אין כמו בוקר שבת חורפית לשיטוט רגלי ברחובות וסמטאות תל אביב הישנה (איזור מרכז ת"א ומבואותיה הדרומיים)...
העיר כל כך שונה בשבת בבקר (בעיקר כאמור בחורף)...
האוויר כל כך נקי, הרחובות שקטים, האנשים הבודדים שמסתובבים בחוץ הם בעיקרבעלי כלבים או כל מני טיפוסים מוזרים...
אפשר לשוטט שעות ותמיד לגלות עוד שער מעניין, עוד סימטא מסתורית, עוד תריס ועוד ועוד..... (מקומות ופינות נסתרות שגם אחרי למעלה משלושים שנות חיי בעיר הזו מתגלים להם רק כשמשוטטים רגלית ברחובותיה).

ו..... כמובן שמדי פעם חובה לעצור לכוס אספרסו טוב באחד מבתי הקפה השכונתיים של מתחם שנקין קינג ג'ורג'.......

אך מה לכך ולשבת קייצית?......

ובכן - ביום שישי האחרון בנוסעי במכונית האזנתי לתכנית/מגאזין התרבות המעניין (והמשעשע יש לומר) של מולי שפירא בגלי צה"ל ובמקרה "נפלתי" על כתבה שעסקה בכוונת עריית תל אביב לשקם ולשחזר את רחוב ביאליק המיתולוגי לקראת חגיגות המאה לעיר העברית הראשונה ...
רחוב ביאליק למי שלא מכיר נמצא במרכז ת"א לא רחוק מככר מוגרבי, הרחוב הזה מרכב מכביש חד סטרי ובצידיו בניינים יפהיפיים בני כ 60 שנה ויותר המבוססים על מספר סגנונות ארכיטקטוניים ובמיוחד סגנון ה"בהאוהאוס" המוכר והמזוהה כל כך עם תל אביב הישנה (וערי אירופה), ברחוב הזה התגוררו לא מעט מאושיות חיי החברה הכלכלה והתרבות התל אביביים ביניהם פרט כמובן לחיים נחמן ביאליק הצייר ראובן רובין שביתו משמש כיום כמוזיאון לאמנות, התעשיין אריה שנקר שביתו משמש כיום כספרייה הערונית למוזיקה, המהנדס והאגרונום שלמה יפה, המהנדס שמואל בלדר (שהיה ידידו הקרוב של ביאליק) ועוד...
פרט לאישים מוכרים פעלו ברחוב שני מוסדות עקריים וחשובים עבור תל אביב של פעם , הראשון אשר שוכן בקצהו המזרחי של הרחוב הנו כמובן בית הערייה הראשון של תל אביב שבנייתו הסתיימה ב 1924 ויועד בכלל לשמש במקור כמלון חדרים... (בניין זה כונה אף לא פעם "בית סקורה") בחזית הבניין ככר שבמרכזה בריכת מים בה ניצב פסל המרכב משלושה גושי אבן ריבועיים המעוטרים ביצירת פסיפס צבעונית ויפיפיה שנוצרה על ידי נחום גוטמן בתחילת שנות השבעים ומתארת בציור את ההסטוריה של העיר תל אביב והאיזור החל מתקופת התנ"ך ועד לימי העלייה וחנוכת נמל תל אביב......
הכיכר בה ניצב בניין הערייה שימש לא מעט את היישוב העברי לעריכת עצרות והפגנות שונות בעיקר כנגד המנדט הבריטי וכן לעריכת אירועים חשובים נוספים.

ה"מוסד" השני נמצא בדיוק בקצה השני של הרחוב (בקצה המערבי על פינת רח' אלנבי) בו שכן "קפה ביאליק" אשר שימש כמוקד עלייה לרגל לכל אנשי הרוח והבוהמה התל אביבית של פעם...
בניין מעוגל, חד קומתי ולא מרשים במיוחד אך לעיתים גם בתים "לא מרשימים" הנם בעלי ייחודיות משלהם......

באופן עקרוני ניתן כיום לקבוע הרחוב וסביבתו הוו את מרכז חי התרבות המסחר והרוח של תל אביב בשלהי שנות העשרים ובשנות השלושים של המאה העשרים.

עד כאן הכל טוב ויפה אז מה בעצם הבעייה???.......

ובכן אמנם הכוונה של העירייה היא חיובית אך בנשימה אחת נמסר עוד כי יש תכנית מוכנה להרוס את הבניין שברחוב ביאליק 2 ובמקומו כנראה שיקום עוד איזה מיזם ארכיטקטוני רווי זכוכית ואלומיניום !

מה??....

