הסימולטור: כך מתכונן הצוות הרפואי של צה"ל לקרב

רגע לפני היציאה לשטח, מתאמנים הרופאים והחובשים של חיל הרפואה במרכז הסימולציה החדיש. מכונות עשן, תאורה מהבהבת, סאונד מלחמה ובובות החייאה ממוחשבות המגיבות לטיפול – כל אלו נותנים תחושה אמיתית של שדה הקרב
ד"ר איתי גל
במבט מהצד הלב דופק ונותן תחושה פסאודו-ריאליסטית של הדבר האמיתי. וזו אכן הייתה הכוונה של חיל הרפואה כשהקים את הסימולטור, מרכז הדמייה משוכלל לאימון הרופאים, הפראמדיקים והחובשים של צה"ל. רגע לפני שהם יוצאים לשטח, מתאמנים הצוותים הרפואיים על בובות החייאה ממוחשבות המגיבות לטיפול, כשמסביב שלל אפקטים - קולות, תאורה מיוחדת, שנותנים לנוכחים הרגשה כאילו שדה הקרב הוא כאן.

מרכז הסימולציות מורכב ממספר אגפים. המרכזי שבהם נבנה כשדה קרב של ממש. הוא כולל תפאורה ואפקטים אור-קוליים המדמים תרחיש מלחמה, ובובות החייאה של מבוגרים וילדים פצועים. הבובות המשוכללות מחוברות לחדר בקרה ממוחשב ומאפשרות תרגול של החדרות עירויים, הנשמות וביצוע ניתוחי שדה. הבובות מדברות, מתלוננות על כאב, מתייחסות לפעולות שנעשות בהן וכשצריך - גם מכניסות ללחץ את המטפלים.

לצד הבובות המדמות ארוע רב-נפגעים הורכבו מכשירי ניטור של רוויון החמצן ודופק הלב אליהן ניתן לחבר את הפצועים הווירטואליים. הבובות, כאמור, מגיבות לטיפול בקול אנושי, ומאפשרות לצוות בחדר הבקרה לשנות את מצבו של החולה בהתאם לטיפול הניתן בשטח.

כל סימולציה של ארוע רב נפגעים מצולמת על ידי ארבע מצלמות וידאו ומשודרת לצוות הרפואי המנתח את הפעולות שניתנו בשטח ולומד את הלקחים הנדרשים.

אגפים נוספים במרכז הסימולציות כוללים בובות החייאה ממוחשבות נוספות המאפשרות לתרגל טיפול ממושך יותר בפצוע בודד על ידי צוות רפואי. המחשב המפקד על כל בובה מאפשר לבחור את התרחיש המתאים לצורך התרגול.

בחודשים הקרובים עומד חיל הרפואה להקים אגף נוסף שייבנה בתפאורת עיר מגורים. אגף זה יאפשר לדמות תאונות דרכים, פיגועים וארועי טראומה אחרים השכיחים יותר בעולם האזרחי.

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/Arti...3369500,00.html (מומלץ לצפות בסרטון).

! This is Sparta

ובכל אימון מימי הסדיר ועד היום (כ-14 שנה אחרי) הנקודה הזו עולה בכל פעם מחדש - לרוב המדריכים בבה"ד 10 אין שום ידע/רקע מבצעי.
כשהיינו סדירניקים צעירים ונמרצים, עוד ניסינו ללמד את המדריכים משהו על תורות לחימה ומה ההבדל בין מדריך שמכה אותך עם מקל בקסדה וצועק "יורים עליך" לבין חיזבאלונים שבאמת יורים עליך...
כיום? כיום אנחנו פשוט מתגלגלים מצחוק בכל פעם שמדריך מנסה לצעוק משהו בסגנון. ת'כלס, הרי זה באמת בלתי אפשרי להסביר במילים את ההבדלים בין מבצעית לבין אימון אבל... זה-מה-יש.

קראת את הכתבה ? ראית את הסרטון ?

הכוונה היא לאימון בסימולטור, שמדמה תנאי לחץ (עשן, רעש סביבך) כאשר הטיפול הוא בבובה המדמה פצוע כולל מתן אינדיקציות "האם מה שאתה עושה משפיע" ומאפשרת לך לבצע פרוצדורות רפואיות וניתוחיות (זו לא בובת אנני).

