"העין השביעית" הוא כתב-עת בענייני תקשורת ועיתונות, שיוצא מטעם "המכון הישראלי לדמוקרטיה,
מדי חודשיים.
גליונו האחרון נקרא "גשם של נייר", והוא כולל סדרה של התקפות כנגד "ישראל היום", היומון החדש
בעריכת עמוס רגב, שמופץ ברבע מליון עותקים מדי יום (למעט ימי ששי), לעשרות אלפי בתים,
ולריכוזי אוכלוסייה בערים הגדולות.
הגיליון מחולק לחמש:
1. טור העורך, חתן פרס ישראל לעיתונות, נחום ברנע
http://www.idi.org.il/hebrew/sevent...eye.asp?id=3422

2. "החינמונים באים", ובו הכתבות:
זכות הקיום של "ישראל היום" | חנוך מרמרי
חינמון נולד | שוקי טאוסיג ורן בנימיני
חינם: כמה זה עולה לנו | דן כספי
ושתי כתבות כלליות יותר אודות המפיצים והמצאת עיתונות החינם בשוודיה.

3. טורים

4. כתבות
ובהן שתיים המתמקדות בדרכי ההתמודדות של ידיעות ומעריב עם האוייב החדש...

5. מדורים

מי שמעוניין בגיליון המלא בקובץ אקרובט:
http://www.idi.org.il/hebrew/download.asp?id=943

--------------------------------------------------------

ההיסטריה של מה שמכונה כאן בשם "התקשורת הממוסדת", צריכה לסקרן את כולנו, בעיקר הטור
המשעשע של נחום ברנע, חתן פרס ישראל. אודה שאיני קורא כתב-עת פתטי זה (שמשמש לרוב
כדי לרחוץ את מצפונם של עיתונאים, אחרי שהפרו כללי אתיקה במשך חודשים, ואז הם חשים
צורך לכתוב מאמר נוקב עעל כך ש"יש להפיק לקחים", באותו כת-עת זניח...), אשר מוצא לאור
ע"י גורם מזוהה פוליטית באופן חד-משמעי (הדבר היחיד שמחבר בין המכון הישראל לדמוקרטיה,
לבין הרעיון שעומד מאחורי המושג "דמוקרטיה", הוא השם בלבד). במאמרו של ברנע נתקלתי
תודות לקריאת מאמרו של נרי אבנרי באתרו של יואב יצחק
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-...ml?tag=17-52-59
ואחרי גיגול קל, הגעתי למאמר של ברנע, ושם נדהמתי לגלות שאין גבול למעמקי חוסר הבושה של
ידידו הקרוב של אולמרט. האיש שהיה מוכן לפגוע במשפחה שכולה כדי לסייע לאולמרט במלחמתו
כנגד חושף השחיתות, ד"ר זליכה, התעלה על עצמו, ובמאמץ נואש להגן על עיתונו, היה מוכן להפוך
כתב-עת שמתיימר להיות מקצועי, לכלי שרת שמוכיח את אשר אמר ב"ג על התקשורת בעבר
(הוא טען שעיתון פרטי זה גביר שמעסיק כמה לבלרים שכותבים עבורו...).
ברנע מודע היטב לסכנה הנוראה שמהווה "ישראל היום" לאחיזת החנק של ה"מאפיה האסוציאטיבית ", כפי שמכנה אותה אורי אורבך (כוונתו היא שאין צורך לתת לעיתונאים הוראה מה
לכתוב, שכן לכולם ברור מראש מהי רוח המפקד...), ועל כן הוא מוביל ניסיון הסתערות על "ישראל
היום" כביכול בשם האיכות והסטנדרטים העיתונאיים. האיש הזה, שבשנה וחצי האחרונות נטל חלק
בקמפיין עצום להגנה על ראש ממשלה מפני כל האשמה בשחיתות, ושעיתונו נזכר רק לספר לנו
במה בעצם חשוד אולמרט בנוגע לבל"ל, מעז להתלונן כנגד עיתון שבעליו הוא חבר של ביבי...
המאמרים המרגשים על ה"חינמונים", באים להסביר לנו שזוהי הזניית העיתונות, שכן מה שמקבלים
בחינם, אינו שווה גרוש...
זוהי טענה יפה ואצילית, ואני מניח שברנע שמח לבשר אותה למעסיקו מוזס, בכל הנוגע לווינט...
המציאות היא שמי שנחשף ל"ישראל היום" יודע אינו נופל במאומה משני היומונים האחרים, ושאצלו
קל בהרבה לקבל מידע ששני העיתונים האחרים פשוט מסתירים.

