לפני שאני מתחיל חשוב לי להבהיר שכן ביצעתי חיפוש(גם במנוע של פרש וגם גוגל)ולא מצאתי מידע.

השאלה שלי היא:

האם קיימים טילי אוויר-אוויר ארוכי טווח בצה"ל?

ובמידה וכן,מה שמם,ומה הטווח שלהם,כמובן שאם המידע מסווג אין צורך לענות,למיטב ידיעתי טיל האוויר אוויר המתקדם ביותר שבידי חיה"א הוא ה"פיתון 5" תוצרת רפא"ל,וטווחו המוצהר הוא 20ק"מ מה שהופך אותו לטיל לטווח קצר.

כמו כן יש כמובן את ה"דרבי",אבל כמו ה"פייתון" טווחו קצר יחסית,ולא עובר את ה50ק"מ,מה שמסווג אותו כטיל בעל טווח "בינוני".

ככה שעל פי מיטב ידיעתי אין בחיה"א טיל לטווח רחוק,האם חיה"א מבסס את האסטרטגיה שלו על Dogfighting ול"א?

האם זו לא חשיבה מוטעת?

הרי ככה טייסת ראפטורים אחת יכולה(באופן תיאורתי כמובן)להשמיד כל כוח אווירי שיוצב מולם,גם אם מדובר בF15I שחמוש מכף רגל ועד ראש בפיתון 5 ומערכות ל"א-זה לא יעזור לו בזמן הקרב.

טיל הדרבי אינו בשימוש. נכון לעכשיו רק הודו קנתה את הטיל (בעסקת הספיידר- מערכת נ"מ מבוססת פיתון חמש ודרבי).

ישראל משתמשת בטיל האמריקאי AIM120 או AMRAAM. הטווח? תלוי על איזה גירסא מדברים. זה יכול להגיע גם ל-100KM.

קראתי שחיל האוויר מעדיף לעשות קרבות מטווח קצר, בשונה מהאמריקאים שסומכים על הטילים והראדרים שלהם.

לגבי F22- יגיע היום וגם אותו יוכלו הראדרים לזהות, אני גם לא חושב שיש לו יכולת חמקנות מלאה מכל כיוון. אולי מישהו יודע אם זה אפשרי לזהות F22 עם אמצעי אינפרא אדום?

כמובן שאפשרי, אך קשה יותר ממטוסים אחרים מכיוון שצינורות הפליטה של הF-22 עשויים מקרמיקות אשר עוזרות לצמצם את חתימת החום של המטוס.
כמו כן, גופו של הF-22 תוכן אווירודנמית כך שהחום שנוצר עם החיכוך באוויר יתפזר באופן שווה על הגוף (לא בכוונה שהגוף עשוי מחומרים תרמיים שמפזרים את החום, הגוף עוצב כך שכל אזור יקבל אותה "מנה" של חיכוך) ובכך לא יוצרים אזור אחד או כמה אזורים שבהם כל החיכוך והחום יתרכזו ובכך יהוו מקור חום גדול.

למרות עובדות אלה עדיין ניתן לגלות את הF-22 עם אמצעי אינפרא אדום, ביחוד עם מערכות הOLS החדשות והמתקדמות שמותקנות על סוחיים חדשים (הודו, סין, ונצאולה...).

בקשר לחמקנות מראדאר, מאז זכייתו בפרויקט הATF הF-22 עבר שיפורים רבים שבהם כל יכולת החמקנות שלו מראדאר.

לקריאה נוספת בעברית ניתן לגשת לערך העברי של הF-22 בויקיפדיה שעזרתי להרחיב (כתבתי את יכולת טיסה, כושר תמרון והנעה, חימוש ואוויוניקה, כמובן שנותר לכתוב ולהרחיב עוד הרבה ואתם מוזמנים לעזור):
http://he.wikipedia.org/wiki/F-22

והאם עדיין אחד מדגמי ה"ספארו" נמצא בשימוש ?....

ולגבי מה שנקרא "דרבי" אם אינני טועה פרט להודו הוא נרכש גם על ידי אחת ממדינות ד. אמריקה (ושוב - אם אני לא טועה)......

[QUOTE=pptu1]
קראתי שחיל האוויר מעדיף לעשות קרבות מטווח קצר, בשונה מהאמריקאים שסומכים על הטילים והראדרים שלהם.
[QUOTE]

חיל האוויר לא מעדיף לעשות שום קרבות בשום טווח קצר, הוא פשוט מתאמן יותר הרבה בקרבות של טווחים קצרים או דוגפייטים מאשר האמריקאים שממעטים להתאמן על כאלה דברים כי הם סומכים יותר על הטילים ארוכי הטווח שלהם ולכן בשבילם להתאמן על דוגפייט זה בזבוז זמן.
חיל האוויר הישראלי מתאמן בנוסף בשיגורי טילים לטווח בינוני לא פחות מאשר האמריקאים למרות שאין בזה כל כך אתגר כמו דוגפייט.

האמריקאים עושים חישוב שאפשר להבין את ההגיון בו,
לטיל אוויר אוויר בעל יכולת תמרון פי 50 יותר טובה משל מטוס, יש סיכוי גבוהה בהרבה להפיל את האוייב, בלי סיכון.

עם טילי אוויר אוויר ארוכי טווח עם יכולת תמרון טובה.. אין שום סיבה להסתכן בדוג פייט..

טייס קרב של חיל האוויר הישראלי בכבודו ובעצמו אמר זאת לפני כמה שנים באתר של חיל האוויר בראיון לטוקבקיסטים לשאלה איך ניצחו ביתרון גדול את הטייסים האמריקנים בדוג פייט באימון משותף כפי שהתפרסם בעיתונות.. וציטטתי אותו למעשה,
תגיד לו את מה שאמרת, לא לי, חוץ מזה לא בהכרח קשור לתמרון של הטיל, מטוס יכול להתחמק מטילים כפי שהינך יודע לפיכך לא צריך לסמוך על הטילים ב100 אחוז שיבצעו את עבודתם, תוסיף לזה שאולי יש בטיל תקלה, טוב שאנחנו לוקחים עדיין בחשבון את האפשרויות האלו (אני מקווה שעדיין לוקחים בחשבון גם עכשיו).

במה טוב יותר AMRAAM מהדרבי , הם באותו רמה , אז למה לא לרכוש את הדרבי

לאמראם יש טווח גדול יותר, וניתן לקנות אותו באמצעות כספי סיוע - הרבה יותר זול מקניית דרבי.

אבל גם התעשיות שלנו צריכות להתפרנס

קראתי שנכון לעכשיו, אנחנו מייצאים הכי הרבה נשק מלבד רוסיה וארה"ב.

גם יכול להיות שהאויב מצליח ליצר מערכת ל"א נגד הטיל, ואז הוא למעשה מיותר.

טייס שטס טוב בדוגפייט הוא פשוט טייס טוב יותר מטייס טוב שלא טס דוגפייט (בהנחה ששאר האימונים זהים).
למה? כי התפיסה האווירית שלו טובה יותר, משופשפת יותר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

קודם כל - באשר לטילים ארוכי טווח - אכן נמצאים עדיין בשימוש טילים ממשפחת הספארו (תמונות של טילים כאלה על מטוסי בז פורסמו במלחמה בלבנון).

באשר לשימוש או להעדפה של טילים שאינם ל"מעבר לאופק" (BVR) - הרי שזו נובעת מניסיון ומאפייני הזירה - כאשר קרבות האוויר נוטים להפוך במהירות לקרבות הדוקים (גם טווח תותח) ורוויים במטוסים - כך שנוצר צורך לזיהוי ויזואלי של המטוסים.

כבר היו מקרים בהם נפגעו מטוסים שלנו מ"אש ידידותית" מטילים ששיגרו מטוסים אחרים בקרב רווי.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

זה בהחלט נושא מעניין מאוד, יש גם הרבה מה לדבר עליו.

בסוף בסוף אני מאמין ששווה ועדיף להסתמך על טילים מאשר על הטייסים, כשאין מקום לטעות אנוש, לא צריך להסתכן והמחיר סביר מאוד.
טיל כמו הפיתון 5 שהסיכוי שיחטיא בגלל שימוש בסוגים של אמצעי הטעיה הוא קטן, במידה והיה לו טווח גדול פי כמה, בהחלט אפשר להגיד ששווה להסתמך עליו ולא על הטייס.

למרבית הטילים אין אמצעי זע"ט מובנה בהם, לעומת זאת - יש מספר דרכים לבצע זע"ט בזמן לחימה על ידי ראיה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz