לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 14-10-2007, 18:49
צלמית המשתמש של קורנסון
  קורנסון קורנסון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.04
הודעות: 2,257
ספר אמריקאי מבקר הפעלת ח"א במלחמת לבנון

כתבה על ספר היוצר בקרוב, והמעלה נקודות טובות על אופי ההפעלה של כוח אוירי במלחמה נגד גופים לא ריבוניים כמו החיזבאללה.




http://www.nytimes.com/2007/10/14/world/middleeast


Book Faults Israeli Air War in Lebanon
By STEVEN ERLANGER
Published: October 14, 2007

JERUSALEM, Oct. 13 — A study of the 2006 Israeli-Hezbollah war commissioned by the United States Air Force and to be published this month concludes that Israel’s use of air power was of diminishing value as the fight dragged on because it was used without enough discrimination.

Although the war was widely criticized in Israel and abroad for relying too heavily on the air force, the study argues that air power remains the most flexible tool in fighting groups like Hezbollah, because ground forces alone could not have achieved Israel’s aims. Israel’s error, the study concludes, was insufficient discernment in its airstrikes.

By bombing too many targets of questionable importance for its aims, and not explaining why it bombed what it did, Israel lost the war for public opinion, according to the author of the study, William M. Arkin, an expert in assessing bomb damage. “Israel bombed too much and bombed the wrong targets, falling back upon cookie-cutter conventional targeting in attacking traditional military objects,” Mr. Arkin wrote. “Individual elements of each target group might have been justified, but Israel also undertook an intentionally punishing and destructive air campaign against the people and government of Lebanon.”

In this new kind of warfare against terrorism, fighting a nonstate force like Hezbollah that occupies a large part of a fragile state, Lebanon, the battle for public opinion is as important as any military victory, Mr. Arkin argues.

This kind of war, using air power and special operations, will dominate the future, which is why the Air Force commissioned this study to learn from “the first sustained precision air campaign mounted by a country other than the United States,” he said in a telephone interview this week.

Mr. Arkin’s book, “Divining Victory: Airpower in the 2006 Israel-Hezbollah War,” will be published this month by the Air University Press, based at Maxwell Air Force Base in Alabama. It is expected to influence Air Force strategy and teaching.

While critical of how Israel used its air force, Mr. Arkin defends the flexibility of air power in counterterrorism. Although Israel was retaliating for a Hezbollah raid that captured two soldiers and killed others, he considers the war pre-emptive. He said Israel used the raid as a pretext to destroy most of Hezbollah’s longer-range Syrian and Iranian missiles and launchers, which posed the largest threat to Israel.

In a post-9/11 world, Mr. Arkin said, the likelihood of the United States’ engaging in another ground war like Iraq is very small. A better model is the fight against the Taliban in 2001, he said, emphasizing air power, special operations and covert action. The 2006 conflict was only the second war of “pure counterterrorism,” he said, which is why the Pentagon wanted to study it.

Having examined the results of the war on the ground and from satellite photos, Mr. Arkin has strong criticism. He says that a more restrained use of air power on more carefully chosen targets would have been more effective in reaching Israel’s strategic goals and would have reduced the sympathy for Hezbollah. Israel was far too quiet about defending target choices, in the attacks and afterward, he said.

Capt. Noa Meir, a spokeswoman for the Israeli military, said it could not comment on a study it had not seen.

Mr. Arkin argues that too much concern for the legality of individual targets was counterproductive. Waiting for more than a day into the war to bomb Dahiye, Hezbollah’s leadership district in southern Beirut, for instance, no doubt saved civilian lives, but it also guaranteed that Hezbollah’s leader, Hassan Nasrallah, had time to escape.

Mr. Arkin rejected the conventional critique “that air power somehow served to distort Israel’s military response and limit Israel’s capabilities.”

“Israel did what it was capable of doing because the ground forces weren’t ready to do what people thought they wanted them to do,” he said. “They weren’t trained, equipped or ready.”

Israel’s ground forces, including artillery, “caused a tremendous amount of the damage,” he said. Yet Hezbollah kept firing rockets until the end and survived, now rearmed by Iran and Syria. Israeli ground forces fought indifferently, the captured Israelis remain in Hezbollah custody, and Israel’s reputation was damaged, he said.

In debating proportionate use of force and civilian casualties, Mr. Arkin says it is a mistake to rely too heavily on witnesses “as a means of judging war crimes.”

