21-04-2007, 13:58
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.06.06
הודעות: 7,595
|
|
קשה להיות משכיר של נכס.
כולם יודעים שדיירים שמסרבים להתפנות מנכסים מושכרים הפכו למכת מדינה. לדייר שהסתיימה לו תקופת השכירות, מסרב להתפנות ולא משלם שכר דירה יש יותר זכויות מאשר למשכיר שרוצה להשיב לעצמו את הנכס ממנו הוא מתפרנס.
הזכויות של העבריין הפולש מוגשות לו על מגש של כסף - כל מה שהוא צריך לעשות כדי להנות מהנכס זה להמשיך כאילו כלום לא קרה.
הזכויות של המשכיר כרוכות בעבודה קשה ויקרה מצידו שכן עליו ללכת ולתבוע את מה שמגיע לו והרשויות יעבירו אותו גיהנום ארוך, איטי, מקיף ואכזרי לפני שיקבל בסופו של דבר את מה ששלו וגם אז תקבל נכס הרוס (באדיבות הדייר) שהסיכוי לקבל פיצוי לשפצו הינו כ"כ מצחיק עד שזה לא מצחיק כלל.
המשטרה לא תפנה עבורך את הדייר אבל היא בהחלט תעצור אותך אם תנסה לפנות את הדייר בעצמך. זה אומר ששוטרים יבואו, ישימו לך אזיקים על הידיים, יסיעו אותך בניידת, יחקרו אותך ובנסיבות המתאימות יכלאו אותך מאחרורי סורגים כמו חיה עם טיפוסים "נעימים" ביותר וכל זה קורה בזמן שהעבריין הפולש עושה מקלחת חמה ונעימה והולך לישון במיטה מתחת לשמיכת פוך עם חיוך מתוק על השפתיים בדירה לא שלו.
המדינה (המחוקקים, השופטים, השוטרים...) לא מגנה על האזרח. במדינה נורמאלית המוחקק היה קובע שיום אחרי שחוזה שכירות מסתיים המשכיר זכאי לצו פינוי אוטומטי אשר מיושם באופן מיידי ע"י ההוצאה לפועל או סתם ע"י שוטר חמוש אם החוזה הסתיים בסוף שבוע או חג.
לאחרונה אני נתקל בבעלי נכסים (בעיקר באיזור ת"א) שמוצאים דרכים יצירתיות לפנות דיירים. זה די עצוב שמדינה דוחפת אנשים למצב בו עליהם לקחת את החוק לידיים. רק תשאלו את שי דרומי המסכן.
_____________________________________
|