13-05-2007, 16:12
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
|
|
יש לך טעות בנוגע למערכון ההוא מזהו-זה
המערכון מדבר על מטוס שיוצא להביא את יהדות תאילנד האבודה.
צוות המטוס מורכב מהטייס גידי גוב, הדיילת מוני מושונוב, אשר נקרא שם רות הכהן, וסיגל- בובה מתנפחת ואהובתו של גידי גוב.
כאשר הם נוחתים בתאילנד הם פוגשים בשני היהודים האחרונים במדינה- אבי קושניר, מודח קורס טיס שנסע לחפש את עצמו, ודובל'ה גליקמן בתפקיד כפול (מטייל שלקח פטריית הזיה, פקח טיסה בנתב"ג בשם מיקי).
הטיסה חזרה לארץ מתנהלת על מי מנוחות עד הרגע שבו גידי גוב שולף סיכה מוזהבת שקנה לאהובתו הבובה המתנפחת ומפנצ'ר אותה בטעות. גוב אינו יכול להמשיך בטיסה עקב התמוטטות עצבים, ורות הדיילת עולה מול הפיקוח בנתב"ג, שם יושב מיקי ומבקשת עזרה.
לכל אורך הטיסה, כאשר הטייס (גוב, ומאוחר יותר קושניר) אומר "רות קיבלתי/עבור", מושונוב פורץ לתא הטייס ושואל- "קראת לי?"
בשלב מסויים מושונוב לוקח את הקשר וצועק: "כאן לא רות עבור, כאן רות הכהן".
את המצב מציל אבי קושניר, שהודח מקורס טיס מעט לפני הסוף בגלל הקאות ושילשולים בטיסות. הוא יודע להטיס מטוסים עד הרגע של הנחיתה- את זה הוא לא הספיק ללמוד.
כאשר הוא מדבר עם הפקח (מיקי), הוא מגלה שאותו מיקי היה החניך/מדריך ששם לו כדורי הקאה/שילשול בקפה.
מיקי מדריך אותו לקראת הנחיתה, אבל מספר שניות לפני הנחיתה מגיע הרב של נתב"ג (גם קושניר) ומודיע על כניסת השבת. תוך כדי אמירת "שבת שלום" הוא מכבה את אורות המסלול והמטוס נוחת נחיתת אונס.
סצינת הסיום מתרחשת באולם קבלת הנוסעים- גידי גוב הולך עם בובה מתנפחת מפונצ'רת על הידיים, ממרר בבכי. מוני מושונוב (הדיילת) ואבי קושניר (הטייס) הולכים מחובקים, ודובל'ה גליקמן שר שירים הזויים.
עד כאן נוסטלגיה מזהו-זה.
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
|