קל ל"זרוק" הכל על האוצר - אבל לא כך פועל ניהול התקציב. בניגוד לקביעת היקפו בו האוצר נכנס יותר מדי לפרטי פרטים, הרי לאחר מכן ניהולו מותנה בפעילות המשרד.

התקציב מורכב משני חלקים: האחד, תקציב הרשאות - הנובע מהיקף התקציב שאושר במסגרת חוק התקציב.
השני, תקציב מזומנים - הנובע מתזרים המזומנים שמגיש כל משרד בתחילת שנת התקציב.

ההרשאות תקפות למספר שנים ומתניידות משנה לשנה במלואן.
תקציב המזומנים מוגבל לשנה אחת בלבד ומי שאינו מוציא את ההקצאה מפסיד את כספו. אי ניצול התקציב בשנה אחת פוגם בהיקף אפשרות ניצול התקציב בשנה העוקבת.
בדרך כלל משרד פעיל ה"מעיז" להוציא יותר מתקציב המזומנים שהוקצא לו, יכול לקבל סכומים נוספים מתקציב הרזרבה ו/או מתקציבים שלא נוצלו ע"י אחרים.

לדעתי השיטה הזאת איננה ראויה ומקשה על עבודתם של המשרדים.
תקציב (כולל הקצאת המזומנים) חייב להקבע ל - 3 עד 5 שנים. ההליכים במדינת ישראל החל מהיזמות ועד לתחילת בצוע ולבטח סיומו ומועד התשלום, נמשכים מעבר לשנה אחת וכך יוצא שקשה לנצל את מלוא תקציב המזומנים. גם תחלופת השרים הגבוהה פוגמת מאד בהליכי הבצוע. חייבים לשנות את השיטה ולהגביר בכך את יעילות בצוע הפרויקטים.