ואז דיווח הכתב על מספר עובדות שעל פניו נראות/נשמעות תמוהות למדי...
אז על מה כל המהומה?

1 - איך זה שבשעה שמרבית מבתי הרחוב מיועדים לשימור (הם עברו ועמדו בקריטריונים לשימור ) הבית הפינתי שכל כך מזוהה עם הכניסה לרחוב ובו שכן "מוסד מיתולוגי" דווקא הוא מיועד להריסה? דווקא הוא לא עמד בקריטריונים לשימור?...

2- תגובת הערייה הייתה תמוהה למדי בסגנון של "הבניין לא עומד בקו אחד עם שאר בתי הרחוב" - וסילחו לי אם אני לא מצטט במדוייק אך זו היתה רוח הדברים)...

3 - וכאן מגיע ה"שוס" האמיתי.... מסתבר שהבניין הזה שייך היום ללא פחות מאשר הגברת דניאלה וייס כן כן... ראש מועצת קדומים ).... אשר על פי מה שנמסר/נרמז בכתבה כנראה שתמורת סכום נאה הסכימה לסגור עסקה כזו או אחרת עם עריית תל אביב או ייזם נדל"ן כל שהוא..........
(וחבר'ה - נא להרגע בבקשה ! אין כאן שום כוונה לערב פוליטיקה ) !....

לא חשוב כרגע מי, מה ולמה - לטעמי מדובר בצעד מקומם מצד בעלת הנכס (שבסה"כ אי אפשר ממש לבא אליה בטענות) ומאידך עריית תל אביב יפו שהסכימה/נתנה יד לעניין ושוב - כנראה שגם הכסף הווה את שורש העניין .


החדשה והכתבה הנ"ל הביאו אותי להחלטה שאת השבת האחרונה אני אנצל לטובת סיבוב קצר ברחוב המדובר כדי להביא לכאן קצת רשמים ותמונות כדי שלמי שלא מכיר יהייה קצת מושג על מה בכלל מדובר ולמי שדווקא כן מכיר יהייה אולי חשק לקפוץ ולבקר שם קצת בעצמו ובכלל - להביא קצת מפינת החמד הזו לטובת "הזכרון הקולקטיבי" של כולנו.....


שנתחיל?...

ראשית - הנה כך נראית כיום הכניסה לרחוב ביאליק מכוון אלנבי (אגב חידונת - מה המשותף לשני הרחובות הללו פרט לכך שהם נושקים אחד לשני)?....

הבניין הימני הוא הבניין המדובר כשבתמונה השנייה צילמתי את קיר בית הקפה השוכן שם כיום עליו תמונה גדולה של הצומת כפי שהיא ניראתה לפני כשישים שנה...
שימו לב לשימשיות שעל הגג (זה יכל היה להיות נהדר לאמץ את הרעיון גם היום) וכן שימו לב למבנה שמצד שמאל שחזיתו נותרה כמעט כמו אז , אגב - אפילו העץ שבחזית הבית קפה הוא המקורי....






על גג הבית קפה ניצבת לה שושנת הרוחות הזו.... קצת כמו באירופה לא?...





הבה נכנס לתוך הרחוב עצמו.... אני יעלה כאן את התמונות חלקן מדברות בעד עצמן וחלקן עם מעט "מילות חידוד" מצדי.


ראשית - כפי שטענתי בתחילת דברי בשבת בבקר אפילו עיר כמו תל אביב מנומנמת למדי...
אזרחיה וגם..................... חתוליה.....
זה לא ייאמן התופעה הזו ! כמעט בכל כניסה לבית שרוע חתול מדושן בפוזה כזו או אחרת, הם לא טרחו אפילו לקום (שלא לומר לברוח) אלא פשוט חיכו שאני כבר יעזוב אותם בשקט.....







אבל לא רק חתולים...
הנה מקבץ תמונות של חזיתות של חלק נכר מבתי הרחוב, שימו לב לקווים, לעיצוב, לחלונות, לתריסים, למעקות לההההכול !
כמה יפים הם היו פעם וכמה יפים הם עדיין יכולים להיות היום ובעתיד...










והנה אף בית הכנסת השכונתי:






והנה דוגמא לחוסר טעם נוראי והמחיר שצריך לפעמים לשלם על טמטום, אולי בצע כסף אבל בטח שחוסר כבוד והתחשבות בעבר....
למה לעזאזל באמצע רחוב כל כך יפה שכמעט כל בתיו נראים כפי שנראים הבתים שהוצגו בתמונות צריך להופיע ייצור מכוער שכזה?????..... למה??....



יפה הא?!.....


