28-10-2007, 20:39
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
שח-מט
כל הכבוד, רבותי. פתרתם הכל.
התמונה הימנית היא אכן כנסיית המולד, בנצרת. הכנסיה נחנכה ב-1969, לאחר 11 שנות תכנון ובניה, ממש בשיא התקופה הברוטאליסטית. הארכיטקט האיטלקי, גיובאני מוציו, היה מודע היטב לזרם הברוטאליסטי, הגס והמחוספס, אך מצד שני היה צריך לבנות מבנה דת נשגב ומרומם נפש. התוצאה היא בדיוק זה – מבנה שהוא גם מרומם וגם גס ופשוט. לטעמי האישי – אחד המבנים המעניינים והמרשימים ביותר בארץ, שממזג תפישה נוצרית דתית עם אדריכלות בת זמננו. קצת על הארכיטקט עצמו – כבר ב-1923 הוא תכנן בית מגורים חדשני ביותר שנקרא "קאזה ברוטה", הבית המכוער, על שום חדשנותו. ב-1939, תחת השלטון הפשיסטי, הוא זכה באחת התחרויות היוקרתיות ביותר, לבנין בככר העם האיטלקי באוניברסיטה החדשה של רומא. מוציו, שנפטר ב-1982, תכנן המון מבני ציבור ומבני דת, בעיקר במילאנו, אך גם בנצרת ובבית לחם, ותמיד ניסה למזג מסורתיות עם חדשנות.
ראו כמה תמונות של כנסיית המולד.
וראו מה הוצע, 4 שנים לפני שמוציו נשכר (ב-1954) :
בתמונה המרכזית זה אכן מבנה משאבות, (RTO זיהה אותו) שכנראה היה מבנה הבטון הראשון בא"י. הוא שומר ע"י חברת חשמל. אפשר לראות אותו היטב בין עצי האקליפטוס הענקיים, מדרום לכביש 5 (חוצה-שומרון), בואכה מחלף קסם. הוא תוכנן ע"י דניאל ליכטנשטיין (אבו-שימנטה), אבי הבטון הארצישראלי, ב-1913, עבור בצלאל יפה. במלחמת העולם ה-I הוא עזר לבנות בתים לפליטי תל אביב, ובאחד הימים נתפס ע"י התורכים ונכלא, כחשוד בעריקה, כיון שלא היו לו איתו תעודות. הוא נפטר מטיפוס בכלא בדמשק ב-1918, חודשיים לפני כיבוש דמשק ע"י הבריטים. לא ידוע היכן נקבר. על בניית בנין המשאבות עצמו אינני יודע הרבה, למעט הדמיון שלו לגימנסיה הרצליה שנבנתה באותן שנים, וכיכבה בחידה הקודמת. ליכטנשטיין ודאי סבר שזהו הסגנון הארצישראלי, וניסה להראות שניתן ליישם אותו גם בבטון.
ראו השוואה.
התמונה השמאלית היא אכן השוק הבדואי בבאר שבע. מה שמיוחד בו הן הקשתות, והשימוש באבן, שניהם מוטיבים שנחשבו באותה תקופה כמוטיבים "מזרחיים" והיו מוקצים באדריכלות של המדינה-הנלחמת-על-קיומה/מעוז-הקדמה-בים-הלבנטיניות. אבל – בגלל שמדובר בשוק לבדואים, הרשו האדריכלים לעצמם להשתולל. שנים מעטות לאחר מכן, לאחר מלחמת ששת הימים, היומרה המערבית התחלפה בגעגועים למזרח, וקשתות בטון, אבן ירושלמית והמון מוטיבים מזרחיים נוספים כיכבו בארכיטקטורה המקומית.
|