20-03-2005, 18:46
|
|
|
חבר מתאריך: 01.04.02
הודעות: 4,925
|
|
לא נגעתי: דיווח "אובייקטיבי" של נשות מחסום ווטץ'
הגברות שנתייצבות יום יום ל"מלכת הקודש שלהם", עיקוב תחת זכוכית מגדלת אחר עבודת חיילי צה"ל במחסומים, כאשר גולת הכותרת של עבודתן הוא הדו"ח ה"אובייקטיבי" שמתורגם גם לאנגלית מוכן לשימושם של שונאי ישראל. וככה זה נראה :
http://www.machsomwatch.org/reports...Report&lang=heb
ריחן, יום ה' 17.3.05, אחה"צ
מרה ושולה משקיפות ומדווחות
- 16:15
בקצרה: בלגן גדול, חיילים לא מיומנים, אטומים ואדישים. מחסום חונק לתפארת מדינת ישראל.
מעבר מכוניות: כ-25 מכוניות ממתינות בתור כל הזמן, כ"א ממתינה כחצי שעה עד שהיא עוברת. הנהגים עצבנים, החיילים אדישים.
מעבר הולכי רגל: 2 מעוכבים יושבים מחוץ למכלאה. מי יסדר להם איזה ספסל? חלילה וחסה, עוד יתנחלו פה.
3 ערבים ישראלים שאין בידם תעודת זהות לא מורשים לחזור לישראל. הם מבקשים, מפצירים, הרבה תנועות ידיים מתחננות, אפילו מנסים להחליף דאחקות עם החיילים, מתאפקים לא להרים את הקול ומזכירים אחד לשני (בערבית..) להישאר קוּל: טַוֶּל בַּאלַכּ.
אבל בבוקר נתנו לי לעבור עם התעודות האלה?
למה לא אמרו לי בבוקר שלא יתנו לי לחזור?
אז מאיפה אני חוזר עכשיו הביתה?
צה"ל: אתה לא מבין? אתה לא עובר! מה אתה לא מבין? אה, ככה? אם תעבור בלי אישור אני מזיין אותך, לא חבל? לא חבל?
המחזה הקבוע הזה, בעיקר מאז הגיעו החיילים החדשים, מעלה את החשד ש:
א. החיילים האלה במיוחד אובדי עצות, מבולבלים. מי שמנחה אותם עושה עבודה גרועה.
ב. החיילים האלה עושים עבודה נהדרת. ההנחיה מלמעלה היא להקשות כמה שאפשר על הקשר של ערבים ישראלים עם הגדה.
במקרה מגיעה משטרה כחולה. השוטרים תופסים את הראש למראה הבלגן: שתי משאיות ישראליות תקועות באמצע המחסום. הנהגים, אלה הבחורים הישראלים-ערבים, מתרוצצים הלוך ושוב בין שתי עמדות הבדיקה, אבל צה"ל: לא! מה אתה לא מבין פה!
אפילו הסגן חוזר כמו תקליט שבור: אבל תבין... אי אפשר... אין לך תעודת זהות.
איזה חוסר אונים מחפיר.
אחרי חמש דקות השוטרים עוזבים את המחסום, מה איכפת להם מהבלגן אלה. לפחות לאדם אחד שמענו שהם מרשים לעבור. הוא רץ אל עמדת הולכי הרגל אבל החייל שם לא מאמין לו, הוא חוזר אל עמדת המכוניות ואומרים לו לעמוד בצד. אולי עבר, אולי לא, בבלגן שהיה שם - לא ראינו. שני האחרים לא עברו. חזרו לגדה. מי יודע איפה הם מסתובבים עכשיו כמו עכברים בניסיון למצוא חור שדרכו יחזרו הביתה לישראל.
החיילים: תיעוב החיילים אותנו מאחד אותם ומספק להם הווי. זה יותר טוב מתפוזונים לדעתנו.
אוי לאאאאאאאא!!! שאג אחד כשראה אותנו מרחוק, וחמישה אחרים מיהרו להציץ בשתי המפלצות השועטות לעברם בציפורניים שלופות. תקשיבו, אומר הסמל האמיץ, אתם יכולות לעמוד רק פה במגרש חנייה לברטעה, או איפה שחניתם למעלה. תקשיב, אנחנו אומרות לו בחיוך סבלני, אנחנו ממש לא מעוניינות לדבר איתכם, לא להפריע לכם, לא הסתובב לכם בין הרגליים. ואנחנו נעמוד פה ופה ופה וגם שם, ואם נפריע לכם תודיעו לנו. לא הודיעו. כשהלכנו הביתה, חייל אחד צדיק ענה לנו בשקט: שיהיה גם לכם יום טוב.
</SPAN>
|