לפני כשבוע הזדמן לי לשוב ולבקר ידיד ועמית לתחביב אשר ניתן לומר כי בנה למעשה "מוזיאון פרטי" בביתו !
האיש (שאת פרטיו אנו מעדיפים שלא לפרסם) הנו חובב מושבע של כל מה שקשור להסטוריה של א"י עם דגש גדול על תקופת המחתרות ולמעשה עוסק ומקדיש את מרצו לאיסוף ושימור של כל מה שרק קשור לאותה תקופה וקצת לאחריה !
האוסף שעל פניו נראה כי רוכז בתחילה בחדר אחד מחדרי הדירה הלך ותפך ועם הזמן "גלש" לשאר חלקי הבית...

הכל כל כך מרשים וכל כך יפה ושמור שלא נותר אלא להתפעל !

בהתייעצות עם האספן החלטתי שאני חייב לשתף אתכם לפחות בחלק מהמוצגים והפריטים שבאוסף היפה הזה !

תהנו.


נתחיל עם סרטי שרוול, ברשותו כעשרה סרטי שרוול שונים ומשונים אשר ללא ספק חלקם נחשב היום כנדיר להשגה (אגב שניים מהם ממתינים לזיהוי כשהכוונה היא לראשי התיבות ק.ב ע"ג הסרט של חיל האויר ומסקרן אף יותר מהן ראשי התיבות ש.ר על הסרט של ה לח"י - למישהוא יש פתרון)?...





חלק מהויטרינה המוקדש לפריטים מתקופת השואה (אשר רובם מעזבון פרטי), שטרות מגטו לודג', טלאי צהובים (נראים לי מתאימים לתצורה של הטלאי שהיה מקובל בצרפת) ועמם מספר לא קטן של סיכות וסמלי מחתרות ובית"ר:





ברשות בעל האוסף מספר גופי רימוני יד מתקופת מלחמת העולם הראשונה כשהדגש הוא על איסוף פריטים שהיו בשימוש הכוחות אשר לחמו בשטחי א"י, שימו לב לפריט המעניין שבמרכז התמונה , מדובר ברימון חרס ערבי בן כ 300 שנה ! פריט נדיר מאוד וקשה ביותר להשגה ! כמו כן מסמרים ומסמרות שונים ומשונים החל מהתקופה הרומית ועד העותומאנית:





שימו לב לכובע המשטרה הבריטי שמימין ! אני לא מצליח כרגע להזכר בכינויו של הכובע הזה אך שוב - הנה דוגמא לפריט שכמותו כבר לא נשארו הרבה בימינו ובוודאי שלא במצב הזה ! נפלא ! פרט לכך כובע של "געה" :




צלחות הגשה מחרסינה - הגדולההיא של המשטרה הבריטית "פלסטיין פוליס" והשנייה של משטרת ישראל (שנות השבעים), כמו כן שימו לב לסרטי השרוול שבצד ימין וכן לסט היפהיפה של מחזיק הספרים פתחן המעטפות וכסת הדיו, סט זה (אשר נרכש בשוק הפשפשים) הנו בעל מוטיבים של כתב עברי קדום נוקה על ידי בעל האוסף ובהיקפו של מחזיק הספרים התגלתה הקדשה חרוטה ליגאל אלון (לרגל סיום תפקידו כשר) ! פרט נוסף מעניין הוא שהסט הנו מעשה ידיו של אמן ידוע (אני לא זוכר כרגע את שמו אך מרבית יצירותיו התאפיינו במוטיבים של כתב עברי קדום):





חרסים וכדים (בעיקר מהתקופה הרומית):




שימו לב לסט המושלם של בקבוקי החלב והשמנת /לבן הקטנים יותר ! מי זוכר?...