He said Hezbollah fought effectively. “But when human rights organizations and much of the international community showed up or commented, they seemed to act as if the force Israel was battling was nonexistent,” he wrote. “As for the critique of air power, the connotation was that somehow a full-fledged ground war with the same mission against this same tricky and dug-in force would have been both more successful and less destructive.”

Once a government decides that it is fighting a moral war, “debating the morality of individual strikes is just wrong,” he said. “If you bomb the right target for a specific military purpose, it’s intrinsically legal.”

In the end, Mr. Arkin contends, the Israeli military concluded that it could prosecute a fierce and pre-emptive air war despite criticism. “Pre-emption was the theoretical underpinning of the recent attack on Syria, too,” he said, referring to Israel’s attack last month on what it reportedly believed was a nuclear facility supplied by North Korea. “Though given a bad name in Iraq, pre-emption is accepted by the military, and it thrives in the Syria attack and in the ongoing discussions about Iran.”

Mr. Arkin draws two main lessons. The United States and Israel should “practice greater transparency about what you’re doing, about what you’re bombing and why you’re bombing it.”

Second, militaries must properly judge the past. The United States Air Force hated the Kosovo war, which in fact succeeded in its military and political objectives, but loved the Iraq wars, which did not, he said. “We’re looking into a future that involves pre-emption and wars against terrorism” — wars like Israel’s.

Mr. Arkin was a military adviser to Human Rights Watch, analyzing the American bombing campaign during the 1999 Kosovo war. He was a military adviser to a United Nations mission to Israel and Lebanon in 2006.



_____________________________________
"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 15-10-2007, 07:18
  צופה ורואה צופה ורואה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,055
מידע מחקר של חיל האוויר האמריקני: הפצצות חיל האוויר הישראלי בלבנון "בעלות ערך שולי פוחת"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "ספר אמריקאי מבקר הפעלת ח"א במלחמת לבנון"

http://www.globes.co.il/serve/globe...?did=1000263162

מחקר של חיל האוויר האמריקני: הפצצות חיל האוויר הישראלי בלבנון "בעלות ערך שולי פוחת"
"השגיאה של ישראל: הפציצה יותר מדי, ובחרה לתקוף מטרות בלתי נכונות" * נפגעו יותר מדי מטרות שלא היו קשורות בחיזבאללה * כוחות הקרקע נלחמו באדישות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.globes.co.il/serve/images/convert_author.gif]
רן דגוני, וושינגטון
22:11 14/10/07

מחקר חדש, שנערך לפי הזמנת חיל האוויר של ארה"ב, קובע שההפצצות המסיביות של חיל האוויר הישראלי במלחמת לבנון השניה היו בעלות "ערך שולי פוחת", ככל שהתמשכה המלחמה, מפני שחיל האוויר הפציץ מטרות ללא אבחנה מספקת.

מבקרים רבים, בישראל ובארה"ב, טענו שישראל נשענה יותר מדי על חיל האוויר במלחמתה נגד חיזבאללה, אך המחקר טוען שכוח אווירי עודו המכשיר הגמיש ביותר במלחמה נגד ארגונים כחיזבאללה, מפני שכוחות קרקע לבדם לא היו מסוגלים להשיג את המטרות שקבעה ישראל.

שגיאת show_ad() ישראל במלחמה היתה לא הפעלת חיל האוויר אלא הפעלתו להפצצות ללא אבחנה, קובע המחקר.

ידיעה על המחקר מתפרסמת היום (א') בראשונה בניו יורק טיימס. מחבר המחקר הוא וויליאם ארקין, מומחה להערכת נזקי הפצצות. המחקר יוצא לאור כספר, "לחזות ניצחון: כוח אווירי במלחמת ישראל חיזבאללה ב-2006", בהוצאת מכללת חיל האוויר (Air University Press), בבסיס חיל-האוויר מאקסוול, באלאבמה.

בראיון לטיימס אמר המחבר, כי מלחמות רבות בעתיד יהיו בעלות אופי דומה למלחמת ישראל נגד חיזבאללה, שאופיינה בשימוש נרחב בחיל האוויר ובכוחות מיוחדים וזו הסיבה לכך שחיל האוויר האמריקני הזמין את המחקר. כוונת החיל היא ללמוד את לקחי "המלחמה הראשונה של מסע הפצצות אוויריות מתמידות שניהלה מדינה זרה", אמר ארקין. העיתון אומר, כי המחקר צפוי להשפיע על החשיבה האסטרטגית של חיל האוויר האמריקני ועל ההוראה של תורת הלחימה האווירית בארה"ב.

