שלום רב,

לאחר חיפוש מקיף ברשת בפינות נידחות,
המידע שהשגתי לגבי שימוש מרגמות הברך ושימושם באוזרנו שאף לאפס,

נתקלתי בשלושה שורות לא רלוונטיות באתר ישראלי וופנס-
http://israeli-weapons.com/weapons/...ortar_52mm.html

מה שגורר התעניינות מצידי היא שראיתי כמות נכבדה של מרגמות ברך במוזאון בתי האוסף לאחרונה.

ולשאלות-
האם אפשר סקירה על הנושא?
איזה מרגמות ברך שומשו בשנות ה60-70 באוזרנו( שני הצדדים)?
האם כיום נעשה שימוש במרגמות ברך (או שהמטול רימונים דחק את התחום לשולי ההיסטוריה)?

תודה,
ודיון פורה.

IDF:FFI מוד מלחמות ישראל ל Battlefield 2-
http://idfmod.wixsite.com/idf-ffi

גלריית עבודות-
http://idf-spyker.deviantart.com

ל 52 מ"מ?...

בין היתר

IDF:FFI מוד מלחמות ישראל ל Battlefield 2-
http://idfmod.wixsite.com/idf-ffi

גלריית עבודות-
http://idf-spyker.deviantart.com

מרגמת ה 52 מ"מ היתה מהנפוצות בשימוש בצה"ל עד שהוצאה משימוש בתחילת שנות התשעים (כיום ה 60 מ"מ היא ה"קטנה" ביותר).....

מרגמת ה 52 מ"מ היתה בשימוש צה"ל (גם במג"ב) וצבא ירדן והיא למעשה בריטית במקורה.
ההסטוריה של המרגמה הזו מתחילה אי שם בתחילת שנות הארבעים (אולי אפילו שלהי ה שלושים) כשבצבא בריטניה נוצר צורך מבצעי במרגמה קלה אשר תינשא ותתופעל ע"י חייל בודד ולה יהיה טווח יעיל של מאות מטרים בודדים (הטווח היעיל נאמד על כ 300 מטר), אגב - המרגמה הזו ידועה יותר בכינוייה מרגמת 2 אינטש.

למרגמת ה 2 אינטש פותחה במהלך השנים תחמושת מגוונת החל מתחמושת נפיצה (פצצה שכזו הכילה 100 ג"ר חנ"ם), תאורה, עשן קילוח, זרחן ואימונים.
בתקופת המחתרות טרום הקמת המדינה יוצרו הן קנים והן תחמושת ע"י התע"ש של ה"הגנה" וכשהוקם צה"ל ותע"ש הפכה להיות מפעל "רשמי" המשיכו לייצר את התחמושת כמעט על פי אותו מפרט בריטי ישן (כולל המרעום שהיה מרעום הקשה מכאני פשוט בשם מ.י 12), עם השנים שופרה בתע"ש התחמושת ולפצצה הנפיצה הוסף אלמנט של רסס מבוקר (דומה מאוד לרסס רימון ה 26) ובשלב מסויים הוחלף המרעום למרעום הקשה מכאני יעיל, חדיש ואמין יותר המכונה "דיל 111".

כאמור - מרגמת ה 52 מ"מ (2 אינטש) היתה נפוצה ביותר בשימוש צה"ל וכן בצבא ירדן (גם בקרב ארגוני המחבלים בדר' לבנון עד מבצע של"ג) אך כיום היא הולכת ונעלמת ומפנה את מיקומה למרגמת ה 60 מ"מ.

ואגב - תחמושת המטול מחליפה כיום את השימוש ברימוני רובה ולא בפצמרי"ם....


אלו היו שישים שניות על מרגמת ה 52 מ"מ...


לבני.

תודה!

"מרגמה קלה אשר תינשא ותתופעל ע"י חייל בודד"

זה המונח שאני מחפש מידע לגביו-
איזה מרגמות נוספות כאלו יש?

