23-07-2007, 23:15
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.06
הודעות: 613
|
|
(אין) מדיניות החוץ של ישראל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אורי.צ. שמתחילה ב "הכתבת מדיניות אסטרטגית במידיניות החוץ של ישראל"
בדומה למדיניות הבטחון, שנוסחה על ידי בן גוריון ומאז לא עודכנה עד הנסיון היומרני והלא-בטוח-עד-כמה -מוצלח של דן מרידור, יקיר התקשורת והבראנז'ה שלא בצדק - גם מדיניות החוץ של ישראל לא נחתמה בקווים מוגדרים מאז ימי בן גוריון. אנחנו נגררים אחרי מאורעות בלי לדעת בדיוק מה אנו רוצים.
ישנם שברי תהליכים, כמו למשל הריצה המטורפת והלא ברורה אחרי כל מי שמוכן, אולי להסתכל לכיוון שלנו - מה שמסביר למשל את הפריסה העצומה של שגרירויות ישראליות בחו"ל (כל מי שמוכן לקיים יחסים עם ישראל), את הריצה אחרי ארגונים בינלאומיים שונים, חלקם קיקיוניים וחלקם חסרי חשיבות או תועלת, שאנו מתחננים להתקבל אליהם או לשדרג את מעמדנו בהם, ואת הסיוע הנרחב שאנו מגישים בכל מיני מוקדי אסונות (שזה בערך הדבר הטוב היחיד שנובע משאיפתנו לכך שיאהבו אותנו. לפחות מצילים חיים של אחרים).
מעבר לכך, מדיניות החוץ שלנו, שאמורה להכתיב את מדיניות הבטחון ולא פחות מזה - לבסס את הישיגיה והנציח אותם, מוצאת עצמה נגררת פעם אחר פעם ולא פחות מכך - ממסמסת את הישגי הבטחון ומונעת את האפשרות להפיק מהם תועלת. לא אכנס לדוגמאות כדי לא לגרור את האשכול לפוליטיקה, אבל גם בקווי העקרונות כל מי שעיניו בראשו - ימני או שמאלי - יכול למצוא דומגאות כאוות נפשו, שיתאימו להשקפותיו.
הנרי קיסינג'ר אמר פעם על ישראל, ש"אין לה מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים". לא בטוח שמה שאמר היהודי החכם והאנטי-ישראלי הזה הוא נכון, אבל הוא ודאי משקף חלק מהמצב הכאוטי שתואר לעיל. אגב, הוא עצמו תרם לכך לא מעט בהתנהלותו העויינת לישראל לאחר מלחמת יום כיפור.
אליהו
|