון הנאצי היו ילדים בני יומם. אם לקטיגוריה הזאת אתה רוצה להוסיף את תומכי אגו"י, עשה זאת על דעת עצמך.השאלה מדוע מנהיגיהם של החרדים לא הזהירו את צאן מרעיתם לא נישאלת מסיבות שרק יהודי מאמין יודע. אך זו בהחלט לא אשמת הציונים.
2. כ 1600 איש ניצלו ברכבת קסטנר, האם בדקת כמה היו עליה ממקורביו? הוא העלה על הרכבת גם את גדולי שונאיו, ברר כיצד ניצל הרבי מסטמר.
3. הטענה הילדותית שאם היו יודעים היו יכולים לברוח מלמדת על מחסור קשה בידע הגיאוגרפיה. הבט בבקשה על מפת אירופה, מצא את הונגריה, ושרטט את כיוון הבריחה המוצע על ידך. יתברר לך כי הונגריה הייתה מוקפת מדינות כבושות או בעלות ברית של הנאצים. הדרך היחידה להנצל הייתה על כנפי נשרים, אך המפעיל של רכבת הנשרים לא סייע כאן. לידיעתך, עד מרץ 1944 הייתה דווקא הונגריה ארץ מקלט ליהודי ארצות אחרות. אך מוצא זה נסגר כאמור במרץ 1944.
בקיצור איכפתי, אין ברצוני להיות פוגעני, אולם עליך להרחיב ולשפר מאוד את השכלתך כדי שתתאים לפורום ההיסטוריה.
איני רוצה לתת כעת ציון על תשובתך. עדיף שתגיש עבודה לאחר שתלמד את החומר.
המורה

[1] באם מימדי ההשמדה היו ברורים בשלב זה האם הייתה תנועת הימלטות כלשהי של יהודים [לאיזורים כפריים או לחילופין נסיונות לצאת מהונגריה]. שמא הצבת הייתה כבר הדוקה מדי בשלב זה?
[2] האם פרשת קסטנר - נגעה רק לרכבת? למיטב זכרוני הואשם קסטנר כי העיד לטובת קלגס נאצי לאחר תום המלחמה.
[3] מה גרם אם כן לשופט המחוזי [הלוי?] לומר את המשפט בענין 'מכר נשמתו לשטן'
[4] מדוע ציינת את האצ"ל כנוגע לענין? האם היה האצ"ל כה פעיל בהונגריה עד כדי יריבות בין אנשיו לבין קסטנר?

ואמירה לסיום. גם אם ציינת כי אין כוונת עלבון בדבריך הרי כפי שנוסחו עלולים הם לפגוע.
מאחר ו'אין הביישן למד' - הרי שהפורום הוא בהחלט מקום נעים לטעות וללמוד בו וחלק מן ההנאה מקורה במפגש הלא מוקפד בין תפיסה מקובלת או ידע כללי שמביאים גולשים כמוני לבין אנשים מקצועיים בתחומם. מענה חריף עלול לגרור תגובה כעוסה וכן הלאה וכולנו לא נצא נשכרים מן הדבר.

אני מקווה עבורך שכישוריך המקצועיים בהסטוריה (שכלל לא נראים מרשימים מהצגת הדברים שלך לעיל) עולים בכ"ז על כושר יכולת הזיהוי הסקטוריאלי שלך...

לגופו של עניין - להבדיל מקסטנר מנהיגים חרדים לא התחככו וניהלו דיונים עם בכירים נאציים (לבטח לא בהיקף ובאינטנסיביות שמיוחסים לקסטנר).
הקביעה שבשנת 1944 כל היהודים בעולם ידעו האמת, היא מופרכת ומאד לא מקצועית. מה גם שאנשים השרויים במצוקה (בהתבטאות מינורית) נוטים באופן טבעי להאחז בכל בדל של תקוה, תוך הפעלת מנגנוני הדחקה והונאה עצמית, שדי בדברי הרגעה מאדם כקסטנר, כדי להטות אצלם הכף בכיוון של אי נקיטת יוזמה והשלמה עם הגורל. על תרומתו של קסטנר להונאה ולהרגעת הקורבנות המיועדים, ניתן להתרשם (בין השאר) מקטעי עדויות אייכמן שפורסמו.
מהעיירה קלוז' הסמוכה לגבול עם רומניה, נמלטו רק מעטים, שלא שעו לדברי ההרגעה שהשמיע חותנו של קסטנר (שניצל עם משפחתו ב"רכבת המיוחסים")שהצליחו להינצל בזכות חציית הגבול.

"הנתונים" הגיאוגרפיים וההסטוריים שאתה מציג אינן עובדות כלל וכלל, אלא הצגה מוטעית וחד צדדית של "מקצוען" המתקשה בהתייחסות אובייקטיבית.

