דו"ח אמריקאי פנימי מפרט תקלות קשות ב"סטרייקר",
שנבחן לאחרונה ע"י צה"ל. מספר חיילים נהרגו בעיראק
בגלל הליקויים ברכב
יום חמישי, 31 במרץ 2005, 16:11 מאת: צחי בירן, מערכת וואלה!

בנגמ"ש חדיש מתוצרת אמריקאית, שנבחן בחודשים האחרונים על ידי ישראל, התגלו ליקויים רבים שסיכנו חיי חיילים בעת הלחימה בעיראק. הנגמ"ש, מדגם "סטרייקר", שבפיתוחו הושקעו כ-11 מיליארד דולר, התברר כפגיע לירי אר.פי.ג'י ורימונים מסוימים – כך עולה מדו"ח מסווג של צבא ארה"ב, שהגיע לידי ה"וושינגטון פוסט".

צבא ארה"ב מפעיל 311 נגמ"שי סטרייקר ברחבי עיראק מאז אוקטובר 2003, והתגאה בהצלחת המשוריין החדש. הגנרל פיטר שומאייקר אמר רק בחודש שעבר לוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט: "אנחנו מאוד מתלהבים מביצועי הסטרייקר", אולם דו"ח פנימי שפורסם ב-21 בדצמבר 2004 מציג תמונה שונה לגמרי.

הדו"ח, "בדיקת ביצועים ראשונית – מהפעילות המבצעית במוסול", שחובר על בסיס שיחות עם מפעילי הנגמ"ש בעיראק, מציג שורת תלונות על הרכב, כמו גם בעיות תכנוניות, קושי בתפעול הציוד, וקשיי תחזוקה המחמירים עם הזמן. למרות שחיילים רבים דיווחו מהשטח כי הם מרוצים מהנגמ"ש, הדו"ח קובע שביצועיו גרועים. הביקורת הפנימית נגד הרכב מצטרפת למחלוקת לגבי ההחלטה לשגר אותו ללב הפעילות המבצעית לפני בחינתו לשימוש לכל השימושים הקרביים.

אחד הסעיפים המדאיגים ביותר בדו"ח קובע, כי השריון בו מצויד הרכב, האמור להגן על יושביו מפני התקפות של המורדים בעיראק, מצליח לספוג רק מחצית מהרימונים שמושלכים לעברו. כתוצאה מכך נאלצו חיילים להוסיף שקי חול כדי למגן את הנגמ"שים, שגם בהם אין די. משקלם של לוחות השריון הנוספים, המורכבים בבסיס בכוויית, כה גבוה שמפעילי הסטרייקר חייבים לבדוק את לחץ האוויר בצמיגים שלוש פעמים ביום, ותדירות החלפתם עלתה בצורה תלולה. "המשקל הנוסף משפיע בצורה משמעותית על השליטה ברכב ועל ביצועיו, בעיקר בגשם", קובע הדו"ח הצבאי. "נראה כי בוץ מאמץ מאוד את המנוע, הדרייב שאפט והדיפרנציאלים", שלא תוכננו לשאת את משקל השריון הנוסף, כך נכתב.

מסך התצוגה של מפקד הנגמ"ש, המורכב בתוכו, לא עובד בכל כלי הרכב הפועלים בעיראק, בשל בעיות בתכנון וכשלים טכניים. המחשבים שברכב פועלים באטיות וסובלים מהתחממות יתר באזורים המדבריים, ונתקעים ברגעים קריטיים של עומס. מערכת הנשק העיקרית המותקנת על הסטרייקר, משגר רימונים בעלות של 157 אלף דולר, אינו מצליח לפגוע במטרות כשהרכב בתנועה, זאת בניגוד להבטחות היצרן. בנוסף לכך מנגנוני הנשק, כמו ציין הלייזר, החיישנים ומערכות נוספות, דרושים עיצוב מחדש, והמטול אינו מתפקד בחשיכה.

