יש הבדל משמעותי בין משך ההכשרה, הידע והסמכויות של החובש בצה"ל לבין חובש בצבאות מתקדמים אחרים?
שאלתי את השאלה הזאת את אחד ממדריכי מרכז הטראומה בבה"ד 10 והוא ענה להחובש בצה"ל יש יותר סמכויות, והביא דוגמא שבצבא ארה"ב לחובש אסור לפתוח וריד. יש אמת במה שהוא אמר?

זה שלחובש בצבא האמריקאי אסור לפתוח ווריד זו אגדה. חובש בצבא האמריקאי עובר קורס של 16 שבועות, מוסמך כ-EMT (Emergency Medical Tecnician), ולא רק שמותר לו לפתוח ווריד ולתת נוזלים, מותר לו גם להכניס קטטר פולי, להחדיר Combitube ולמיטב זכרוני גם לבצע נידל. בזמנו (לפני חצי שנה השתחררתי) היה ברשותי ה "Medic Textbook" של הצבא האמריקאי, מעיין פנקס גדול ועב כרס שכולל את כל החומר שעל החובש לדעת. תאמין לי שקורס החובשים הצה"לי נופל מזה. אגב, היה שם גם חומר על ביצוע Cricothyroidtomy- (לא על סיוע לרופא, אלא על הביצוע עצמו) אבל קשה לי להאמין שהחובש באמת מוסמך לבצע את זה. אולי במקרה מיוחדים ועם אישור רפואי Online...
הספר עדיין נמצא בבה"ד, כמובן. אני מבין שאתה בקורס חובשים- הוציאו כבר את "ספר החובש" הצה"לי?
יש בצבא האמריקאי גם קורס שמקביל לקורס מע"ר מתקדם/חובש סיירות, רק ששם עוברים אותו משהו כמו 30% מהלוחמים במשך שירותם.
אגב, חובשי הצבא האמריקאי מכונים 91W (Ninetee-nine whisky(, ככה שחובש אמריקאי שכותב משהו (נניח את ספר החובש שלהם) יכול לחתום-
Jhon Doe 91W,
בדומה לרופא שיחתום-
Jhon Doe MD

זה שההנפצה הזאת רצה בקרב מדריכי חובשים אני יודע, אבל זה שמדריך טראומה אמר לך את זה זה מפתיע. יכול להיות שהיא הייתה נכונה בעבר- אבל היום אין קשר בינה לבין המציאות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לי גם אמרו בקורס חובשים שרק לחובשים בצה"ל יש סמכות לפתוח וריד...
וגם קורס חובשים בצבא ארצות הברית הוא שנה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

על "ספר החובש" לא שמעתי.
אמרת ש Medic textbook נמצא בבה"ד, איפה אני יכול להשיג אותו או למי לפנות כדי לבקש אותו?

קורס החובשים בצבא האמריקאי (US Army) נמשך 16 שבועות. החמישה הראשונים הם קורס בשביל הסמכת NR-EMT-B
National Registery-Emergency Medical Technician-Basic (מקביל פחות או יותר לחובש במד"א).
השבועות הנותרים מוסיפים הכשרה ומיומנויות נוספות הרלוונטיות לחובש בצבא. לאחר-מכן החובש מוצמד לרופא/פאראמדיק או לפחות לחובש בכיר ומנוסה ממנו להתלמדות.
אחרי מעבר הקורס הבסיסי (שאגב היום כבר נקרא 68W) ניתן לעבור קורסים נוספים- מעין שלבים מקצועיים- כאשר עולים בדרגות.
הקורס המדובר שאורך 52 שבועות הוא קורס אח מעשי, שצריך להיות 68W בשביל לעבור אותו.
אכן, לחובש בצבא האמריקאי מותר גם לבצע נידל.

לגבי ספר החובש- היה בזמנו מיזם של יצירת מעין ספרון לחובש, שיכיל את כל החומר החשוב שהוא עשוי להזדקק לו- נדב"ר, או"ק, מילון מושגים, סכימה, טיהור מים, יכולות כלי-פינוי מוסקים/רכובים, פרמקולוגיה וכו'. עוד כשאני הייתי בצבא חלק גדול כבר נכתב (גם אני כתבתי חלק), ככה שמוזר שעוד לא יצא.