לסיכום אסתפק שוב בקביעתי שהנושא נותר שנוי במחלוקת, שסביר שתוכרע לכשיפורסמו מסמכים נוספים שעדיין לא נחשפו.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אתה היסטוריון שחקר את השואה, ובכ"ז זכור לי איך התגוללת עליי כשהעליתי פה את סיפור העלמתו
של אצ"י מספרי ההיסטוריה העוסקים בשואה. עובדתית, אין אפשרות כיום להתעלם מכך שהארגון הזה יטואטא אל מתחת לשטיח - בדיוק מאותן סיבות מקסטנר הוצג כמשיחה של יהדות הונגריה
(למרות שרוב ניצוליה רואים בו את השטן בהתגלמותו...).
קסטנר, בלשון עדינה, הוא דמות שנוייה במחלוקת. רכבת המיוחסים "עליה העלה את גדולי שונאיו",
כללה למרות כל דבריך עשרות מבני משפחתו. היא כללה מאות מתושבי קלוז', שהייתה סמוכה
לגבול רומניה. על קלוז' שמרו אנשי אס אס בודדים, ורק שלב מתקדם בגירוש, הוקמה חומה סביב
הגטו. כדי להרגיע את התושבים, סופר להם שהם נשלחים למחנה עבודה בקניר מאזה. לא עד אחד
ולא שני עדים סיפרו זאת. המקור לאגדות קניר מאזה היה אדן פישר, ראש היודנראט בקלוז', שהיה
חותנו של קסטנר. הוא טען שלא שיקר - אבל הרכבת שהוא עלה עליה הובילה לברגן בלזן ומשם
לשוויץ - הרכבות האחרות מקלוז', נסעו ישר לבירקנאו...

אי אפשר להוכיח שקסטנר אשם בהשתתפות פעילה במערכת ההטעייה הענקית שנדרשה כדי לגרום
לחצי מליון יהודים לעלות בשקט על רכבות באמצע 1944, כאשר בכל הונגריה יש 200 אנשי אס אס
בלבד - אבל בהחלט שיש ניחוח רע מהתנהלותו אז...

במשפטו (כן, כן, זה משפטו של גרינוולד...) העידו אנשים שהצליחו להגיע מקלוז' לרומניה. במאי
1944 כשהחלו הגירושים מערי השדה, רומניה התמוטטה כבעלת ברית של הנאצים. לברוח לשם,
משמעו היה הנצלות, נקודה. בקלוז' היו עשרים אלף איש, עם שמירה אפסית עליהם...

באופן כללי, קסטנר מדיף ריח מעורר חשד, בהתחשב בעדויות שמסר הן לטובת בכר (עדות
שהוא ניסה להכחיש את קיומה במשפטו, תוך שקר על דוכן העדים...) והן בעדות שניסה למסור
בלא הצלחה לטובת רב המרצחים קרומיי (כמה חבל שאייכמן הגיע לארץ מאוחר מדי - אולי
היינו זוכים לראות גם עדות לטובתו...).

אני לא איש אצ"ל מדור כלשהו (סבא שלי היה....). אני לא חרדי. אנ סתם בנאדם שטרח לקרוא ספרים על התקופה
וההתרשמות שלי מקסטנר היא שבמקרה הטוב מדובר במגלומאן כושל שלקח על עצמו להושיע את
יהדות הונגריה והצליח לחלץ כמה מאות מיוחסים, מתוכם כמה עשרות היו ממשפחתו - ובמקרה
הרע מדובר באדם שרק הקושי למצוא ראיות חותכות, וקשרים שלטוניים וחשש ממבוכה למפא"י מנעה את העמדתו לדין בעוון החמור שבאישומים - עפ"י החוק לעשיית דין בנאצים ו-ב-ע-ו-ז-ר-י-ה-ם (סעיף, שעליו עמדו לדין לא מעט קאפואים בשנותיה הראשונות של המדינה).

עצה כללית: בטרם תשגר תגובה - סמן את כל המלל בכחול ובצע שמירה בעזרת הלחצנים קונטרול + C
כך, במידה ותמחק התשובה תוך שיגור - תוכל לשחזר אותה בן רגי ע"י קונטרול +V

אבל כיוון שנמשכה זמן רב ומשכתי אותה לעריכה בגין טעות היא נמחקה,
אם יעלה רצון בפני מנהל הפורום הוא יוכל להעלות אותה
סליחה

לצערי אני ממש לא בטוח שיש ביכולתו של כל מנהל שהוא (כולל אדמינים) לשחזר את תגובתך.

סביר שהיה ניתוק של שנייה בזמן שליחת ההודעה
אין לנו כל דרך לשחזרה מאחר ולא הגיעה לכאן. ההמלצה של ישראלה היא גם השיטה שבה אני
נוקט כשאני כותב הודעה ארוכה, כך שהמידע יישמר למקרה של ניתוקון.

אשמח אם תוכל לשחזר מהזכרון, לפחות חלקית, מה שכתבת לנו.

לישראלה
1. מימדי ההשמדה לא היו ברורים במלואם. ידעו שיש השמדה. למעשה, עד היום איננו יודעים את היקפה. המספר 6 מליון הוא מספר שהשתמשו בו הנאצים, וכל העולם אימץ אותו.
2. כפי שאמרתי, עד מרץ 1944 הייתה דווקא הונגריה ארץ מקלט. הדיקטטור הורטי לא שיתף פעולה עם אדוניו הנאצים בנושא היהודים, פרט לגדודי העבודה שמנו כ 50 אלף יהודים ומרביתם לא חזרו.
3. לבה של פרשת קסטנר הייתה "רכבת המיוחסים" נכון שקסטנר העיד לטובת קולונל בכר. הוא נשאל אם בכר עמד בדיבורו לסייע, וקסטנר ענה שכן. בכר באמת בשלבי סיום המלחמה עשה כמה צעדים חיוביים, והוא השתמש בהם להגנתו במשפט. גם כאן עלינו לנסות להבין את עניין הפלנטה האחרת, שיצרה מצבים אבסורדיים לא רק אצל היהודים. אם רצונך בכך, אפשר לפתח נושא זה משום שהוא מרתק.
4. מדוע אמר הלוי את שאמר איני יודע. יש לי דעה די מגובשת על האיש, אולם אין זה המקום להביאה. בכל מקרה לאחר שהוגש ערעור על פסה"ד המשונה של הלוי, הורשע גרינוולד בהוצאת דיבה. לקסטנר זה לא עזר משום שהוא היה אז שוכן עפר.
5. לאצ"ל לא הייתה נגיעה למאורעות בהונגריה בתקופת השואה. אצ"ל, כאויב מושבע של מפא"י, לא הפסיד שום הזדמנות לתקוף את אויבתו, ושמחו לנצל כל אפשרות לכך. ספרו של איש האצ"ל בן הכט, "הכחש", מסביר את תפיסת אצ"ל בנושא אשמת מפא"י.
6. אכן ואכן, דברי לא היו נעימים משום שאני בדעה שאיכפתי לא בא ללמוד וללמד, כראוי בפורום מכובד כמו שלנו, הוא מעביר לכאן צורת דיון שמקובלת בפורומים שנותנים פתחון פה לרכילות והשמצות. הטעונים ה"פופריאניים" שלו אינם מתאימים לשיח של לומדים ומלומדים. לא צריך להיות ד"ר להיסטוריה כדי לדעת היסטוריה. אבל צריך לכבד את חוקי המחקר והפרסום. יש לך טענות מוכחות, הבא אותן. אין לך, אל תשתלח בכותב, בסיגנונו ובנושא אותו בחר לכתוב.

לאיכפתי
1. איזה כלים מקצועיים יש לכלכלן בעזרתם הוא מעריך היסטוריון? יש לי תארים בשני המקצועות ואיני מוצא דרך להעריך את האחד בכלים של השני.
2. לא ידוע לי על שום מנהיג חרדי שדיבר עם הנאצים. המושג ניהל מו"מ לקוח מהפלנטה שלנו. הנאצים קבעו עם מי ידברו ולא הייתה כאן שום בחירת נציגים. עם הנאצים לא ניהלו מו"מ. שמעו וביצעו או נרצחו. בכל מקרה הנאצים לא בחרו בד"כ אנשי יודנראט מקרב החרדים משתי סיבות
א. הם תיעבו את החרדי לבוש הקפוטה, אותו ראו כאב טיפוס של היהודי השנוא עליהם.
ב. כיוון שהנאצים הורידו פקודות בע"פ או בכתב רק בגרמנית, וגם דרשו תכתובת בגרמנית, מרבית החרדים לא באו בחשבון, הם אולי דיברו אידיש, אך לא גרמנית ספרותית. לזה התאימו רק "מתבוללים" משכילים ואפילו מומרים משכילים. (זו גם הסיבה שהחרדים כל כך שנאו את אנשי היודנראט).
3. אם אתה טוען שבאביב 1944 לא ידעו את שמעוללים הנאצים לא נותר לך אלה להוכיח זאת. עד כמה שידיעתי משגת בא"י ידעו על כך כבר בסוף 1942, כאשר הגיעו לארץ יהודים מפולין במסגרת "חילופי השבויים האזרחים" עם גרמניה. בארה"ב התפרסמו בעיתונות ידיעות כבר ב 1943. גם יהודי הונגריה ידעו היטב משום שארצם הייתה, כאמור עד מרץ 1944, ארץ מקלט ליהודים נרדפים מרומניה סלובקיה ואפילו פולין. אלו סיפרו את האמת. עובדה היא שמנהיגי יהדות הונגריה החרדים והניאולטים ירדו למחתרת מפחד הגרמנים כאשר אלו פלשו להונגריה. אם לא ידעו ממה פחדו?
4. חותנו של קסטנר היה איש היודנראט בקלוז'. קסטנר היה באותה העת בבודפסט. למה אתה מטיל אחריות למעשי החותן על קסטנר? אמנם היו יהודים מעטים שנמלטו מקלוז' לרומניה וניצלו, אולם באביב 1944 מפלת הנאצים עוד לא הייתה ברורה, ומי יכל להבטיח שהם לא יושמדו ברומניה של אנטנסקו?
5. בקשר לנתונים הגיאוגרפי וההיסטורים, שאתה אינך מוכן לקבל כעובדות. בבקשה הצג בפנינו עובדות ונתונים גיאוגרפים שונים. אם תוכיח את צדקתך אתנצל. אם אין לך נתונים אחרים, אל תטיל דופי בשלי. זו בדיוק הנקודה בה אתה מוכיח את אי היותך היסטוריון או אפילו ידען. לנקודה זו התייחסתי בתשובתי לישראלה.
6. הנושא מותר שנוי במחלוקת משום שאין די עובדות בעולם שישכנעו את המשוכנעים. גם אם ירד מלאך צחור כנפיים משמיים ויכיח אותך על טעויותיך, הסיכוי הוא שתתעלם ממנו. ואני, שאין לי אלא מעט שער לבן, כיצד יכול להיות טוב יותר ממלאך צחור.

