הפסדנו לאירלנד 07:30 | 29.3.2005 גיא רולניק
הפסד צורב, משהו כמו 8:2.

טוב שיש משחקי כדורגל, טוב שיש התנתקות, טוב שיש סדר יום אחד למדינת ישראל: הרבה ביטחון, הרבה פוליטיקה, קצת משחקי כדורגל ומנה גדושה של ערוץ 2. כי אם לא היו לנו כל אלה, סביר להניח שאזרחי מדינת ישראל היו מתעוררים מהחלום שלהם ומגלים את המציאות הכלכלית והאזרחית המכוערת.

בחלום הקולקטיווי של כולנו, ישראל היא פלא עולמי: מדינה קטנה מוקפת אויבים שהגיעה להישגים מדהימים, שיש לה היי-טק, שיש לה גניוס יהודי, שמש, חופים וצה"ל. המציאות הכלכלית הפוכה: ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שדורכת במקום זה שנים ארוכות.

ההשוואה לאירלנד היא המאלפת ביותר: לפני 10 שנים אירלנד וישראל עמדו יחדיו באותו מקום - תוצר לנפש של כ-14 אלף דולר. אירלנד נמצאה אז בדיוק בעיצומה של רפורמה כלכלית דרמטית שהפכה אותה מהמדינה המפגרת ביותר באירופה למדינה מתקדמת, וישראל היתה אז בעיצומם של תהליך השלום וגל העלייה האדיר מברית המועצות לשעבר.

בשבוע הבא יפרסם בנק ישראל את הדו"ח השנתי שלו. לראשונה יביאו אנשי בנק ישראל ניתוח כלכלי בפרספקטיווה של עשר שנים, ולא של שנה אחת בלבד. התוצאות יהיו עגומות: התוצר לנפש בישראל עלה בשיעור זעום של פחות מ-20%; באירלנד כמעט שהוכפל באותה תקופה. אירלנד, מדינה קטנה עם 4 מיליון תושבים בלבד, שיצאה איתנו למירוץ יחד עם ישראל, היא כיום אחת המדינות העשירות בעולם. ישראל מדשדשת מאחור.


תירוץ קלוש


התירוץ הידוע הוא שבכל אשם המצב הביטחוני. אבל זה תירוץ קלוש מכמה טעמים: ראשית, הוא לא מעניין אף משקיע כאשר הוא בוחן השקעות בישראל. גם הוצאות ביטחוניות, כמו בריאות וחינוך, הן עניין של סדר עדיפויות לאומי - במיוחד כאשר ידוע שמערכת הביטחון הישראלית מסואבת ומנופחת.

שנית, ישראל נהנתה בעשור האחרון ממענקים ומערבויות אמריקאיים בהיקף של כ-30 מיליארד דולר. שום מדינה בעולם לא נהנתה מעירוי חיצוני חיובי כה גדול - בוודאי שלא אירלנד.

שלישית, ישראל נהנתה בעשור האחרון מגל עלייה חסר תקדים בהיקפו, שהתברך גם בכוח אדם איכותי, ומבועת ההיי-טק ששפכה לכאן מיליארדי דולרים.

בעשר השנים האחרונות כונתה ההתקדמות הכלכלית של אירלנד "נס כלכלי" ולראשה נקשר כתר "הנמר הקלטי". מי שממשיך להאשים את המצב הביטחוני של ישראל במצבה הכלכלי, מוטב שיבדוק כיצד באירלנד לא השתמשו בתירוץ הביטחוני - אלא בדיוק להפך: השתמשו בגורם הכלכלי כדי לשפר את המצב הביטחוני. הצמיחה הכלכלית המרהיבה באירלנד שיחקה תפקיד חשוב בהבאת ממשלתה וממשלת בריטניה להגיע להסכם עם צפון אירלנד.


תיקו בכדורגל הוא הנחמה היחידה


בסדרת הכתבות שמפרסם TheMarker בחודש האחרון - מבחן 10 השנים - אנחנו בוחנים את הביצועים של המנהלים והיזמים הבולטים בישראל בעשר השנים האחרונות. המשק הישראלי היה מקבל את אחד הציונים הנמוכים ביותר בעולם במבחן 10 השנים שלו. הבעיה היא שלמשק הישראלי אין קברניט אחד, מנהל אחד, מנהיג אחד שאפשר להפנות אליו אצבע מאשימה או להחליף אותו.

בשנתיים האחרונות החלה הממשלה להתוות מדיניות כלכלית ברורה ואחראית יותר למשק. אבל לא כדאי לתלות מדי תקוות במדיניותה: רוב ההישגים של השנתיים האחרונות הם תוצאה של החלטות שהתקבלו בשלהי המשבר הכלכלי החמור של 2002-2001 ותוצאה של תהליכי גאות ושפל בינלאומיים.

בנימין נתניהו הצליח להוביל לקיצוצים ניכרים בתקציבי הממשלה ולרפורמות מבניות, רק משום שהמשק היה עוד בצל הטראומה של המשבר הכלכלי, והתקרב למשבר פיננסי. ככל שחולף הזמן מהיום בו הדולר הגיע ל-5 שקלים, הריבית ל-12% והבנקים נפלו בבורסה למחצית מהונם העצמי - נחלשת היכולת של הממשלה לדבוק באסטרטגיה כלכלית אחראית.

כאשר מקבלים כסף קל מהאמריקאים, סדר היום הציבורי הוא רק ביטחון ופוליטיקה והציבור אדיש ברובו לשחיתות הפושה במשק, וחושב רק איך לשרוד או איך להתחבר לעטין הממשלתי - תיקו בכדורגל מול אירלנד הוא מסוג הנחמות היחידות שיכולות להיות לנו.