לגבי ספר החובש האמריקאי- היה לנו רק אחד, ועוד אחד לסמב"ס. מצטער, אבל קשה לי להאמין שיתנו לחניך בקורס חובשים לשאול אותו...

אגב, אשמח אם תכתוב לי בפרטי מי המדריך שנתן לך את התשובה.

וכדי לא להיות סתם פלצן- הנה כמה לינקים עם סימוכין לדברים שלי-

http://www.moaa.org/TodaysOfficer/M...g2007/medic.asp

http://en.wikipedia.org/wiki/68W

http://www.cs.amedd.army.mil/91w/R&...%20complete.pdf

אם ישנן שאלות על כל דבר- אתם יותר ממוזמנים לשאול.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש מקבילה ל"ספר החובש" לחיילים שאינם חיילי חיל רפואה? עבור ידע בסיסי בע"ר שמצופה מכל חייל או מכל לוחם, למשל...

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

עזרה ראשונה להצלת חיים של נתן קודינסקי נותן ידע בסיסי בע"ר שמתאים לחייל ולאזרח.

דבר ראשון, "עזרה ראשונה" הוא של נתן קודינסקי ויואל דונחין, ולא רק של קודינסקי. דבר שני, על אף היותו "קלאסיקה בתחומו", מדובר בספר ישן, בסופו של דבר, בעולם שמתחדש תכופות. הרבה מהדברים הרשומים בו נסתרו ע"י המדע או החולפו ע"י הנחיות חדשות.

בכל מקרה, השאלה של הקש"לית הייתה על "מדריך כיס" המסכם את החומר הנלמד בטירונות, ולא על ספר עב כרס ועתיר מידע.

התשובה היא שקיימת "חוברת מע"רים"- המסכמת את החומר האמור להיות מועבר בהשתלמות מע"רים בטירונות. החוברת היא לדעתי הרבה פחות מטובה, ויסלחו לי כותביה. מה גם, שאם לא עודכנה לאחרונה, פשוט כוללת חלק מהמידע שאינו עדכני/נכון. היא גם לא מופיעה בפורמט לכיס, אם זה מה שהתכוונת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

צודק, כנראה לא הבנתי נכון את השאלה...

בכל מקרה, גם אם הוא לא מדריך כיס הספר נותן ידע בסיסי בעזרה ראשונה (ABC) והוא גם לא כזה ישן... המהדורה שאצלי היא משנת 2003 והדבר היחיד המשמעותי שאני יודע שהשתנה מאז (כמה פעמים) זה ההנחיות לביצוע החייאה. תקן אותי אם אני טועה...

האמת היא שלא יצא לי להיתקל בגרסא משנת 2003. אני זוכר מהגרסא שהייתה ברשותי, (1996?) למשל, הנחיה גורפת לביצוע היפרונטילציה בפגועי ראש.
שים גם לב שזה שמשהו הודפס ב-2003 לא מחייב שהוא נכתב ב-2003.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בדקתי בספר ובאמת כנראה שהדברים לא נכתבו ב2003. על פגיעות ראש כתוב בספר שיש לבצע היפרונטילציה עד ערך של 25 מ"מ כספית ושניתן לוודא ערך זה ע"י שימוש בקפנוגרף שלא זמין בתנאי שדה ולכן יש להנשים בנפח גבוה ובקצב שעולה על 20 הנשמות לדקה.

קפנומטר יש היום בכל נט"ן במד"א (לא יודע איך זה בצבא) ולא מנשימים בהיפר בלי קפנומטר.
אז כנראה שהספר לא מעודכן בצורה מוחלטת אבל עדיין לפי דעתי הוא הפיתרון הכי זמין, טוב ופשוט לאלו שרוצים להבין את הבסיס של פעולות העזרה הראשונה.

ואם כבר נכנסנו לנושא אז יש לי שאלה. מה יקרה אם כן נבצע היפרונטילציה ונוריד את רמת הפחמן מתחת ל25?