פריט מאוד מעניין הוא דף תעמולה אשר פוזר והופץ על ידי ערביי הגליל ובו קריאה לאנשי הישוב להכנע ולשתף פעולה עמם, (אודה למי מהמנהלים אשר יואיל לסובב קלות את התמונה כדי שיהיה אולי קל יותר לקרא):





כדורי תותח שונים מתקופת נפוליאון ומראה כללי של אחת מהויטרינות :




שימו לב לדבר הזה - שרביט קצינים ייצוגי בריטי עליו סמל משטרת המנדט וכן על גולת הכסף מופיעה הטבעה מסוגננת עם שמו ומספרו האישי של הבעלים ! מדהים ונדיר מאוד !
הקצינים הבריטיים נהגו ללכת עם השרביט הזה מתחת לבית השחי כשלנגדים היה דגם אחר של שרביט פחות מסוגנן ומרשים:





מחזיקי ספרים מהתקופה של טרום הקמת המדינה, החותמת שמאחור (אם אינני טועה גם כאן מדובר באמן ידוע - יכל להיות ששמו דייגי???)...
וכן הויטריה המוקדשת כולה למחזיקי הספרים):






מפה רקומה עליה סמל משטרת המנדת והקדשה כל שהיא:





שימו לב לפינה הזו - שלט הרחוב הנו מהסוג הראשון בו נעשה שימוש בת"א (עדיין לא הופיע כיתוב בערבית):






אפשר היה לצלם במקום עוד עשרות תמונות שונות אך החלטתי שזו תהייה בהחלט טעימה במידה הנכונה...


מדהים לא?


לבני.

חובשת כובע כזה בנהריה ב 1938 ובשכונת מולדת ליד חולון ב 1937 ? .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ובעניין התמונות - תמיד נשמח...

התמונה צולמה בעין שרה (היום נקרא בית ליברמן בנהריה ) שם הכירה את אבי
שבתמונה הימנית .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אתה ממשיך להדהים

לצערי עדיין קשה מאוד לקרוא את הכתוב.

Tempus Fugit

אכן זה עדיין בלתי אפשרי....

איכות הצילום + צורת הכתב והשפה הקלוקלת תורמים רבות לעניין...

בכל אופן - מדובר במאמר די מגוחך ברמה של ילד בן שלוש....

בזמן האינתיפאדה הראשונה עשיתי "קו" בגזרת הכפרים עין עריף/נעמה/ראס כרכר. כל לילה הבתים התכסו בכתובות, ובימים היינו מחייבים אותם לסייד שוב את הקירות. מה שלא ידענו זה מה כתוב בכל אותן סיסמאות.
עד שבוקר אחד הם הגדילו ראש וכתבו את הססמאות, עבורנו, בעברית.
זה היה כל כך מצחיק, ועלוב, ומטופש, שיותר לא חייבנו אף אחד לסייד את ביתו.
הכתובות היו ברמה של ילדי בית ספר יסודי: "עין עריף כפר האש", ו"הגיבורים של נעמה" וכו'.
אפילו לא "הלאה הכיבוש". סתם ססמאות רהב ילדותיות.

נדמה לי שכולנו הזדקנו מאז.

היום בערב כשאשוב מן העבודה אכתוב בטוש בחדר המדרגות:
"XXX עיר של תותחים" ו"XXX לוקחת בגדול" - ואחכה שהיחידה שלך תעשה שמ"פ בסביבה

מדהים!!! התרמיל שעליו מונח אחד מהפגזים הישנים הנו תרמיל של נפאלויונצ'יק??

קוטר התותח הזה היה 65 מ"מ.

אז יש לי אחד מאוד דומה אבל מ54....לא ידוע שהם עדיין היו בשימוש אז...אאולי של 25 ליטראות

הם די דומים למעט המימדים שלהם.
לחליפין זה יכל להיות גם של 17 פאונדר.

תמונה בקרוב,אבל זה שייך לפורום אחר...

האם בטוח של לח"י? השווה עם סמל קריתי שמופיע ב
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=333338

צריך לחקור....
אני יעיר את תשומת ליבו לכך ונראה מה ייצא מזה...

תודה !

אני אוסף בעיקר סמלים מהתקופה הנ''ל (פלשתינה א''י) אך לא הצלחתי להבין בצורה חד משמעית האם יהודים שירתו תחת המשטרה הבריטית (palestine police) שאת סמלה רואים על כובע הצמר בויטרינה, או רק תחת משטרת הישובים (הנוטרים - סמל הגפיר)?