ועכשיו נתחיל לרדת לפרטים...
חזיתות הבתים יפות כשלעצמן אך אני אישית אוהב ומעדיף לחפש דווקא את הדברים היותר נסתרים מהעין, הדברים שדווקא מסתתרים בחצרות האחוריות, בחדרי המדרגות וכו'...
לפעמים מתאכזבים אך לפעמים אפשר לגלות ממש "אוצרות" !
(עקב מחסור בזמן נאלצתי לצמצם את החיפושים אך הנה מדגם ממה שמצאתי שם)...


פינת חמד נסתרת באחת החצרות (אין לי מושג לאן שער האבן הנסתר הזה מוביל אך הוא ניצב שם ללא ספק עשרות רבות של שנים)...
סוד הגן הנעלם???.....




שימו לב למרצפות הללו שבכניסה ובחדר המדרגות של אחד הבתים, העיצוב והטכניקה הזו היו מאוד פופולאריים בשנות השלושים כשהיום מסתמנת אף מגמה של חזרה (אולי זו הסיבה שרצפות שכאלה נגנבות לא מעט מבניינים נטושים ברחבי העיר)?... :




מעקות תמיד היו אחת מנקודת החולשה שלי... שימו לב לעיצוב ועבודת הפרזול הזו, מדהים !





וקצת עיטורים על העמודים...




ו.... זכר לימים בהם המילה "אינטרקום" לא הייתה קיימת... שימו לב לעיצוב של תיבות הדואר של פעם...
קצת שיפוץ וניקוי קל והן חוזרות לימי הזוהר שלהן אלא שבמחוזותינו סביר שהכוון יהייה דווקא הפוך.... ...




אחד הדברים הפופולאריים בבתי מגורים אשר נבנו בשנות השלושים היה תוספת של ספסל/ריהוט אבן כחלק מהגינה שבכניסה לבניין וכן לא פעם בריכת נוי קטנה, אפשר עדיין למצא לא מעט כניסות שכאלה באיזור מרכז תל אביב (איזור ככר דיזינגוף לדוגמא) אך רובן במצב מחפיר, אולי פעם אצלם מספר דוגמאות ואציגן כאן...




את זה אתם מכירים?... פעם העליתי את העניין כחידה בפורום...
השם עד כמה שזכור לי הוא "מנטשנלאך" (אני מקווה שמי שזוכר במדוייק יתקן)...
מדובר במתקן שייעודו היה לתפוס את תריסי העץ כשהם פתוחים לרווחה כדי שלא יתנופפו ברוח, מדהים שאפילו פריט קטן ושולי שכזה זכה בשנות העשרים והשלושים לתשומת לב ועיצוב ייחודי (הם עשויים מיציקת ברזל) אגב - יש שוק אספנות די ער של פריטים שכאלה והמחירים בהתאם לנדירות...




שלטים ושילוט...
על לא מעט מקירות הבניינים ניתן להבחין עדיין בשלטים שונים ומשונים חלקם נושאים את תאריך הבנייה חלקם את שם הקבלן או בעל הנכס וחלקם שלטי פרסום, להלן מספר דוגמאות מעניינות...










השלט הבא הנו במצב גרוע וחלוד כולו אך עדיין ניתן להבחין בשרידי האותיות העבריות המרכיבות את המילה "נאציונל"...
מישהו מכיר/שמע/יודע?...
חברת ביטוח?...





ונעבור לקראת סיום לאיזור הככר ובית הערייה הראשון שבקצה הרחוב...

מראה כללי של חזית הבניין, הככר ובריכת המים (היא יבשה) אשר בה פסל הפסיפס של גוטמן (אשר הוזכר לעיל):




ומספר מבנים יפים שגובלים עם בית הערייה ופונים גם הם לככר (אלו רק שניים מבין לפחות חמישה)...




ולבסוף... הנה הוא בית ביאליק עצמו, הבית נחנך בשנת 1926 לאחר שתוכנן על ידי האדריכל יוסף מינור, הבית הנו בעל מבנה מעניין וייחודי אשר אופייני לסגנון בנייה שנקרא "סגנון אקלקטי" אשר פותח בארץ בשנות העשרים ושילב מוטיבים ארכיטקטוניים אירופאיים ומזרחיים יחדיו, אגב- הכיפה שבראש הבית זהה לכיפה שבביה"ס הריאלי שבחיפה....
ביאליק קבע את משכנו בתל אביב בהמלצתו ולאחר שכנועו של ראש העיר הראשון מאיר דיזינגוף אשר שאף שכמה שיותר אנשי רוח יתגוררו בעירו (אגב - בשלב מאוחר יותר עבר ביאליק להתגורר ברמת גן ולאחר מותו נתרם הבית בתל אביב לערייה על ידי אשתו מינה).