לאורי
1. בקשר לאצ"י. לא התגוללתי. פשוט כתבתי לך שאין די מידע על הארגון ועל מרכזיותו או לא במרד. כל שיש בנושא הוא מספר סיפורים שאינם מוצלבים ומאושרים, וזה לא מספיק. למרות שנשיא פולין חלק לאחד ממנהיגי הארגון כבוד רב, עדיין אין די ידיעות ויש אי בהירות רבה. בכל מקרה, ראוי שתדע, לתלמידי אני מציין בקצרה את קיומו של ארגון אצ"י, וחלקו במרד הגיטו.
2. נכון, קסטנר העלה את בני משפחתו וקרוביו לרכבת. האם זה לא אנושי? חלק מנוסעי הרכבת היו עשירים לא ציונים ולא אוהדי ציון שעלו עליה רק משום שהם הם שילמו את השוחד הדרוש לנאצים (2-3 מזוודות זהב). עלינו לזכור כי על הרכבת נמצאו מנהיגי היהדות מזרמים שונים, כולל האויב הקשה ביותר לציונות, הרבי מסטמר.
3. אמת אמרת שמספר אנשי האס. אס. שפיקחו על השמדת יהודי הונגריה היה קטן מאוד. זאת משום שאת השמדת יהודי אירופה עשו ההונגרים עצמם בפיקוח גרמני. הונגרים, אנשי ארגון צלב החץ הנאצי שהיו משתפי פעולה עשו את כל העבודה של הגירוש וההשמדה בהנאה מרובה.
4. בקשר לעדות במשפט בכר, כבר עניתי על כך לאיכפתי.
5. קסטנר לא לקח על עצמו את התפקיד. הוא הוטל עליו על ידי הנאצים. זו הייתה השיטה הנאצית. קסטנר לא היה מנהיג הוא היה בכלל יהודי ציוני רומני שאזור מגוריו, טרנסילבניה, סופח להונגריה. הוא היה די זוטר במפלגה הציונית בהונגריה. איכמן בחר בו משום שלא היו בנמצא "מנהיגים" יהודים אחרים. מנהיג החרדים, שלא בטוח שאיכמן היה מעוניין בו מהסבות שמניתי קודם, איבד את שפיותו מפחד הנאצים, ולא תיפקד - תרתי משמע. מנהיגת היהדות הנאולוגית, גברת וייס ירדה למחתרת והסתתרה עד שתמורת שוחד עתק הצליחה להוציא את משפחתה למערב. המנהיג הציוני שהייתה אז המפלגה היהודית הקטנה ביותר בהונגריה היה מבוגר מדי. איכמן קיבל את שמו של קסטנר ממיור ויסליצני, איש האס. אס. בסלובקיה, ששמע עליו מאנשי "קבוצת העבודה" בסלובקיה.
איכמן פעל ע"פ התיאוריה הנאצית, שיש לבחור מנהיג יהודי לשם ביצוע המדיניות הנאצית, וכך עשה. סירוב לפעול עם הנאצים לא התקבל בהבנה. ההפך מזה.

מקווה שעניתי לכולם.
אני מאמין שיש הרבה נושאי משנה שאפשר לפתח בנושא השואה, אך לפחות עניתי, בצורה מסודרת לכולם.
לילה טוב