נתקלתי גם בטייפ 89 - 50 מ"מ היפני
http://members.shaw.ca/nambuworld/t89pix.htm

IDF:FFI מוד מלחמות ישראל ל Battlefield 2-
http://idfmod.wixsite.com/idf-ffi

גלריית עבודות-
http://idf-spyker.deviantart.com

אם ניקח כנקודת מוצא את תקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה נוכל לומר שעקרונית במערב ה 52 מ"מ הבריטית היתה ה"קטנה" והקלה ביותר, ליפנים (במלחמת העולם השנייה) אכן היו את הדגמים שלהם (אגב התחמושת היפנית היתה מאוד מעניינת בצורתה ודמתה לרימון יד)...
יוגוסלביה בשעתו ייצרה מרגמה בקוטר 50 מ"מ (הייתה בשימוש בקרב המחבלים בלבנון עד תחילת שנות השמונים) ומעבר לכך כבר הבאה בתור היא מרגמת ה 60 מ"מ שהיא כבר יותר מסורבלת (למרות שגם עבורה קיימים דגמי "קומנדו" הנחשבים לקלים לנשיאה ותפעול).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי SPYKER "מרגמה קלה אשר תינשא ותתופעל ע"י חייל בודד"

אם אני לא טועה לפי התו"ל הצה"לי המרגמה חמישים ושתיים אמורה להיות מתופעלת ע"י שני חיילים.

הוראות ההפעלה של המרגמה כללו שני רגמים מס'1 ומס'2.
למרות שאין בעיה לתפעל אותה לבד, לסחוב עם מספיק פצצות זה כבר סיפור אחר...

בשנת 2001 עדין הכשירו חיילים במרגמה 52 (לפחות בחירמכ לכול הידוע לי)
ואפילו יצא לי לראות מילואימניקים משתמשים בה ב2003 להרמת תאורות

לפני כמה ימים העלו פה סרט על מרגמה כזאת אבל כנראה מחקו אותו מיוטוב

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=364311

(אמנם לא ידוע לי על שנות האלפיים) אך אכן נותרו מספר קנים לצרכי ירי תאורות בלבד.
אני חושב שאפילו התחמושת כבר לא מיוצרת/מנופקת .....

בגדוד 403 עוד היו מרגמות 52 בתחילת העשור. בעיקר לקישוט.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

האם פצצת תאורה אשר מופעלת ידנית. נחשבת למרגמה?

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

לפי ויקיפדיה, ההגדרה של מרגמה הינה "כלי ירי ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח (סדן המונח בדרך כלל על האדמה או מותקן ברק"ם) ואשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד, בניגוד לתותחי הוביצר או טנקים ורימוני רובה למיניהם"
לערך המלא

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני לא יודע הם זאת מרגמת ברך אך אוסיף
ה"VARIANT" הרוסי
קוטר 40מ"מ
משקל 2 קילו

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://handgun.kapyar.ru/ph/625_02.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://handgun.kapyar.ru/ph/625_01.jpg]

מישהו יודע האם הפצצות הן בעלות אותו עקרון פעולה של פצצות המטול הרקטיות שיש לרוסים (30 מ"מ אאל"ט)

על פי התחמושת מדובר במטול 40 מ"מ המיועד לירי/שיגור של אותה התחמושת VOG 25 ("קאסטיור")המיועדת לירי ממטול המותקן תחת מתפס נק"ל רוסי , על פניו נראה שיש כאן שילוב מעניין (אם כי יעילותו די מוטלת בספק).....

קצת יותר מידע על הVARIANT
נוצר ברוסיה כשילוב של נשק קר מרגמה מטול רימונים ועת חפירה הטעינה והירי אכן דומים בפעולותיהם למרגמה רגילה
הנשק מאפשר שימוש שלו בתור מטול רימונים (העת מתכפלת נצמדת לכתף נתענת ויורת)
במוד מרגמה העת גם כן מתכפלת נצמדת לאדמה נטענת ויורת
אכן כן המרגמה\מטול יורה\ת פגזים מדגם VOG-25
למרות היחודיות הנשק לא התקבל לצבא אך בעל שימוש רחב אצל צלפים ויחידות מיוחדות

ציטוט:

אם כי זה בהחלט מוכיח שאצלם, גם מטאטא יורה

WOW מעניין מה הוסה שואב אבק

עם זאת - לא ממש הבנתי מה הקשר לצלפים?...