ושאלה נוספת, האם מישהו יוכל בודאות לומר מה היו סימלי הכובע של הבריגדה היהודית (האם הלכו עם הסמל הבריטי הספציפי לחיל או שהיה להם סמל אחד מאחד של הבריגדה)

אשמח מאד לתשובה מלומדת...

Si vis pacem, para bellum

לפי מה שידוע לי יהודים גם שרתו גם במשטרה הבריטית עצמה ולא רק במשטרת הישובים

אני יכל להעיד כי סבי שירת במשטרה הבריטית (והיה בין מקימי הש"י בו זמנית).....
הוא היה ממכריו/ידידיו הקרובים של אפרים דקל.

אז לפי מה שאתה אומר הסמל של המשטרה הפלסטינית (P.P) אכן נענד ע''י יהודים?

Si vis pacem, para bellum

אני יודע שהוא שירת במשטרה הבריטית אך אין לי שמץ של מושג על סוג הסמלים שהוא ענד !
מה שכן ידוע לי הוא שהוא קיבל את מדלית השירות של מלהע" ה 2.

אני אנסה לברר את הסוגיה עם האיש שאת האוסף שלו צילמתי.

מאת שמחה פרומר (ששימש כיו"ר איגוד השוטרים היהודיים מתקופת המנדט) הנה מספר צילומים בהם מופיעים שוטרים עבריים כשעל כובעיהם סמל המזכיר בצורתו את סמל המשטרה הבריטית המנדטורית...
(צילמתי קרוב ככל האפשר) , לשיפוטכם...

אכן זהו הסמל המדובר!
תודה לבני...

Si vis pacem, para bellum

זהו סמל כובע המזוהה כסמל הבריגדה אך למרות זאת בתמונות חיילי הברגידה דווקא רואים על הכומתות סמלים בריטים אחרים



זהו סמל המזוהה כסמל הרג'ימנט הארץ ישראלי - רג'ימנט שקדם לבריגדה וכלל גם יהודים וגם ערבים.

חוזר על השאלה:
האם הסמל הראשון הוא-הוא סמל הבריגדה היהודית או שכל כוח ענד את סמל החיל הספציפי שלו בצבא הבריטי?

Si vis pacem, para bellum

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני מפה רקומה עליה סמל משטרת המנדת והקדשה כל שהיא:

לבני - זה אינו סמל משטרת המנדט אלא אחד מסמלי הצבא האוסטראלי: ראיתי כמה וכמה כאלה אצל ותיקים בראשון לציון שקיבלו אותם כשי והוקרה מחיילים אוסטראלים שהתארחו אצלם בתקופת מלחמת העולם השניה.

.

ואפילו המילה אוסטרליה כתובה שם...

תודה על התיקון !

לבני, זה אמנם השדה שלך, אבל דרכת בשדה שלי...
רימון החרס עשוי להיות קדום הרבה יותר, חייב לראות פיזית כדי לתארך. רימוני החרס שימשו את הערבים בשדה הקרב למן המאה ה-9 לפחות, ברציפות עד המאה ה-16 לפחות. עד המאה ה-14 הם הכילו "אש יוונית" ואח"כ - אבש"ש.

אלא שהפריט הנ"ל נרכש על ידו לפני מס' שנים במכירה פומבית והתארוך נמסר במהלכה.
אגב - הפתיל איננו מקורי.

ומי יידע מה היה הכינוי של הרימון השמאלי שבתמונה?...

כך שייתכן שבאמת מדובר ברימון חרס מאוחר יחסית, אבל זה גם לא סותר את מה שכתבתי.
רימון הברזל הכדורי שמאחור מעניין גם הוא, זה ה"גרנאד" המקורי מהמאה ה-18על שמו נקראו גדודי ה"גרנדירים".

אני לא יודע,אבל הרימונים הללו נראים עצומים.הם נזרקו על ידי אדם?