יש לי הערות לגבי מה שכתבת לכולם:
מה שכתבת לישראלה:
1. הונגריה חדלה לשמש כארץ מקלט במרץ 1944 והגעתו של אייכמן בישרה על כך. וועדי ההצלה
שהוקמו מלמדים על כך שהיו כאלה שהבינו זאת - בערי השדה האולכוסייה היהודית לא דווחה על כך,
והיא הוטעתה. אין מה לעשות. יורת מדי עדים הזכירו את קניר מאזה, ואיכשהו קשה למצוא סיבה
חהאמין לפישר ולא להאמין, בפרט כשפישר עךה על רכבת שלקחה אותו למקום אחר...
2. קסטנר העיד גם לטובת קרומיי ולא רק לטובת בכר - הוא גם שיקר בנושא בביה"מ.
3. הלוי אמר על קסטנר מה שאמר כי כך האמין. העובדה שאחרי מותו של קסטנר, הוצא פס"ד
שמרשיע את את גרינוולד, לא מלמדת על כך שרוב שופטי העליון צדקו, ומיעוט שופטי העליון יחד עם
הלוי, הם אלה שטעו. יותר סביר להניח שמותו של קסטנר סייע רבות לשינוי בפסה"ד לגביו...
4. בן הכט חי בארה,ב, ולא היה חבר באצ"ל מימיו. הוא היה תסריטאי מצליח ואוהד הרוויזיוניסטים.
הוא תרם לאצ"ל, אבל מכאן ועד לחברות בארגון ארוכה הדרך.
6. אין צידוק דברים אישיים ומעליבים, בפרט כשאינם נכונים. אכפתלי לא כתב דברים לא מדוייקים,
עד כמה שאני מכיר את העובדות. אין לי מושג מה מגדיר אדם כהסטוריון כלכלן או נגר, אבל לקרוא
מחקרים יכול כל אחד - והעובדות הן שלהגדיר את קסטנר כמי ש"עשה למען אחיו מעל ומעבר
למשוער ולמובן למח האנושי הרגיל", נראה מאוד-מאוד אוהד, ומאוד רוחק מהמחלוקת שיש לגבי
קסטנר האיש. מה לעשות אין קונצנזוס מחקרי לגבי האיש, ועדותו רצופת השקרים במשפט, גם
היא מדברת בעד עצמה.
לגבי מה שכתבת לאכפתלי:
3. ב1944 היה ידוע על השמדה שמבצעים הנאצים - אבל עובדתית יהודי ערי השדה הוטעו לחשוב
ש-א-ו-ת-ם לוקחים למחנות עבודה. ההטעייה הנאצית הצליחה במקומות רבים, וגם בהונגריה זה
עבד. ללא הטעייה מוצלחת לא היו מצליחים 200 נאצים להרוג חצי מליון איש בתוך חודש וחצי.
ללא סיוע (מכוון או בשגגה) מצד אותם פישרים (שלטעון שפעל ללא אחריות קסטנר, נראה תמוה
מעט).
4. האחריות של קסטנר למעשי חותנו, ששימש כנציגו בקלוז', זהה לאחריות שתטיל על רמטכ"ל, שתא"ל שפעל בשמו ביצע מחדל גדול. באביב 44 מפלת הנאצים ברומניה הייתה עובדה, נקודה.
בראשית החודש הושמדו הכוחות הנאצים והרומנים בקרב טארגול פרומוס. אחרי קרב זה באמת
שמגוחך לטעון שמעבר לרומניה לא שיפר את מצב היהודים בתוכה שעשו כן (מעבר לכך, במשפט
דיברו עדים שנמלטו מקלוז' לרומניה).


תגובה למה שכתבת לי:
1. בהתגוללות שלך על המאמר שלי בנושא אצ,י, ניסית לטעון שלא הייתה הסתרה מכוונת, ושלא
היה מהלך מכוון להעלים מידע עליהם, למרות שהצלחתי להוכיח בקלות רבה למדי שהרבה מידע
זמין עליהם הסתובב בשטח, ובכ"ז לא הגיע לכלל פרסום - למרות שעובדתית, חלקו של אצ"י
במרד היה משמעותי (בלשון המעטה) הן בהקשר של הלחימה והן באקט הסמלי של הנפת דגל
על מבנה גבוה, שם החזיק מעמד ארבעה ימים ונראה בבירור מהשטח הארי. אתה התווכחת עם
הטענה שקבעה שחלקו של אצ"י הועלם בכוונה. אני שמח שאתה מאזכר את אצ"י בשיעוריך.
לטעמי הוא ראוי לאזכור מכובד בהיקף שזוכים לו גיבורי אי"ל.
2. אנושי מאוד לדאוג למשפחתך. השאלה היא מה המחיר ששילם לנאצים תמורת נדיבות מופלאה
זו מצידם. אתה ציינת שהיו שפדו עצמם בכסף. לקסטנר לא היה כסף משל עצמו. מה היה המטבע
שבאמצעותו ]דה עשרות מבני משפחתו? אני לא יודע מה היה אותו מטבע, אבל אני מרשה לעצמי
להניח שהיה מטבע כזה. ניצולי אושוויץ מערי השדה חושביםעד או שמשפחותיהם ההרוגות שעלו על הרכבות בשקט בידיעה שנוסעים ליעד בטוח, היו מטבע זה.
3. אנשי צלב החץ היו כוח משני בסיפור ההונגרי עד 15 אוקטובר 1944, כשביצעו את ההפיכה
שהעלתה את סלאשי לשלטון. הגירוש מערי השדה היה עניין של משטרה הונגרית אזרחית,
שפיקחה על אירוע מסודר ולא אלים, עפ"י הוראות האס האס. היהודים עלו לרכבות באופן מסודר
כי חשבו שהן נוסעות למקום שאינו מחנה השמדה.
אנשי צלב החץ אכן רצחו יהודים בהנאה רבה, אבל, שוב, חלקם בסיפור נוגע ליהדות בודפשט
ולסוף 1944 כאשר חלקו של קסטנר בסיפור הופך משני. מי שמנע מצלב החץ לבצע טבח
לפני כניסת הרוסים לעיר, היה דווקא המפקד הצבאי הגרמני, שעליו איים ולנברג במשפט על פשעי
מלחמה, אחרי שהמלחמה האבודה תסתיים.
4. קסטנר לקח על עצמו את התפקיד ובתלהבות. בספר המאוד-אוהד שכתב עליו יחיעם ויץ,
מתוארת המגלומאניה של האיש. הוא חתר תחת קראוס, שעסק במלאכה זו לפניו, ובעצם הדיח
אותו. קראוס לא היה קשיש מדי. עובדתית, הוא המשיך במלאכת ההצלה,ף כשעבד עם הקונסול
השוויצרי לוץ על רעיון הבתים הבטוחים ותעודות החסות (רעיון שוולנברג אימץ והרחיב למימדים של
הצלת רבבות יהודים בבודפשט). הוא כנראה לא היה עד כדי כך קשיש...