ואחרון אחרון חביב - "בית ראובן", ביתו של הצייר ראובן רובין אשר התגורר בו עד מותו בתחילת שנות השבעים ומשמש היום כמוזיאון ליצירתו וליוצרים ישראליים , במקום מתקימות תערוכות קבועות ומתחלפות.....





ולסיכום:

מדובר בפינת חמד אמיתית !
רחוב שלמרות שהוא ממוקם בלב ליבה של תל אביב הסואנת הוא כל כך שקט ובו בתים הסטוריים ויפיפיים שכולי תקווה שעריית תל אביב תשכיל לשמר !
ייתרון נוסף לחובבי ההסטורייה הוא שהיות ומדובר ברחוב קצר יחסית (להערכתי ארכו כ 300 מטר) הסיור בו לא הופך למשעמם בשלב מסויים והעין לא מספיקה להתעייף !
אם כבר הגעתם למקום (והצלחתם למצא חנייה)... אטרקציות נוספות שניתן כבר לבקר יכולות להיות (ביום חול) שוק הכרמל - (אני אישית ממש לא אוהב את הדביקות הריח והאווירה), מדרחוב נחלת בניימין (בעיקר בשישי בבקר), מתחם שנקין, ואפילו אולי צעידה קלה לכוון ככר האופרה והטיילת....

חנייה - (נושא כאוב בתל אביב) ניתן למצא בחניון מוגרבי (כן פעם עמד שם בית קולנוע) ...
או לחליפין בחניון בית האופרה (הוא עדיף על כל חניון אחר באיזור הטיילת הן מבחינת מחיר והן עקב היותו מקורה) או בחניון שבסמוך למה שהיה פעם קולנוע אורלי (רחוב מכבי)??........


בברכה.

לבני.




נ.ב - זוכרים את החידונת?
מה המשותף לרחוב אלנבי ולרחוב ביאליק?......

ברמה של קוריוז חביב.....

מענטש ביידיש = אדם. למעונינים מושגים קשורים לאדם, ראו בוויקיפעדיע, כגון קינד, אלטער איד
http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%A0%D7%98%D7%A9

...
תודה על החידוד !
אגב לפריטים הללו נקשר סיפור (כנראה אגדה אורבנית תל אביבית משנות הארבעים) אשר ידעה לספר על מאהבות או מאהבים שעשו שימוש במענטשלאך האלה ...
כשהדמות ניצבת כמו בצילום הווה אומר "בעלי בבית" וכשהדמות שמוטה כלפי מטה (היה לה מצב שכזה היות והיא ישבה על ציר) הווה אומר "אפשר לעלות".....

נחמד לא?...

אהלן לבני

כתמיד אתה מפתיע ומרתק .
אני לא יודע איך נוהגים כל המגיבים כאן. אבל לי אין סבלנות לקרוא ספרים ומה עושה לבני ? מתמצת אינציקלופדיה וכותב בצורה מרתקת שאפילו אני קורא את כל מה שכתב .
אין מילים. סתם להגיד: נהדר, זה ממש סתם . זה הרבה יותר טוב .
אולי אציע רעיון למגיבים כאן , שלבני יצרף אותנו לאחד מסיוריו ????? וכל אחד יוסיף מהידע שלו אם לבני ישאיר מה להוסיף .


יישר כוחך !!!!

בברכה

illi

http://www.photolight.co.il/show_ph...313/179330.html

בשביל הערה....

עשית קצת סלט
סגנון ה"באוהאוס" נקרא ככה רק בארץ, בעולם הוא נקרא הסגנון הבינ"ל, זאת משום שהוא הפך נפוץ בהרבה מקומות בעולם בו-זמנית.
התקופה בה בנו את ת"א בסגנון הזה היא שנות השלושים, עם הגיעם של כמה מהאדריכלים הבולטים בארץ מלימודים ועבודה בחו"ל.
(ביניהם רכטר, אריה שרון, מנדלסון וכן הלאה). זה היה לפני כמעט 70 שנה, קצת יותר משישים