זה המושג " מרגמת ברך"

לפי מיטב זיכרוני הרת הנוצר כתוצאה מהירי שקול ל250 קילו.
האם הכוונה שמרגמות מסוג זה נשענות על הברך?

עד נכון לרגע זה גם אני לא הצלחתי להבין או אפילו לשייך את המונח "מרגמת ברך" לנושא !

נראה כי רב הנסתר על הגלוי.....

זכורה לי אגדה אורבנית על כך שמישהו ירה מרגמה 52 בכינון ישיר מהברך, כי לא היה סלע באזור, ונקטעה לו הברך (סיפור מפחיד שסיפרו אצלנו לפני השינה).

הכי גרוע שקרה לי היה שבירי מס' פצצות המרגמה קצת "רקדה" לי ומחצה לי את קצה קצהו של הבוהן. לכוחותינו שלום, תודה.

! This is Sparta

על רגם שנשא את המרגמה על גבו והחייל שצעד אחריו בחשיכה הרים את אחת הפצצות שנפלה ובמקום להכניסה להיכן שצריך הוא הכניס אותה לקנה שנישא על גב אותו רגם מסכן ?...

אני עוד זוכר את הסיפור הזה מהטירונות....

נכון... שכחתי את הסיפור הזה. זה הלך צמוד עם הסיפור על הרתק בגבעתי שירה מרגמה ב- 90 מעלות והוריד את הפצצה על החייל לידו.

! This is Sparta

מקרה עצוב נוסף ומבוסס יותר הוא אודות מ"מ באחד ממוצבי הצפון שניסה לפרוק מרגמה מפצצה שהייתה תקועה בה ונער ונקר לסרוגין.

**
זכורים לי מספר מקרים משעשעים יותר עם כלי מתיש זה וחייל מותש אחד [שתמיד החל כל שלב עם מרגמה ותמיד סיים עם ררנ"ט] - אך אין זה מן הראוי להעלותם במקום העוסק בתאונה מבצעית.

היורה כורע על הברך, אוחז במרגמה ויורה?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

.....

שני חברים יצאו לדרך....
אחד קיבל..

טל

חיפוש זריז ב- google מעלה את האתר הזה

את הקשה עושים לאלתר, את הבלתי אפשרי עד מחר. ניסים לוקחים קצת יותר זמן.

ואגדות אורבניות יש על כך לרוב, "אצלנו" סיפרו על מחבל בלבנון שירה ממרגמה אותה הציב על הברך בזמן שיש בארגז טנדר.
אגב הוצאה משירות, אני יריתי בכזאת נפיצים בשירות מיל', סביב 2000-1.

את המושג "מרגמת ברך" KNEE MORTAR אני מכיר בהקשר היסטורי עתיק, כלי ירי קטנים-אך-כבדים בקוטר של אינץ' אחד עד שניים ששימשו לירי איתות ממבצרים ומכלי שיט.

שמעתי סיפורים משל"ג על מרגמות שהשעינו על קיר וירו בכינון ישיר. נראה לי שרתע של חצי טון על שטח מגע קטן של בסיס המרגמה היה מעיף את המרגמה דרך קיר לבנים לתוך המבנה עליו הושענה.

פק"ל כבד ומעצבן. בתרגילים בודדים היה אפשר לרבות נחת ממנו, כאשר ירית כמה פצצות ונהיה קצת קל.

בשרות מילואים, לפני די הרבה שנים תפסנו קו באיזור אבן גבול 14.
שגרת סיורים, אני יוצא לסיור לילה ומצמיד לעצמי פקל מרגמה. שבה לא יריתי מאז הטירונות(15 שנה)
פתאום פרה אדומה. חור בגדר.אני יורד עם המרגמה. ומקבל הוראה מאחד, אמיר מיטל(היה בעבר מפקד סירת גולני)להרים תאורה.
אימה גדולה תפסה אותי-איך אבדיל בין נפיץ לתאורה, הדבר היחידי שזכרתי היה שיש ת בולטת על התאורה, מגשש עם האצבע ולא מוצא את ה אות הבולטת.
היסטריה, עוד פעם פקודה להרים תאורה, נזכרת שאי אפשר להכניס חנ"ם בלי להוריד את כיפת הבטחון, ומכיוון שלא מצאתי כיפה, הסקתי שמקסימום יצא זרחן, הכנסתי פצצה ויריתי, באלכסון גדול כדי למנוע הפתעות.
עברו מעט שניות והרבה פחד עד שנפתחה הפצצה( כמובן שהיתה תאורה.
רק אחר כך התברר לי שהפקל היה רק תאורה.
אגב, אותו מיטל נהרג זמן קצר אח"כ בפשיטה בנועיימה.

