28-02-2005, 11:04
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
לפני הרבה זמן קראתי רישומים של יהודי ניצול שואה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מדינאי שמתחילה ב "אהוד ברק: לאחר ההתנתקות - התנתקויות נוספות מלווה באלימות וטרור"
הוא הסביר איך היהודים הלכו לכבשני האש בלי להשתגע מהצפוי להם.
זה היה בשני שלבים: בשלב הראשון לא האמינו שזה הולך להיות, האמינו וקוו לטוב. אבל היו ספקות שבכל זאת זה כן נכון.
אחר כלך כשנוכחו לראות שהגרוע מכול כבר מתממש, זה לא הפליא, זה היה צפוי. אבל גם ברגע האחרון, בתוך כל הרע היה גם שביב של תקווה, וככה זה גם החזיק את השפיות.
זה מסביר למה הערבים לא לגמרי משקרים לנו, גם עכשיו הם עושים פיגועים פה ושם. אחר כך כשזה יתחיל להתממש, כבר לא נהיה מופתעים. זה מה שצפוי.
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
נערך לאחרונה ע"י מדינאי בתאריך 28-02-2005 בשעה 11:08.
|