הדברה ביולוגית של יתושים באמצעות עטלפי חרקים ברמת גן
הדברה ביולוגית של יתושים באמצעות עטלפי חרקים ברמת גן
מקור: אגף לחימה במזיקים תאריך עדכון: 27/08/2007
במהלך חודש יולי 2007 החל פרויקט של הדברה ביולוגית של יתושים בעזרת עטלפי חרקים ברמת גן. הפרויקט נעשה בשיתוף עיריית רמת גן, חוקרים מהגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב והמשרד להגנת הסביבה.
רקע מקצועי: ברחבי הארץ חיים מינים שונים של עטלפי חרקים הניזונים מחרקים (בשונה מעטלפי פירות הניזונים מפירות). הגורם המגביל את תפוצת העטלפים הניזונים מחרקים בערים, הוא מחסור במקומות הקינון שלהם, וזאת בשל ההתפשטות העירונית.
נכון לאוגוסט 2007, ידועים שני מיני עטלפי חרקים המסוגלים להיות ניזונים מכ- 600 יתושים כל אחד מדי לילה:
עטלפון לבן שוליים
אשף מצוי
קצב הריבוי של עטלפים אלה הוא איטי ביותר - צאצא אחד לשנה. נכון לאוגוסט 2007, לא ידוע על תופעות שליליות העלולות להיווצר לתושבי האזור או לסביבה מהעטלפים הנ"ל (צואתם יבשה והיא מרוכזת אך ורק מתחת לתיבות הקינון).
הפרויקט מלווה על ידי אנשי מקצוע מהגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב.
מטרות הפרויקט:
לאפשר לשני מיני עטלפי החרקים לקנן ולהתרבות באזור רמת גן על מנת לסייע בהפחתת אוכלוסיית היתושים באזור
להפחית את השימוש בתכשירי הדברה כימיים - סביבה בריאה יותר לדיירי האזור
להעלות את מודעות הציבור לשימוש בהדברה ביולוגית
ליידע את אנשי אקדמיה והתלמידים המעוניינים להשתתף בפרויקט בקיומו של מחקר בנושא הדברה ביולוגית של יתושים.
תאור הפרויקט: במהלך חודש יולי 2007 הוצבו 50 תיבות קינון ברמת גן: 17 - על עצי אקליפטוס בפארק הלאומי 33 - ברחבי הספארי. המקום נבחר לאחר סקר מקדים של אנשי הגן הזואולוגי. הפרויקט מתוכנן להימשך מספר שנים במהלכן יבחן אחוז האכלוס של תיבות הקינון בעטלפי החרקים. במהלך הפרויקט מתוכננים להגיע לשטח הפרויקט הן תלמידים ממערכת החינוך והן ציבור אחר שילמדו על אודות הפרויקט ועל חשיבות ההדברה הביולוגית.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי HummerH1 שמתחילה ב "הדברה ביולוגית של יתושים באמצעות עטלפי חרקים ברמת גן"
יש לי הרבה יסתיגויות בנושא. הבעיה היא בהדברה ביולוגיית שהיא שאנו לא יודעים מה הנזק שהיא יכולה לעשות לבעלי החיים האחרים שאינם אותם יתושים שאנו רוצים להדביר. אנו לא יודעים איך הסביבה תגיב לאינטרודקציה של המין החדש. אותו מין יכול גם לאכול בעלי חיים אחרים ולהכחיד אותם ובכך לפגוע בכול המערכת האקולוגית באזור. בעיה נוספת היא שאין שום דבר שיגביל את המין להישער במקום הספציפי הזה והוא יכול לנדוד ולהיתרבות במקומות שאין לו טורפים או לסרוגין גם להחליף מין אחר של בעל חיים ולהכחיד אותו. ראינו מקרים רבים מסוג זה בארץ ובכלל בעולם. אני לא זוכר בדיוק את השמות של בעלי החיים אבל היה מקרה שרצינו להדביר מין של קנימות שהגיעו עם האקליפטוסים (שמקורים באוסטרליה ואינם קיימים בארץ באופן טבעי). בגלל שהם לא קיימים בארץ גם אין טורף לקנימות שלהם. ניסנו לעשות ינטרודקציה למין של חרק טורף. אך יסתבר שהוא בכלל מעדיף לאכול מין אחר של חרקים שמצויים בארץ ולא באוסטרליה. כך ירינו לאצמנו ברגל וגם ביד. הסיבה לזה שאין טורף לטורף החדש ואנו מחפסים מה יכחיד אותו והוא בכלל לא אוכל את הקנימות ומכחיד בעל חיים אחר.