היה בשנה שנתיים האחרונות כתבה ע טייסים(ישראליים) שיצאו לטיול משותף באלפים איפשהוא ונקלעו לצרות. בקיצור אחד מהם נטש את חברו שמת.

אפילו התייחסתי אליה במבחן שהיה לי במבוא למשפט עברי (קיבלתי 96 ).
מה אתה רוצה לדעת?

לעולם אשא דגלך בגאווה

יש לך אולי קישור או משהוא? או שתוכל לשלוח לי סריקה\תמונות אני צריך את זה לעבודה.

תבקש מהם עותק של 7 ימים, אני בטוח שהם ישמחו לסייע לך. בעבר נעזרתי גם בידיעות וגם במעריב לצורך קבלת עיתונים מתקופת מבצע חומת מגן, עיתונים שבהם הופיעו תמונות של הצוות שלי.
אם אני לא טועה, המוסף הנ"ל התפרסם בינואר 2007 (המבחן שלי היה ביום שישי, 26.1.07, הכתבה התפרסמה כשבוע/שבועיים לפני כן).

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

מישהוא זוכר תסיפור, טייס מת בקור

ברשותך, תרגום: מישהוא זוכר את הסיפור: טייס מת מקור.
תשובה: לא.
תודה.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

http://models.msn.co.il/news/Intern...50706175600.htm

ביקשו כאן את הכתבה על 3 טייסי ח"א, סיפור עצוב משנת 68' אני חושב (בכל אופן אחרי מלחמת ששת הימים),

זה לא המקרה שמוזכר בכתבה הזו.

המקרה שאליו פותח האשכול מתכוון הוא זה שבו אותם חברים נטשו את חברם שנקלע למצוקה והשאירו אותו מאחוריהם, זאת משום שידעו שאם ינסו להצילו הם עלולים לשלם על כך בחייהם.
גופתו של הטייס מעולם לא נמצאה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

החבר שטיפס איתו לפסגה נטש אותו
אם כן האחר נשאר למטה ולא טיפס איתם ....

3 קצינים וחיילת עלו על ההר בג'יפ לטיול תמים , נקלעו לסופת שלגים וארבעתם קפאו למוות .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

השניים כמעט קפאו למוות בסופה, האחד שבר עצמות, איבד הכרה ולא היה מסוגל להתקדם והשני ניסה להזעיק חילוץ. כשהחילוץ הגיע כבר לא מצאו את הראשון. לא זכור לי שמישהו שפט את חברו על כך שנטש אותו - לא בערכאות ולא במשפט מוסרי (אני מדבר על חיל האויר - הוא היה בקבע - לא על המשפחה, כמובן). אני לא אומר מה כן או לא היה בסדר, כי לא עמדתי במבחן כזה, ומקווה שגם לא אעמוד. דבר אחד ברור גם היום - זה לא היה שיא האחריות מצדם לצאת למסע הזה מלכתחילה - אנשים מתכוננים אליו הרבה זמן מראש והם היו בראש של "אנחנו כבר כאן, אז למה לא נקפוץ למעלה".

ערב טוב

אליהו