31-10-2007, 07:12
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
צודק, תמיד עדיף להתעלם מצבירת רבבות רקטות ע"י ארגון שרוצה בהשמדתך...
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי ישראל היפה שמתחילה ב "לגבי היציאה מלבנון אני עדין טוען שהיא הייתה עדיפה על הישיבה שם"
ולחכות בסבלנות עד שהוא יחליט ליזום התקפה...
המלחמה שפרצה החלה בגלל הצד השני, והביטוי "תגובה הולמת", מעיד כרגיל על רצון ברמה של
הבלגה (מה זו לדעתך תגובה הולמת לירי רצוף לכל אורך הגזרה, חדירה לשטח ישראל, הריגת 7
חיילים וחטיפת שניים נוספים?). חזבאללה ירה לתוך יישובים ישראלים, ארבע פעמים מאז הנסיגה,
ונער ישראלי נהרג בהפגזה כזו בשלומי. ישראל הבליגה אחרי כל הפעמים, ולכן כל פעם הירי התגבר.
אחרי ההבלגה על חטיפת ורצח שלושת הלוחמים בהר דב, היה ברור שהמצב רק יחמיר, אבל
ההנהגה העדיפה להתעלם.
הבעייה במלחמה זו לא הייתה שיצאו אליה, אלא שחיכו שש שנים, ובכך הפקירו את הצפון כולו.
העובדה שתומכי הנסיגות העדיפו לטמון ראש בחול, כשצעקו להם "חזבאללה אינו אספן של רקטות,
ויש להן תכלית די ברורה". אותם אנשים העדיפו להתעלם מהאזהרות.
לצאת למלחמה יזומה עם חזבאללה היה הכרח - הבעייה היא שיצאו למלחמה אבל לא התייחסו
אליה כאל מלחמה. גיוס המילואים החל רק אחרי 3 שבועות. ישראל לא הכניסה כוחות יבשה
במאסות לעומק שטח האוייב, עד א-ח-ר-י שכבר סוכם על הפסקת אש (ז-ה המעשה הנפשע
וה"מתלהם", ולא עצם היציאה למלחמה). השערורייה הייתה שעשו רעש של מלחמה, אבל בפועל
קשרו לצה"ל ת'ידיים, ומנעו ממנו ביצוע תכניות אופרטיביות שכללו חיסול יכולת חזבאללה לירות
לצפון, שכן חיסול כזה היה מצריך כניסה יבשתית מאסיבית (ככה זה, תמיד כשאנחנו נסוגים, עצם
הנסיגה מביא לכך שאח"כ צריך להכנס יותר עמוק לשטח האוייב, יותר בעוצמה - ועם סיכון גדול
יותר). אין חוכמות - הנסיגה אפשרה לחזבאללה להתבסס על הגבול. תומכי הנסיגה סירבו
להודות בכשלון הקונספציה, ולכן העדיפו הבלגות אינספור, בתקווה שיום אחד חזבאללה ישנה עורו
ויתחיל לפתע לאהוב אותנו. כמה מפתיע שקרה בדיוק ההיפך. אני עדיין זוכר כמה השתבחת
בשקט המופלא בצפון, פחות מחודש טרם המלחמה - וכן, גם לולא יצאנו למלחמה, מה שעשה
חזבאללה באותו יום, היה פעולה מלחמתית, שהבלגה עליה, הייתה מביאה להחרפה גדולה יותר
בהמשך. חזבאללה לא מבינים בפייסנות, הם רואים בה חולשה, משום-מה...
|