01-11-2007, 16:26
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
התשובה. אתחיל מהסוף
בזה שלא זיהיתם.
הנה הוא בתמונות מ-1900 ו-1912 :
מזהים?
הנה הוא היום:
זה ברחובות. מה שעמד פעם על ראש הגבעה, גבוה מעל העיר, והיום יש רק זוית אחת מצומצמת שממנה ניתן בכלל לראות אותו, מוזנח ועטוף קוצים. וזה מזכיר לנו שכל המושבות של העליה הראשונה היו מאד מסורתיות, והקפידו במצוות, ורק הרבה יותר מאוחר הם התפקרו.
ביהכ"נ אהל שרה נבנה ב-1894 (או 10 שנים אחר כך, תלוי איך סופרים). תכנן אותו ברוך פפירמייסטר, מראשל"צ, שתכנן גם את ביהכ"נ בעירו, וגם את בנין הסראיה בככר השעון ביפו, ש"כאילו" שופץ לאחרונה.
ראו לפני ואחרי השיפוץ של בית הסראייה. נכון שבין לבין היה גם פיגוע של הלח"י, אבל בכל זאת, שיפוץ?
ונעבור לאלה שזיהיתם: ביהכ"נ בזכרון נבנה ע"י פועלים גרמנים מחיפה, ואולי גם תוכנן על ידם. באותה תקופה מנהיג המושבה הגרמנית היה האדריכל גוטליב שומאכר, שכבר בנה את היקב בראשון לציון, ולא אתפלא אם הוא תכנן את ביהכ"נ. אגב - בגל הראשון של מושבות העליה הראשונה היחסים בין היהודים לטמפלרים היו מצוינים, כבהיות שני העמים מיעוטים קטני עם מטרות דומות - להתיישב בא"י ולעבוד את הקרקע. רק עם הגיעו של הגל השני, ב-1890 ואילך, הלכו היחסים והתערערו.
ביהכ"נ שופץ לא מזמן ע"י אדר' נחום שוץ. ראו:
שני הצעירים הם מתחילת שנות השבעים, כשישראל חשבה שהיא אימפריה.האחד של ספדיה, ברובע היהודי, והשני של רם כרמי, על הר הצופים.
שניהם מדהימים בפנים. מיוחדים ויפים, עם צורות עגולות ענקיות ויפות.
ראו. נתחיל עם כרמי:
והנה ספדיה:
אבל מה שמדהים אותי, אצל שניהם, זה "כותל המזרח". זה שבאירופה היה קיר קיר, שסימל את ירושלים, שבו הוצב ארון הקודש עם הפרוכת, שלידו נישאה ברכת כהנים, המיני-כותל הזה, הופך בירושלים לחלון. כי מבעד לחלון פשוט רואים את בית מקדשנו.
טוב, לא ממש. את מקדשם. אבל עם קצת דמיון...
תראו, זה הנוף מהר הצופים (מחלון ביהכ"נ), והשני הוא הנוף מפורת יוסף.
וזהו. ופתחתי חידה חדשה.
|