נתקלתי בסרטון הזה, שמראה F-18 מצוות Blue Angels מבצע טיסה נמוכה מאוד מעל לאגם, במהירות הקרובה למהירות הקול, או מעט מעליה. את ההסבר לענן אני משאיר למומחים...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

הענן זה הלחות שבאויר מתעבה בגל ההלם שיוצר המטוס.
טיסה מדהימה, אגב.

האוויר מתעבה בגל ההלם בגלל ירידת הלחץ המהירה, שמובילה לצניחת הטמפרטורה (ובגלל שהטמפרטורה יורדת כך יורד אחוז אדי המים שהאוויר מסוגל להכיל).

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ולערך המפורט בוויקיפדיה המעטירה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%98%D7%99%D7%A1

אגב, מכיוון שהוא טס בגובה נמוך (אני מניח שגובה פני הים, ולא 3,000 מטר מעל..), מהירות הקול גבוהה מאוד - מטוסים לא מתוכננים לשבירת מהירות הקול בגובה נמוך במיוחד, וזה גורם להם נזקים.. (זה יכול להסתכם סתם בקילוף צבע, ויכול להיות הרבה יותר..)

סרטון יפהפה. תודה רבה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יש לך מושג למה זה נראה כאילו כשהוא נכנס לתמונה המהירות שלו נראית מאוד גבוהה, ולאחר מכן כבר לא?

כשעצם מתקרב אליך הוא תמיד נראה מהיר יותר מאשר בשלב שבו הוא מתרחק ממך.
מה שקורה בסרטון הזה, ממה שאני מבין, זאת טיסה במהירות קבועה בחליפה מעל המים, ובזמן ההתרוממות - בנוסף לאפקט ההתרחקות - הוא גם מאבד קצת מהירות (טבעי לחלוטין - מרוויח גובה, מאבד מהירות - ולהיפך).

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

עכשיו אני מביא לך מליון סרטונים של מטוסים ששוברים מהירות הקול בגובה 0, כנל טיסה של F-15I.

יש הבדל בין ייעוד לבין יכולת. זה שהם יכולים זו עובדה, אבל הם לא מיועדים לזה וטיסה במהירות על-קולית בגובה נמוך באופן קבוע ולאורך זמן פוגעת במבנה המטוס. חוץ מזה ישנם מפציצים שכן נועדו לזה, כגון ה B-1 וה TU-160.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

שמאות או אלפי, תקיפות שביצע חיל האוויר הישראלי בעצמו בוצעו עם שלב כלשהוא בגיחה שבו שוברים את מהירות הקול בגובה 0, בין עם זה מיד אחרי ההמראה רחוק מישובים יחסית במבצע מוקד או בעוד הרבה תקיפות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeepSpace באופן קבוע ולאורך זמן

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ברור שאתה לא מבין כלום בתחום, אחרת לא היית כותב את גיבוב השטויות הזה.
עכשיו גם למה: כשאתה מבצע טיסת תקיפה, ולרוב תבצע זאת בגובה נמוך ע"מ להימלט מגילוי מכ"מ, הדבר האחרון שתרצה לעשות זה לידע את כל העולם ואשתו שאתה בזירה ע"י שבירת מחסום הקול וביצוע בום על קולי. מעבר לכך, צפיפות האוויר הגבוהה בגובה נמוך מחייבת מהירות גבוהה יותר לשבירת מחסום הקול (מן הסתם אינך יודע שמהירות הקול היא תלוית גובה הצפיפות), ולכן טיסה עם מבער (מעט מאוד מטוסים שוברים את מהירות הקול ללא מבער) גומרת את הדלק מהר, ודלק הוא מצרך מאוד מבוקש בטיסה קרבית.