הערה אחרונה: רוב המאמרים ב"עין השביעית" נכתבו לפני חודש פלוס, והם שמחים לבשר אודות
"קשיי ההפצה" של העיתון החדש. למרבה צערם, אני יכול להעיד באופן אישי שבכל בוקר בשעה
5, העיתון מגיע לפתח דלתי, הרבה לפני ששני העיתונים האחרים מגיעים לפתח השכנים המנויים
עליהם (עדיין.. לא נראה שיישארו להם הרבה מנויים בתשלום כאשר העיתון מגיע לפתח הדלת
בחינם...).
מערכת ההפצה של העיון היא כיום מצויינת, ואפשר לברך על כך - פלורליזם בתקשורת אולי מפחיד
את המקארתיסטים ב"עין השביעית", אבל לשאר עם ישראל יש רק מה להרוויח מכך...

מה אני אגיד לך, אנחנו מקבלים כל בוקר גם ידיעות וגם ישראל היום, ואין מה להשוות בכלל.
ישראל היום הוא עיתון משעמם, סגנון הכתיבה מאוד דומה לאתרי החדשות - ידיעות יבשות וחסרות עיניין, אני לא מוצא הרבה הבדל בין לפתוח את וואלה בבוקר ולבין לפתוח את "ישראל היום".

העיתון קטן בהרבה מידיעות או מעריב, אין בו מוספים אלא רק עוד עמודים בנושאים שונים. מבחינתי הוא לא יותר ממשהו נחמד להעביר איתו את הנסיעה ברכבת או באוטובוס, בימים שאני לא נוסע ללימודים אני לא טורח בכלל לפתוח אותו.

אני חושב של"ישראלי" יש הרבה יותר פוטנציאל מבחינת איכות הכתיבה, הבעיה שהוא גוסס כבר מיומו הראשון וברור שהוא לא ימריא מעבר למקום שהוא נמצא בו היום.

אני לא רואה שום שינוי משמעותי בדירוג המכירות של העיתונים בשנים הקרובות, לפי דעתי "ישראל היום" לא יחזיק יותר משנה-שנתיים.

הגלריה שלי בפליקר

ישראל היום טוב בהרבה מידיעות וממעריב.
עמודי המאמרים שלו טובים יותר, עמודי הספורט שלו טובים יותר והעמוד הראשון רלוונטי יותר (פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה לא מופיעה בעמוד השלישי ואדלר לא מכתיב ידיעות כמו בעתונים האחרים).
עמוד הרכילות של העיתון משעמם מאד וכן נראה שיש לפעמים כתבות שירות בלי שטורחים לציין שהן כאלה.
העיתונות הישראלית מכורה ולא אמינה, כך שאם יש עיתון שלא כותב מפי השלטון ונאמניו יצאנו כולנו מורווחים.

הסיבה לכך היא נורא-נורא פשוטה: המו"ל שלו בכלל-בכלל לא תלוי בו. חורבן של ידיעות הוא בעל
השלכות הרות-אסון על אימפריית מוזס. חורבן מעריב יזעזע את אימפריית נמרודי, חורבן "הארץ"
ורשת שוקן, יחריבו את אימפריית שוקן. תפוצת אפס של "ישראל היום", תגרום לכך ששלדון אלדסון
ירוויח 995,000 דולר בשעה, במקום מליון עגול...
ישראל היום אינו מעניין פחות מידיעות, אינו "ברמה נמוכה יותר" (אני בספק אם אפשר בכלל להיות
עיתון ברמה נמוכה יותר מידיעות אחרונות).

