חלק מהתמונות שצילמתי 31.05.97

1.




2.




3.




4.




5.




6.




7.




8.




9.




10.

תודה על העלאת התמונות אם יש ברשותך עוד תמונות של קסטרא אשמח אם תעלה גם אותם...

קצת הסברים מקצועיים לתמונות ספציפיות . אם באמת יש מה להסביר. למשל תמונה מספר 5 הנראית כמו עקבות שנעשו ע"י לחץ של בלון גז.

אהבתי את הדימוי.

זה מצע כבישה, בסיס של מכבש שמן חד-בורגי משוכלל. במכבש זה סחטו את השמן מזיתים שרוסקו קודם לכן בבית-בד. הסימן העגול הוא אגן מסותת ששוליו הם למעשה תעלה שמתנקזת לבור איסוף (בשעה 2 בצילום). שני החורים מהצדדים נועדו לקיבוע קורות המסגרת שעליה נע משטח הלחיצה.
בתמונה המצורפת מכבש (כפול) באותו עקרון, רק שכולו עשוי מעץ.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.oliveoilsource.com/images/presses_b.jpg]

שאלה, למי שלא יודע, מין ניצנים של הפרטת הארכאולוגיה: גופי "חוץ" של הפקולטות לארכאולוגיה שהתחרו ברשות העתיקות על ביצוע חפירות הצלה (שממומנות ע"י הגוף המבצע את העבודות במקום מציאת העתיקות), מה שגרם למיני משבר בענייני אתיקה בלפחות פקולטה אחת. רשות העתיקות - שלא אהבה את התחרות הזאת, עדיין הייתה ממונה על "שחרור השטח" לעבודות הפיתוח (בפועל, הריסת האתר) ויכלה לעשות את המוות ל"קונטרקטורים" שהצעת המחיר שלהם כללה חפירות "עד לשחרור השטח". הארכאולוג המחוזי (או אזורי אני לא זוכר) הוא שקבע "מתי חפרו מספיק".

המספיק הזה - בקסטרא - לא ממש הגיע, מסיבות אלה או אחרות, וזו בעיה תקציבית רצינית מאוד. ככל הנראה בשלב הצעות המחיר איש לא שיער את היקף החפירות שידרש בסופו של דבר.

באותה תקופה בדיוק (חורף היה אז) הייתי חלק מ"קונטרקט" אחר - מערות קבורה עמוסות ממצאים ליד כפר ערה: גם שם הייתה בעיה רצינית: חוזרים בתשובה מפרדס חנה שעיכבו את החפירה לזמן רב. בכל מקרה, עדיין היה ניתן לשמוע את הבכירים אומרים "תודה לאל שאין פה את הבעיות של קסטרא".

.

מה שאתה אומר פה בעצם זה שכל עלות החפירה היא על "ראשו" של הקבלן המבצע!
וככל שאתר החפירות מתגלה כ"גדול" יותר אז הקבלן המבצע נמצא חסר אונים?
לא יכול לעמוד בעלויות?
חורג מלוח הזמנים?
וכ"ו...
זה הכיוון?

הקבלן כבר "אכל אותה" בסכום שידע מה הוא. הבעיה עכשיו הייתה דווקא של החברה החופרת: היא התחייבה "לשחרר את השטח" תמורות סכום קבוע, והעבודה לא נגמרת.... יש לא מעט פוליטיקה בעניין: אפילו באתרים פחות "מובהקים" מקסטרא תמיד אפשר למצוא סיבה מדוע להמשיך את חפירת ההצלה - עוד טראסה, עוד מבנה שחשוב לחשוף את כולו וכו' וכו'.

.

בין אם מדובר בעיריה, רשות ממשלתית (מע"צ לדוגמה, חברת החשמל ועוד), חברה כלכלית או אדם פרטי - ופה במיוחד בא לידי ביטוי שרירותו של החוק ותקנותיו - למשל חסרי מזל למיניהם שבמיטב כספם אותו קיבצו פרוטה לפרוטה רכשו שטח אדמה ביישוב, ניגשו לפיתוח ובנייה (או אפילו רק הרחבת הבית) ואז התגלה לזוועתם שהשטח מוכרז כאתר עתיקות והצעד המינימליסטי שיש לעשותו הוא חפירת תעלות או בורות בדיקה לשלילת קיומן של עתיקות בשטח. במקרה הטוב זה נגמר בעלות יום עבודה של מחפרון וארכיאולוג-מפקח. במקרה הפחות טוב בעל השטח חוייב לממן חפירת הצלה שכמו שכבר נכתב, לא תמיד נסגרה בזמן או בהיקף שנחזו.
היה לפני כמה שנים פסק-דין תקדימי שהכיר באבסורד שבמצב וחייב את המדינה למצוא פתרון - קרן שתשתתף במימון החפירות, בעל השטח יממן חלק קטן יותר/סמלי. לא יודע מה המצב ואם נעשה משהו בכיוון.