בתמונות שהבאת יש הרבה סגנונות בניה. חלק מהם אתנים וחלק "מודרנים" (הסגנון הבינ"ל).
בכלל, המאפיין העיקרי של הסגנון הבינ"ל הוא קווים נקיים, קישוטיות שנובעת מפונקציה, העדר עיטורים, בניה פשוטה ופונקציונלית,
דגש על נפח ולא על מסה ושימוש מושכל בטכנולוגית הבניה על עמודים (מה שאדריכל צרפתי נודע בשם "לה קורבוזיה" כינה
בשם "בית הדומינו").
המרפסות הבולטות ופתוחות, החלונות העגולים, מעקות, בניה על עמודים וכן הלאה הם המאפיינים העיקרים של הסגנון הנ"ל.
עמודים דורים, חלונות מעוטרים כמו בכנסיות, בליטות דמויות כיפה וכן הלאה הם השפעות קלאסיות ומזרחיות על הבניה.
היה אדריכל בשם יהודה מגידוביץ' שעיצב בניינים רבים בת"א והשכיל לעמוד בקצב השינויים הגדול בתחום הארכיטקטורה.
זאת ככל הנראה מבלי ללמוד אדריכלות באופן מקצועי. לעומת זאת, הוא הצליח לעבור מעיצוב בהשפעה מזרחית לעיצוב
בסגנון הבינ"ל בצורה חלקה, תוך הבנה מעמיקה של עיקרי הסגנון.

אגב, המשעשע הוא שהסגנון הבינ"ל נפוץ בעיקר בת"א ולא בשום מקום אחר באירופה, מלבד כמה בתים בודדים,
זאת משום שבאירופה כמעט ולא הוקמו ערים חדשות בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 ובשנות השלושים, ואילו
ת"א הייתה עיר חדשה, עם המון מקום פנוי, כמות תושבים גדלה ורצון לשכן אותם.
בת"א יש כמה אלפי יחידות דיור שנבנו בסגנון הבינ"ל וזו הסיבה שהיא קיבלה את הכרתה כ"אתר שימור של מורשת עולמית"
על ידי יונסק"ו.



תודה רבה על הסקירה ועל התמונות הנפלאות

לי חידשת הרבה בתחום שבאמת אין לי יותר מדי ידע בו (לצורך כתיבת הסקירה מצאתי עצמי חופר בלא מעט אתרים העוסקים בתחום ומהם הבאתי את רוב הפרטים בנושא האדריכלות)!

אז תודה כפולה גם על ההעשרה וגם על הפירגון !

לבני.

למרות שאינני ארכיטקט אנסה להכניס קצת סדר, למיטב הבנתי.

המודרניזם הוא סגנון שהשפיע על תחומים רבים וביניהם שירה, ציור, ואדריכלות.

למודרניזם בארכיטקטורה מספר זרמים/ אסכולות / סגנונות ובעיקר:

1. באוהאוס. סגנון שפותח בגרמניה. המוביל היה בית הספר לארכיטקטורה בשם "באוהאוס"

ולכן הסגנון עצמו נקרא כך (בדומה לפלאפון במקום סלולארי).

2. הבין לאומי. המונח נולד ב 1932 בתערוכה בין לאומית של ארכיטקטורה בניו יורק.

3. בניה מתועשת. בתים הבנויים סביב קורות פלדה, בתי עץ ובתי נחושת, מרכיבים מיוצרים מראש במפעלים. בחיפה נבנו מספר בתים מכל שלושת הסוגים, מרכיבים שהובאו מגרמניה ע"י
אנשים שלא הורשו להוציא כסף, אלא סחורות. הידועים יותר הם ששה בתי נחושת שניבנו
על הכרמל ומהם נכון ל2007 שרדו שלושה.



הבאוהאוס והבין לאומי קשורים מאד ולכן השימוש בשני השמות לאותו סגנון.

בחיפה נבנו מאות בתים בסגנון הבין לאומי, רובם בהדר הכרמל וחלקם על הר הכרמל.

גם בירושלים נבנו בתים בסיגנון.

ספר אשר כתוב במשולב עברית וצרפתית מחולק לשלושה חלקים: ת"א, חיפה וירושלים,

ובו סיורים בערים עם פירוט על המבנים והאדריכלים, בעקבות בתים בסגנון הבין לאומי.

לפחות בחלק על חיפה יש מספר טעויות, אבל עדיין ספר חובה לאוהבי סיורים עירוניים.

השם בעברית: "בעקבות המודרניזם" הוצאת CIVA בעיר בריסל. שנה 2005.


פרויקט המורשת העולמית בת"א נקרא "העיר הלבנה"


למעוניינים בויקיפדיה באנגלית:

מודרניזם:

http://en.wikipedia.org/wiki/Modernism

בין לאומי:

http://en.wikipedia.org/wiki/International_style_%28architecture%29

באוהאוס:

http://en.wikipedia.org/wiki/Bauhaus



התמונות:

דוגמה בת"א לשלד פלדה – בית הדר.
באוהאוס על הכרמל – שדרות הנדיב 2
באוהאוס על הכרמל – יצחק אלחנן 22
בית נחושת על הכרמל – החורשה 9