ישראל הפציצה מטרות רבות מדי שהיו בעלות חשיבות מפוקפקת להשגת מטרותיה ולא טרחה להסביר מדוע הופצצו מטרות אלה; לפיכך היא נחלה הפסד במלחמה על דעת הקהל, קובע המחקר. במלחמה חדשה כזו, שמנוהלת למעשה נגד כוח טרור בלתי ריבוני, לדעת הקהל יש חשיבות כמו לניצחון בחזית.

"ישראל הפציצה יותר מדי והפציצה את המטרות הבלתי נכונות", נאמר במסמך. "היא נשענה על שטנצים, על בחירת מטרות לפי דפוסי חשיבה קבועים, כאשר תקפה יעדים צבאיים מסורתיים. היתה אולי הצדקה להפציץ רכיבים אינדיווידואליים בכל קבוצת מטרות נתונה, אך ישראל בחרה לנהל מסע הפצצות אווירי הרסני, מייסר, נגד העם והממשלה של לבנון".

על סמך בחינה של תוצאות הלחימה הקרקעית ושל תצלומי לוויינים, קובע המחקר, ששימוש מאופק יותר בכוח אווירי, נגד מטרות שהיו נבחרות בקפידה רבה יותר, היה יעיל יותר בהשגת המטרות האסטרטגיות של ישראל והיה מפחית את האהדה לחיזבאללה.

למרות שהמסע הישראלי בלבנון היתה לכאורה גמול על חטיפת חיילי צה"ל, קובע המחקר כי ישראל ניהלה למעשה מלחמת מנע. ממשלת ישראל השתמשה בחטיפת החיילים כעילה להשמיד את רוב הטילים והמשגרים של חיבאללה.

בעולם שאחרי התקפות הטרור של 11 בספטמבר 2001, יש סבירות מעטה מאוד שארה"ב תצא שוב למלחמות נוסח המלחמה בעיראק, מציין המחקר. מודל לחימה סביר הרבה יותר הוא המלחמה בטאליבאן באפגניסטאן ב-2001, שבה הושם דגש על הפעלת כוח אווירי, כוחות מיוחדים ומבצעים חשאיים. מלחמת לבנון היא למעשה המלחמה השניה בהיסטוריה שניתן להגדירה כמלחמה בלבדית נגד טרור. זו הסיבה לכך שהפנטגון מעוניין כל כך ללמוד את לקחיה.

בד בבד עם ההאשמות על הפצצות ללא אבחנה, מאשים ארקין את צה"ל גם בהססנות יתר. הוא טוען, כי חששות רבים מדי לגבי היבטים לגליים של הפצצת מטרות מסוימות עלולים לפגוע במאמץ המלחמתי. כך, למשל, המתנה שנמשכה יותר מיום עד לקבלת החלטה להפציץ את דאהיה, האזור שבו התמקמה מנהיגות חיזבאללה בדרום ביירות, הצילה ללא ספק חיי אזרחים, אך היא גם גרמה לכך שמנהיג חזיבאללה, נסראללה, הספיק להימלט.

המחקר דוחה את הביקורת הקונוונציונלית, שלפיה הישענות יתר על חיל האוויר עיוותה את התגובה הישראלית והגבילה את יכולותיה. "ישראל עשתה מה שהיא היתה מסוגלת לעשות מפני שכוחות הקרקע שלה לא היו ערוכים לבצע מה שאנשים חשבו שהיה צריך לבצע; כוחות הקרקע לא היו מאומנים, מצויידים או ערוכים לקרב", טוען המחקר. כוחות הקרקע של ישראל, לרבות ארטילריה, גרמו נזקים עצומים, אבל עובדה היא שחיזבאללה הוסיף לשגר טילים עד הסוף ושרד, ועתה אף הצליח להתחמש מחדש בעזרת סוריה ואיראן, נאמר עוד במחקר. כוחות הקרקע של ישראל נלחמו באדישות, החייליים החטופים נותרו בידי חיזבאללה והמוניטין של ישראל נפגע".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 15-10-2007, 12:07
  צופה ורואה צופה ורואה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,055
ההססנות והפחד גרמו לפיספוס עצום והיסטורי
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "את שגרירות סין, כך הם טענו, הם הפציצו כי "לא הופיעה על המפה שלהם"!"