אחד הליקויים המביכים ביותר לפי הדו"ח, הוא שמסך בקרת הנשק הוא שחור-לבן, בעוד ההתראות המתקבלות במערכת מזהירות את הצוות מכלי רכב בצבעים שונים. בחלק מהמקרים פירקו צוותים חלק מהשגר בשל תנודות שסיכנו לפגוע במפקד הנגמ"ש. בעיית בטיחות נוספת בנגמ"ש הוא אורך חגורות הבטיחות שאינן מאפשרות קשירה סביב לוחם העוטה ציוד קרב. בעיה זו זוהתה כגורם למותם של שלושה חיילים אמריקאים בזמן התהפכות הנגמ"ש, ושניים נוספים בתאונה אחרת. ככלל, 17 חיילים מצוותי הסטרייקר נהרגו בעיראק ב-157 תקריות, אך לא ברור כמה מהם נפגעו בתוך הרכב וכמה מחוצה לו.

ניסויים בחיי אדם
בימים האחרונים פורסמו טענות קשות באשר לחוסר המוכנות של הצבא האמריקאי לעוצמת הלחימה בעיראק. כך למשל, רק אחוז קטן מהג'יפים מסוג האמר שוגרו לחזית כשהם ממוגנים, כנראה משום שבעת שליחתם היתה הלחימה צפויה לדעוך.

אריק מילר, חוקר בכיר בגוף עצמאי העוקב אחרי פעילות הממשל בנושאי ביטחון, אמר, אחר עיון בדו"ח, כי הממצאים מוכיחים שהפנטגון עדיין לא הבין שניסוי כלי רכב בזמן לחימה עולה לא רק בכספים מבוזבזים אלא גם בחיי אדם. גורמי צבא אמריקאים, המעורבים בפיתוח הנגמ"ש, אמרו בתגובה כי הם פועלים לתיקון הליקויים שהתגלו בסטרייקר, אך לדבריהם, הם לא מודעים לחלק מהתקלות המופיעות בדו"ח. גופים עצמאיים בארה"ב טענו כי פרישת יחידות הסטרייקר בעיראק בוצעה בעקבות לחץ של הצבא והיצרן, "ג'נרל דיינמיקס", לרכוש נגמ"שים נוספים. דוברים מטעם הצבא האמריקאי הכחישו את הטענות.

במערכת הביטחון בישראל הוחלט לבחון את הנגמ"שים האמריקאים, בעיקר בעקבות התקריות החמורות במאי 2004 שגבו את חייהם של 11 לוחמים, כאשר שני נגמ"שים מיושנים הושמדו באזור ציר פילדפי. כיום מצויים כמה כלי רכב בניסוי בישראל, אחד מהם אף היה מעורב במקרה בשבוע האחרון בתאונה שאירעה בכביש 6 ונחשף למספר שברירי שניה במהדורות החדשות בטלוויזיה.

מדובר צה"ל נמסר לוואלה! חדשות, כי בצה"ל טרם התקבלה ההחלטה לרכוש את הנגמ"שים, וכי שלושת הנגמ"שים שנמצאים בארץ מיועדים לבחינת הרכישה.
http://news.walla.co.il/?w=//694190

אני משתתף באיזשהו פורום מחו"ל שיש בו הרבה אמריקאים, הם גם כתבו על הסטריקר שם אז אני הוספתי על סיכויי הרכישה של הנגמ"ש בארץ ופיחותם בעקבות פרסום התחקיר ובנוסף על האלטרנטיבה הישראלית (נמרה) או מה שקיים היום m-113 למיניהם, חלקם טוענים שהנגמ"ש ממוגן היטב והוא אפילו עולה במיגונו על ה m-113.
אז רק רציתי לדעת אם זה נכון כשמשווים את הסטריקר (ללא המיגון הנוסף) ל m-113 ובנוסף האם באמת ירי ישיר של ארפיג'י יגרום לנזק?
תודה.

נ.ב- אל דאגה לא פירסמתי שום מידע חוץ ממה שכבר קיים באתרים השונים (כמו israeli-weapons.com)

הם אומרים שהסטרייקר עולה במיגונו על ה-M113 ?
נרגעתי..

ושניהם ארונות מתים ניידים, כל זמן שלא מוסיפים להם טונות של מיגון. המנטרה החדשה שלי לשיחות מסוג זה היא "נו נו, מתי כבר רפא"ל יחשפו את חבילת המיגון החדשה שלהם לסטרייקר?"...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הנושא מורכב.
מי שעוקב אחרי התפתחות המיגון של כלי זה, הנחדר היום לא רק מכל RPG מצוי אלא גם מתחמושת 0.5 מ"מ ומעלה (עובי דופן במרבית המקומות, עפ"י האמריקאים - פחות מ- 10 מ"מ פלדה) מבין שקודם כל מסכנים החיילים שנדרשים לצאת עימו למשימה ושנית - שכנראה לא רק אצלנו יש "קשיים".
הסטרייקר נועד לשאת עליו מיגון ריאקטיבי מתקדם. לאחר שהסתבר סופית (מאוחר מאד בפיתוח) שלא ניתן יהיה לעמוד בדרישות המיגון יחד עם הדרישה להטיס את הכלי ב"הרקולס" נקבע כי הכלי יטוס במטוס אחד והמיגון, שמישקלו כ-5 טון, יטוס במטוס נוסף...
בבחינות הקבלה הסופיות של הסטייקר - כחודשיים לפני שנשלחה החטיבה הראשונה לעירק - הסתבר כי המיגון הריאקטיבי לא עומד בדרישה לעצירת RPG. היו המון פרסומים זועמים בעיתונות האמריקאית (בעיקר משום שספק המיגון היה חברה זרה) ובמבצע חרום נבנה "מיגון הכלובים" שאמור לתת לסטרייקר הגנה מסויימת בפני RPG, אך לא בפני דברים אחרים (כפי שגם מפורט בכתבה).
בהמון פורומים יש תגובות זועמות של חיילים אמריקאים מחטיבת הסטרייקר בעירק על המיגון העלוב.
הצבא האמריקאי, עד פרסום הדו"ח האחרון - הקפיד להכחיש (כמקובל אצלם).

בשורה התחתונה - עד עצם היום הזה אין מיגון ריאקטיבי מוכן לסטרייקר.

סירפד - מתי רפא"ל יפרסמו? - האם לא אתה תיארת כאן לפני שבועיים את המיגון האקטיבי של רפא"ל לסטרייקר שנחשף ב- LIC?

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

הכתבה מתארת תחקיר של הצבא האמריקאי.
התחקיר מתואר בפירוט רב גם בוושינגטון פוסט של אתמול (יום חמישי) בבוקר.
הסבירות שהצבא האמריקאי פרסם תחקיר בכדי לקדם את הנמר נראית לי קלושה.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

הסטרייקר לא נמצא בקטגוריה של הנמר פומה אכזרית הסטרייקר מחליף את הברדלס.
אם עוסקים בליקויים אז בנמר לא ניתן לפנות פצועים ששוכבים באלונקה?

אכן ניתן לפנות.ראה בפרום זה את הדיון על
הנמרה(נמר).

לאלו מביננו שממש אין להם מה לעשות בסוף שבוע - להלן הדו"ח (120 ע"מ PDF):
http://www.pogo.org/m/dp/dp-StrykerBrigade-12212004.pdf

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

הגולש odedy נתקל בקשיים להעלות את המאמרים (שניהם ממוסף "קפטן אינטרנט" של הארץ ONLINE), ואני מצרף אותם לבקשתו:

מידע טוב - מידע, אש ופלדה יותר!
מאת קפטן אינטרנט
דו"ח חדש מגלה שהתמונה הטלוויזיונית של ניצחון טכנולוגי מזהיר בעת כיבוש עיראק לא ממש הצליחה להגיע לכוחות בחזית - היו קצת בעיות ב-Download

מלחמת עיראק השנייה הצטיירה בטלוויזיה כניצחון מוחץ לטכנולוגיה עדיפה ותורת לחימה מתקדמת. ה-Technology Review דיווח בשבוע שעבר על דו"ח חדש, חסוי בחלקו, של מכון ראנד שגילה כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית ערפל הקרב עדיין כיסה את החזית.

הצבא האמריקאי הפעיל במלחמה ציוד איסוף מודיעין אלקטרוני שלא נראה כמותו בעבר וכלל מאות מטוסים מאויישים וללא טייס כמו גם לוויינים שהפעילו מצלמות וחיישנים שנועדו לגלות תנועה ולזהות מקורות חום, זאת בנוסף למערך גדול של ציוד האזנה מתוחכם.

גם מערכות התקשורת היו מתקדמות מאוד. יחידות השדה היו קשורות למערך הכללי בחיבור פס רחב אלחוטי שהיה מבוסס על תחנות ממסר שפועלות על גלי מיקרוגל. המערכת היתה אמורה לספק ליחידות מודיעין עדכני בזמן אמת, כולל צילומי אוויר ולוויין. מערכת דומה באופיה לאיתוראן סיפקה לפיקוד מידע על מיקומם של כלי הרכב של יחידות מרכזיות ואיפשרה משלוח הודעות טקסט לתוך טנקים בחזית.

אבל במקרים רבים, כל המערך הזה לא הצליח לספר למפקדים בחזית על כוחות עיראקים שישבו להם מתחת לאף. בבוקר השלישי באפריל 2003, למשל, מצאו עצמם ביחד עם כאלף חיילים מדיוויזית החי"ר ה-3 מול התקפה עיראקית. הכוח שכלל 30 טנקים ו-14 נגמ"שים עמד מול כ-5,000 עד 10,000 חיילים עיראקים מצויידים ב-30 טנקים וכ-80 נגמ"שים. ארנסט מרקון, מפקד גדוד שיריון בדיוויזיה סיפר שהוא והכוח בפיקודו למדו על ההתקפה רק כשהפגזים התחילו לעוף.

וולטר פרי, חוקר במכון ראנד, סיפר שהם גילו "תהום טכנולוגית" שנפערה בין החזית לפיקוד. ברמת האוגדה ומעלה התקבלה תמונה מספקת של מצב העניינים, אבל במקרים רבים, החטיבות והגדודים בחזית למדו על היקף הכוחות העיראקים רק כשנתקלו בהם פנים אל פנים.

עשר שעות להוריד תמונה
הדו"ח מצביע על כשלים רבים בציוד הטכנולוגי. במקרים רבים יחידות שהתקדמו במהירות יצאו מטווח הקליטה של תחנות הממסר ולא יכלו לקבל את המידע. יחידות שרצו להפעיל את תחנות הממסר היו חייבות לעצור בכדי להוריד את המידע מהרשת, אך ההורדה לקחה שעות והתוכנות נתקעו. דו"ח של המארינס מלמד שבסופו של דבר החליטו יחידות רבות לוותר על המידע ודהרו קדימה.

הפיקוד הבכיר התמודד עם בעיות הפוכות. למפקדות בקטאר וכוויית הגיע מבול של מידע שלא ניתן היה לעבדו בזמן אמת, בשל כך נאלצו לעתים המפקדים להפסיק את קבלת המודיעין מהשטח.

הפנטגון מודע לטענות אך הוא הצביע על הצלחות טכנולוגיות כמו הפעלת הכוח האווירי שהמריא לעתים קרובות ללא מטרה וקיבל דיווח בזמן אמת על מטרות. דוגמא נוספת היא ההפצצות המדוייקות במהלך סופות החול הקשות שהשתוללו במהלך המלחמה.

שיריון המידע או שיריון הפלדה
ארה"ב משקיעה לאחרונה מיליארדי דולרים ביישום תפיסה מהפכנית המכונה "שינוי הכוח" (Force Transformation). לפי התפיסה שלפיה יחידות בשטח יהיו קשורות ברשת למערך האיסוף שיספק מידע בזמן אמת על תנועות האויב. הוגי התפיסה מאמינים ידע הוא לא רק כוח אלא גם מגן. המודיעין המדוייק יכול להגן על הכוחות בכך שידעו להימנע מסכנות.

כחלק מהתפיסה הזאת עולה בצבא האמריקאי היוזמה להחליף את טנקי המערכה הכבדים כמו המרכבה או האברהמס האמריקאי בכלים קלים דוגמת ה"סטרייקר" שנרכש על ידי צה"ל כמחליף לנגמ"שי ה"זלדה" (M-113). אחד היתרונות של כלים כאלה הוא היכולת להניעם ממקום למקום במטוס ללא צורך בספינות תובלה.

אבל מרקון יודע לספר כי מה שהציל את הכוחות שלו היה אימונים טובים יותר, כוח אש עדיף והטנקים הכבדים שיכלו לעמוד בפגיעות ישרות בעת שטנקים עיראקים התפוצצו "כמו זיקוקים". רק שמונה חיילים אמריקאים נפצעו קל בקרב בעוד שהכוח העיראקי התפרק לחתיכות. "אם היה לצבא "סטרייקר", הרבה חבר'ה היו נהרגים שם", סיכם מרקון.
מקור: http://www.haaretz.co.il/captain/pa...8&itemNo=489814


ה"סטרייקר" יגיע על רקע ויכוח בארה"ב
מאת אמנון ברזילי

גם בארצות הברית מתנהל בתקופה האחרונה ויכוח על שאלת המיגון של נגמ"ש, אך שם מדובר ב-LAV-3 ("סטרייקר"). הפנטגון השקיע ארבעה מיליארדי דולרים בפיתוח נגמ"ש הגלגלים הזה, שבא להחליף את הנגמ"ש הזחלילי ומבטא את השינויים בשדה הקרב העתידי - בעיקר את המעבר למלחמות א-סימטריות בסביבה עירונית, נגד ארגוני טרור ומיליציות. הסטרייקר עוצב בהתאם, ומתכנניו ייחסו חשיבות גדולה לניידות גבוהה ולהעברה מהירה של כוחות, על חשבון עבירות בשטחים קשים.

ערב שיגור משלוח ראשון של 300 סטרייקרים לעיראק, דיווח השבועון "ניוזוויק", כי ניסויי הצבא האמריקאי העלו שהסטרייקר אינו עומד בדרישות המיגון: חדיר למטולי רימון ולמטענים גדולים יותר ממוקשים.

בצה"ל לא מתרשמים: אחרי בדיקות החליטה מיפקדת זרוע היבשה (מז"י) להחליף בהדרגה את הברדלס בסטרייקר. המטכ"ל עומד לאשר את ההחלטה בקרוב, ובמז"י מסבירים כי הסטרייקר שיירכש הוא מהדגם הבא, ויוסיפו לו מיגון בעלות של כרבע מיליון עד חצי מיליון דולר. התוספת תעלה את מחיר נגמ"ש אחד לכשני מיליוני דולרים, ולכן הכמות תוגבל. כדי ליצור מאסה קריטית יש צורך ב-500 נגמ"שים לפחות, אבל במז"י מציעים לרכוש בשלב ראשון רק כחצי, בכ-500 מיליון דולר.
מקור: http://www.haaretz.co.il/captain/pa...8&itemNo=489824

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

פורסמה ב 17/10/04 (אוקטובר 2004) ומאז דברים השתנו.

בכתבה של וואלה, מצוטט ש:
מדובר צה"ל נמסר לוואלה! חדשות, כי בצה"ל טרם התקבלה ההחלטה לרכוש את הנגמ"שים, וכי שלושת הנגמ"שים שנמצאים בארץ מיועדים לבחינת הרכישה.

טוב שיהיו 2-3 סטרייקרים כאלה (בעיקר למטרות ניסויים ומחקר) אבל ביכולתם הנוכחית, הזלדות והג'יפים הממוגנים מהווים תחליף קיים שהוא לא נחות בהרבה (אם בכלל) מהסטרייקר.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

הנגמ"חול הישראלי...


והנגמ"חול האמריקאי!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חבילת המיגון לסטרייקר של רפא"ל, מתוך סרט פרסומת של החברה. סביר להניח שזהו רק האבטיפוס של המערכת - ועדיין, יותר טוב מכלום...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ראוי להסביר לכל מי שלא מבין את כוונתך:
כשמייצרים אמל"ח חדש בכלל ורק"ם בפרט, מן הראוי לבנות אותו לפחות ברמה של הכלים שכבר קיימים.
עצוב שכשתכננו את הסטרייקר בנו אותו פחות ממוגן מרמת המיגון המינימאלית הדרושה כיום. לכן, עכשיו, כשהוא כבר נמצא בשירות מבצעי, מפתחים עבורו חליפת מיגון נוספת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ע"ע תגובה מס' 4 - ולדפוק את הראש חזק בקיר!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם כבר הזכרנו מיגון רפאל לסטרייקר אז:

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

כלי זה עלה על מטען צד בעירק - שימו לב לגלגלים המפוזרים סביבו...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הכלוב נועד בעיקר לשבש יעילות RPG (אמנם גם על זה הדעות חלוקות).
מטענים הם בעיה נפרדת - ומיגון "ברזל" הוא רק אחת הצורות להתמודד עימם (ראה את הטנקים שישראל איבדה כתוצאה ממטעני גחון כדוגמא).

