שלום,
יש ספר ישן שאני לא מצליח להיזכר בשמו, שמראה ש"העם הפלסטיני" זה המצאה.
אשמח אם תוכלו להגיד לי מה השם כי אני רוצה לקרוא אותו
תודה מראש

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

המצאה או לא המצאה, מרגע שקהילה יצרה לעצמה זהות (גם אם מדומיינת) - היא הופכת עובדה
קיימת. יש עם פלסטיני, הגם שזהו עם שחייב את קיומו לתנועה הציונית (הוא קם כקונטרה לשיבת
היהודים לא"י...).
אם אתה מחפש ספרים המדברים על המקומות שמהם היגרו אבות העם הפלסטיני לארץ, הרי שיש
לא מעטים מהם, ובהחלט ניתן לומר שעד אמצע המאה ה19, רוב אבותיהם של ערביי א"י המערבית
לא חיו בארץ.

* הפלסטינים של עזה זה בדוואים ש"היגרו" מטעמי נוחות לעזה
*הפלסטינים (הערבים ישראלים) של הצפון זה כאלה שלא מצאו את פרנסתם ושטחי מרעה בסוריה ולבנון אז עברו לצפון הארץ
* ניתן לראות את ההבדל בזה שאם ערבי מעזה ידבר עם ערבי מהצפון יהיה להם אי הבנות רבות בעקבות שוני הניבים (נראה לי שזה מעיד שהספר הוא מקום המדינה מתי שלא היה אפשרות של קשר טלפוני יומיומי וכדומה)

יש זיהוי?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

From Time Immemorial

בלעז

כל הזמן טרחו להזכיר את ההבדל, שבין העזתים לבין הגדה ושהם שונאים זה את זה....
אז יש בזה משהו... לא?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)