1. בססת

2. דיכוי מרכזי נשימה במערכת העצבים המרכזית

תתפלא, (או שלא), אבל סקרים שבוצעו באנגליה ובארה"ב הראו שבחלק מהמחלקות הטיפול-נמרץ הנוירולוגי/נוירוכירורגי שואפים בפגיעות ראש לICP<25 torr.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/...l=pubmed_docsum

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/...l=pubmed_docsum


ומחקר אחד (דווקא פדיאטרי) שמראה, בין היתר, את מידת האיסכמיה שגורמת רמה כזאת של היפרונטילציה-

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/...l=pubmed_docsum

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

1. יש הבדל בין טיפול בטיפול נמרץ לבין טיפול בשטח, בטיפול נמרץ אתה יכול לקבל את כל הנתונים 24/24, בשטח לא.


2. לפי האבסטקטים האלה לא ניתן להבין מה המשמעות של שמירה על היפוקפניה מתחת ל 25, רק מצויין שמספר די מצומצם (במקרה אחד 29% במקרה שני 2 מרכזים), של מרכזים רפואיים שואף לכך, לא מצויין האם זה טוב או רע.

1. בוודאי. גם לא הבאתי את זה כתימוכין לביצוע היפרונטילציה- סתם כאנקדוטה משעשעת.
2. המחקר הזה הוא סקר- ולא מחקר קליני, ולכן לא מביא את הנתונים האלה. ישנם המון מחקרים קליניים- לא נתקלתי באף-אחד שמראה יתרון להיפרונטילציה פרופילקטית. בכל מקרה, לא נראה לי שכאן זה המקום לדיון בעניין.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

בכל מקרה, לא נראה לי שכאן זה המקום לדיון בעניין.

ברגע שמתחילים לדון בעיניינים האלה קשה לי לשלוט....

מכיר את התחושה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני אגיד לך מה לא יקרה. שיפור בפרפוזיה המוחית...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

נכון ליום שחרורי, היו קפנומטרים בסדיר, אבל במילואים עדיין לא (חוץ ממקרים מיוחדים).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אי לכך תגרור הירידה בלחץ החלקי של דו תחמוצת הפחמן לכיווץ כלי הדם העורקיים דווקא באיזורים הבריאים של המוח ותחמיר את הנזק. דווקא הזרימה לאיזורים המדממים והפגועים לא תפחת.

האלקלוזיס לכשעצמה באם לא תהיה מופרזת לא תגרור נזק מוחי ישיר אלא תרחיב את השיבושים באיזון המלחים הנלווה לפגיעות מוחיות [שנויי רמת נתרן עקב ההשפעה על ADH שנויי רמת סידן ובקרת חום הגוף] ותוסיף שנויים ברכוזי האשלגן כיון המושפע מרכוז יוני המימן וכגורם אפשרי להפרעות קצב וערור-אקסיטציית נוירונים והתפתחות פרכוסים.

עבודות רטרוספקטיביות ניתן למצוא עם תוצאות לכאן ולכאן מאחר וקשה ליצור סטנדרטיזציה של המקרים ובשל הקבוצות הקטנות.

קשה מאוד לשמור על לחץ חלקי של 30 ממ"כ בהנשמה בתנאי שטח ושלא מול קפנומטר וגם אז בתום הסטת ראש קצרה מהצג ועיסוק של דקה או שתיים בנקודה אחרת בפצוע נגלה בד"כ כי הלחץ החלקי של CO2 צנח לו מתחת ל25

[1] חימצון נאות הוא החשוב מכל [2] מניעת פרכוסים [3] שמירה על לחץ דם MAP תקין ועל CPP תקין [כלומר ההפרש בין MAP לICP]

אלו השלושה המוסכמים. בנוסף אליהם יצויינו:

[4] שמירה על טמפרטורת הגוף ומניעת היפרתרמיה היא הגיונית, מקובלת אך קשה לאמוד את תועלתה בשורדים
[5] שמירה על מאזן מלחים [נתרן, אשלגן, סידן, PH] - הגיונית והיא חלק מן הטיפול אך שוב ללא הבטים פרוגנוסטים המוכחים. [לא כל מה שאינו מוכח קוקצ'ראן אינו הגיוני וראוי לישום כמובן]

היפרוונטילציה משליכה בעקיפין על CPP דרך השפעתה על ICP אך עם ההסתייגות המוזכרת מעלה בנוגע לפגיעה באיזורים הבריאים ובצרוף השפעתה על מאזן מימן/אשלגן

מניעת פרכוסים... למה בעצם זה כזה חשוב?
למנוע את המשך האיסכמיה..?