הצדק איתך, הסגנון הבינ"ל הוא אכן שם שהוטבע ע"י היצ'קוק וג'ונסון בספרם שיצא בעקבות התערוכה בניו-יורק.
השם נובע ממה שציינתי, העובדה שהסגנון הופיע במספר מקומות שונים בו זמנית.
ראוי לציין, דווקא "הוגה" הסגנון היה ארכיטקט יליד שוייץ בשם "לה קורבוזיה", אותו הזכרתי בהודעתי, והוא כתב עליו בספרו "לקראת אדריכלות".
הגרמני הראשון שיישם בפועל את הסגנון היה מיס ואן דר-רוהה וזוקפים לו את אחד המבנים המרשימים, הוא "ביתן ברצלונה"
שהוצג בתערוכת ארכיטקטורה בשנת 1929.
ארכיטקטים בולטים אחרים מאותה תקופה (זמן וסגנון):
אלבר אאלטו הפיני
פרנק ללויד-רייט
אריך מנדלסון (יהודי גרמני שנחשב סמן אקספרסיוניסטי בתנועה המודרנית הפונקציונלית)
ויש עוד רבים וטובים.

ה"באוהאוס" שאתה מדבר עליו תיפקד בין השנים 1919-1933, עד עליית הנאצים לשלטון (שלא אהבו את התנועה המודרנית בעיצוב בפרט ובתפישת העולם בכלל).
זו גם התקופה בה אריך מנדלסון עזב את גרמניה.
הסיבה לכך שהסגנון הבינ"ל נקרא בארץ בשם "באוהאוס" היא בקצרה - קידום עסקים. אדריכלים יהודים וישראלים שלמדו שם הפיצו את השם כמשהו שיש לכבדו (בתור מוסד מפואר. ב-14 שנות פעילותו יצאו ממנו בסה"כ כ-400 בוגרים).
בכדי להלל את הבניה המודרנית בת"א היה צורך בשם קליט מאד, ו"הסגנון הבינ"ל" אינו נשמע כזה

אגב, השם "עיר לבנה" כשמה של ת"א, פרט לעובדה שנלקח משיר, הינו בספרו של פר' מיכאל לוין, בשם הזה, שהציג תמונות מהעיר.
ספר נוסף מוצלח בעברית על תל-אביב והבניה המודרנית בה בשנות -30 בעיקר הוא: "בתים מן החול\ניצה מצגר-סמוק"

נראה לי שזהו

אין לי מושג מי נתן לסגנון את השם "באוהאוס". בכל אופן השימוש בשם זה לסגנון הבניה מופיע בספרות בכל העולם עשרות שנים. רק בחלק מהמקרים משתמשים בשם "הסגנון הבין לאומי". מנין הידע שהשם לסגנון ניתן דווקא בארץ (ורק אחרי כן עבר לכל העולם)?

זה נשמע קמת יומרני, אבל פר' מיכאל לוין הוא מרצה שלי במכללה, ובתור היסטוריון לאדריכלות ואמנות אני מאמין שהוא יודע דבר מה (או שניים).
נראה, אולי אצליח לשכנע אותו להרשם לפרש .
ב"באוהאוס" אכן עיצבו עפ"י הסגנון הבינ"ל, אבל זה לא היה קיים מראשיתו של המוסד ולכן לייחס לו את הסגנון זה חוסר דיוק במקרה הטוב.
לפני ספרו של "לה קורבוזיה" לא היו שום דוגמאות של בניה עפ"י הסגנון הנ"ל, אפילו לא שלו. ספרו הופיע בשנת 1925,
אם אינני טועה, ואילו הבניין הראשון שהוא עיצב על-פי עיקרי האדריכלות המודרנית היה "וילה סבואה" בשנת 1929.
כדי להביא דוגמאות לבניה מודרנית, פונקציונליזם, נקיון וכו' הוא לקח מכוניות, מטוסים וספינות כמשל. (משום שלא היה שום בניין שכזה בנמצא).
באורח פלא, כלי התחבורה של אז נראים לנו מיושנים ואילו בניינים משנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה עדיין נראים מודרנים.

אגב, אתר מעניין שראיתי במקרה בעקבות שיטוט באתר עיריית תל-אביב:
עיר לבנה.

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

אני מקווה שאין וויכוח שהמושג "באוהאוס" קיים בכל העולם ולא רק בישראל (מספיק לראות איזה ספרות יש תחת הנושא). אשמח אם תשאל אותו מה המקור לידע על כך שהשם לסיגנון ניתן בישראל. כפי שאתה כותב, הגיעו לארץ מספר אדריכלים מובילים, אולי הם כבר הביאו את השם איתם.