מרגמת-ברך גרמנית leGrW-36 בקוטר 50 מ"מ, בשימוש לוחמי SS מדיוויזיית Wiking אי-שם בקווקז

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שווה לציין שהצבא הבריטי הוציא לגמלאות את מרגמת ה52 מ"מ, אבל המחשבה להישאר עם מטולי רימונים נזנחה אחרי בחינה מבצעית של הצרכים ובמקומה הוכנסה מרגמה מודרנית יותר בקוטר 51 מ"מ, שהיא קלה יותר ובעלת טווח גדול יותר (אני מעריך שגם התחמושת קצת יותר מודרנית ויעילה).
לפעמים יש לי הרגשה שיש איזה שהוא ניוון של הרתק בצה"ל, וחסר נשק כזה. בדיווחי הקרבות מהמלחמה האחרונה דיברו בדרך כלל על העסקה של האוייב במקלעים בלבד ופה ושם מרנ"ט לאו (שלא יעיל במיוחד נגד חוליות בשטח פתוח).
לנו היה רגם די מוכשר ובתרגילים זה היה די מרשים. איזה רתק יש היום? מטוליסטים יודעים לתת מקבץ בטווח גדול מ-200 מ' לאורך זמן? יש מענה לעשן ברמת המחלקה מעבר לטווח רימונים?
וזה לא רק רתק, יש משימות כמו לדוגמא הגנת חפ"קים או משימות רכובות שבהן מרגמה עם כמה ארגזי תחמושת יכולה לתת מענה גם באש וגם בהנרה בקצב מצויין ולאורך זמן.

לדעתי לא היה צריך לוותר על המרגמות הקלות ברמת המחלקה\פלוגה כל כך מהר. מרגמה מודרנית (לא מבוססת על תכנון שכבר כשההגנה העתיקה היה מיושן) יכולה להיות פק"ל פחות כבד ויותר יעיל.

היא דווקא 60 מ"מ.

דיון בנושא כאן:
http://63.99.108.76/forums/index.php?showtopic=22567

מרגמות 60 מ"מ מודרניות מגיעות לטווחים ארוכים ועשויות להחליף את המרגמות 81 מ"מ בחלק ממשימותיהן, אבל אינן יכולות לבוא במקום המרגמה בקוטר 50 - 52 ברמת המחלקה, בעיקר בגלל משקל התחמושת.

בתחילת 1995 היינו יוצאים למארבי 36 מעיישיה עם מרגמה 52, 3 פצצות נפיצות ו- 3 פצצות עשן. ביחד זה 12 ק"ג - מספיק בשביל להפוך אחד מהחיילים לכבד מדי בשביל להסתער, אבל לא מספיק בשביל להשיג מטרה עם הנפיץ או למסך עם העשן.

M203 לא מהווה תחליף ראוי - לא בכינון ישיר ולא בכינון עקיף - לפחות לא בלי כוונת מודרנית.

תחליף חלקי למרגמה המחלקתית ניתן לראות במטול רימונים רב קני, כמו ה- M32 החדש של המרינס. הייתי שמח לראות פיתוח של נשק כזה, שיורה תחמושת מקל"ר (40X53). עם קנה ארוך יותר, דורגל וכוונת שכוללת מד טווח, זה עשוי להיות שימושי למדי - נותן למחלקה נשק שמשגר HEDP לטווח של מעל 1000 מטר. הנשק ישקול קצת יותר ממרגמה 52 אבל התחמושת שוקלת שליש מתחמושת המרגמה.