עכשיו לדוגמה פרטנית שנתת, מבצע מוקד: במבצע תקפו מטוסי אורגן, מיסטר, סופר מיסטר (סמב"ד), ווטור ומיראז.
האורגן כלל אינו על קולי.
המיסטר, הסמב"ד והווטור מגיעים למהירות הקול בצלילה בלבד וגם זה בהתאמצות בחלקם.
רק המיראז הינו מטוס על קולי ואפילו מעל מאך 2
המטוסים גם טסו בגובה נמוך מתחת לכיסוי המכ"מ (טיסה זוללת דלק), היינו דרישת המהירות למעבר מהירות הקול היא גבוהה .... איפה פה מצאת מעבר של מהירות הקול ?

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv (מעט מאוד מטוסים שוברים את מהירות הקול ללא מבער) גומרת את הדלק מהר, ודלק הוא מצרך מאוד מבוקש בטיסה קרבית.

גם מטוסים בעלי יכולת super cruise זקוקים למבער על מנת לעבור את מהירות הקול (אבל לא זקוקים לו על מנת לשייט בה בגובה רב).

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

(מן הסתם אינך יודע שמהירות הקול היא תלוית גובה הצפיפות),

כל מה שכתבת בהודעה שלך נכון לגמרי, אולם המשפט הזה עלול להיות "סתום" קצת. על כן כדאי לחשוב על מהירות הקול ככזו המשתנה בהתאם לצפיפות התווך. למשל, בברזל היא גדולה כמעט פי 5 מאשר באוויר.

אבל בתוך התווך עצמו, מהירות הקול תלויה רק בטמפרטורה. כאסמכתא לדברי אתה יכול לחפש באינטרנט את טבלאות (או מחשבוני) "אטמוספירה סטנדרטית" (ISA), למשל של ICAO.

תוכל להבחין שמגובה פני הים ועד גובה 36,000 רגל (אם רוצים להיות קרציה - עד 36,089 רגל ) יורדת הטמפרטורה בשיעור קבוע (נקרא laps rate) ועימה צפיפות האוויר. לכן יורדת מהירות הקול מ-661.7 קשר בגובה פני הים ועד 573.8 קשר בגובה זה.

מגובה 36,000 רגל ועד 90,000 רגל (טרופוספירה) שוררת טמפרטורה קבועה (פרט לאינברסיות אקראיות ומקומיות) של 216.8 מעלות קלווין. למרות שצפיפות האוויר ממשיכה לרדת - מהירות הקול נשארת קבועה. למשל, בגובה 36,000 רגל צפיפות האוויר היא 0.365 ק"ג למ"ק ואילו בגובה של 50,000 רגל היא 0.198 ק"ג למ"ק. בשני הגבהים האלה מהירות הקול זהה.

בגובה 90,000 רגל טמפ' האוויר מתחילה לעלות (223.9 מעלות קלווין) ומרות שצפיפות האוויר שם היא רק 0.0265 ק"ג למ"ק (אתה נתקל במולקולת חנקן כל חצי שעה... ) מהירות הקול גדולה יותר בכמעט 10 קשר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aerospaceweb.org/question/atmosphere/mach1/mach1-table-earth-m.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aerospaceweb.org/question/atmosphere/mach1/atmospheric-layers.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aerospaceweb.org/question/atmosphere/atmosphere/layers.gif]


http://www.aerospaceweb.org/questio...ere/q0112.shtml

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

הכל מתמצה בנוסחה אחת. מהירות הקול באוויר שווה ל 20.05 כפול שורש הטמפרטורה המוחלטת. כל השאר הוא רק פרשנות.

A number representing the ratio of the speed of an object to the speed of sound in the surrounding air or medium in which it is moving

כשאני למדתי את זה - הוגדר מספר מאך כמהירות הטיסה חלקי מהירות הקול בתווך מסויים.

דובר בפרוש על צפיפות החומר ולא על טמפרטורות. זה ברור מאליו שצפיפות האוויר נובעת מהטמפרטורה שלו, כמו גם הלחץ האטמוספירי - אולם הדוגמאות התייחסו למעבר הקול בחומרים שונים - למשל מיים, פלדה וכו'. זה נכון שבחומרים האלו קשה מעט למטוסים לנוע - אבל תיאורטית - ניתן לחשב מהירות הפלגה גם כמהירות בספרות מאך...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

דובר בפרוש על צפיפות החומר ולא על טמפרטורות

אתה יכול להרגיש טוב עם הטעות הזו. תשעה מתוך עשרה אנשי צ"א בח"א (ולדעתי, גם בחא"א) לא יודעים שמהירות הקול תלויה בטמפרטורת האוויר. הם יקשרו את מהירות הקול לצפיפות מפני שמה שמעניין טייס הם הכוחות הפועלים על כלי טיס ואלו תלויים בצפיפות.