אכן שאלתי.
היות והוא מטייל הרבה בעולם, כולל כנסים, השקות וכן הלאה, (הוא אחראי בפועל על הפיכתה של ת"א לעיר שימור של מורשת עולמית), הוא אמר
שבשום מקום אחר בעולם הוא לא נתקל בהכלת השם "באוהאוס" על הסגנון הבינ"ל.
כמובן שישנה הפרדה בין הסגנון הבינ"ל, שהפך נפוץ לאחר סגירת הבאוהאוס בשנת 1933, לבין המבנה עצמו.
הבאוהאוס נכלל תחת הסגנון הבינ"ל ולא להפך. (השמות היחידים הנפוצים של הזרם הם: The Modern movenent ו-The International Style).

מה שקרה בארץ הוא ששמונה עשר בוגרים של הבאוהאוס הגיעו אליה, דבר שנחשב כבוד גדול, ביניהם חמישה ארכיטקטים.
הבאוהאוס נחשב מאד אוונגרדי וייחודי, ולכן הפך לשם דבר, אפילו מותג. הוא נחשב מותג של הסגנון הבינ"ל, אך בשום מקום פרט לארץ
לא קיים הבלבול הנ"ל.
אחד הבוגרים שהגיעו לארץ היה אריה שרון, שמעבר להיותו ארכיטקט מצליח גם היה איש יחסי ציבור יוצא דופן, ועל מנת לפאר
את עצמו ואת עבודתו (ואת היותו בוגר הבאוהאוס), הוא הרבה לדבר על המוסד ועל האופי העיצובי שהוא הכתיב.
אריה שרון תכנן ובנה את מעונות העובדים בת"א, את בניין ההסתדרות ועוד מבנים רבים והייתה לו השפעה רבה על החיים בת"א
ועל השיח הציבורי, ולכן השם באוהאוס תפס בכל הנוגע לבניה בת"א.

בכל מקרה, אתן לו הפנייה לאשכול הנ"ל, בתקווה לשמוע הערות נוספות בנושא. מה לתרום אני משוכנע שיש לו

איך יתכן שהשם באוהאוס בתור סגנון, לא נפוץ בעולם אם יש כלכך הרבה ספרות על כך.
למיטב ידיעתי האחראית על פרויקט העיר הלבנה הייתה האדריכלית החיפאית פארה גולדמן.

סתאאם...

אני חייב להגיד שממש ללא כוונה האשכול הזה הפך לדיון מרתק ביניכם על סגנונות בנייה וזה ממש ממש נפלא לטעמי !

אני אישית מעשיר כאן את הידע בתחום שממש אין לי כל כך מושג בו !

אז נא להמשיך בבקשה....

נתתי כמה יחוסים לויקיפדיה באנגלית. גם אותה צריך לקחת בע"מ כי בהרבה מקרים יש אי דיוקים וטעויות אבל בכל זאת לרמה שלנו בנושא יש חומר מענין רב.

אני רואה שאתה אוהב סיורים למינהם גם עירוניים. ממליץ לך לפחות בת"א לעשות את הסיורים המופיעים בספר "בעקבות המודרניזם"

אך אחפשו בהזדמנות הראשונה .

לגבי הסיורים - האמת היא שאני די אוהב "להזרק" באיזו נקודה ולהתחיל "לנבור ולחפור" סביבה...
אם מדובר בבנין מסויים - אני תמיד יעדיף להסתובב בחצר האחורית שלו או אפילו במרתף ולחפש דווקא את הדברים אליהם פחות שמים לב ב"יום יום"...
אם מדובר באתר דוגמת הקסטל - תמיד לא ללכת בשבילים המסומנים אלא דווקא מכוון אחר לגמרי...
רק ככה מגלים את הדברים המעניינים !

אגב - אני מתכוון ממש בקרוב (בתקווה שיימצא הזמן) לתת קפיצה לתחנת הרכבת העותומאנית על מבניה שנמצאים בסמוך לבתי האוסף/נווה צדק !
לפני שבועיים כשהייתי בבתי האוסף הופתעתי לגלות שהמתחם הזה עובר כיום תהליך מאסיבי של שחזור כך שצריך להספיק לבקר שם עוד לפני שהכל הופך להיות "מצוחצח וסינטטי"...

כך מצאתי את התרמיל של הלי אנפילד מ41.המנקה החליטה שצריך לזרוק אותו....

