15-06-2007, 17:43
|
|
|
חבר מתאריך: 27.10.04
הודעות: 339
|
|
תשובות
תודה על התשובה.
בכיף.
לא הבנתי מה פירוש "מאזנות דיפרנציאליות" . היש מאזנות שאינן דיפרנציאליות??
מאזנות דיפרנציאליות אין פירושו שכשמאזנת אחת יורדת - השניה עולה. זהו המכניזם של כל המאזנות. דיפרנציאליות פירושו שהמאזנת העולה עושה יותר מעלות מזו שיורדת. הדבר נועד לפצות על המיסוך החלקי שלה בהשוואה לזו היורדת. המכניזם הנדרש אינו פשוט משום שהמאזנת העולה יכולה להיכנס בקלות להזדקרות ולסבסב את המטוס במקום לבצע גלגול.
תודה על ההסבר בנוגע להיפוך המאזנות. בטח התרחש ב X1 ומאז נעלמה התופעה ולא שבה עוד...
אני לא יודע לגבי X-1 אבל אם אני זוכר נכון הבעייה הייתה חמורה ב- F-100 שהיה בעצם המטוס האמריקאי המבצעי הראשון עליו התגלתה כל תופעה אווירודינמית עלקולית.
אגב , עוד בטרם טס הX1 , ידעו המהנדסים האוירונוטיים השונים (גרמניה לדוגמה) בעולם כי לצורך טיסה מהירה , כל שכן על קולית , נדרשת כנף משוכה. מדוע התעקשו האמריקאיים על תצורה תמוהה למטוס על קולי?...
על יתרונן של כנפיים משוכות לאחור בדחיית מאך קריטי ידעו כל המהנדסים האווירונאוטים בעולם מאז הקונגרס האווירונאוטי הבינלאומי ב-1932. החוקר בוסמן הציג מחקר ראשוני שהראה את עליונות הכנף הזו על פני אחרות בתחום הטראנסוני.
אלא שהדברים אינם פשוטים כלל ועיקר ובתום מלה"ע (אחרי מבצע "פייפר קליפ") הראה ד"ר אלכסנדר ליפיש (שעבד עבור "קונבייר") שלכנף הדלתה אותם יתרונות ועדיפות מבנית. לכנף ישרה וקצרה הסתמנו יתרונות מעבר למאך 1.6. לכן ניצבה התעשייה האווירונאוטית של סוף שנות הארבעים וראשית שנות החמישים לפני 3 דרכים אפשריות והיה צורך לחקור כל אחת בנפרד.
חא"א בחר בכל שלוש התצורות: F-102/F-106 לדלתה, F-104 לכנף קצרה, F-86/F-100 לכנף משוכה לאחור. הבריטים בחרו בכנף משוכה מאד לאחור (F-1) לא לפני שחקרו את הדלתה ("פיירי דלתה") וכנף ישרה (בריסטול 188). הצרפתים בחרו בדלתה (מיראז') אחרי שפסלו את הכנף הישרה (טרידן), השוודים בדלתה (סאאב דראקן) והרוסים - דלתה (מיג 21) ומשוכות לאחור (סוחוי 7).
הידע שעמד לרשות חב' "בל" היה מועט ביותר ולא מעט ממנו בדיוק בתחום הקולי (תופעת תזוזת מרכז הלחץ) ולכן הם בחרו בתצורה המוכרת להם והסתמכו על כוח מנוע(ים) רב.
|