הקטע בכתבה שתפס את תשומת ליבי הוא "בד בבד עם ההאשמות על הפצצות ללא אבחנה, מאשים ארקין את צה"ל גם בהססנות יתר. הוא טוען, כי חששות רבים מדי לגבי היבטים לגליים של הפצצת מטרות מסוימות עלולים לפגוע במאמץ המלחמתי. כך, למשל, המתנה שנמשכה יותר מיום עד לקבלת החלטה להפציץ את דאהיה, האזור שבו התמקמה מנהיגות חיזבאללה בדרום ביירות, הצילה ללא ספק חיי אזרחים, אך היא גם גרמה לכך שמנהיג חזיבאללה, נסראללה, הספיק להימלט. "

אני לא תומך בהפצצות שטיח לכל עבר אבל הגענו כבר לקיצוניות השניה, ההססנות והפחד מפעילים של ארגונים שונים גרם לפי הכתוב לפיספוס עצום, יכול להיות שהיה ניתן להרוג את נסראללה על כל ההשלכות שהיה לאירוע כזה על החיזבאללה.

הגענו למצב שבו הרצון להיות צודקים והומאניים פוגע במדינה וביכולת של הצבא לבצע את תפקידו.
לא צריך לגלח את כל הכפרים בלבנון אבל צריך לאפשר לפעול כנגד מטרות של החיזבאללה גם אם הן באמצע אזור מיושב, לדעתי זה לגיטימי כחלק ממאמץ למנוע ירי ופגיעה באזרחי מדינת ישראל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 29-11-2007, 20:50
  רמבו 6 רמבו 6 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.04.07
הודעות: 2,959
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי צופה ורואה שמתחילה ב "ההססנות והפחד גרמו לפיספוס עצום והיסטורי"

"בד בבד עם ההאשמות על הפצצות ללא אבחנה, מאשים ארקין את צה"ל גם בהססנות יתר. הוא טוען, כי חששות רבים מדי לגבי היבטים לגליים של הפצצת מטרות מסוימות עלולים לפגוע במאמץ המלחמתי. כך, למשל, המתנה שנמשכה יותר מיום עד לקבלת החלטה להפציץ את דאהיה, האזור שבו התמקמה מנהיגות חיזבאללה בדרום ביירות, הצילה ללא ספק חיי אזרחים, אך היא גם גרמה לכך שמנהיג חזיבאללה, נסראללה, הספיק להימלט. "

הבן אדם לא גילה את אמריקה באמצעות המשפט הזה, כל ישראלי בן 3 יודע שכל התחשבות כלשהיא באויב,
שבמקרה הזה מתבטאת בזמן הרב שניתן לחיזבאלה לברוח מהשכונה, אבל המטרה של הצבא היתה מלכתחילה לא לפגוע באנשים שבאותם שכונות אלא רק להרוס את בתיהם, את זה אותו פרשן מלומד לא כתב?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 29-11-2007, 21:45
צלמית המשתמש של ctua
  ctua ctua אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.09.07
הודעות: 1,722
בבקשה
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "[QUOTE=ctua]והודו אח"כ שזה לא..."

הנה גזרתי לך את הקטע המדובר מוויקי בהנחה שאתה לא צריך את השאר.
On May 7, NATO bombs hit the Chinese Embassy in Belgrade, killing three Chinese journalists and outraging Chinese public opinion. NATO claimed they were firing at Yugoslav positions. The United States and NATO later apologized for the bombing, saying that it occurred because of an outdated map provided by the CIA. This was challenged by a joint report from The Observer (UK) and Politiken (Denmark) newspapers [15] which claimed that NATO intentionally bombed the embassy because it was being used as a relay station for Yugoslav army radio signals. The bombing strained relations between China and NATO countries and provoked angry demonstrations outside Western embassies in Beijing. According to one news source, unnamed high ranking NATO sources confirmed in 2005 that the attack was in fact deliberate: "The NATO sources told Defense & Foreign Affairs that the attack was based on intelligence that then Yugoslav leader Slobodan Milosevic was to have been in the
אם אתה רוצה את הכל תעשה חיפוש kosovo war.
_____________________________________
NZSAS

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 16-10-2007, 21:42
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי Sam Weller שמתחילה ב "אני מבין שקראת את הספר"

אני מבין "שמצאתי סתירה" בכתוב - חפש אותה בעצמך אם אתה מעוניין, זה לא קשה.

מאמר או מחקר אקדמי לא מכיל סתירות - אלא אם הן חלק ממטרת המחקר - או אז משתמשים בהן
על מנת להוכיח או להביא אג'נדה מסוימת.

כמו כן עבדך הצנוע (ולא רק עבדך) חושבים אחרת לחלוטין ממה שכתוב שם.

לעניות דעתי מדובר "במלל ריק" המציג טענה המובאת באופן "די פוליטי" - כזה שכלל אינו מתיימר
להיות בעל אופי צבאי או אסטראטגי.
כמו כן החומר מובא בצורה מאד צרה ולא רבת מימדים - כפי שנדרש מנושא מורכב שכזה.

אם תארך היריעה ויהייה ברשותי יותר זמן להקדיש את השאה, אשב ואכתוב לך מדוע.

בנוסף לכל, ממה שניתן היה להבין מהכתב - הכותב לא מבין מאומה בנושאי בטחון.
זה משהו שלא רק שאינו עובר את הסף האקדמי, אלא אפילו לא עובר סף עיתונאי רציני בתחום הבטחון.

נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 16-10-2007 בשעה 21:47.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 16-10-2007, 22:15
  _el _el אינו מחובר  
היסטוריה צבאית, בדגש על ישראלית
 
חבר מתאריך: 30.03.04
הודעות: 416
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "אני מבין "שמצאתי סתירה" בכתוב..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
אני מבין "שמצאתי סתירה" בכתוב - חפש אותה בעצמך אם אתה מעוניין, זה לא קשה.

מאמר או מחקר אקדמי לא מכיל סתירות - אלא אם הן חלק ממטרת המחקר - או אז משתמשים בהן
על מנת להוכיח או להביא אג'נדה מסוימת.

כמו כן עבדך הצנוע (ולא רק עבדך) חושבים אחרת לחלוטין ממה שכתוב שם.

לעניות דעתי מדובר "במלל ריק" המציג טענה המובאת באופן "די פוליטי" - כזה שכלל אינו מתיימר
להיות בעל אופי צבאי או אסטראטגי.
כמו כן החומר מובא בצורה מאד צרה ולא רבת מימדים - כפי שנדרש מנושא מורכב שכזה.

אם תארך היריעה ויהייה ברשותי יותר זמן להקדיש את השאה, אשב ואכתוב לך מדוע.

בנוסף לכל, ממה שניתן היה להבין מהכתב - הכותב לא מבין מאומה בנושאי בטחון.
זה משהו שלא רק שאינו עובר את הסף האקדמי, אלא אפילו לא עובר סף עיתונאי רציני בתחום הבטחון.


אם תתפנה פעם, אשמח להפניה לסתירות ופגמים אחרים במחקר של ארקין.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 16-10-2007, 10:03
  JAVEHN JAVEHN אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.03
הודעות: 2,430
אני קורא לתופעה הזאת "חוני המעגל"
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי asharuf שמתחילה ב "אני באותה דעה של שמוליק..."

בניגוד להלך המחשבה המוזר והמטומטם שישראל ניסו לשמר חיים של מישהו במקרה הזה (לא היה שום רווח פוליטי לאף אחד ללכת "איזי" על החיזבאללה כאשר הצפון בארץ בוער פשוטו כמשמעו ) , זאת תופעה פסיכולוגית שאפשר לייחס אותה לאדם או לקבוצה שאני קורא לה "חוני המעגל" . כאשר יש לך מחסום פסיכולוגי לעשות דבר מסוים ,אתה תלך סחור סחור סביב הנושא הזה , אתה תעשה את כל הדברים מסביב לנושא בצורה הדוקה , אבל לא תגיע לגעת בנושא עצמו . וכמה שאתה יותר פוחד מהדבר הזה באמצע , אתה תעשה את הדברים מסביב ביתר שאת , ועדיין לא תיגע בדבר באמצע (מי זוכר מימי הבית ספר את הבחורה היפה שהיית מפחד מוות לדבר איתה , והיית משגע את כל החברים המשותפים שידברו איתה ויזרקו לה איזה רמז עליך) .