בכל מקרה, מי שלא שם לב לעיוות הפוליטי בידיעות אחרונות, אכן אינו הקליינט מבחינת "ישראל
היום". הבעייה של ידיעות, היא שיש המוני מנויים שמודעים לעיוות הזה, אבל התרגלו לקבל עיתון כל
בוקר. ברגע שפתאום צצה אלטרנטיבה לידיעות (ותסלח לי שאני לא רואה ב"24 שעות" מוסף...),
הנזק הוא ישיר וחד משמעי. תפוצת העיתונות המודפסת נמצאת גם ככה בצלילה חופשית, תודות
לאינטרנט, וכעת, כשיש עיתון בחינם, ברמה טובה לא פחות (ואני נוקט בהמעטה רבתי...), הרי
שמצבם רע.

למדינת ישראל יש רק מה להרוויח מכך שיש בה עיתון שלא חושב שצריך לטייח שחיתות, רק בגלל
שהמו"ל תומך בראה"מ, ובגלל שהעיתונאים מבסוטים מ"תהליך השלום" שלו...
חלק גדול מהכותרות של "ישראל היום", לא יופיעו בעיתונים אחרים, רק בגלל שיש שיקול מערכתי
בהם, שעדיף להסתיר דברים מהציבור (למשל, הידיעה על החלטת מזוז לפתוח בחקירה פלילית נגד
אולמרט, נדחפה בידיעות לעמוד ארבע - במקום להיות כותרת ראשית)

ידיעות אחרונות זה לא עיתון שמביא ידיעות.

העיתון הזה ממציא,מפברק ומסננן ידיעות/חדשות ..עפ"י קו שמאלני ומגמתי די ברור.

כמו כן הוא משמש ככלי ניגוח וחיסול חשבונות עם פוליטיקאים ואנשי עסקים , שלא הולכים בדרך "הישר"

מה שמפריע לי אישית,שהם עושים את כל אלה בצורה ברורה,ישירה וממש לא בתיחכום, ובכל זאת ישנם המונים סתומים שלא רואים זאת וממשיכים לפרנס את הנבלות.


שבוע טוב !

ההבדלים היחידיים כמעט הם בנטייה הפוליטית

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

עשו טובה, הרי ברור שאתם מעדיפים עיתון זה רק בגלל שמקורבי ביבי הם הבעלים...כל כך צפויים.

אני מבסוט מכך שיש עיתון שאינו גרורה של מחנה השמאל, ולא ממש אכפת לי מיהו בעליו. העובדה
שבעליו עשיר מספיק בכדי להחזיק בו, חרף ניסיונות מקארתיסטיים לפגוע בו, היא יתרון מובהק, אבל
לעובדה שהוא חבר של ביבי, ממש אין קשר לכך. מבחינתי שיבוא מיליארדר ששונא את כל הפוליטיקאים במידה שווה, ויפתח עיתון, שלא יחשוב שצריך לאתרג פוליטיקאי כלשהו...
למדינה הזו טוב שיהיה עיתון בתפוצה רחבה, שאינו מסיר במכוון מידע מהציבור. זה טוב גם לאלה
שלא אוהבים דמוקרטיה (דהיינו, השלומיסטים...).

גם אני חבר של ביבי וגאה בזה.

יותר טוב מאשר להיות חבר של אותו חבר שהביא לפה מחבלים לארצנו.

אני לא חבר של ביבי, אני פשוט לא מוכן לרקוד תחת החליל של אלו שרוצים שנשנא אותו. אנחנו חושבים באופן עצמאי ולא יכתיבו לנו את מי לאהוב ואת מי לשנוא.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

העיתון היחיד שהוא לא אנטי ביבי הוא -העיתון של ביבי.

חמישה חברי כנסת מושחתים מצטופפים בחיפושית:
שניים מקדימה. שלושה מאחורה - גם מקדימה .

השולי "העין השבעית" עם השבעה וחצי קוראים שלו (אם אני לא טועה היתה הודעה באחד הגיליונות האחרונים כי העיתון עומד להיסגרבזמן הקרוב).
העיתונים הגדולים נמצאים במלכוד. מצד אחד הם מתים לתקוף ולהשמיץ, מצד שני הם חוששים לתת במה ציבורית ופרסומת חינם לעיתון החדש ובצדק מבחינתם.
אז כרגע הם כוססים ציפורניים ואוכלים את הלב.

חמישה חברי כנסת מושחתים מצטופפים בחיפושית:
שניים מקדימה. שלושה מאחורה - גם מקדימה .