את בעיית העשן אפשר לפתור במספר אמצעים, שאף אחד מהם לא מוצלח בתפקיד זה כמו המרגמה 52: ררנ"ט, 40 מ"מ, קארל גוסטב, ופצצה ידנית (כמו תאורה ידנית - פתרון שהוצע עוד בשנות השבעים, אבל לא יושם, למיטב ידיעתי).

הדיון בפורום הבריטי מעניין (למרות שרובו עוסק בכלל בנגמ"שים).
מרגמת 60 שהם מדברים עליה אמורה להכנס או שנכנסה בזמן האחרון וברמת הפלוגה ומעלה. ה-51 מ"מ עליה אני מדבר (נקראת L9A1) נכנסה לשירות בשנות השבעים ואמורה הייתה לצאת משירות למרות שבאפגניסטן החיילים הבריטים מסרבים להיפרד ממנה ולוותר על סיוע ברמת המחלקה (כמה אנשים בפורום הבריטי גם כן מעלים את הנקודה הזו).
יש היום מרגמות (כמו ה FLY-K הבלגית\צרפתית) ששוקלות פחות מ-5 קילו ומספקות אפשרות לסיוע אש בקצב מהיר בטווחים של בין עשרות ספורות ועד מאות רבות של מטרים ובמגוון תחמושות (כולל אגב, תחמושת תאורה א"א שעליה לא שמעתי אף פעם). והכי חשוב - הן נשארות ברמת המחלקה.

אם צה"ל אכן מתקדם לכיוון של "נחילים" (ולא צריך לפסול את זה רק בגלל שהמערכה האחרונה הייתה רצופה כשלים כאלו ואחרים) אז סיוע אש אינטגרלי ברמות הנמוכות הוא דבר חיוני לדעתי.

סליחה על התיקון שלא במקומו - כשכתבת על הכנסת מרגמה מודרנית, הנחתי שאתה מתייחס למודרנית להיום, ולא ללפני 30 שנה.

כן, קיימות מרגמות 60 מ"מ "קומנדו", שניתנות לשימוש ברמת המחלקה. המרגמות קלות בהרבה מהמרגמות הישנות בקוטר זה - בעיקר הודות לויתור על הבסיס והדורגל, ופחות בגלל שיפורים טכנולוגיים. בשל הויתורים הללו, המרגמות מאבדות את הדיוק (הלא רע בכלל) שיש למרגמות 60 מהסוג המוכר בצה"ל. בשל משקל התחמושת, נשיאת המרגמה ברמת המחלקה הופכת ללא כדאית, כמעט בכל מצב.

כמו שמישהו בפורום Tanknet כתב: סחיבת נשק מסייע כבד כמו מק"כים ומקל"רים בפעולות רגליות, שהיתה טפשית בעבר, הפכה למטורפת לחלוטין בעידן השריון הקרמי.

כשצריך לחשוב על כל גרם שסוחבים, נשיאת נשק סטטיסטי שהפצצות שלו שוקלות כמעט שני קילו, היא לא הגיונית בדרג המסתער, והמחלקה, בעיני, צריכה לשמור על היכולת להסתער גם ב"נחילים".

אני בהחלט רואה מקום למרגמה 60 בחי"ר, אבל השימוש בהן מוגבל כמעט-רק למצבים בהן ניתן להביא את התחמושת לעמדה באמצעים ממונעים\מכניים\גלגליים. אולי זו הזדמנות להחתמה על עצומה למען רכש עגלות נגררות קטנות לחי"ר - אמצעי שיכול להפוך את נשיאת הנשק מסייע, שהיה חסר בקיץ שעבר, לאפשרית.

בעבר הלא-מאוד רחוק היו בצה"ל מרגמות של 52, 60, 81, 120, ו- 160 מ"מ (בעבר הרחוק יותר היו עוד סוגים, למשל 6" תוצרת). המגמה של הפחתת מספר הסוגים ראויה בעיני. בסופו של תהליך רב שנתי, הייתי רוצה לראות מרגמת 60 מ"מ ארוכת קנה ברמת הפלוגה ומחלקת 120 מ"מ ברמת הגדוד.