מלחמה האחרונה בסדר גודל כזה הייתה ב82 .אף אחד לא היה מוכן ל"שוק" כזה ואף אחד בצמרת הממשלה לא היה מוכן "ללכת על הקופה" כמו שצריך במלחמות מסוג זה -במידה וצריך להכניס כוחות קרקע לתוך לבנון . ניסו לעשות מה שנקרא באנגלית "SIDE STEP" על הנושא - להפציץ מצאת החמה עד כלות הנשמה , רק בכדי שלא יהיה צורך להכניס כוחות קרקע . וכאשר ההימור נכשל עדיין המשיכו בזה טיפה .
יצא לי לראות פעם את בנק המטרות בלבנון . לא נרחיב על זה , אבל לי הייתה תחושה שהמטרות הלא חשובות , הקטנות , מטרות "הביטוח עקיף" - כאלו שישתמשו בהם כאשר צריך לעשות אגרוף ולהגיד "נו נו נו" , כאשר כבר אין יותר מה להרוס - הם לא בדיוק מטרות מעודכנות למופת . לא השקיעו בנושא הרבה יזע דם ודמעות , כנראה מתוך מחשבה שלא יבוא היום וישתמשו בהם . אבל אבוי והיום הגיע .
לא רוצה לנחש וגם לא צריך תוך כמה ימים הבנק מטרות הסטטי הזה נגמר ממטרות איכות , ואז עברו למטרות פחות איכותיות , ואז לעוד יותר פחות איכותיות ... ללכת מסביב סחור סחור , רק כדי לא לגעת בנושא . להכניס חיילים , לספוג אבידות כמו שכבר לא ידענו שני עשורים והתרגלנו במקום לנוסחא המוזרה "חיי חייל>חיי אזרח" .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 29-11-2007, 17:47
צלמית המשתמש של קורנסון
  קורנסון קורנסון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.04
הודעות: 2,257
"אז מה יצא לכם מהחרבת ביירות?"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "ספר אמריקאי מבקר הפעלת ח"א במלחמת לבנון"

כתבה נוספת, הפעם מ"הארץ" :

אז מה יצא לכם מהחרבת ביירות?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת יוסי מלמן


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
לא רק חילות היבשה, גם חיל האוויר נכשל במלחמת לבנון, טוען הפרשן הצבאי האמריקאי הנודע ויליאם ארקין, בספר חדש. ההרס חסר האבחנה שזרע גרם לתבוסת ישראל במלחמת ההסברה. וחיסול הטילים ארוכי הטווח? הוא היה חסר תוחלת
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
גם המחמירים בפרשנים בישראל, שסבורים שמלחמת לבנון השנייה היתה כישלון גדול לישראל, מוכנים להודות שלפחות חיל האוויר השיג הישגים מסוימים, במיוחד ביום הראשון ללחימה, כשבתוך 34 דקות הושמדו עשרות טילים לטווח ארוך של חיזבאללה. אבל גם אמונה זו מנותצת על ידי המומחה האמריקאי ויליאם ארקין. "זו לא הצלחה", הוא קובע בפסקנות. "זו היתה לכל היותר כוריאוגרפיה נהדרת שהובילה לשום כלום. מנהיגי ישראל ומפקדי הצבא שלה העריכו הערכת יתר את השפעת טכניקת 'הלם ומורא' (Shock and Awe), וזה לא עבד, בדיוק כפי שקרה לארה"ב במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991".

"הלם ומורא" הוא מושג באסטרטגיה הצבאית שמדבר על השפעה הגדולה שיכולה להיות למהלומה שניתכת בהפתעה, ביעילות ובעוצמה אדירה, המטשטשת את האויב עד כדי שיתוקו, דבר שאמור להוביל בסופו של דבר לתבוסתו.

ארקין, פרשן צבאי עצמאי נודע, שדעותיו נשמעות ברשתות השידור ונכתבות בעיתונים המובילים, בכלל זה "ואשינגטון פוסט" ו"ניו יורק טיימס", מזכיר כי "בדקות הראשונות של המלחמה בעיראק, מתכנניה ומפקדיה חשבו שניצחו בה בעקבות הניצוצות של המתקפה האווירית. אי אפשר לנצח מלחמה ב-34 דקות, ומי שסבור כך שיערב לו. מבצע 34 הדקות היה כישלון, ולו משום שישראל אפילו לא ניסתה לתכנן מבצע לחיסול מנהיגות חיזבאללה. אני לא משוכנע שזה היה מצליח, אך לבטח היה צריך
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
לנסות".

יותר מדי מטרות

את דעותיו הנוקבות השמיע ארקין בראיון ל"הארץ" בעקבות ספר חדש שפירסם על הפעלת העוצמה האווירית במלחמת לבנון - "Divining Victory: Airpower in the 2006 Israel-Hezbollah War" - שיצא לאור בהוצאת האוניברסיטה של חיל האוויר האמריקאי, במקסוול, אלבמה. לאכסניה של הספר יש משמעות: היא מעניקה לו מעין גושפנקה שהוא מחקר רשמי של חיל האוויר האמריקאי.