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

עוד לפני 'המצאת' מטעני הגחון הענקיים כבר נחדרו טנקים מגחונם, מי ע"י מוקשים ומי ע"י פגזי נ"ט.
פלטות הגחון נולדו (כך שמעתי) בעקבות המקרה שבו נהרג חיים כנפו מגדוד 77, כנפו היה נהג טנק שעלה על מוקש (ככל הנראה סנדוויץ' של שני מוקשים זה על גבי זה, או פצמ"ר מנתר ומוקש), מעוצמת הפיצוץ התנתקה דוושת הבלם ופגעה בפניו.
בשטח האש באלייקים, בכניסה לשטח, קצת אחרי שורת הפירקסטים הראשונים, מונח על סקיצים טנק מגח 3 (נדמה לי שמהדגם הראשון אך עם תותח 105 מ"מ), טנק זה נחדר דרך הגחון, איני יודע כיצד.
בבית יד לבנים בפתח תקווה מוצב טנק T62 סורי, טנק זה נפגע ע"י צוות 'הטנק הצלף'. החדירה אל הטנק בפגז ח"ש כלשהו הייתה תוך כדי תנועה אל אחד הבוגים (נדמה לי השלישי) בזחל ימין, מהבוגי ניתז החודרן וחדר דרך תחתית התובה אל הטנק. בגלל צורת הדירה הזו מאד קשה למצוא את נקודת החדירה, אבל היא הספיקה כדי להשמיד את הטנק.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gateme.com/albums/albums/userpics/10001/normal_P1010059.JPG]

^הטנק בפתח תקווה (אגב, לידו משוחזרת יפה נושאת ברן)

רציתי לצרף כאם מידע על הטנק הצלף אך אני לא מוצא את הרשימות שלי, אודה למי שיוכל לעזור, או בכלל ללכת לצלם את השלט שליד הטנק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ילד שקט וצנוע שחלק עמי את אותו שולחן בשיעורי המתמתיקה ב"תיכון חדש" ( שנינו לא ממש הבנו על מה מדובר)......
רק באמצע שנות התשעים נודע לי לגמרי במקרה על נפילתו.
עצוב.

כיוון שצה"ל מחוייב להשתמש בכספי הסיוע לרכש בארה"ב אז זה בכלל לא משנה.
מזכיר לי סיפור קצר על האמר.
לפני המון שנים - כשהייתי צעיר ויפה ובקבע - ערכו ניסויים בלא אחר מאשר ידידינו האמר.
כיוון שהאמר לא יביל אוויר, הוחלט בצה"ל לא לעבור להשתמש בו.
השתחררתי נסעתי לחו"ל ואחרי כמה שנים כשחזרתי הופתעתי לגלות שלא אחר מאשר האמר משמש כעמוד השדרה בכל יחידות השדה למינהם.
מסקנה ? לא משנה מה יחשבו הישראלים משנה מה יעשו הגויים.
יאללה בי

אבל נראה לי שזה עדיף מידידינו החובט

עד מתי נצטרך לראות תמונות כאלה, ומתי יבינו בצה"ל שהם עושים טעות בקנה מידה היסטרי?!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שמתם לב שבגלל המיגון מוטות על הכבש האחורי הוא לא נוגע בקרקע כשהוא פתוח? זה בטוח פוגע במהירות פריקה והעמסה.


בכל מקרה חליפת מיגון לסטרייקר זה בערך כמו לשים כונס אוויר, מגדש טורבו, ניטרו, פורק לחץ, חצאית ונאונים סגולים על רנו 5.
היא אולי תיראה כמו מכונית ספורט אבל הניטרו יחריב לה את ראשי הבוכנות הקטנים והכוח סוס הנוסף יגרום לשילדה המסכנה להתעוות, הבלמים ישחקו ובכלל מרחק העצירה יגדל והאוטו יאבד לגמרי את היציבת כי המתלים שלו לא תוכננו לנסיעה ספורטיבית.

עכשיו תקחו את האלגוריה הזאת ותחשבו מה קורה לסטרייקר כששמים עליו 5 טון מיגון.

ותזכרו שהרצועות בטיחות שם לא מאפשרות לאדם לבוש בשכפ"ץ להיחגר (לקחי כביש 6).

http://www.globes.co.il/serve/globes/docviewasp?did=923205&fid2

זה השילדה שהזאב בנוי

לפי המדריכה שהייתה ב-LIC 2005 הזאב הוא כלי לתנועה מנהלתית לדרגים מסייעים ולמג"ב.

תוכל להביא כאן את הכתבה?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל