נחנקו מניילון
בעולם יש שמונה מינים של צבי ים, רובם נמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה. לפחות שלושה מהמינים מגיעים לחופי הארץ כדי להטיל את ביציהם ולהשלים בכך מחזור חיים: צב הים החום (Caretta caretta), הנפוץ יחסית, הצב הגלדי (Dermochelys coriacea) והצב הירוק (Chelonia mydas), הנדיר למדי - רק הטלות בודדות של המין הזה נרשמות בחופינו מדי שנה.
צב הים הירוק הוא צמחוני וניזון מצמחי ים, בעוד שלקרוב משפחתו החום תפריט מגוון יותר הכולל חומר צמחי, רכיכות, תמנונים, דיונונים, מדוזות ודגים שהוא מצליח לתפוס.
הצבים מאריכים ימים: אם לא ניצודו, נפגעו על ידי האדם או נחנקו בשל שפכים רעילים ופסולת - יכולים צבי הים להגיע למאה שנות חיים.
לנוכח האיומים הרבים שניצבים מולם, זוכים רק מעטים מהם לחיות שנים ארוכות. צב הים הוא אמנם חיה מוגנת, אך במקומות רבים בעולם הוא ניצוד על ידי דייגים בשל בשרו הטעים. צבים המתקרבים לחוף בעונת הרבייה נפגעים על ידי סירות מנוע ואופנועי ים, אחרים מתים בגלל מיני הזיהום הרבים שבים התיכון ובחופיו. רק בשנה שעברה, למשל, נמצאו על החוף שני צבים בוגרים, שנחנקו למוות לאחר שאכלו שקיות ניילון שאותן חשבו בטעות למדוזות.
הסכנה הגדולה ביותר אורבת לצבים דווקא בשלב המוקדם של חייהם, בעיקר כשהם עדיין בביצים. כאשר מגיעה הנקבה לבגרות מינית (בין הגילאים 8־30 שנים) היא עולה לחוף בדיוק במקום שבו בקעה מביצתה כמה שנים קודם לכן. מדענים טרם מצאו למנגנון זה הסבר.
הנקבה תחפש נקודה שקטה וחשוכה בחוף, שבה תחפור קן ותטיל את ביציה, בין פעמיים לארבע פעמים בעונה. בכל פעם היא מטילה 30־160 ביצים, בהתאם למינה ולגודלה. הנקבות מגיעות לחוף להטיל את ביציהן מדי שנתיים עד ארבע שנים, ומשום כך קשה להעריך את מספר ההטלות הצפוי כל שנה. השנה נרשם שיא הטלות של 80 קינים. לאחר שסיימה הצבה לחפור את הקן, היא מטילה את ביציה, מכסה אותן ושבה לים. בכך מסתיימת אמהותה.
אם לא נתערב ונשמור על הקינים, סביר כי רבים מהם ייהרסו על ידי ג'יפים וטרקטורונים הנוסעים על החוף או ייטרפו על ידי שועלים ותנים שמסוגלים לזהות את הקינים על פי ריחם. אילו היו הצבים בוקעים ללא עזרת אדם, היו רבים מהם מתים בשל האינסטינקט הטבוע בהם להתקדם לעבר האור. רבים מהם היו פשוט מתקדמים מזרחה לעבר האורות הבוהקים של כביש או של יישוב קרוב, ומתים. בזכות חוות הדגירה זוכים צבי ים רבים לשרוד עוד כמה שנים. האם יש בכך כדי למנוע את הכחדתם הסופית של צבי הים? בינתיים, התשובה לשאלה הזאת תלויה רק באדם.
http://www.masa.co.il/article.php?cid=270

תודה לפיינטבול

מתוך שמונה מינים של צבי ים ששרדו בעולם, שניים בלבד חיים בים התיכון, וגם להם נשקפת סכנת הכחדה. תנופת הפיתוח לאורך חופי ישראל, מצמצמת עוד יותר את מרחב המחייה והרבייה של הזוחלים הנדירים הללו.

צבי הים הם משפחה של זוחלים גדולים, המונה שמונה מינים, שתפוצתה משתרעת על פני הימים והאוקיינוסים בתחום הטרופי והממוזג. זוהי קבוצה עתיקה מאוד, ונציגיה, הדומים למינים הקיימים היום, מוכרים כמאובנים כבר מעידן היורה, מלפני 200 מיליון שנה.

כמו כל הצבים החיים היום במים, 'נסוגו' צבי הים במהלך האבולוציה ושבו מהיבשה אל הים, תוך התאמה לאורח החיים במים. התאמה זו אינה מלאה, והצבים שמרו על שתי תכונות חשובות, המעידות על מוצאם היבשתי: נשימת אוויר אטמוספרי והתלות ביבשה לצורך רבייה. שתי תכונות אלה חושפות את צבי הים לפגיעות שונות, מרביתן מעשה ידי אדם.

