|
18-06-2007, 18:51
|
|
|
חבר מתאריך: 01.10.06
הודעות: 303
|
|
צבא החובבים לישראל
כרגע קראתי כתבה שהזכירה לי דיון שהיה כאן לא מזמן בנוגע להשוואה בין רמת התפקוד של צבא ארה"ב לצבא ישראל, הדיון עצמו העלה כמה נקודות מעניינות על ליקויים רציניים במערכת אבל בגלל כמה ילדים קטנים שהפכו את הדיון לוויכוח "אבא שלי יותר חזק" הדיון נמחק.
כל מקרה, הכתבה לקוחה מנענע
אז למי שעדיין חי בהכחשה או שסתם מתעניין..
http://news.nana.co.il/Article/?Art...ypeID=1&sid=126
צבא החובבנים לישראלצה"ל במבנהו הנוכחי, אינו יכול להיות צבא מקצועי ומיומן. גיוס החובה מאלץ את הצבא להקדיש מאמצים ותקציבים גדולים להדרכה והכשרה של מחזורי מתחיילים חדשים, עוד בטרם הספיק להפיק את התועלת המקצועית מ"הוותיקים" שכבר משתחרריםמוטי היינריך, ``קו ישר`` [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il/partner1/Service126/Images/dot_article_1.gif] 11:43 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il/partner1/Service126/Images/dot_article_1.gif] 14.06.2007
אין בישראל גוף שלטוני בו קיים פער כה גדול בין המציאות לבין תדמיתו בתודעת הציבור. האיום המתמיד על קיומה של מדינת ישראל, יחד עם תודעת השואה, הפכו בצדק את ההגנה והביטחון לנושא מרכזי בסדר היום הלאומי. כך הפך הצבא היהודי לערך כמעט קדוש, דת שאין מערערים עליה – פשוט מאמינים.[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/62007/Article/Article_Paragraph_1555670.jpg] המציאות הצה"לית אינה ידועה לרובנו (צילום: דו"צ)
במלחמת יום הכיפורים נסדק המיתוס במקצת; אך כוח ההתמדה שלו, בהיותו נישא על ידי הגוף השלטוני הדומיננטי בישראל, גם מבחינת היקפי כוח האדם והתקציב, לא סדק את המיתוס גם עשרות שנים לאחר המלחמה ההיא.
אחד מסממניה של אמונה דתית הוא ההפרדה המתבצעת במוחו של המאמין: בין יישום אמות מידה הגיוניות ומציאותיות בחיי היום-יום, לבין התעלמות מאותה שיטתיות מחשבתית בעת כניסתו לעולם הדת. הוא מאמין. מאמין בלבד. כך יחס הציבור לצבא.
אילו היינו מיישמים את אותם כלים ושגרות מחשבה שמשמשים אותנו בעבודתנו האזרחית, בבואנו לדון את צה"ל, היינו מגיעים למסקנות מפתיעות.
העדר מקצועיותצה"ל, במבנהו הנוכחי, אינו יכול להיות צבא מקצועי ומיומן (למעט יחידות עילית מיוחדות וזעירות שאינן מכריעות מלחמות). גיוס החובה מאלץ את הצבא להקדיש מאמצים ותקציבים גדולים להדרכה והכשרה של מחזורי מתחיילים חדשים עוד בטרם הספיק להפיק את התועלת המקצועית מ"הוותיקים" שכבר משתחררים.
מחסור באימונים, לא רק של חיילי מילואים, וריבוי של "כאילו" אימונים שאינם מדמים שדה קרב, כוח אדם מיותר שמעיק על המערכת, והעדר הכשרה מספקת של קצונה – כל אלה גם יחד יוצרים צבא לא מקצועי.חובבנותהאם אפשר לקחת נערים בני 18 שמעולם לא שחקו כדורגל, להכשירם במשך כ- 6 חודשים בקורס לכדורגל, לשבצם בקבוצה מאורגנת, ולצפות שישחקו כדורגל מעולה בשנתיים הבאות עד לשחרורם מהקבוצה?