העובדה שמהירות הקול תלויה בטמפרטורת האוויר ידועה לפחות מאז 1962 כשנאס"א פרסמה את טבלת אטמוספירה סטנדרטית הראשונה. אם היית מוצא טבלאות אלו באינטרנט היית נוכח בכך. יכולת להתבונן בגרפים שסיפק DeepSpace או להבין את מהות הנוסחה שסיפק YHS כדי להיווכח שאין כאן "מזימה" להטעות אותך.

ככה בינינו, כשאף אחד לא שומע, הרבה טייסים סיימו קורס טייס אחרי 1962, טסו אלפי שעות, ביצעו מאות גיחות מבצעיות, הפילו מיגים, השמידו סוללות טק"א, כור אטומי בבגדאד, יצאו לפנסיה ואולי סיימו את חייהם במיטה בלי לדעת את זה. לדעתי, רובם גם לא ידע מהו ההבדל בין מהירות מכשירית (IAS) ומהירות אמיתית (TAS).

כמוכן, אל תתבלבל בין מספר מאך (ערך יחסי) ומהירות הקול (ערך מוחלט). צירפת ניסוח נכון של מספר מאך אולם שים לב שהמדובר במהירות כלי הטיס יחסית למהירות הקול בסביבתו (התלויה, כאמור, בטמפרטורה).

לאור מה שכתבת, גלשתי לאתרים שונים בכדי להבין יותר בנושא.
לדוגמא, באתר: http://www.kol.co.il/pub/showByCat....e=4&numofrec=10

כתוב בין השאר:
"גלי קול הם גלים מכניים הנוצרים עקב שינויים בלחץ האוויר ומהירותם תלוייה בטמפרטורה ובאלסטיות של המדיום בו הם נעים. האלסטיות היא למעשה מידת יכולת התנועה של המולקולות במדיום ככל שתנועת המולקולות עולה, כך עולה הסיכוי ליצירת התנגשויות בין מולקולות וזה מה שמאפשר את תנועת הגלים. לכן לא קיימת תנועת גלי קול בואקום.

האלסטיות של המדיום מושפעת מגורמים רבים בהם מצב הצבירה של החומר:

ככל שעולה תכיפות ההתנגשויות בין מולקולות החומר שבו נע הגל, כך תעלה מהירות הקול - לכן בתנועה בחומר גזי המהירות היא נמוכה ביחס לתנועה בנוזל. מהירות הקול תהיה הגבוהה ביותר במוצק לעמות גז ונוזל (מכאן המנהג להתכופף אל מסילות הברזל בכדי לשמוע האם הרכבת מתקרבת - זאת מפני שגלי הקול נעים מהר יותר בברזל המוצק לעומת האוויר).

גם הטמפרטורה משפיעה על תכיפות ההתנגשויות בין מולקולות החומר ובעיקרון - ככל שהטמפרטורה עולה, כך עולה גם תכיפות ההתנגשויות ולכן עם העלייה בטמפרטורה, תחול עליה במהירות הקול.

באשר לגובה מעל פני הים - בגובה פני-הים מהירות הקול היא 1,200 ק"מ לשעה או 340 מטר לדקה, והיא פוחתת כאשר עולים לגובה רב יותר.

הנוסחאות לחישוב מהירות הקול מתייחסות לאוויר כמדיום ובדר"כ הטמפרטורה היא המשתנה כאשר את שאר הנתונים - לחץ, לחות, ריכוז CO2 מזינים עפ"י נתוני תנאים סטנדרטיים (לחץ=1 אטמ'')"


ואכן נראה שדבריך נתמכים יפה במקומות השונים.