דיזנגוף 99 (בסרט הזה כבר היינו) 035220249
תמיד אפשר ללכת לפי סיור "רשמי" , להתעמק יותר ולפזול גם הצידה

כי הבאוהאוס הוא מוסד מפורסם עם בוגרים מפורסמים לא פחות, שהוציא תחת ידיו הרבה מאד עיצובים ידועים ושכיחים
של כלי בית, רהיטים וגם ארכיטקטורה.
ובכל זאת, הבאוהאוס הוא חלק מהסגנון הבינ"ל ולא להפך, והבלבול נפוץ רק בארץ (כאמור, מביא דברים בשם אומרם, אני הרבה
פחות בקיא בנושא מהמרצה שלי).
לטענתו הבאוהאוס הוא פשוט המותג המפורסם ביותר של הסגנון הבינ"ל, כמו ש"טיים היא המותג הידוע ביותר של דובק".
(ציטוט מפיו )

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כל מסגרת עץ מכוסה משני הצדדים במשטחים עשויים נחושת. בינהם חומר מבדד.
ללימוד מעמיק בכל ההביטים של הנושא, כולל הבאת בתים לארץ ע"י הסכם העברה עם הנאצים !
בספרון:
gropius hirsch & the saga of the copper houses by gilbert herbert
הוצא ע"י הטכניון הפקולטה לארכיטקטורה 1980

נבנו הרבה בתי "באוהוס" ברחבי העולם, אתה מוזמן לבקר במיאמי ביץ' ולהתפעל במו עיניך מהבנייה הרחבה בסגנון הנ"ל.

אגב, הבאוהוס אומץ ע"י השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ואדריכלים מן המעלה הראשונה בסגנון הנ"ל הזמנו לתכנן ולבנות מבני ציבור ומדור ברחבי הרוסיה וסביבותיה.

ספר זה יצא לפני כשלוש שנים, הוא מתעד את כל הבתים ברח' ביאליק
כולל ההיסטוריה, תמונות בעת הבניה, הבעלים, הארכיטקטים ועוד.





על השבשבת, (התרנגול) כתב בציניות המשורר הינריך היינה...

...
(אין ספק שזה היה חוסך לי הרבה מאוד עבודה) !....

אגב - הייתי בטוח שהשבשבת הזו היא מתקופה מאוחרת קצת יותר....

יפה מאוד לבני!יופי של אשכול.אולי באחד מין הימים אני יפתח אחד כזה על ירושלים.רק חבל שלא ניצלת היזדמנות זאת לצלם את אתה יודע מה.

נראה לי שכדי לפתוח אשכול שכזה על ירושליים תצטרך להמתין עד הפנסייה.....
זאת עיר שלא נגמרת !

על איזור מסויים.את הקסטל כבר אפשר למחוק מהרישמה.
דרך אגב,אני מתכון לבקר בארזה בשבועיים הקרובים.

אז בא תקשיב מה אתה הולך לעשות שם...

אתה מחנה את הרכב סמוך לשער קופץ מעליו ואחרי כ 20 מטר אתה נכנס לתוך חורשה / צמחייה דלילה שם אתה תצעד כ 10 מטר עד שתגיע למבנה שדי בולט...
זה היה מתחם פחי האשפה של חדר האוכל/מטבח ...
שם - על הרצפה מונחים ארגזים שמחכים ממש לך עם עשרות בקבוקי מיץ שאיש כנראה כבר לא יחזיר למפעל "רימון" צלם אותם כאוות נפשך !!!!!!!


אךךךךך איזה עולם נפלא......

ובא לציון גואל .

נמאס לי לחכות לך אז אני הולך לשם בעצמי .
יש לך תמונות של המבנה אליו ללכת?
נראה כמה אני יכול לסחוב מהבקבוקים הבייתה,אחרי הכול זה משהוא כמו 7 קילומטר...
דרך אגב,זה לא פותר אותך מהחוב...

יופי של סקירה. ממש תענוג צרוף. תודה לך שזיכית אותנו וסחתיין גדול על ההשקעה!

פששש... סקירה מאלפת.
הפעם האחרונה שהייתי ברחוב באור יום היה לפני יותר מעשור, מאז הייתי פעמיים בלילה באירועי העיר הלבנה, סקירה מעניינית בהחלט ! תודה.

ו.... מצטער אבל אין שם שום מסעדה או בית קפה נורמאלי שאפשר היה כבר לסקר "על הדרך".....


תודה על הפרגון .

לבני.

ולהתענג על האשכול המושלם הזה שאחרים השקיעו בו כל כך הרבה

ואני רק מזכיר שבהודעה הפותחת נשאלה השאלה הבאה :

מה המשותף בין רחוב אלנבי לרחוב ביאליק בתל אביב (פרט להיותם נושקים אחד לשני כמובן) ?....

ושניהם נקראו על שמות אישים בעודם בחיים

....

זה מראש הוגדר על ידי כ"חידה קלילה ברמת הקוריוז"...

אכן כן !
(למרות שאת עניין הככר בכלל שכחתי וכוונתי המקורית היתה בעניין האישים שבעודם בחיים)...

לבני.