אני שב ומציין שבניגוד לניצולי המחנות ההונגרים, אני לא חושב שאפשר לקבוע בוודאות שקסטנר
היה משת"ף אמיתי עם הנאצים שקנה את חיי משפחתו בתמורה לשיתוף פעולה מכוון במהלך
הטעייה שנועד להעלות מאות אלפים על רכבות לתאי הגזים. מה שאני כן טוען, זה שהאיש לא
צדיק, שאין סיבה לקשור כתרים לראשו - ומעל לכל, שלולא היה מאנ"ש, אני משוכנע שלא היה
נעשה מאמץ כה גדול לעשות לו רהבילטיציה.

מצליחה להתעלות לניתוח אובייקטיבי.
מהציון שאני כלכלן ללא יומרות מקצועיות, (והסטוריון חובב...), אין כל מקום להיקשים המופרכים שלך, שכאילו התיימרתי להשען על השכלתי הפורמלית בהערכת הסטוריון. כל הדיוט בעל כושר חשיבה והגיון בסיסי מותר שיחווה דעתו על מקצוען עם או בלי מרכאות ובטח כאשר המקצוען מתיימר להציג עמדות אישיות בנושא שנוי במחלוקת (גם בין מומחים מקצועיים) כאילו מדובר בעובדות שאין לערער אחריהן.
הנקודה המרכזית שאליה הגבתי וכנראה לא נקלטה על ידך, שהמושג "פלנטה אחרת" מיוחד למחנות הריכוז הנאציים בלבד!! ולא לכל תחומי השליטה וההשפעה של הנאצים.
קסטנר שחי ברווחה יחסית תחת משטר שהזדהה עם הנאצים, הוא ניצול שואה (אך לא ניצול "הפלנטה האחרת"), כשם שהורי הם כאלו (הצליחו לברוח מפולין לרוסיה, בתחילת הכיבוש הגרמני ונותרו היחידים ממשפחותיהם ששרדו).
התאור המופרך של המצב הגיאופוליטי שחייב הזדקקות ל"כנפי נשרים", כדי להינצל - נסתר ע"י העובדה הפשוטה והמוכחת שיהודים שברחו לרומניה (למרות דברי ההרגעה ומסע ההטעיה) הצליחו להינצל!
חוסר יכולת לשכנע משוכנעים הוא משפט קולע ביותר לגביך, כנובע מעמדותיך (שאין בהן כל מומחיות או מקצועיות למרות התימרותך לכך) כפי שהוצגו פה.
אם תקרא שוב (בפתיחות כלשהיא...) את האשכול, אולי תופתע לראות שלא אני פתחתי בחלוקת ציונים ו"מחמאות" וגם כשנגררתי להשיב, עדיין הייתי עדין בהרבה מהמורה המחנך.
קצת צניעות ודרך ארץ יפים גם למורה - דגול ככל שיהיה...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אולי היהודי הארופאי הנרדף כפרט - היה מתקשה לגבש מסקנה זו אך לבטח למנגנון המודיעין הציוני היו די נתונים בנושא. משהבינה התנועה הציונית כי מלאכת השליחים כשלה - מדוע לא נקטה בדרך של הפצת הידיעה? [באמצעות גלי הרדיו או כל דרך אחרת]. ההגיון גורס כי באם היו מצליחים לזרוע לכל הפחות את הפאניקה הראויה בקרב יהודי הונגריה שעדיין לא הפכו לשברי כלי פיזית ונפשית וגורמים להם לפתוח במנוסה רגלית או אחרת ולהתרחק מכתובותיהם הידועות - היו מצליחים לשבש ולו במעט את מכונת ההשמדה. וברור אומנם כי כללי ההגיון לא פעלו כסדרם באותם תנאים ובכ"ז ממנהיג שכלתן כב"ג הייתי מצפה כי ינהג בדרך זו.