אני מסכים איתך ש "הרבה טייסים סיימו קורס טייס אחרי 1962, טסו אלפי שעות, ביצעו מאות גיחות מבצעיות, הפילו מיגים, השמידו סוללות טק"א, כור אטומי בבגדאד, יצאו לפנסיה ואולי סיימו את חייהם במיטה בלי לדעת את זה" אגב, לא נראה לי שזה השפיע במשהו על רמת הביצוע. אבל דבריך בהמשך ש: "לדעתי, רובם גם לא ידע מהו ההבדל בין מהירות מכשירית (IAS) ומהירות אמיתית (TAS)" היא סתם השמצה זולה.

340 מטר לשניה, אם כבר ובכל מקרה, אחרי כל ההסברים, היית צריך להגדיר גם "בטמפרטורה סטנדרטית".

ושוב - בנוסחאות למהירות הקול מזינים רק טמפרטורה. כמה שיתעקשו כאן זה לא יעזור.

אה, אבל אני בהחלט מסכים איתך לגבי ההשמצה, אפילו העלבה.....

תודה לך על האתר המצחיק שהבאת לנו....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari באשר לגובה מעל פני הים - בגובה פני-הים מהירות הקול היא 1,200 ק"מ לשעה או 340 מטר לדקה, והיא פוחתת כאשר עולים לגובה רב יותר.

קבל תיקון, 340 מטר לשנייה

פירסמתי תגובתי למטה

רמבו6 אתה מוזהר בזאת שלא להמשיך ולהתבטא בנושאי תעופה (אלא אם אתה רוצה לשאול). בימים האחרונים אתה קובע קביעות נחרצות שאין קשר בינן לבי המציאות.
זו אזהרה לפני חסימה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חברה אני מתנצל קרתה טעות אי הבנה קטנה, מהירות הקול היא 660 קשר, בטעות הכפלתי את המהירות 540 קשר - שהיא מהירות הטיסה שבה טסו מטוסי חיל האוויר בהמון גיחות תקיפה בהרבה מהמקרים, והגיעו למהירות הזו בהרבה מהמקרים מיד אחרי ההמראות במבצע מוקד ותקיפת סוללות הטילים במצרים, סוריה ועוד הרבה נוספות, קיצר הכפלתי את המהירות הזו בטעות פי 2 במקום 1.8 על מנת להגיע לקמש ויצא לי את מהירות הקול בערך, זה למה לא הבנתי שמשהו לא בסדר, בטעות הגעתי לכך ש500-600 קשר נכללים במהירות הקול, מהירות שבה בוצעו ומבוצעים תקיפות וטיסות בגובה נמוך כשגרה ללא כל צורך במשיכה לגובה, אז הבנתי שמשו לא מסתדר, לקח לי שבוע לעלות על זה.
בכל מקרה יצא שאף אחד לא טעה וכל הצדדים צדקו.

תראה לי איזה מטוס חוץ מהמיראז' הגיע או יכול היה להגיע ל-600 קשר, היינו 1100 קמ"ש לאחר היציאה ממוקד, בגובה נמוך, טמפרטורה גבוה יחסית (יוני) ובלי הרבה דלק.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

מה השאלה כאן?
המיראז'ים ביצעו יעפי תקיפה עם התותחים אפילו במהירות 550 - 600 קשר.
כשהכפלתי כפול 2 במקום 1.8 הגעתי למסקנה המוטעית שרוב הגיחות עליהם מדובר בוצעו מעבר למהירות הקול בשבירת המחסום בגובה נמוך.
שוב, לא היה שום וויכוח רק אי הבנה, חישוב מוטעה של מהירות בקשרים לעומת קמש ויצא נתון שגוי
שהגיע למהירות הקול ומעבר, כך שהבנתי שהחישוב התבלבל לי, יש כאלה המתבלבלים גם בין מייל לקשר ומכפילים קשר ב1.6 במקום 1.8 ומגיעים לנתון המתבקש בקמש ביחס למיילים במקום קמש ביחס לקשרים.

אתה רק הולך ומוסיף שטויות. אף אחד לא מבצע יעפי תותחים ב 550-600 קשר. גם לא מיראז'ים. אז כל ההתפתלויות שלך רק מוציאות אותך מגוחך. אתה לא מבין בתעופה וזה נראה מכל מילה שלך.
זה גם מצחיק שאתה כותב: "בכל מקרה יצא שאף אחד לא טעה וכל הצדדים צדקו" - שניה אחרי שאתה מתנצל על טעות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2118/1623617405_e0ec18b532_b.jpg]

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בוצעו ואחושרמוטה בוצעו יעפי תותחים במהירות 550 קשר, על זה נתון חיי סבבה?
דיברתי אישית עם טייס אחרי הרצאה בצבא וגם שפירסם במאמר באחד מהספרים של חיל האוויר, אתה כל כך רוצה להיכנס לעימות, סבבה, על אחריותך, נכון שלא מבוצעים יעפי תותחים בכזו מהירות אבל במוקד זה היה יוצא דופן, הנ"מ היה מאוד חזק ומסוכן ולכן נדרש מהטייסים לבצע את היעפים בכמה שיותר מהירות.
הפעם כנראה שאתה הוכחת בחוסר ידיעתך לגבי תעופה.
תברר לפני שאתה מוציא קיטור, יש אנשים שמבינים לא פחות ממך..
אי הבנה במקרה הזה = כל הצדדים צדקו ואף אחד לא טעה, קראת בכלל על מה הדיון היה או שאתה סתם מפגיז ססמאות כדי לצאת גבר? תירגע..

בזה הוא צודק...
הם היו עושים יעפים במהירויות מטורפות, המיראז היה טוב בזה, היום קשה לצלוף בתותח מעל 500 קשר וגם לפגוע...

!Ya Gotta Believe

באיזה זווית היה התותח של המיראז' ביחס לקו הטיסה והקרקע?
קשה לי לראות איך מבצעים יעף תותח כל כך מהיר אם התותח מקביל לקו הטיסה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ומתנתק מהדיון. ראשית מיראז'ים לא עשו יעפי תותחים ב 600 קשר. גם אם הילד "נותן את חייו על זה". שנית הדיון התחיל וניסה להתמקד במעבר מאך בטיסות תקיפה, מיד לאחר המראה או ב"יעפי תקיפה" והילד עושה כל פעם ספין מנושא לנושא. אז שיבושם גם לך. זרום איתו.

אני לא "שמעתי מטייס" ומי ש"מבין בתעופה" לא טועה בהפיכת קמ"ש לקשר. בעיקר כי הוא בכלל לא משתמש בקמ"ש ומכיר את הנתונים בקשר.
עכשיו תמשיך לבד.

מה נעלבת?

אני למשל קורא את כולם ויודע לשפוט ולהתיחס לכל אחד לפי מעלתו ולפי כבודו. מה שאמיל כתב עוזר לי להחליט ולמקד איזה משקל לייחס לכל אחד. תזכור גם שאתה כבר דמות מוכרת כאן, עם מוניטין ורמת מהימנות מסוימים ומבוססים.

לא נראה לי שאמור לעלות לך הדופק מחילופי ההודעות כאן, מקסימום הייתי במקומך חותם הודעות מתקנות בסמיילי קורץ, ושהמבין יבין ויידע לו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

בטח אתה לא מכיר אותי. אני יושב ליד המחשב וצוחק צחוק גדול. בגילי אני אפילו לא יכול להרשות לעצמי להיעלב מכל ילד שפולט שטות ברשת. ויש הרבה כאלה.

רוצה גם סמיילי? בבקשה:

(אני כותב בעיקר בתפוז ושם הסמיילים יותר "ידידותיים"...)

שבת שלום

אם כך אז בסדר.

דאגתי לרגע.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אבל אתה מסתכו בהלזמין אותנו ללווייה חו"ח ...

