07-11-2007, 19:18
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
הייתי שחקן גדול פעם, שתדע לך. עשיתי את "מלך בגדאד" בהצגה "היהודי והמלך" והייתי נפלא.
זה היה במתנ"ס, לנגד עיניהם המשתאות של מאות צופים, שחשבו שבכיתה ג' אין טקסטים ארוכים,
אבל המורה מתי הפתיעה את כולם, ושלחה אותנו להדהימם עם הצגה מרגשת, שכללה מוסר השכל
על יהודי עני וטוב שאין לו כסף לעשות סדר פסח, והוא כותב מכתב לאלוהים, ונותן לרוח לשאת את
המכתב. הרוח נושאת אותו אל הארמון, שם הוא מגיע ישירות לידי המלך, שמזמן את היהודי ומודיע
לו שיד אלוהים מסרה לו את המכתב, ועל כן הוא ייתן לעני שק מטבעות לקנות את צרכי החג.
סיפור מרגש, דרמאטי, מותח, עם תפניות מסמרות שיער, ועם שני שחקנים ראשיים והמוני שחקני
משנה (היא הייתה צריכה לשתף את כל 15 התלמידים של הכיתה...). הקהל עמד על הרגליים מרוב
התרגשות כאשר צלצלתי במשולש (היה פעמון, אבל איבדתי אותו) וזימנתי את היהודי לקבל את
הכסף. לשונות רעות לחשו שקיבלתי את התפקיד רק בגלל שיש לי זכרון טוב להמון שורות טקסט,
אבל אני לא מאמין בכך...
מה שכן, ביישוב כ"כ זעיר, כמעט בלתי אפשרי לעבור יסודי בלי למצוא עצמך בתור שחקן
מתישהו...P:
|