ומכאן נגזרת שאלתי הבאה - עד כמה היה בן גוריון מעורב בקבלת החלטות הנוגעות לנסיונות להבין מה מתרחש באירופה ולנסות לצמצם את מימדי האסון? האם קיימים פרוטוקולים בהם הביע דעתו והנחה לקווי יפעולה ברורים או שמא הסתפק בהאצלת הסמכויות? האם התעניין ישירות בהשגי או כשלון השליחים בקושטא או בפרטי שליחות הצנחנים באירופה? האם ניסו הוא או וייצמן לפעול אצל הבריטים ולשכנעם לפעול ישירות כנגד השמדת היהודים? גם מנקודת ראות ארץ ישראלית - הרי מאגר העליה המתוכנן [וזה כבר נושא לדיון אחר] היה בעיקר יהדות אירופה ולרוב השוהים בארץ היו בני משפחה מדרגה קרובה בלב הסערה. מה נותר מדאגה מתבקשת זו?

1. כולם ידעו על מה שקורה ליהודי אירופה. כמו שאמרתי, רצח בקנה מידה כזה אינו יכול להשמר בסוד. לפני שנים רבות שמעתי את השחקן אליאס יוצא עיראק שסיפר שבא לבית הספר וראה יריעות בד שחורות על בית הספר. כששאל על מה האבל נענה כי הגרמנים רוצחים את יהודי אירופה. השאלה היא לא מי ידע אלא מה היה אפשר לעשות. ידיעות על רציחות המוניות התפרסמו תדיר בעיתונות היומית. הבעיה הייתה שלא היה אימות לידיעות. אי אפשר היה לפנות לדובר הצבא הגרמני. וגם היה חשש של חזרה על הדמוניזציה שליוותה את העיתונות במלחמת העולם ה-1.
2. הישוב היהודי בא"י נמצא תחת שלטון צבאי של המלחמה והדרך היחידה בה יכול היה לעזור היא ע"י גיוס לצבא הבריטי. אגב, הצבא הבריטי פעל ככל יכולתו נגד הנאצים והגיוס אליו היה בהחלט עזרה. הישוב היהודי של כ 500 אלף איש העמיד 30 אלף חייל, זה אחוז גבוה מאוד של חיילים מקרב האוכלוסיה. על דרכי הגיוס הקשוחות אפשר לנהל דיון נפרד. אומר רק בקצרה, תופעת המשתמטים טופלה ביד קשה ביותר.
3. בקשר לאזלת היד. סליחה על גישתי "המורית" לעניין. אבל אם נשווה זאת לימינו נוכל לראות כי מול אחמניג'אד באיראן גם כן בולטת אזלת היד שלנו ושל כל העולם המערבי.
4. באשר לפאניקה - לא היה צריך לעורר אותה, היא הקיפה את כל יהדות אירופה. לכן אולי היה נוח לבריות להתלות בקולות הרגעה כוזבים שנשמעו מהצד הגרמני וגם מהיודנראט שעבד עבורם.
אם מישהו רוצה ללמוד יותר על הסוגיות שדנו כאן יוכל לקרוא את סיפרו המצויין של פרופ' טוביה פרילינג "חץ באפלה" שדן בנסיונות העזרה של הנהגת הישוב. וכן בספר החדש של פרופ' דינה פורת (שאת שמו עכשיו שכחתי) על הדיווח העיתונאי והידיעות בישוב בתקופת השואה.

לענין עדותו של אלבר אליאס - ערכתי גישוש בילוש קצר עם מי שהכיר את אליאס בעת לימודיו ולמרות שביסודה העדות היא נכונה הרי שכנראה עורבבו בה מספר זכרונות.

השחקן המוכשר אלבר אליאס הינו ילד 1921 כך שעפ"י תחשיב השנים את ביה"ס היהודי 'שמש' סיים בשנת 1940. [מי שמסר לי הפרטים דווקא זכר כי אלבר אליאס סיים לימודיו ב1942].

סממני האבל [ענידת סרטים שחורים] אכן היו בביה"ס אך הדבר היה בשנת 1944 [לא זכור למי ששוחחתי איתו אם לפני או אחרי חודש יוני]. עפ"י מה שנאמר לי - לא היו ברורים מימדי האסון והשיטתיות בה בוצע הרצח ההמוני אך היה מובן כי 'משהו נורא קרה ליהדות אירופה'. האם יתכן ואליאס ערבב זכרון מביקור בביה"ס לאחר תום לימודיו?

ארוע סמוך יותר לתקופת לימודיו של אליאס הוא הפארהוד ב1941. המענין הוא כי למרות שדובר היה ב'עוד פוגרום' הרי סופר לי שנפוצו אז שמועות כי בניצוח השגריר הגרמני [פון גרובאך?] מוקמות מיכלאות לריכוז היהודים באיזור הבניה של 'בגדד החדשה'[דאז]. מחשבה על כוונת השמדה שיטתית לא זכורה למי ששוחחתי עימו.

העידוד הגלוי של הנאצים, התחושה שייתכן שיגיעו בקרוב ויסלקו את הבריטים השנואים (שזה עתה
דיכאו את המרד של רשיד עאלי אל-כילאני), והעובדה שהבריטים לא הסתובבו בתוך בגדאד, שכנעה
חלק מהלאומנים שייתכן שישנה אפשרות "לטפל ביהודים" - והדבר ייחשב לא רק לכיף (כמו "סתם"
פוגרום), אלא גם יתקבל בהערכה ע"י הגרמנים.