פרופיל התקיפה של כל המטוסים ב"מוקד" לא איפשר לאף מטוס, כולל מיראז', להגיע למהירות של 600 קשר. למה ? אסביר: ההגעה נעשתה נמוך וחסכוני. פקר עצמו כותב בספרו שהוא טס 420 קשר במקום 360 קשר כמתוכנן. ביעפי התותח לאחר הטלת הפצצצות הוא טס כ-550 קשר, לא יותר. מעבר לזה לא יה להם דלק ...

אגב, לכתוב שהנ"מ היה בעייתי בששת הימים קצת מצחיק. הוא היה הרבה יותר בעייתי בשנים אחר כך.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

זה היה לי נדמה או בהוא כמעט פגע באיזו ציפור כשהוא נכנס לתמונה
?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

על פי המרחקים אפשר לראות שהציפור (שחף?) היתה קרובה יותר למצלמה. אבל נבהלה משהו..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

סרטון יפה מאוד תודה על השיתוף

Canon 550D

שהמטוס עבר את מהירות הקול!!!
בגובה כזה ובקרבת כל האנשים/אוניות וכו'-הוא היה מרסק לכולם את עור התוף באוזניים ומפוצץ את כל החלונות בסביבה!
ציטות מוויקיפדיה:" בניגוד לדעה הרווחת, אין קשר בין התעבות זו, שנוצרת כתוצאה מלחץ נמוך בקרבת כלי הטיס, ובין בום על-קולי או שבירת מחסום הקול ".
כמו שכבר נכתב-סתם התעבות בתנאי מהירות גבוהה+לחות יחסית גבוהה מעל לאגם.
כנ"ל גם בסרטונים של F-14,B-1 וכו'.
תיזכרו איך הזכוכיות רועדות,כשהמטוס נמצא בגובה רב מאוד,תכפילו את זה פי כמה וכמה ותדמיינו מה היה קורה אילו...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://museum.woolworths.co.uk/thumbsup.gif]

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

זה מסביר..
באמת לא היה נראה לי הגיוני שמטוס שטס במהירות הקול זה במהירות שכזאת שלפחות לי נראית איטית יחסית..

I was there and the plane fly fast but not brake the sound b.

i even have some photos that I shut but i dont know how to up load them

נוצרים שם לינקים של התמונה.תעתיק "LINK FOR FORUMS" ותדביק אותו כאן.
תבדוק עם לחצן "תצוגה מקדימה"

הסרטון הזה כנראה לא קשור לבום על-קולי, אבל התמונה הזו כנראה כן קשורה:
http://www.news.navy.mil/view_single.asp?id=1445

קצת הסברים אפשר למצוא כאן:
http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/ap070819.html

ואם כבר, הנה הקישור האחרון מתורגם לעברית:
http://www2.kinneret.ac.il/bloss/ap...date=19/08/2007
בהזדמנות זו, מעט התייחסות למה שנכתב במהלך האשכול: למטוסים המסוגלים לעבור את מהירות הקול בגובה נמוך לא נגרמת שום בעיה במהלך טיסה כזו (מלבד צריכת דלק מטורפת ועליה גבוהה בטמפרטורת המטוס כתוצאה מהחיכוך, מה שיכול לגרום למעבר טמפרטורה המחייב לחזור חזרה לטיסה תת קולית).
כבר בוצעו טיסות מבצעיות על קוליות בגובה נמוך (לא לשם הפצצה) אך אלו היו מתוכננות לשם כך, או שהם נבעו מצורך, לא מתוכנן, להתרחק במהירות מהאיזור.
לי, אישית, יצא לטוס במהירות 1.3 מאך בגובה נמוך ביותר במשימה מבצעית (בין גבעות מיושבות כך שהייתי מתחת גובה הבתים) ואני חייב לציין שמדובר בחוויה מדהימה שמזכירה את סצנת התקיפה בסרט הראשון של "מלחמת הכוכבים").
והערה אחרונה: נראה לי שהטיסה המוצגת בפתיחת האשכול היא אכן אמיתית. ככזו, אם הדבר היה קורה אצלנו, הטייס היה נכנס לכלא על טיסה בגובה נמוך מידי (על פ השובל, גובה הטיסה נמוך מאורך המטוס).