לצורך כתיבת הספר שוחח ארקין עם פקידים וקצינים במערכת הביטחון של ישראל ועם מפקדים של חיזבאללה ופקידים לבנוניים, סייר באתרים בלבנון שישראל הפציצה, וערך ניתוח יסודי של תצלומי אוויר שחיל האוויר חשף של מטרות שהופצצו, ותצלומים נוספים מלוויינים מסחריים.

ארקין מדבר על "אופיה המתועש של המלחמה", ומדגיש את חשיבותם של המראות, הקולות והדיווחים משדה המערכה בתקשורת האלקטרונית ובעיתונות הכתובה. "לוחמת אוויר היא פעילות שמטבעה קשה לדמיינה", הוא אומר; "תמונות של שטחים עירוניים הרוסים, הפצצות מרבד ואבידות אזרחיות המוניות משתלטות על השיח הציבורי". לדבריו, "הרס הופך ליסוד הנגיש והנראה ביותר של לוחמה אווירית, וישראל במלחמת 2006 סבלה מכל התחלואים האלה ונפלה למלכודת של הדפוסים המאפיינים תבוסה עצמית".

להערכתו, הכישלון הישראלי נובע בין השאר "מאובססיוויות, שאף עולה על זו האמריקאית, בכל הקשור לסוגיות של צנזורה, ביטחון שדה ובקרת מידע, שגרמה לכך שהנתונים והמידע שישראל הפיצה לא היו עקביים או מדויקים". חיזבאללה, לעומת זאת, "הפעיל מערכת מרכזית מיומנת של לוחמת מידע".

מסיוריו בשטח ומניתוח תצלומי האוויר הוא הגיע גם למסקנה "שישראל הפציצה מהאוויר יותר מדי מטרות, ואת המטרות השגויות. אפשר שחלק מהמטרות שהופצצו היו ראויות, אך ישראל נקטה במכוון במערכה אווירית שתכליתה ענישה והרס נגד העם וממשלת לבנון".

זו קביעה קשה.

"אולי ישראל משלה את עצמה שכל בית וכל מבנה שנפגעו בדרום לבנון ובביירות היו קשורים לחיזבאללה, אבל האמת היא שמבחינה צבאית, הפגיעות פחות מרשימות ממה שמתכנני המערכה ומפקדיה ביקשו להשיג, והרסניות הרבה יותר מבחינה פוליטית".

האם השימוש בעוצמה אווירית לא גורם בדרך כלל לאבידות אזרחיות רבות, וכך בעצם כל מי שמשתמש בו יובס במלחמת התעמולה, במאבק על דעת הקהל?

"שימוש בעוצמה אווירית אכן נוטה להביא להפסד במלחמת המידע, משום שהיא כה יעילה וגורמת להרס כה רב ומשמעותי. אבל מצד שני, אין שום ראיה ששימוש בכוחות קרקע לא יביא להרס דומה. מי שטוען את הטענה המופיעה בשאלה הם לרוב אלה שעוינים בכלל את העוצמה הצבאית והשימוש בה. זו טענה הזויה. ברור כי מערכות נשק קרקעיות כמו טילים, תותחים ופצצות מצרר אחראים לרוב ההרס שנגרם בדרום לבנון.

"אני מגדולי המאמינים שחיל האוויר הוא המכשיר הטוב ביותר במלחמות, אבל הטיעון היסודי שלי הוא שישראל השתמשה בכוח הזה באופן לא-יעיל, שהשיג תוצאות הפוכות. אני סבור שגם בצה"ל יסכימו אתי שההרס בביירות ובדרום לבנון לא יכול להיחשב להצלחה צבאית. גם ההישג שבהשמדת הטילים ארוכי הטווח אינו גדול כל כך. הרי שנה לאחר מכן חיזבאללה חימש את עצמו מחדש בטילים דומים.

"יש עוד נקודה חשובה. הסיבה שישראל החליטה להשתמש בחיל האוויר כמכשיר המרכזי של המערכה לא היתה רק החלטת הדרג המדיני להימנע מכיבוש ארוך טווח של לבנון. היו גם נימוקים צבאיים טהורים: כוחות הקרקע של צה"ל לא היו מוכנים לפעולות קרקעיות".

יוגוסלוויה כדוגמה

כיצד יכול היה חיל האוויר הישראלי לנהל מערכה מוצלחת יותר ולהשיג הישגים טובים יותר?