אם אפשר לקבל הסבר אני אשמח...

בקצרה, פרכוסים גורמים לעלייה משמעותית בצריכת הדם והחמצן של המוח, וכמן כן להיפרתרמיה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ראשית, אני אציין לנוחות המשתמשים האחרים כי התגובה שלך היא תגובה לשאלה של stinger360 "מה מה יקרה אם כן נבצע היפרונטילציה ונוריד את רמת הפחמן מתחת ל25?"

אני ממליץ לך לערון אולי את ההודעה ולציין, כך שזה יהיה קצת יותר ברור (ההודעה נכתבה לפני זמן מה).

"עבודות רטרוספקטיביות ניתן למצוא עם תוצאות לכאן ולכאן מאחר וקשה ליצור סטנדרטיזציה של המקרים ובשל הקבוצות הקטנות."

לומר את האמת, קצת הופתעתי לראות שהמחקרים די "חסרי שיניים", אבל זה אכן כך. עד שהשקעתי קצת בקריאה, חשבתי שהיפרונטילציה זה משהו שדי הוכח בצורה משכנעת כמרע פרוגנוזה. כמובן, שלא עושים משהו רק בגלל שהוא לא הוכח בצורה ברורה כמרע פרוגנוזה... במיוחד לא כשישנן עדויות לא רעות לנזקים שלו וכשזה מתועד יפה שהטיפול הזה מחמיר את איסכמיה.
בכל מקרה, מה דעתך על זה?
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/...l=pubmed_docsum
לא מבין גדול בסטיסטיקה, אבל השוני בתמותה נראה מאד משמעותי. (מצד שני, צריך לראות את ה-full text. כאן אין השוואת GCS, ISS התחלתי, ועוד נתונים, בין הקבוצות, וזה בוצע בצורה רטרוספקטיבית)

"קשה מאוד לשמור על לחץ חלקי של 30 ממ"כ בהנשמה בתנאי שטח ושלא מול קפנומטר"
לא היית אומר שאפילו בלתי-אפשרי? בעיקר אם אין לך בצוות מרדים/מומחה לרפואה דחופה (שזה, מן הסתם, המקרה הנפוץ).
כמובן, הרבה מאד חולים יזכו בכל מקרה להיפרונטילציה...
נכחתי לאחרונה באימון של צוות צבאי במס"ר. בתרחיש של פגיעת ראש הרופא הורה על היפרונטילציה עוד לפני אינטובציה, ובגלל שאין קפנומטר (לצוות יש, אבל לא הובא לתרגול), הוא אמר להם להיזהר לא להגזים, ע"י זה שינשימו רק בקצב של 20 דקה.

אגב, סתם מתוך עניין, במה אתה מתמחה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כי למעלה זה נראה שיש תוכן, וכאן אני לא רואה כלום

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ואני מבין, מהעניין בנושא, שבעבר עבדת במלר"ד/ט"נ ילדים?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אלה הספרים שאני הייתי ממליץ לך , שמשמשים גם את הדרכות בצה"ל
את כל הספרים ניתן להזמין בתחנת מד"א הקרובה לביתך , וזכור כי אם אינך בעל רשיון לעסוק בדברים האלו אסור לך לבצע שום הליך על חולה\נפגע .

ועוד אחד מעולה-

"World WIde Web"

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני מתנדב באט"ן. אני לא כל כך מסתמך על הספר הזה. רוב מה שלמדתי זה משיחות עם פארמדיקים, מהאינטרנט ומעט מספרים כמו 'זמן לשאול' ו'לגעת בחיים' שהם לא משהו אבל זה מה יש...

בקשר לספרים, מאיפה בדיוק בתחנת מד"א הקרובה לביתי אני אשיג אותם? מחלקת הדרכה? הם ניתנים לקנייה או שמקבלים אותם בתחילת קורס או משהו?

אני לא זוכר מי המדריך שדיברתי איתו.

לגבי הנידל:
1. כששאלתי למה אין לחובש אפשרות לבצע נאמר לי שאין אפשרות להעביר לי את הידע לבצע את הפעולה, כי צריך הכרות מעמיקה יותר עם מבנה בית החזה. אם חובשים אמריקאיים עושים את זה אחרי קורס של 16 שבועות, אז הדבר די פשוט ובעצם הסיבה היא שונה ממה שנאמר לי?
2. כששאלתי מה הסיכוי של פצוע עם חזה אוויר בלחץ לשרוד עד שיגיע רופא לבצע לו נידל/וייגון/טרוקר, קיבלתי תשובה שהסיכוי שלו גבוה כי הפינוי מספיק מהיר והוא יראה רופא סמוך לזמן הפציעה. מה הזמן שפצוע כזה ישרוד (בערך) אם לא יקבל טיפול רופא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nin_Modern אני לא זוכר מי המדריך שדיברתי איתו. לגבי הנידל: 1. כששאלתי למה אין לחובש אפשרות לבצע נאמר לי שאין אפשרות להעביר לי את הידע לבצע את הפעולה, כי צריך הכרות מעמיקה יותר עם מבנה בית החזה. אם חובשים אמריקאיים עושים את זה אחרי קורס של 16 שבועות, אז הדבר די פשוט ובעצם הסיבה היא שונה ממה שנאמר לי? 2. כששאלתי מה הסיכוי של פצוע עם חזה אוויר בלחץ לשרוד עד שיגיע רופא לבצע לו נידל/וייגון/טרוקר, קיבלתי תשובה שהסיכוי שלו גבוה כי הפינוי מספיק מהיר והוא יראה רופא סמוך לזמן הפציעה. מה הזמן שפצוע כזה ישרוד (בערך) אם לא יקבל טיפול רופא?

1. ניתן להתווכח מהיום ועד לנצח אם נכון או לא לבצע נידל, בטח ובטח אם נכון לבצע נידל כשאין אפשרות להחדיר נקז מיד אחרי זה. (אני בטוח שלכתוב בגוגל mattox and needle decompression יניב את התוצאות המבוקשות.) אם לא השתנה משהו לאחרונה, הדוקטרינה שכל נידל מחייב החדרה מיד אחרי זה של נקז, רווחת בצה"ל. מעבר לכך, נדרשת יכולת קלינית לא מבוטלת כדי לזהות חזה אוויר בלחץ. אני לא מאמין שיש אותה לחובש הצה"לי, (לא יודע לגבי ה-68w) וכן, גם הבנה אנטומית טובה יותר לא תזיק, לדעתי. מעבר לכך, התו"ל האמריקאי תופס את הרופא כ"מצרך" יותר נדיר מבתפיסה הצה"לית, ובהתאם לזאת מזהה אילוץ להעניק לחובשים סמכויות נרחבות יותר.

2. את התשובה הזאת קיבלת לאחרונה? אם היית אומר לי שככה נאמר לך ב-11.7.06 מילא, אבל
המערכה האחרונה בלבנון הוכיחה יפה מאד שחבירה מהירה של רופא אינה תמיד המקרה. חיילים
שכבו שעות ארוכות מאד ללא חבירה של רופא. כמו כן, בעת מלחמה כוללת הפינוי אחורה בטח שלא
יהיה מהיר כל-כך, אפילו התפיסה לא גורסת ככה.
כמה זמן הפצוע הזה ישרוד? לא מאמין שיש לזה תשובת ספר. שוב, יש ויכוח אם בכלל נידל זה הטיפול
הנכון (ויש מספיק אנשים שיגידו שכן). האמת היא, שיש ויכוח אם בכלל יכול להיות tension בלי הנשמה
בלחץ... בכל מקרה, זה לא העניין כאן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

2. את התשובה קיבלתי לאחרונה, גם אותי היא הפתיעה לא רק בגלל המלחמה האחרונה אלא גם בגלל שהיא נאמרה מהפה של מדריך בבה"ד שהיה גם לוחם.

טנשיין בלי הנשמה בלחץ? לא הבנתי, תוכל להסביר בבקשה?
נפשט את השאלה, כמה זמן יקח לפצוע כזה להיכנס להלם קרדיוגני? אני לא מחפש תשובה מדיוקת הכוונה היא לכמה זמן: דק'/שעות, או שהתשובה תלוייה בהרבה משתנים שאין טעם לנסות לענות עלייה?

יתכן שהיה לוחם, אבל לא בהכרח השתתף במלחמה. מעבר לכך, כבר נתקלתי במדריכים, לוחמים לשעבר, "ששוכחים" את חוויותיהם ומיישירם קו.


ישנה טענה, שאני אודה מראש שלא התעמקתי בה יותר מדי, שמבחינת הפיזולוגיה של הנשימה, בנשימה ספונטנית לא יכול הלחץ הבין פליאורלי לעלות מספיק כדי לקפח בצורה מסכנת חיים את החזרה הוורידית, ושדרוש מחקר נוסף כדי להבין את הפתופיזיולוגיה של הפציעות האלה.

פצועים יכולים לפתח חזה אוויר בלחץ באופן מאד זריז (בעיקר תוך הנשמה בלחץ), וזה יכול להיות סיבוך מאוחר יחסית. גם משך ההתדרדרות יכול להשתנות, אבל בכל מקרה- לא הייתי רוצה שאתה או אני נישאר לבד עם פצוע כזה ונתפלל לבואו של פאראמדיק/רופא...

אגב, במקומות רבים מעדיפים שלא לתאר את השוק שנגרם כתוצאה מטנשיין כשוק קרדיוגני, שכן הוא נגרם כתואצה מהפרעה בחזרה הוורידית ללב ולא מפגם בשריר/הפרעת קצב. בספר
"Trauma", של Mattox, Feliciano ו- Moore, מתואר השוק שנגרם כתוצאה מטנשיין/טמפונדה כ-compressive shock. ב-ATLS מצויין כי בנוסף להיפוולמיה, הלם בפצוע טראומה יכול להיות ממקור נוירוגני, קרדיוגני, ספטי... Aditionally, tension pneumothorax can also cause shock"

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

סתם שאלה- שאלת את זה לפני או אחרי האשכול הזה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לפני.

ולשאול עוד משהו
השירשור והכותרת שלו מתעסקים בסמכויות החובש
ואני רוצה לשאול משהו
עד כמה שאני יודע חייל שרוצה לראות רופא צריך לראותו תוך 24 שעות, או שמא אני לא זוכר נכון מאז השיחרור שלי
השאלה השנייה והיא יותר משהו שהפתיע אותי זה שחובשים יכולים להחליט כי אינך צריך לראות לרופא, הכצעתקה? יש סמכות לחובש בקרייה/קצין העיר אפשרות להחליט כי אינך צריך לראות רופא וזאת על סמך קורס קצר יחסית שעבר (לעומת רופא שלומד לפחות 7 שנים) ?
שמעתי את זה ממישהי שמשרת בקרייה שהחובש יכול להחליט או שהמצב שלך דחוף ואתה נכנס עכשיו לרופא או שאתה מגיע מאוחר יותר או בלילה או שאתה יכולה לבוא בפעם אחרת כי לא תראה רופא היום.

כל חייל שרוצה לראות רופא זכאי לכך ומפקדו מחוייב לכך תוך 24 שעות, חובש יכול להחליט האם אתה תכנס עכשיו או מחר בבוקר בהתאם למצבך ובהתאם לנהלים- למשל כל כאב בטן יבדק ע"י רופא ולחובש אין שום סמכות בנידון, בכל מקרה לחובש אין סמכות לשלול לך ביקור ע"י רופא.
כאמור המידע נכון עד לפני 9 שנים.

אני הופתעתי ממה ששמעתי שהולך במרפאה שם, החובשים פשוט אומרים לך האם "מגיע" לך לראות רופא או לא, פשוט ביזיון לפי דעתי.
אבל בכל מקרה תודה על התגובה, ואכן לא דמיינתי את עקרון ה 24 שעות, איפשהו כבר התחלתי לחשוב שמה אני טועה וה 24 שעות תקף על קב"ן ולא על רופא אבל כנראה שלא טעיתי תודה

החובש לא מחליט מי יופנה לרופא על-פי שיקול דעת קליני, אלא על-פי זה שקיימות מספר מצומצם של תלונות שהן כן בסמכותו, למשל- כאב ראש ללא סיפור של חבלה, נמשך פחות מ.. לא מלווה ב... וכו'.
אם החייל בכל זאת מעוניין לראות רופא, חייבים לאפשר לו לראות רופא בתוך 24 שעות.
מעבר לכך, החובש גם מצופה לזהות את אותם חיילים שחייבים לראות רופא מיד- למשל, חייל עם התקף אסטמה חריף, ולידע את הרופא הנוכח באופן מיידי/לפנות את החייל למתקן רפואי מתאים.