אך ביחס ל'דברי ימי עם עולם' לא היה זה לצערנו ארוע חריג במיוחד.

גדלתי על ספורי פארהוד ובכל פעם שהועלו - צפו האימה והדרמטיות מחדש ובכל זאת - מקור תחושת החריגות של הארועים היה בפיצוץ בועת הבטחון המדומה. סבורתני כי יהדות מזרח אירופה ידעה ארועים רבים קשים מאלה במחצית המאה שלפני השואה.

לענין הפארהוד - האם נתקלת בספרים שחיבר איש אצ"ל לשעבר בשם סיקא אהרוני אשר טען כי יצא עם רזיאל לעירק, היה עימו עד סמוך לנפילתו והציג שליחות זו כשליחות שמטרתה הצלת יהדות עירק? [אם כן, מה דעתך על עדות מאוחרת [מאוד] וססגונית [מאוד] זו והאם היא אמינה בעיניך?]

הפרהוד בקנה מדה עולמי ויהודי של שנות ה-40 היה אירוע שולי. מספר ההרוגים עמד, כמדומני,על פחות מ 200 ובשנות ה-40 הידיעות בעיתונות העולמית עמדו כל יום על אלפים רבים של הרוגים ונספים מכל הסוגים וכל הצורות ברחבי העולם הנלחם. לכן אולי הוא נלמד פחות ביסודיות מאשר אם היה חל בתקופה אחרת. השאלה היא האם יכול היה להתרחש בתקופה אחרת.
בכל מקרה, האפקט של הפרהוד על יהודי עיראק דמה מאוד לאפקט של פרעות קישנוב על יהודי רוסיה והעולם. עיקרו של האפקט, הסכנה שבקיום היהודי בקרב הגויים. לדעתי, השפעת הפרהוד עליהודי עיראק היתה קשה יותר ואפשר לדמותה אולי לרדיפות הנאציות בגרמניה. זאת, משום שיהודי עיראק הרגישו עצמם כעיראקים בני דת משה. הם היו משולבים במערכות השלטון, החברה והכלכלה העיראקית, וחשו כחלק מן העם העיראקי. הפרהוד הבהיר להם שחלק מן העם העיראקי חושב אחרת.
מהבחינה הזאת אפשר להשוות את יהודי עיראק ליהודי גרמניה. שתי הקהילות חשו הזדהות עמוקה עם הארץ בה חיו, ושניהם נידחו ממנה.
אם אפשר להוסיף לעניין גם מימד נוסף, תחילתו של מחקר גדול שאני עורך עתה ושעוסק בשנאה עצמית אצל יהודים. גיליתי כי אחוז גילויי השינאה למדינה היהודית בקרב יוצאי שתי מדינות אלו גבוה יותר מאשר אצל יהודים שבאו ממדינות בהן היהודים לא שולבו ולא הרגישו שייכות לארץ המוצא. ההסבר, אותם יהודים גרמנים ועיראקים, שהפסידו את עולמם בגלל האנטישמיות בארצם, נטו ועדיין נוטים להאשים את הציונות, מעשי היהודים, ושאר עניינים שקשורים ביהדות, בצרה שפקדה אותם.
כאמור, זוהי רק תחילתו של המחקר ומה שכתבתי כאן הוא בחזקת תיזה.
לתשומת לב, אין להסיק מכך שיהודים ממוצא עירקאי או גרמני הם שונאי ישראל. מה שאמרתי הוא שאחוז שונאי ישראל אצלם גדול מאשר אחוז זה בקרב יוצאי מדינות אחרות.

לא הייתה שום יכולת לדבר על "הצלת יהודי עראק", שמנו למעלה מ120,000 איש.
מה שכן נכלל בתכנית רזיאל, היה הרעיון לחטוף את המפתי, שישב בבגדאד - ולהביאו לארץ.
למרבה הצער, כאשר חיסלו הבריטים את המרד, נמלטו המפתי ואנשיו לבגדאד - אגב, יחד עימם
נמלט שונא ישראל מוכר אחר, שהיה אוייב של המפתי: מדובר על פוזי אל-קאוקג'י...

כאשר התייחסתי לפרהוד כחריג, התכוונתי לכך שהיה חריג מבחינת יהודי עראק. פטליורה אחראי
לעשרות אירועים חמורים יותר מהפרהוד, והנאצים אחראים לאלפי אירועים קשים יותר. עם זאת,
ההלם שהתעורר בעקבות הפרהוד (שדומה במידה רבה לזה שקרה ליישוב הישן בחברון ב1929),
יחד עם העיתוני והקשר לנאצים - תרמו רבות לכך שהאירוע היה בעל השלכות קשות בהרבה מכפי
שניתן היה לצפות מאירוע "צנוע" במושגים יהודיים ("רק" 180 נרצחים)