ושוקל בערך כמו רימון מתכת מודרני, קטן בהרבה.
זרקו את זה ביד, מ"קלע של מוט" (STAFF SLING) וממעוט מכאני קטן.
ראה בתמונה, הדמות השמאלית משתמשת בקלע/מוט ומימינה קשת שיורה חץ תבערה עם מיכל אש יוונית.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://members.tripod.com/tomahawks-r-tatca/c806ed20.jpg]

מחוץ לעניין המיידי, יש פה גם אספקטים מובהקים של לוחמה ימית כמו שימוש בעוגן לתפיסה וקירוב של כלי השיט (גראפנל, עוגן הסתערות) ועדות גראפית ראשונה לשימוש בגרזן נחיתה ימי, כזה שיש לו עוקץ בצד הנגדי של הלהב (גרזן הכבאים הוא הצאצא הישיר שלו). איור מהמאה ה-13.

הוא עשה בעיקר רעש או היה לו אפקט ממשי? לגבי תחילת השימוש במאה ה-9, זכור לך באיזה קרב ספציפי שימוש זה נזכר לראשונה?

ומבוסס על התנפצות המיכל והתפזרות הנוזל הבוער, שהיה צמיג ודביק, בדומה לנפאלם. טמפרטורת הבערה הייתה כנראה גבוהה מאד, מספיק גבוהה כדי שסתם מים לא יכבו אותה. מבלי לחפש במקורות אני לא יכול להצביע על קרב מסויים מהמאה ה-9, אבל בחפירות המצודה הצלבנית מהמאה ה-13 בבית-שאן מצאו עשרות אלפי שברים של המיכלים הללו, רובם ככולם מחוץ לחומות, בחפיר ובקרבתו.

ואפקט הבעירה במים הושג עקב תכולת הזפת (שהקנתה לתערובת טקסטורה צמיגית/עיסתית) הזפת איפשרה לתערובת להמשיך לבעור גם תחת השפעה של מים.

אני גם שעמתי על חרדל ששימש כחומר דביק,וגם על שיבולות שועל...

מרכיבי ה"אש היוונית" למיטב ידיעתי היו נפט, גפרית זפת וסיד (במינונים הנכונים).
אני אפנה את הגולש ש.ר לכאן היות והנ"ל עוסק לא מעט בתחום הזה לאחרונה ויש לו ידע נרחב בנושא.....

אני לא מדבר על האש היוונית...בכלל,זהו לא השם של המכשיר ששימש לירי החומר?

לא הסברתי נכון..לרימוני חרס[לא דווקא ערבים]הוכנסו גם חרדל ושיבולת שועל,על מנת ליצור תערובת דביקה.לפי ידעתי אש יוונית היה מכשיר שהוצב על ספינות,מעין להביור קדום שהופעל באופן פיזי.לא ידעתי שזה שם החומר,חשבתי שזה שם המכשיר...עכשיו אני מובן?

לגבי המושג "אש יוונית" אכן השימוש היה באמצעות מתקן מיוחד או אף על אניות בוערות שנגחו באניות האוייב אך לדעתי המושג "אש יוונית" מתייחס לתערובת עצמה ולאו דווקא למתקן שפיזר/נשא אותה.

מכשיר ההתזה (כעין להביור) נקרא ביוונית סיפון (SIPHON). מיכלי הטלה, אגב גם מזכוכית, נקראו בפשטות "אש מעופפת".
שום חרדל או שיבולת שועל (מאיפה המידע הזה?) - נפטא (נפט גולמי מנביעה טבעית) מעורבת בגופרית והחומר המסמיך היה זפת/ביטומן וגם שרף קולואידי, כולם דליקים במידה זו או אחרת. את החמצן לבעירה עצמית ולטמפרטוה גבוהה סיפקה מלחת, מרכיב חשוב גם באבש"ש.

או שמא התגובה היא לא אלי?....

המידע הזה מאיזו תוכנית על כאלה שמשחזרים כלי נשק עתיקים..לא נשמע אנין משהוא..

אבל אמין - לא כל-כך...

חה-חה

הוא דיבר על איזה סוג של בקבוק תבערה קדום עם חרדל...