חברים אני חייב לשרוד עוד שנה, אבל כל יום נהיה לי יותר קשה.

אני לא יכול להסביר בפרוט כי בעבר הייתי כותב בנט ומפרט על עצמי, והיום אני סובל מזה.
ואני לא רוצה לכתב אנונימי, כי אז אני לא ארגיש שאני כותב את זה.
אבל אני אתן קו כללי.

ה4 שנים האחרונות שלי לא היו מהמפוארות שלי, אבל למדתי לא מעט, למדתי כמה דברים לחיים. אבל עם כל זאת...שנים לא נחמדות.

היום אני כאן, כי קבעתי לי מטרות בחיים, כולם הם מטרות לעתיד.
ובשביל להגיע למטרות האלה אני צריך לעשות כמה פעולות בהווה, אבל הם לא קלות לי בעיקר כי התמיכה הרצויה לא קיימת. אומנם לבחור המבוגר אולי מטרות אלו יראו קצת זניחות אבל בשבילי הם חשובות, מה גם שהם כנראה לא עברו את מה שאני עברתי. והעיקר זה בגלל שהדברים הקטנים האלה הם חשובים לי בשביל העתיד.

יש לי את כל הדרישות להיות מתוסבך.
אני צעיר אני דתי והיה לי יותר מידי זמן פנוי בחיים(כיום לא).
דתל"ש היה מבין אותי נהדר כנראה.

אני בעצם הכל בשביל עצמי, וזה ממש חרא, אז מה אני אתלהב מהציונים שלי..? אני ארקוד עם עצמי..? אני אחלוק עם עצמי הכל..? הרי ברור שלא..
ולא אני לא בודד..ויש לי חברי אמת...ובכל זאת אני צריך/רוצה דרך אחרת לקבל את התמיכה שלי....ואת הדרך לחלוק דברים.

חברה הייתה לי, אך החלטתי שאני לא רוצה קשר זוגי עד החתונה, ולא רק בגלל תפיסה דתית.

אני ומשפחתי לא מסתדרים בלשון המעטה, גם אם זה רק הגיל, עד שזה יעבור מה אני יעשה...וגם לא נראה לי שזה הגיל..המשקעים בנינו הם עמוקים מידי בשביל להפתר תוך שנה...

משפחתי המאמצת רחוקה ממני מאד, ואני מתגעגע אליהם בטרוף. אני מוזיל דמעות כשאני נזכר בהם, במיוחד כי לפני שהם עזבו את הארץ חזרה לארץ הולדתם ומגורם, האמא סיפרה לי כל מה שקורה בבית שלהם ובכתה לי כל כך הרבה, ולא היה לאל יודיע להושיע ובליבי אני ממש שבור מהקטע, ואם הילדה לא הייתה מתחתנת אני הייתי נשאר איתם,(לא שחלילה רע לי מזה שהיא התחתנה! ההפך) אבל אני איבדתי תמיכה וחיבוק של אחות, שיחות אל תוך נבכי נשמתי. פרקתי הרבה איתה. אני מתגעגע בטרוף !

אבל אני גם בתוך תוכי יודע שתכלס ממש לא הגיוני שהייתי שאר איתם, בעיקר בגלל התוכניות שלי לחיים.

וגם אני נתקעתי במקרה לא לי לבגידה של שני זוג חרדיים, וממש כואב לי הלב על כל המקרה, אני לא ממש יודע למה אבל כואב לי, ואני פשוט לא יכול לעשות כלום.

אז בקיצור...אני לוקח על עצמי את הדברים האלה, שקשים עלי רגשית, אבל תכלס מאד קשה לי להתמודד איתם, ואני עובר הכל עכשיו בשביל משהו שאני מקווה שיהיה, ואם לא יהיה, אלוקים יודע מה יהיה איתי.
ועל הדרך גם פרקתי כמה דברים....(:
אבל באמת זה מתסכל..כי אני לא אוהב לפרק בוירטואלי, כי זה לא באמת מתפרק לי...ואני לא יכול לקבל את התמיכה והחיבוק שאני כה נזקק להם.

אז מה תכלס אני אומר..?
שאני חייב לשרוד עוד שנה, בהנחה שעוד שנה יקרה מה שאני רוצה שיקרה.
ושאני חייב תמיכה ואוזן קשבת...את זה קצת מצאתי בפורום...
ושאני מרגיש חרא שאני לא יכול לתקן את העולם, ושאני עצמי לא יכול לתת ולתמוך. לת מעצמי קצת באמת.

לגבי כל שאר התסכולים שלי אני אצטרך לחכות עוד כמה שנים טובות...
הקונפליקטים של החיים מוציאים אותי מדעתי..!

זהו..רק רציתי לשתף...
רב הנסתר על הנגלה...ולכן אבין את התגובות, באם יהיו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שכחתי את סיסמתי אז בקיצור...אני לוקח על עצמי את הדברים האלה, שקשים עלי רגשית, אבל תכלס מאד קשה לי להתמודד איתם, ואני עובר הכל עכשיו בשביל משהו שאני מקווה שיהיה, ואם לא יהיה, אלוקים יודע מה יהיה איתי.... אני מרגיש חרא שאני לא יכול לתקן את העולם, ושאני עצמי לא יכול לתת ולתמוך. לת מעצמי קצת באמת.

נדמה שאתה "סוחב" על גבך שק כבד מנשוא שלא לצורך

אתה לא צריך לתקן את העולם ! אף מאיתנו לא צריך לתקן את העולם... אולי פסיק קטן בו.
כל אחד מאיתנו יכול לתקן פרט קטן - כמו לחייך לעולם ולקוות שיחייך חזרה.
בראש ובראשונה אנו צריכים לדאוג לעצמנו - משום שאף אחד אחר לא יעשה זאת עבורנו.


אני מבין את רחשי הלב ונסיון החיים, שהביאו איתם צרות רבות וקשות לאורך הדרך - אך מה שאינך רואה, מה שקשה לך לראות כרגע ובכל זאת הצלחת להעביר כאן - הוא את העובדה שנשארת מי שאתה ומה שאתה.

העובדה שעברת את הדרך הזו, כמי שמטפס על הר ומסתכל אל הדרך שעשה לפיסגה - רק מחזקת אותך כאדם - ואמונתך אף יכולה לחזק אותך יותר. האמונה בעצמך ובכוח עליון כלשהו שמנחה אותך בדרך.

העובדה שאתה רגיש לענייני הפרט היא מצויינת ותעזור לך בהמשך ביחסים הבין-אישיים כמעט בעל תחום בחיים - אך זכור כי כרגע אינך צריך לקחת ולו דבר נוסף על גבך.

דרך הראיה שלך כרגע את חייך, שבהם מסלול מסויים - דרך - היא מצויינת להמשך - וממנה אתה צריך להיות שמח בחלקך.
דע כי רבים הולכים בדרכים דומות או מקבילות. מטבען של דרכים - הן לעתים נפגשות - כך רוצה הגורל, כך מכתיבים החיים.


אנו שמחים ששיתפת אותנו בדרך הזו שלך אותה אתה עובר. אין לי ספק כי הכוח הפנימי שלך הוא רב לנוכח הדברים שסיפרת... גם אם אינך חש בכך כרגע.



כשתגיע לפסגה אחרי טיפוס על ההר - אז תחוש את תחושת ההקלה של הדרך. אז תוכל להאנח ולנוח... זכור זאת.

http://photo.fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שכחתי את סיסמתי יש לי את כל הדרישות להיות מתוסבך. אני צעיר אני דתי והיה לי יותר מידי זמן פנוי בחיים(כיום לא). דתל"ש היה מבין אותי נהדר כנראה. אני בעצם הכל בשביל עצמי, וזה ממש חרא, אז מה אני אתלהב מהציונים שלי..? אני ארקוד עם עצמי..? אני אחלוק עם עצמי הכל..? הרי ברור שלא.. ולא אני לא בודד..ויש לי חברי אמת...ובכל זאת אני צריך/רוצה דרך אחרת לקבל את התמיכה שלי....ואת הדרך לחלוק דברים. .

תראה, יש כאוס מטורף בהודעה שלך. היה לי קשה להבין מה אתה רוצה בדיוק להביע.
שכתבת שאתה הכל בשביל עצמך וזה ממש חרא. אני מבין אותך באיזה שהוא מקום. אבל מצד שני אני חושב שזו לא גישה נכונה. לדעתי, אנשים לא מרגישים שלמים עם עצמם ולכן מחפשים קשר. לא מדובר בהכרח על קשר רומנטי, אלא על קשר בין אישי. זה נטיה שלפעמים לדעתי לא כ"כ טובה.

אצלי בחיים אני מרגיש שעומדים לי מול העיניים הרבה מאוד דברים. אני גם דתי, ושונה מאוד משאר החברים שלי בגילי. זה לא שאני לא מקפיד בהלכות, אני לא נופל לדעתי מהחברים, אבל מבחינה מחשבתית אני באמת אאוטסיידר. אחת השאיפות מבחינתי היא כל הזמן להגיע לשלמות העצמית עם עצמך.

לדוג' הלימודים שהבאת. הייתי מסתכל על המציאות הזאת מפרספקטיבה שונה. האם אתה הצלחת לעמוד במבחן של עצמך? שחשוב לך הלימודים, וחשוב לך הציונים ואיפה אתה ביחס לזה. השלמות העצמית צריכה להתקדים כל הזמן הלאה. אתה לא צריך חברים שיגידו לך שאתה תותח וירקדו איתך שתקבל ציון טוב, אתה צריך להרגיש טוב עם עצמך. זה נכון לדעתי בכמעט כל התחומים בחיים.