"להפציץ פחות לא צריך להיחשב לחולשה. אסור להסתנוור מהעוצמה האווירית ומהשימוש בה, עד כדי כך שנאבד את היכולת להבין את השפעותיה. אני אולי יכול להבין מדוע ישראל הפציצה גשרים ומסלולי נחיתה ומטרות 'קונוונציונליות' אחרות. מטרות כאלה הן קלות להשגה, ואף מוצדקות. אבל מתכננים ואסטרטגיים צבאיים צריכים לקחת בחשבון את השפעת התקשורת וגופים אזרחיים כמו האו"ם וארגונים לזכויות אדם. תמיד יש לזכור את הקשר שבין האמצעים ליעדים שרוצים להשיג באמצעותם. וישראל לא השיגה את יעדיה בלבנון".

אבל גם ארה"ב ונאט"ו נקטו שיטות דומות של שימוש בעוצמה אווירית במערכות ביוגוסלוויה ובאפגניסטאן.

"נכון, אבל הן הצליחו להשיג את יעדיהן בשתי המדינות - בעיקר ביוגוסלוויה, שם הישגיהן בולטים במיוחד: כינון דמוקרטיה, והסגרתו של השליט, סלובודן מילושביץ, לבית הדין הבינלאומי בהאג. כל זה הושג בעקבות לוחמה אווירית שיטתית במשך 78 ימים. לאחר זמן מה כבר לא היה חשוב מה היו המטרות שהותקפו. מה שהיה חשוב היא העובדה שהמערכה נמשכה ברציפות ובשיטתיות. מה שהכריע שם היו לא היו המטרות שהותקפו, אלא אלה שנמנעו מלתקוף אותן. כמובן שגם ביוגוסלוויה היו רגעים שההצלחה בהשגת מטרת המערכה נראתה חמקמקה. זה קרה כשהופצצה השגרירות הסינית בבלגרד, ובתקריות שבהן נהרגו אזרחים.

"אם המתקפה בלבנון היתה מתקיימת לפי הדוגמה של המתקפה ביוגוסלוויה, צה"ל היה יכול להשיג הישגים טובים משהשיג - החלטת מועצת הביטחון של האו"ם על הצבת כוח יוניפי"ל מורחב בגבול - בלי לייצר דור חדש של אויבים עתידיים. הוא היה עושה זאת אם היה מתמיד במערכה, מפעיל ביתר יעילות את עוצמתו הצבאית ופוגע פחות באזרחים".

ואם ישראל תפיק את הלקחים מהמלחמה בלבנון ותפעיל את חיל האוויר שלה לפי הדגם של המתקפה ביוגוסלוויה, האם היא יכולה להצליח במתקפה נגד מתקני הגרעין של איראן?

"לא. בגלל המרחק לישראל אין שום יכולת לנהל מערכה מתמידה וממושכת נגד איראן".
_____________________________________
"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 29-11-2007, 20:40
  רמבו 6 רמבו 6 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.04.07
הודעות: 2,959
נשמע שמאלני טיפוסי אמריקני
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב ""אז מה יצא לכם מהחרבת ביירות?""

הוא טוען שהמלחמה כוונה גם נגד לבנון עצמה, אבל מן הסתם לבנון היא זו שמכילה בתוכה את חיזבאלה, מרשה לעצמה לקיים את מדינת חיזבאלה בתוך מדינת לבנון,
אז היא גם חייבת לשאת בעונש מסוים.
טוען שהרס המבנים בבירות לא היו צריכים לקרות, אלה הן שכונות של חיזבאלה בכבודו ובעצמו,
מה עשתה ארה"ב בעיראק ואפגניסטאן? 50 אחוז מהמטרות לפחות היו בניינים שהיו שייכים לשלטון,
ולצבא או ארגוני הטרור, גם הם יעדים לתקיפה.
אותם דרכי גישה שהושמדו שירתו את חיזבאלה, מן הסתם גם אלה יעדים לתקיפה.
נשמע שהוא בטוח בעצמו יותר מדי שיש כזה דבר שקוראים לו - מלחמה ללא הרס, כאילו שכל מבנה אמור להישאר באופן מושלם פלוס אחרי כל קרב ולחימה,
מה כל כך מסובך? יש גשר שמשרת את חזבאלה, חיל האוויר השמיד, למה הוא יוצא נגד זה, כי זה גם משרת אזרחים? ברור, אבל זה לא אמור לעניין אותנו.
נשמע שהוא אוהב לסבך דברים יתר על מידה.

נערך לאחרונה ע"י רמבו 6 בתאריך 29-11-2007 בשעה 20:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:34

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר