ספרו על המקרים שאתם ציפיתם לשמוע סליחה מאדם-
בקשת סליחה שלא הגיעה עד היום...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

שהכה אותי ועד היום טוען שאני הייתי אשמה בזה, שהבאתי אותו למצב של להכות אותי.

מאמא שלי שתודה שהיא לא תומכת בשום צעד שאני עושה ולא יודעת לפרגן לי

מאחותי על היחס שלה כלפי ומבעלה על שהטריד אותי מינית

מאחד הבוסים שלי שצעק עלי על שום סיבה והיום הוא לא יכול להסתכל לי בעיניים כי הוא יודע שהוא טעה

מאלוהים - שעדיין כנראה נוטר לי טינה בגין כל עוונותי הקודמות שכנראה לדעתו טרם כיפרתי

אני מחכה לשמוע התנצלות על שהסתירו ממני את מצבי הגופני, ולא נתנו לי את הכלים להתמודד עם החיים. כבר כמה שנים אני רומזת להם שהגעתי לכדי הבנה, אבל הם רק יודעים לצחוק עלי ולא מבינים כמה המצב חמור.

תגידו אתם.

ההמתנה לסליחה מנציחה לדעתי את העוול שנעשה. אנחנו זוכרים את העוול, וממתינים שבן העוולה יכפר על מעשיו. כל העת, אנו נזהרים שלא לשכוח את אשר עשה לנו.

האין ההמתנה לסליחה ממישהו מחלישה אותנו שלא לצורך? האין הסליחה שלא הגיע משולה לשק תפוחי אדמה עם גבינו?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

סיפור יפה אבל יש דברים שאנחנו לוקחים איתנו לכל מקום כבר שנים בלי יכולת להפטר מהם ו"שקית תפוחי האדמה" הזאת מחוברת אלינו לגוף, כך שאין מנוס.. למעשה, כבר כ"כ אין מנוס שההמתנה הופכת לשינאה חזקה ושמירת טינה, יש דברים שלא נסלח עליהם והסליחה גם לא תחזיר את המצב לקדמותו או תשפר את ההרגשה לגבי אותו נושא.

פעם ציפיתי לסליחה מצוות בית הספר שבו למדתי שהשפיל אותי ואת אחי ז"ל בצורה מכוערת בשל מחלת הנפש של אמי (התנהגותה היתה אכן משונה לחלוטין היתה צורחת ומקללת וזה גרם למורים ולמנהל לרדת עלינו בפומבי) וכשלא הסכמתי לקבל בשוויון נפש והגבתי בזעם ובמלים בוטות כלפי מי שניסה להשפיל אותנו - נרשמו הדברים בתיק האישי שלי וזה נגרר עד לסוף התיכון.
12 שנים של סבל ,השפלות ויחס מחפיר מצד מערכת החינוך.
ציפיתי פעם אחרי שאחי נפל (יום אחרי כיפור בדיוק 34 שנים למותו) שיבוא מישהו לבקש סליחה ,אולי לומר מילה.
אפילו לניחום אבלים הכי רגיל שבעולם אף בן זנונים מצחין לא הגיע .לא מורה, לא מנהל , לא מזכירה -כלום. אפס. אפילו לא מכתב תנחומים. חסכו בול.
מאז כבר איני מצפה מאף אחד לשום דבר.
מהאנשים האחרים שסבבו אותי (חברים כביכול לספסל הלימודים) לא ציפיתי מעולם. היתי מנוכר להם אז מאותה הסיבה - כנראה ההורים הפרימיטיביים שלהם חששו שמחלת נפש היא מחלה מדבקת ומאז אין לי קשר עם איש מהם וגם איני מחפש קשר כזה. (חוץ מאחד אדם אחד ששמו ישראל , יחיד בדורו צדיק אמיתי שהוריו צדיקים גמורים ויש לי קשר מצוין איתו עד היום)
לא רוצה סליחה מאיש ,לא זקוק לזה. זה לא יחזיר לי את השנים ולא את המרירות .
מאחל לכל אלה רק רע ועוד רע, כאשר במקרה אני שומע שקרה להם דבר רע - זה עושה אותי מרוצה לגמרי .

אין לך אדם שאין לו שעה.

ישנם כמה שאני חי אתם בהרמוניה והתרגלתי לחיות עם "אי הסליחה שלהם": חלקם הם מהקרובים ביותר וברור לי שפשוט קשה להם מאוד להגיד סליחה: בערך כמו שלי קשה לרקוד טנגו, ואני די מתעצבן אם מישהו ינסה לשכנע אותי לרקוד טנגו "ואל תתבייש אם אתה מעאפן"...

לגבי רוב האנשים האחרים אני פשוט נאמן להנחת היסוד שלי מימים ימימה: יש המון אנשים בעולם ואין שום בעיה "לוותר" על היכרות על הרבה מהם אפילו בשל בעיות פעוטות.

.

מבחינתי אם הסליחה לא הגיעה בזמן אז לא אמשיך לחכות לה כי אני די בטוח שהיא לא תגיע
כרגע קשה לי להזכר במשהו ספציפי שנפגעתי ממנו והסליחה לא הגיעה

אין, אבל עד לפני מספר שנים היו שלושה אנשים שקיוויתי מהם לסליחה על אותו אירוע. הסליחה לא הגיעה וכנראה לא תגיע לעולם, למרות זאת לשניים סלחתי והשלישי לא חלק מחיי.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

קיבלתי את הסליחה שלי יותר מדי פעמים.. רק חבל שהוא לא באמת התכוון לזה ..

מבן הזוג האחרון שלי
שקרוב לשש שנים לא נתן לי לצאת ממערכת היחסים העצובה הזאת
ראה רק את עצמו ואף פעם לא אותי

על זה שהולידו אותי לתוך החיים הנוראיים האלה.

אין לי משהו אחר שהייתי רוצה לקבל ממנו סליחה, זה בלתי אפשרי, אף אחד לא היה בחיים שלי מספיק זמן כדי ממש לפגוע בי, במובן מסוים אני מקנא בכל אלה שבאמת פגעו בהם.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הבנתי את התסכול (הבלתי מוצדק לטעמי, אבל זה כבר עיניין סובייקטיבי) של איך שאתה נראה,
אבל לבוא ולהאשים את הוריך?
אתה לא נסחף קצת?
קצת הרבה אפילו?

הוריך עשו את הכל בכדי לגדל אותך לכדי אדם חיובי שיצליח בחייו.
ונראה לי שהם הצליחו לא רע (בהתחשב בעובדה שאתה קצין בצבא).
האם הם גם אחראים לגנטיקה ולמראה שלך? יש להם שליטה על זה בכלל?

ידידי- צא מהסרט הלא טוב שאתה מכניס את עצמך אליו.
זה לא יביא אותך למקומות טובים.

בהצלחה.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ובהקשר זה אחזור להמלצות שלי על ספרים, שיכולים לשנות נקודות מבט על דברים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

באשכול הזה לא הזכרתי את המראה וגם אין פה עניין של אשמה. רק חבל לי שהייתי צריך לחוות את מה שחוויתי עד עכשיו. עדיף היה לוותר.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

רק לא לוותר !!!

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

סליחה ממישהו שגרם לי לחשוב שטעיתי והזקתי כשהוא בעצם שקרן גדול. ובגללו נהרסה לי תקופה שאהבתי בחיים והאשמתי את עצמי על הרבה דברים. <שונאת אותו>

סליחה מהמנוול ששדד אותי. (שיתקן את עצמו)

שיתקנו את עצמם- זו תהיה בקשת סליחה טובה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

סליחה מהאקס, שבגללו נתתי לחלק הכי שמח עד היום בחיים שלי לעבור לידי מבלי להעריך...
סליחה מאחי, שלא מעריך אותי מספיק ולא יודע כמה אני אוהבת אותו.
הייתי רוצה לבקש סליחה בעצמי מאחי הגדול, שאני מתכחשת לקיומו ופשוט אין לי שום סוג של רגש אליו...

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

We all know what an apology is--an expression of remorse or guilt over having done something that is acknowledged to be wrong, and a request for forgiveness. But we also know it can be really hard to swallow our pride and say "I'm sorry." If you have a difficult time making amends for mistakes or repairing the effects of angry words, here's how to keep your dignity while being humble, and invite forgiveness with grace.

אפשר לשלוח למי שרוצים את הלינק למאמר המלא http://www.wikihow.com/Apologize

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כמה כואב לחכות במשך 10 חודשים לסליחה והסבר לפגיעה מהאקס כדיי שתוכלי לסגור מעגל ופתאום לאחר 10 חודשים של פרידה כאובה את שומעת שהוא בכלל מתחתן !!!

את התשובה כבר קיבלת.

אם הוא לא מסוגל היה להפרד כיאות מהאישה שאהב,
ולהסביר את הסיבה לפרידה-
האיש פשוט פחדן.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תודה . גרמת לי להבין שלא טעיתי לגביי מה שחשבתי עליו...

חחח יש סיכוי שחלקנו אקס?...
לא שווה את המחשבה על זה.

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

פעם חשבתי שמגיעה לי התנצלות מהורי, על הסיטואציה בה הציבו אותי בילדותי ובה גדלתי.

ואז התבגרתי, והבנתי שאמנם אמא ואבא הם ההורים שלי, אבל לפני זה הם רק בני אדם, שמנסים, וטועים, ומסתבכים ומשתחררים, ומנסים לעשות הכי טוב שהם יכולים, ולא תמיד מצליחים. נכון, חלק מהטעויות שלהם היו גדולות מהרגיל והציבו אותי במצב קשה וכואב, אבל הם לא עשו דבר ע"מ לפגוע בי. להפך.

ככה זה בני אדם. לא תמיד מצליחים לסדר את העניינים כמו שהיו רוצים. אנחנו לא מושלמים, וכך גם ההורים שלנו (מעניין, למרות שאנחנו לא מושלמים אנחנו מצפים מההורים שלנו שכן יהיו...).

והסיטואציה? הייתה קשה בזמנה, אבל במבט לאחור - רק נתנה לי פרופורציה וחיזקה אותי. ואותנו כמשפחה.

חותם על כל מילה מהתגובה שלך - אותו מצב אותן מסקנות היום...

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

שהוא באמת מרגש מאוד כי אנשים הוציאו דברים פרטיים ואפשר לראות בין השורות שהם גם מאוד כואבים....
מצד אחד יש כמה שהייתי רוצה שיבינו עד כמה פגעו ויתנצלו.. אבל מאידך אני נוטה להסכים שזה באמת לא ישנה דבר בי... אז הם יתנצלו , האם באמת יבינו..? לא בטוח. אני זאת שצריכה להישאר ולשאת ולקחת את הדברים הלאה ולא הם.
כך ש... לא צריכה את הסליחה - תקראו לי נאיבית אבל אני מאמינה באיזון בחיים האלה, לא מאחלת להם רע אבל יודעת, שאיכשהו, איפהשהו ומתישהו .....