לדעתי גם קשר רומנטי לא צריך לנבוע מחוסר שלמות עצמית ושאיפה שהבת זוג תשלים את החסר, לדעתי קשר כזה לא באמת יהיה אמיתי ונכון. הקשר הזוגי צריך לבוא כחלק מההשלמה העצמית שלך, השאיפה שלך לכיוון מסויים, הוא לא צריך לחפות על ה"חורים" בשלמות שלך עם עצמך.

התהליך של הלמידה מאנשים אחרים, מתרבות שונה, חיוניות ומחייבת מבחינתי. האדם נולד לתוך מסגרת חברתית, אבל היא לא צריכה לחפות על חוסרים שלו. משפחה טובה זה משפחה שמקדמת אותך הלאה, משפחה שתתן לך את הקונטרה למקרה של נפילה. נתינה של אהבה ורצון להגיע למציאות יותר יפה ויותר נעימה.

צריך גם לדעת "קצת" לזרום, וזה אני משתדל לומר לעצמי הרבה. הרי לתקן את העולם אתה לא יכול לבד, ולתקן את עצמך גם אין סוף. צריך לשמוח בחלקך, להיות עם העיניים למעלה אבל לא להתבאס מהמצב שאתה לא נמצא בו.

אז אתה חייב לשרוד עוד שנה. אתה חייב להתקדם, ללמוד וללמד. לא להיתקע במצב אחיד שתקוע עד שיקבל ניעור לטוב ולרע. חייב להגיע לקשר יותר טוב עם החברים, קשר יותר כנה שייפרוץ מסגרות מצ'ואיסטיות וחברתיות ביחס לנושאים שבאמת מפריעים לבנים בחיים. זה בכלל לא המושג "לשרוד" זה ללמוד ולהתקדם הלאה למציאות יותר יפה.
מקווה שהייתי מובן, ובהצלחה.

אתם גאונים ! אחלה תשובות.
מגיעים ישר לשורש הבעיה, שאפילו אני לא שמתי לב אליה.

והכי חשוב..דווקא בגלל סגנון התגובה, אנ נרגעתי..לפחות לימים הקרובים.

אז דבר ראשון..אני צריך להודות לכם, ולא להיפך. אז תודה, בכלל לא חשבתי שאני אקבל תשובה, כייף לראות אנשים כמוכם.

כשכתבתי לתקן את העולם, התכוונתי בזעיר אנפין שכן לתקן את העולם כולו ודאי שאין לי הכוח והיכולת.
ובכל זאת אני רוצה לתקן את הסביבה, לפחות את זאת שלי.
מה שאני רוצה בחוץ זה מגעיל ומרגיז אותי, ואני מעוניין לתקן אפילו קצת אפילו רק לנסות.

זה ג"כ אחד המטרות העיקריות שלי, להפוך את הסביבה למקום יותר נעים.
אני משתדל לא להיות אגואיסט ולחיות רק בשביל עצמי.

אהרון.
אני מבין שגם אתה חווית את זה במידה מסויימת, כי נדמה שאתה מבין בתחום.
אכן זה מה שאני מחפש קשר בין אישי, אך לא רומנטי. ואני לא מבין למה זה לא בריא...

אני חד וחלק נגד הגישה "לחיות בשביל עצמי".
וגם אם זאת הגישה של מישהו, צר לי להודיע לו שהגישה שלי בדיוק הפוכה, ולא, אני לא חי בשביל עצמי, לא מרגיש שבשביל עצמי שווה לחיות.

אתה כותב על המשפחה, וזאת בדיוק הבעיה שלי...שאין לי אחת כזאת, כמו שאני רוצה, במיוחד כי אני צועד קצת בדרך אחרת מכולם..ולכן אני מחפש את הקשר הבין אישי הזה, וזה ממש הכרחי בשבילי.
עם זאת אני מסכים שקשר אסור שימלא חורים כי אני חושב שיהיו אפקטים מאד שלילים אם הבת זוג תהיה גם אמא שלי...ודאי שזה לא בריא.

וכמו שאמרתי אני לא מנסה לתקן את העולם אבל יש כמה נקודות שממש מפריעות לי, רגשית, לא שכלית.

ולשתיכם אני אומר....ובעצם גם לעצמי....
שמראש ההר אפשר רק ליפול...לא שחלילה אני רוצה שמישהו יפול, אבל אני כן מבין ומעריך את הקשיים בחיים, כי חיים ללא זה, זה פשוט לא חיים.