10-03-2007, 00:09
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
מכאן ועד לתאוריה על דחיקת מוצר זול לחלוטין מן השוק ע"י עלית
עוד רחוקה הדרך. אני מכיר עשרות עסקים רק במרכז העיר בה אני חי - סיטונאים קטנים של חנות 5X6, מינימרקטים של "רוסים", מינימרקטים לא ממותגים ואפילו עסקי מזון מוכן שמחזיקים סטנד או שניים למכירת מוצרים בבארטר או עם שולי רווח גבוהים, שמחזיקים עשרות או מאוד סוגים של מוצרי מזון שיתרונם הוא במחירים הזול. זה עוד בלי לדבר על עסקים שמוכרים מצבורים של מוצרי מדף מובילים שתוקפם קרוב לפוג, ברבע מחיר. לפי מה שאתה מתאר (מציאות נכונה במידה זאת או אחרת) המוצרים הללו צריכים להדחק החוצה מהרשתות העיקריות, וככל הנראה לרוב הם אכן נדחקים. מצד שני לו המציאות הקיצונית המתוארת למעלה היתה מתקיימת, הרי שלא היינו מוצאים ופלה פולנית (עם מדבקה בטורקית) לרפואה בשום מקום.
לגבי דורסנותם של חברות גדולות (קרטלים היא מילה מופרזת באופן קיצוני וגם תאגידים הסמרטטה משימוש יתר), הרי שבלא מעט מקרים ישנן הדרכים "להכות" אותן בנישה זאת או אחרת - האמת היא שישראל, בניגוד לארה"ב לדוגמא - היא גן עדן למי שבאמת רוצה לעשות קופה כזאת וישנן מאות דוגמאות מענף המזון. הבעיה העיקרית היא שהישראלי המתלונן הוא בעצמו בלא מעט מקרים ת'אצריסט מאותגר וכאשר יהיה ביידו קו מוצרים מצליח שתפס את נתח השוק שלו, הוא ימכור אותו לשטראוס.
לא מזמן הייתי מעורב בפרוייקט קידום אתר מסחרי מתחום מסויים. שילוב מוצלח ומתוכנן של פיתוח מערכת מידע חדישה לאותה חברה (לתחום ההזמות המקוונות) יחד עם תכנית שיווקית וקידום האתר, הביאה לניתוק התלות של אותו עסק בגוף עיסקי גדול שהיה עד לא מזמן "שיבר" ראשי בתחום השיווק המקוון של אותו ענף והצליח, מאחורי הקלעים מבחינת הצרכן הפשוט, למעשה להוות מתווך בכל עיסקה מקוונת עבור העסקים הקטנים והבינוניים של אותו תחום, וזאת רק מעצם כך שיצר מראית עין של "אם אתה לא איתי, אתה לא קיים".
את השילוב של התכנית העיסקית ומערכת המידע שיווקנו במחירים סבירים לעוד כמה עסקים קטנים דומים, ואז, הפלא ופלא, ה"קרטל הגדול", הראה התעניינות רצינית מאוד בתכנית, במוצר ובשיטה. אני לא יודע האם ההתעניינות באה מתוך חשש לנגיסה ברווחיו, או פשוט משום שמערכת משוכללת מאוד ויכולה לעבוד מצויין עבור אותו "שיבר". העניין הוא שאני מכיר היטב את מי שמאחורי ה"שיבר". אלה בסך הכל חברה שהתחילו בקטן בימי הילדות של השיווק באינטרנט וסיפקו פתרונות משוכללים לעסקים שלא יכלו להרשות לעצם אתר בטריפוד.
מוסר ההשכל הוא שלא תמיד חייבים לחפש את ה"רוע" מאחורי ההתרחשויות, ובלא מעט פעמים מה שנראה לך כמערכת משומנת של שיווק וקרטליזציה, הוא לא יותר מאשר שילוב של קיפאון, חוסר יוזמה והדבקות לקיים אצל כל מרכיבי המערכת המסחרית.
וחזרה לעניין בבסיסו: אין לי בעיה עם ראייה כלכלית זאת או אחרת, יש לי בעיה עם אנשים שרק מוציאים את האף מהחלון ו"הכל חרא" עבורם. קח בחשבון שאם לא תיישר קו אתם, גם אתה תהווה עילה לעוד מאמר משתלח ודמגוגי.
* ה-4 ש"ח בריחניה, כמו גם ה 1.5 ש"ח לביסלי אוסם בשער שכם (בשני המקרים, מחירים אמיתיים ששילמתי לאחרונה), הם לא מחירים רווחיים במונחים שאינם כוללים את ערך "מונחות" המוצר על המדף. בשיווק ומכירות יש ערך לא רק להפרש בין עלות להכנסה, אלא גם לשוויו של ערך העבודה, משאבים וכסף שהושקעו באותו מוצר במידה והיו מושקעים במוצר אחר. שטראוס ואוסם לא מחזיקות קו בשביל טילון ב-4 ש"ח.
ביום שאמצא יותר מקומץ אנשים שכאשר "נפלו" עליהם 200 אלף ש"ח ככה באמצע החיים (ואני מכיר לא מעט כאלה) הם זכרו לתרום איזו עשיריה למילגה, עמותה או אפילו הלכו וקנו שולחן לסלון אצל נגר זקן בפלורנטין ולא באיקאה, אז אני אזכור לעשות דמוניזציה מוחלטת למי שיש לו מניות שליטה בשטראוס.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 10-03-2007 בשעה 00:13.
|