בהיותם נושמי אוויר אטמוספרי, חייבים הצבים לעלות אל פני המים לצורך נשימה, וכאשר הם נלכדים ברשתות דייג ונמנעת גישתם לאוויר, הם טובעים, בדיוק כמונו. רביית הצבים מתרחשת ביבשה, על חופים חוליים, בהם חופרות הנקבות גומות ומטילות את ביציהן. הנקבות אינן שומרות על קיניהן, ובגמר ההטלה שבות אל הים ומתכוננות למחזור הטלה נוסף. מספר מחזורי ההטלה בכל עונה עשוי להגיע לארבעה, ובמשך העונה, הנמשכת חודשיים עד שלושה, הן שוהות סמוך לחוף, באזור המים הרדודים. כאן גם מתכנסים הזכרים, וכאן מתרחשת ההזדווגות, הקודמת להבשלת הביצים ולהטלה.

מספר הביצים בקן 'הנטוש' עשוי להגיע ל-150, בהתאם למין הצב ולגודל הנקבה. התפתחות העוברים בביצים נמשכת כ-50 יום, ולאחריהם בוקעים הצבים הצעירים מהביצים, ומגיחים לאוויר העולם דרך שיכבת החול המכסה את הקן, בדרך כלל בשעות הלילה.

בפרק זה של מחזור חיי הצבים, הם חשופים לציד למטרות מאכל, או לשימושים מסחריים בשיריונם. ביצי הצבים מהוות מקור מזון חלבוני חשוב בתרבויות שונות, בהן נוהגים התושבים לאספן מתוך הקינים. על כך נוספת פעילות אנושית, שאומנם אינה מכוונת ישירות נגד צבי הים, אך פגיעתה בהם קשה ביותר: זיהום הים והחופים, הפיתוח המואץ לאורך החופים, כלי-שייט ספורטיביים בתחום המים הרדודים, פעילות בחופי הרחצה בעונת הרבייה ועוד.

בעקבות צימצום אוכלוסיותיהם בעולם, הכריז האירגון הבינלאומי לשמירה על הטבע (IUCN) על כל מיני צבי הים כנתונים בסכנת הכחדה, בעוד האירגון הבינלאומי למניעת סחר בבעלי-חיים מוגנים (CITES) אסר לסחור בבשרם או בשיריונם.

המערכה הבינלאומית להגנה על צבי הים התבטאה גם בחקיקה נלווית, במדינות רבות בעולם, בכלל זה ישראל. בנוסף, ננקטו במקומות שונים בעולם צעדים להגנה על צבי הים, לעידוד רבייתם על-ידי שמירה על הקינים ועל חופי ההטלה, ולגידול צבי ים בשבי לצורך השבתם אל הטבע.

רק שניים ממיני צבי הים בעולם, חיים בים התיכון ומשלימים בו את מחזור חייהם: צב ים חום וצב ים ירוק. מינים אלה נודדים ממערב הים התיכון, שם הם ניזונים, אל חופיו המזרחיים, המשמשים חופי ההטלה. חופי ההטלה העיקריים של צב הים הירוק מצויים במפרץ עדאנה שבטורקיה, ואילו צב הים החום מתרבה בעיקר ביוון, בקפריסין, בכרתים, ובמספר קטעי-חוף קצרים בטורקיה ואף בלוב. במחצית הראשונה של המאה קיננו שני הסוגים באזורים נרחבים של חופי הארץ.

בכל ארצות הים התיכון מתקיימות תוכניות להגנה על צבי הים, החל ממניעת פיתוח לאורך חופי הים וסגירת קטעי חוף לתנועת אדם בלילה, וכלה בהעתקת קינים לאתרים חלופיים וגידול הצבים הצעירים בשבי. תוכניות אלה מלוות בהסברה מקיפה ובאכיפה נמרצת של תקנות למניעת פגיעה בצבים, או הפרעה לפעילותם בחופים. בחלק ממדינות הים התיכון מתבצעת הפעילות על-ידי גופים ממשלתיים, אך במרבית המקרים היא מבוססת על עבודת מתנדבים.
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3769

צבי הים הם יצורים מקסימים וטובי לב, אנחנו חייבים לעזור למעטים שנותרו לשרוד ולהתפתח...
שנה שעברה הייתי עדה למבצע מדהים של ליקוט ביצים של צבי ים לאחר ההטלה ושיחרורם לתוך הים לאחר הבקיעה דבר שמאוד עוזר לרובם לשרוד כי כיודע שרק מעט מצבוני הים שורדים את ההלכיה על החוף והטבילה הראשונה במים... זה פשוט היה פרויקט מדהים ויחודי כן ירבו כאלה פרויקטים

תודה לפיינטבול