לגבי הקריה- לא מכיר את המרפאה הספציפית; מה לעשות- הרבה פעמים הרופא יהיה עמוס מעבר למסוגלתו, במיוחד במרפאות קצין העיר. לפעמים, זה פשוט לא אפשרי שהרופא יראה את כל החיילים- ואז צריכים למצוא פתרון (מיון, מרפאה אחרת). למען האמת, זה אכן קורה שחיילים הדורשים לראות רופא לא רואים אותו משך יותר מ-24 שעות. יצא לי להיקלע למצב מלחיץ משהו- במהלך אבט"ש, חייל שהיה איתי (הייתי בתור מאבטח מן השורה- לא בתור חובש) חטף התקף אסטמה. בבסיס אין חובש, אפילו אין מרפאה. הקצין תורן, עם זאת, ולמרות טחינותיי, סירב לשחרר את החייל לטיפול רופא, עד שיגיע מחליף. בלילה ההתקף החמיר, אולם רק למחרת בבוקר, פחות או יותר 24 שעות מתחילת ההתקף, הוא הוחלף. בהתחשב בזמן עד שהתנהל החילוף, ההגעה לבסיס שלו, ועד שקיבל שם תור- אם היה- עברו יותר מ-24 שעות. וזה כשהתקף אסטמה מחייב חובש לבצע פינוי מיידי. למרבה המזל, היו איתו משאף ונדמה לי שגם אינהלטור, והוא החזיק את הזמן הזה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני מסכים עם הטענה שלעיתים יש יותר חולים ממה שהרופאים יכולים לבדוק
והיום הייתה על זה כתבה בעיתון שיש מחסור רופאים בצהל
וגם לפי ההיכרות שלי עם המערכת הרפואית בצבא, הרבה אנשים , לא יודע אחוזים, מגיעים סתם לרופא על מנת לקבל ג' או פטורים- דבר שכאמור מעכב את הטיפול באנשים שבאמת חולים ומרגישים לא טוב. אך זוהי לא הנקודה, אלא, חברתי שהיא חיילת בקרייה לעיתים לא הולכת לרופא כי היא יודעת שהיא תחכה יותר מידי זמן ולא תקבל טיפול אמיתי אלא היא עוד מספר שצריך להעביר וזה נורא מקומם אותי ייחד עם העובדה שפעם קודמת חיכנו 8 שעות לראות רופא והגענו ב 18:00 בערב ונכנסו אחרי 2 בלילה והיא קיבלה 2 ג' אם אינני טועה אך הביזיון הזה.
ופעם קודמת במקום ללכת לקצין העיר נסענו ישר למיון ושם הטיפול היה מהיר ואיכותי, אולי צריך להפריט את מערכת הבריאות הצבאית ולהעביר אותה לאזרחית כמו שיש כבר באיזור עפולה וטבריה ועוד איזורים בארץ.
בכל מקרה הנקודה שלי היא שלא הגיוני שחייל ירצה להיות רופא ולא יתאפשר לו לראותו ובמשך זמן סביר.
אין לי משהו נגד החובשים, דוד שלי היה חובש וכיום פסיכאטר ובן-דוד שלי חובש, יש לי משהו נגד מערכת שנותנת לאנשים הללו "יכולות סינון מתקדמות" נקרא לזה ככה. אני שהייתי חולה בצבא בזמן חופשת שבת בבית הייתי עם 40 חום וישר נכנסתי לרופא וקיבלתי עירוי+ 2 ג' ואני בטוח שצריך להיות סינון אחרת אולי חס וחלילה היה מדרדר מצבי שם בקצין העיר, אך מצד שני לא הגיוני שהם יגידו לחייל שהוא לא יראה רופא. מצטער עם סטיתי מעט מהנושא והוספתי מעט סיפורי רקע