האם אפשר לקבץ נערים בני 18 לקורס למכונאות רכב, מחשבים, או כל מקצוע אחר, להכשירם במשך כ-6 חודשים ולצפות שבמשך שנתיים יעסקו במקצועם ברמה גבוהה?[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/62007/Article/Article_Paragraph_1555684.jpg] חבורת נערים בני 18, ללא ניסיון (צילום: דו"צ. למצולמים אין קשר לכתבה)
האם הייתם מוכנים לקלוט למקום העבודה שלכם צעיר בן 18, ללא ניסיון עבודה כלשהו, להשקיע בו לימודים והדרכה במשך חודשים ארוכים, להעניק לו ידע תוך כדי עבודה, להעסיקו פחות משנתיים, ולשחררו מייד לאחר מכן?
האם המקצועות הצבאיים קלים ופשוטים לאין ערוך מכל המקצועות האזרחיים? האם קבלן שיפוצים היה מקבל לעבודה נער בן 18 להכשירו כטייח, או רצף, אילו היה יודע בוודאות שהנער יעזוב אותו לאחר כשנתיים?
זו חובבנות. בכל מקצוע אזרחי נדרשת תקופת לימודים רצופה ורצינית, ואחריה – תקופת התמחות תוך כדי עבודה. רק בשנים שלאחר מכן הופך העובד למקצוען אמיתי. כדי להישאר מקצוען עליו להתמיד במלאכתו, להתעדכן בחידושים ולגלות עירנות מול מתחרים. לא ייתכן שרק במקצועות צבאיים כל זה אינו נדרש. המסקנה הבלתי נמנעת היא שהבסיס עליו נשען הצבא – חובבני.
מכונת הדרכה ענקית
עיקר עיסוקו של צה"ל אינו לחימה וגם לא ביטחון שוטף, אלא הדרכה. לצבא יש מכונת הדרכה ענקית, שמלמדת אנשים צעירים מקצועות צבאיים, מאפשרת להם רק להתחיל התמחות תוך כדי עבודה וממהרת לשחרר אותם... שוב נקלט מחזור חדש של מתחיילים, וחוזר חלילה... בהעדר המשכיות מקצועית יורדת לטמיון ההדרכה הראשונית.
משום מה כולנו מאמינים בבלתי אפשרי – שצה"ל מקצועני, איכותי וברמה גבוהה. לא ייתכן.
שרות צבאי לנשים – משחק בכאילו [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/62007/Article/Article_Paragraph_1556282.jpg] לוחמות חי"ר. אילוסטרציה (צילום: דו"צ)
חיילות לא משרתות בצה"ל – חיילות שוהות בצבא ומשתחררות. שוב מתבקש הגולש לשאול עצמו: האם היה מוכן לקבל לעבודה מזכירה, מנהלת חשבונות, או אשת מכירות, נערה בת 18; להשקיע בה, להכשירה בקורס לאורך מספר חודשים, לאמן אותה תוך כדי עבודה חודשים נוספים, לאפשר לה לעבוד במשך כ- 10 חודשים ולשחררה? שום מקום עבודה סביר בעולם לא היה מוכן לגייס עובדת בתנאים אלה. נשמע כטירוף מוחלט. אך מתקבל בהבנה, ואפילו בהערכה, כאשר צה"ל נוהג כך.
טכנאים בלי ניסיון
מהנדס שסיים זה עתה את לימודיו בטכניון עדיין אינו "מהנדס", בדיוק כפי שעורך דין שזה עתה סיים את לימודיו אינו "עורך דין". בכל מקצוע נדרשת תקופת התמחות מעשית בשטח, שבהמשכה אכן מפיקים תועלת ממשית מהמקצוע. תקופת ההתמחות וההתמקצעות נמשכת שנים ובוודאי שלא מספר חודשים.
צבא מודרני, שאָמוּן על שמירת פער איכות מול צבאות אויב, חייב לאמץ ללא הרף טכנולוגיות חדשות, חומרה ותוכנה כאחד. קצב ההתחדשות שהולך וגובר בעידן ההיי-טק, מאריך את הזמן הנדרש להכשרה מקצועית של צעיר בן 18, ללא ניסיון מקצועי קודם. הצבא ייאלץ להקדיש זמן הולך וגדל ללימודים עיוניים, אימון והתמחות מעשית.
ככל שהמודרניזציה גוברת, הולך ומתקצר משך הזמן בו צה"ל יכול להפיק תועלת מחייל במסגרת שרות חובה, הואיל ותקופת ההכשרה חייבת להתארך. "אפקט המודרניזציה" מחזק את תסמונת "צבא ההדרכה לישראל".
מי הפרייאר שילך לקצונה?ההכשרה הצבאית הפורמאלית שעברו מפקדי צה"ל הראשונים, עוד לפני קום המדינה, התבצעה בפלמ"ח והייתה דומה יותר לקורס מדריכים של תנועת נוער. אחרי קום המדינה ועד עתה, מקבלת הקצונה הזוטרה את הכשרתה במשך חודשים ספורים. המדריכים בבית הספר לקצינים הם בדרך כלל חניכים מצטיינים בקורס הקודם, עם ניסיון מעשי וידע צבאי מועט. קצינים בכירים לומדים כשנה בפו"מ (בית הספר לפיקוד ומטה) שם מלמדים מגוון נושאים, כאשר להיסטוריה צבאית, לניתוח מלחמות ומהלכים צבאיים מוקדש חלק קטן מהזמן.[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/62007/Article/Article_Paragraph_1555700.jpg] דרגות הקצונה על הכתפיים מעידות בעיקר על כישוריו האישיים של העונד (רויטרס)
הליך הסבתו של חוגר לקצין בצבאות מערביים, בעלי מסורת צבאית, הוא ממושך, מורכב ומיועד בעיקר לחיילים שרואים את הצבא כמקצועם. קורס הקצינים בצה"ל, קצר יחסית, ואינו מכשיר מנהיגות צבאית. הקורס מהווה, למעשה, כלי למיון ולסינון אוכלוסייה צבאית בעלת כישורים ומוטיבציה עדיפים.
חייל בצה"ל יכול להיות לקצין כ- 18 חודשים לאחר גיוסו, כאשר בילה את רוב ימיו בצבא בקורסים, כמעט ללא יכולת לצבור ניסיון מעשי משמעותי במקצוע צבאי כלשהו.
ספק אם קיים צבא מערבי שדרגות הקצונה בו מוענקות כה מהר. באופן זה, דרגות הקצונה על הכתפיים מעידות בעיקר, סטטיסטית, על כישוריו האישיים של העונד ולא על הכשרה עמוקה ומיוחדת.
תא"ל (מיל.) אמציה חן אמר: "בצה"ל אין קצינים ואין מפקדים. יש בעלי הסמכה פורמלית, שאינה מעידה על בקיאות מקצועית. תקופת ההכשרה הקצרה בצה"ל תלויה בבעיות מנהלתיות ולא בצורכי הכשרת הקצין. לקציני צה"ל אין מודעות להשכלה צבאית ולחשיבה בנושאים צבאיים... הקצינים נתונים אך ורק בעשייה... נותנים תשובות מכוח הסמכות ולא מכוח ידע ומחשבה". (אורי מילשטיין, קריסה ולקחה).
מי שמוכשר לא נשאר בקבע
כאמור, קורס הקצינים הוא בעיקר אמצעי מיון ופחות מוסד להכשרה. באמצעותו בוחר הצבא חיילים עם נתונים אישיים עדיפים יחסית, ומעניק להם דרגות קצונה. אין להסיק מכך שהחוגרים (חיילים שאינם קצינים) הם בעלי כישורים אישיים נחותים. חלקם, מסיבות שונות, כלל לא התמודד על קצונה.
מחקרים של צה"ל על צבא הקבעקובץ המחקרים התקבל במערכת האתר "קו ישר" בעילום שם, על נייר צילום כימי שהיה בשימוש לפני עשרות שנים. המחקרים נערכו בשנים 1960-1967, תקופה בה צה"ל לכאורה "היה במיטבו" (הצבא שניצח במלחמת ששת הימים). המחקרים בוצעו על ידי מדור מחקר באגף כוח אדם. צוות המחקר כלל אנשי מקצוע אזרחיים. שמות חברי הצוות כוללים את דר' יהודה אמיר, מר אלחנן להב, סרן שולה הוכברג, פרופ' גוטמן, דר' יהודה רוזנברג ואחרים. הסקרים בוצעו לרוב על אוכלוסייה של צוערי בה"ד 1 וקצינים זוטרים. בין הנושאים שנבדקו: הנכונות לשרת בקבע ומניעיה, סיבות הישארות או עזיבה של צבא הקבע, התכונות המרכיבות את אישיותם של הקצינים הזוטרים בצה"ל ועוד. מיותר לציין שקצינים אלה הפכו ל"בכירים" ב-20 השנים האחרונות ולפוליטיקאים מהשורה הראשונה. ראוי להדגיש שהממצאים סטטיסטים ואין בהם כדי להעיד על אישיותו של פוליטיקאי מסוים בהווה או קצין בכיר מסוים בעבר.
להלן מקבץ מסקנות:
- אנשי קיבוץ הם השוללים ביותר את שירות הקבע.
- נמצא קשר הפוך בין הנכונות לחתום לבין "הרמה" (דפ"ר והשכלה) של החייל [כלומר, חיילים בעלי דפ"ר גבוה ממעטים לחתום קבע...].
- בעלי הנתונים הבאים נוטים יחסית יותר לשרת בקבע: חסרי מקצוע, חסרי תוכנית ברורה לעתיד, לא מעונינים ללמוד, בני קיבוצים הרוצים לעזוב את הקיבוץ.
- הקצונה הזוטרה מתייחסת, כמעט ללא יוצא מהכלל, לשרות הקבע כאל מקום עבודה עם כל האספקטים הקשורים בכך.
- גורם "הציונות" אינו משחק תפקיד חשוב בהחלטה לחתום קבע.
-אובחנה איכות מעולה יותר של הקצינים העוזבים בהשוואה אל עמיתיהם הנשארים בקבע, אם כי ההבדלים אינם תמיד חד-משמעיים.
בהצטרפות לצבא קבע, והשתלבות במעמד הקצונה הבכירה מתקיים הליך מיון נוסף. הפעם המיון הוא פסיבי וממושך – לא הצבא ממיין, אלא בעיקר הקצינים ממיינים את עצמם אל מחוץ לצבא ופורשים. חלק ניכר פורש בדרגת סגן עד רב-סרן. בצבע הקבע נשארים לרוב הקצינים שאופיים מאפשר להם להסתגל למערכת המעוותת. לא ידוע לנו על מחקר מעודכן של מאפייני הקצינים הפורשים לעומת כישורי הקצינים המתמידים בקבע לתקופה ארוכה. מחקר שבוצע על ידי צה"ל בסוף שנות ה- 60, כאשר הצבא היה בשיא תהילתו ויוקרתו, העיד על פער איכותי ברור לטובת הקצינים הפורשים מהצבא בגיל צעיר. המחקר הוסתר באחת המגירות והועבר אלינו על ידי גולש בעילום שם. אין כל סיבה להניח שהמצב השתפר. נהפוך הוא, היקף הפיתויים שמציע השוק האזרחי גדל מאז פי כמה.
חיזוק לתחושה זו נתן מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף בני פלד, בראיון לירחון "ניהול" (נובמבר, 1980): "הצבא, כפי שהוא מאורגן כיום, קולט את האנשים הפחות מוכשרים. רבים מהמוכשרים לא נשארים במסגרת צבא-הקבע. הם הולכים ללמוד, הם מנסים להתקדם בחיים. צריך לשנות את מבנה המערכת... לא נעים לומר, אבל כיום נשאר בצבא קבע רק מי שחושב, שבאמצעות המסגרת הצבאית יוכל לממש את שיא הקריירה שלו".
גם מפקדי הדרג הלוחם, הם לרוב חסרי השכלה צבאית, כפי שמתאר תא"ל יעקב זיגדון, מפקד המכללה לפיקוד ומטה, בראיון עם עמיר רפפורט ("מעריב" 10.9.04):
"...אף אחד מאתנו לא היה הולך לרופא אם היה יודע שאינו מוסמך לרפואה, אף אחד לא היה הולך לעורך דין, אם היה יודע שעורך הדין לא הוסמך בבית הספר למשפטים. לעומת זאת... אנחנו מפקידים מאות חיילים גם בידי מג"דים שלא הוכשרו להיות מפקדי גדוד. נקודה."
לומדים בדרך אל הבנקבשנים האחרונות התרבו תוכניות הלימודים, הקורסים, הסדנאות, היציאה ללימודים אקדמיים ומסלולי הכשרה המיועדים לקצינים. משיחות עם קצינים עולה שרוב המשתתפים הם קצינים בדרגות נמוכות. כנראה שהקודקודים הגדולים לא צריכים ללמוד... הם יודעים.
חלק ניכר מתוכניות הלימוד נועדו להשלים השכלה פורמלית, או נועדו כצ'ופר לדחיית פרישת הקצין מהצבא. אחרים בכלל יוצאים ללימודים כבונוס לפני השחרור. לרוב הנושאים הנלמדים יש קשר רופף בלבד להוויה הצבאית ולהכשרת מצביאות מקצועית. אוסף המקצועות הנלמדים נראה כנובע מנטיית לב של האלוף שאחראי על הבחירה.[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/62007/Article/Article_Paragraph_1555732.jpg] פרישה מוקדמת עם בוחטה רצינית (SXC)
רוב הקצינים הבכירים בעבר ובהווה לא תכננו מראש את הצבא כעתידם ומאריכים את החתימה משנה לשנה. למעשה הם אינם רואים את הצבא כקריירה מקצועית, אלא כיעד לפרישה מוקדמת עם "בוחטה" רצינית. אפשר להבין את סלידתם מהשקעה בלימודים צבאיים מקצועיים (אילו התאפשרה).
הפרישה לפנסיה בגיל צעיר יחסית גורמת לקצונה הבכירה להכשיר עצמה לקריירה השנייה במגזר האזרחי. התמחות בלימודים צבאיים מקצועיים כגון היסטוריה צבאית, חשיבה אסטרטגית ואומנות המערכה הצבאית? בזבוז זמן יקר ערב פרישה.
לא רק שהכשרתם הראשונית לקצונה היא במתכונת של קורס סמלים מזורז בצבא האמריקאי, אלא גם ההכשרות שהם עוברים בהמשך הדרך הן בלתי אפשריות, כי הן מחייבות רכישת ניסיון 'רוחבי' וקידום איטי בדרגות. בהעדר ראיית הצבא כמקצוע מתרבים לחצי הקצינים לפרוש אם לא יקבלו את התפקיד והקידום בו הם מעוניינים, וכך המערכת נאלצת לפתות אותם בקידום בדרגה ובתפקיד, להתחשב בעברם כלוחמים מצטיינים ובאופיים האישי ופחות בהכשרתם לתפקיד החדש.
יחד עם זאת, ייתכן שמתוך אינספור הקורסים ותוכניות הלימודים תתגבש, עם השנים, מסורת לימוד והכשרה מקצועית. הסיכוי לכך יגדל רק אם צה"ל יהפוך לצבא מקצועי.
יש יחידים שמצילים את המצבבצה"ל קיימות יחידות מובחרות כגון סיירת מטכ"ל, סיירת שלדג, השייטת, סיירות חייליות, יחידות עילית של מודיעין ועוד. תהליך המיון קפדני, החיילים והקצינים שם הם ברמה אישית גבוהה, תקופת ההכשרה ארוכה מאד ואינטנסיבית. כך גם בחיל האוויר.[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/62007/Article/Article_Paragraph_1555742.jpg] לוחמים מקצועיים ברמה גבוהה (צילום: דו"צ. למצולמים אין קשר לכתבה)
אין ספק שיחידות אלה מכשירות לוחמים מקצועיים ברמה גבוהה. אך גם יחידות אלה שייכות לרוב ל"צבא ההדרכה לישראל", כלומר שרוב השירות הצבאי מוקדש לקורסים ולהדרכה וכשנתיים לאחר "תחילת העבודה" משתחררים.
היחידות המובחרות קטנות כמותית, הן מיועדות למבצעים מיוחדים ולמשימות מורכבות. לכן, למרות איכותן וחשיבותן הן לא מסוגלות להכריע את המלחמה.
גם ביחידות צה"ל האחרות יש לא מעט חיילים וקצינים מסורים ובעלי מוטיבציה גבוהה. איכות אישית גבוהה באה לביטוי במלחמות ובפעולות מבצעיות. ההיסטוריה הצבאית שלנו משופעת ביחידים ש"הצילו את המצב" ברגעים קריטיים והביאו את הניצחון למרות הכשלים ומחדלי המערכת, למרות אובדן השליטה של הפיקוד הבכיר.
_____________________________________
|
|