יערי, אני מדבר על מטוסים "רגילים". יש גם מטוסים שאמורים לטוס במאך 13.. אז?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ששרתו/משרתים בחיל האוויר אז גם אני מדבר עליהם.
אף פעם לא נאמר לנו שטיסה על קולית בגובה נמוך עלולה להזיק במשהו למטוס.
אני מניח שאם זה היה נכון אזי היו מתדרכים אותנו כיצד למזער נזקים.
אין לי מושג מה קורה במטוסי הניסוי המהירים יותר.

מוזר ביותר.
אם אני זוכר נכון אתה איש שחק/נשר/כפיר, לא?
יצא לך פעם לשבור את מהירות הקול ב-1,500 רגל?

במטוסי הקורנס לא היו מודעים לבעיות כאלה עד שהופיעו סדקים בכנפיים - כאלה שנראו לעין!
תחום הבדיקות הלא הורסות נכנס חזק לחיל האוויר רק בתקופת הכפיר ואילך, ביחד עם המודעות לנזקים שנגרמים מטיסות במעטפות מסויימות.

חד משמעית - שבירת הקול בגובה נמוך גורמת לנזקים מבניים - קילוף צבע זאת תוצאה שנראית לעין כמעט תמיד אחרי פעילות שכזאת.
אני מציע שתברר עם חבריך המשרתים בטייסות הקרב כיום על נושא טיסות הבומים שביצענו מעל עזה בזמנו, ולא אוכל לפרט מעבר לזה כאן.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יערי הוא נווט קורנס

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv יערי הוא נווט קורנס

מה שהופך את הנושא ליותר מעניין .

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מ1500 רגל (הבתים שמשני צידי היו גבוהים ממני ומדובר בעיר על החוף). כאמור, 1.3 מאך.
לא היו בעיות כלל או בעיות צבע בפרט. לפי דבריך כנראה שכיום ישנן בעיות כאלה.

המתכון:
לוקחים 2 וידיאו: 1.אגם עם סירות 2. טיסה נמוכה (מערבבים קלות).
3.מוסיפים קמצוץ קולות התפעלות 4(מכניסים לתנור פרימייר לרבע שעה) ויוצא...וידיאו מרשים.
יכול להיות שאני טועה( ובגדול )- אבל הוידיאו הגיוני בערך כמו מרכבה בכביש 6 ב-110 קמ"ש....

נאום נתניהו:
ארץ ישראל,שלום לך .

כמה נמוך יכול טיל ים-ים על-קולי לטוס בלי להרים מאחוריו נד מים?

כמה נמוך יכול טיל ים-ים על-קולי לטוס בלי להרים מאחוריו נד מים?

לא חשבתי על העניין הזה מעולם ולדעתי אין תשובת "אצבע רטובה" לנקודה שהעלית. אני סבור שנד המים שירים טיל ים-ים נובע "משאיבת" מים עקב מפל הלחץ אחרי גל ההלם הנגרר עם הטיל. כל לחץ נמוך מלחץ אטמוספרי רגיל (לצורך העניין, 101,325 פסקל) ירים כמות מים מסוימת לכיוון הטיל. הטיל יפסיק "לשאוב" מים כשגובהו מעל פני המים יהיה כזה שמפל הלחץ יגיע לאזור לחץ אטמוספרי, או קרוב מאד אליו.
אני מכיר ניסוי שבוצע ביום קיץ חם ויבש בטיל שאורכו 4.5 מטרים וקוטרו 30 ס"מ. חרטום הטיל היה כיפה כמעט מושלמת וחלקו האחורי קטום. הטיל גרר אחריו שני גלי הלם שנמדדו ותועדו היטב. במהירות 0.95 מאך, גל ההלם הקדמי (הגדול יותר) הגיע לאזור לחץ אטמוספרי רגיל בערך במרחק של 7.8 מטרים מהטיל. היות וממדי הטיל ומהירות הניסוי דומים לאלו של טיל ים-ים רגיל, סביר שזה יהיה בערך גובה נד המים.

תודה