לדעתי זהו צעד גדול בכיוון הנכון, במיוחד אם יגיעו למצב שחובשי מילואים יוכלו להתאמן שם עם הרופאים שלהם.

! This is Sparta

אני אומר לך , לא סמולציות ולא גרביים - חבל על הכסף .
אומרים שלרכב על האופניים בחיים לא שוכחים אבל במקרה הזה מה שהופך אותך למקצועי זה התמודדות עם מקרים כפי שהם קורים בדיוק , ואני לא מדבר על חלוקת אקמול ופונגימון במסדר חולים .
המדריכים שלהם אם ישנם כאלו רובם צעירים , בלי שום נסיון בחוץ , בסה"כ ברוב המקרים מכינים מערכי שיעור מראש ופשוט חוזרים עליהם כמו תוכים שמנגד התלמידים.
מי שרוצה שיפור שיוציא את החובשים ליותר השתלמיות בתחנות מד"א ולא אחת לחצי שנה .

התאמנתי בסימולטור הנ"ל במסגרת קורס חובשים.....הוא בהחלט נחמד,אבל לא למדתי ממנו כלום שלא ידעתי קודם. לדעתי הוא יותר מועיל לרופאים,בגלל שחלק משמעותי מהפונקציות של הבובות מיועדות בשבילם,ולחובש אין כל קשר אליהם (לרינגוספזם למשל,או התנפחות לשון שהבובה יכולה לבצע). אני זוכר שהתחושה כשיוצאים היא "וואו,מגניב" ואחרי כמה ימים לא זוכרים כלום.....

לעומת זאת,דווקא את שבוע הבתי חולים ושבוע המרפאות,שמספקים יותר מושג איך דברים באמת נראים,ביטלו.......ושבוע מד"א בכלל לא זכיתי להכיר בחצי שנה שאני חובש.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הנשר הקטן התאמנתי בסימולטור הנ"ל במסגרת קורס חובשים.....הוא בהחלט נחמד,אבל לא למדתי ממנו כלום שלא ידעתי קודם. לדעתי הוא יותר מועיל לרופאים,בגלל שחלק משמעותי מהפונקציות של הבובות מיועדות בשבילם,ולחובש אין כל קשר אליהם (לרינגוספזם למשל,או התנפחות לשון שהבובה יכולה לבצע). אני זוכר שהתחושה כשיוצאים היא "וואו,מגניב" ואחרי כמה ימים לא זוכרים כלום.....

סימולטור לרוב לא נועד ללמד משהו חדש.
הוא אמור לספק לך muscle memory...
לא מכיר כלום בנושא חובשים אבל אני מאמין שיש דברים שקל לעשות בחד ממוזג, ויהיה קשה הרבה יותר (מנטלית) לעשות אותם במצב לחץ תחת אש וכו'..
סימולטור צריך לספק את היכולת הזו, לתרגל אותך עד אשר הדברים יהיו במעין מצב אוטומטי, כך שגם תחת אש תעשה אותם היטב. כמובן שצריך כך וכך פעמים לתרגל לפני שזה באמת הופך ל muscle memory
זהו, זה בכללי בעניין סימולטורים, לא מכיר את הסימולטור הזה ספציפית.

!Ya Gotta Believe

הלוואי שהיו הקצאות על הסימולטור עד לרמה שזה נטבע לך בזיכרון......אני עשיתי שני אימוני סימולטור,חצי שעה כל אחד. רוב החניכים בקורס חובשים עושים אימון אחד בלבד....כך שזה לא עוזר בתרגול האמיתי,אלא בעיקר מספק תחושה של "מגניב,יש פה בובות שמחרחרות"

ד"א,אני תירגלתי שם עם צוות גדול (2 רופאים,2 חוג"דים,ו4 חובשים,סה"כ 8 אנשים בשטח של 4*4 מטר) לדעתי תירגול בצוותים קטנים יוביל לתוצאות טובות יותר,פשוט כל הזמן נתקענו שם אחד על השני,וכמובן שאי אפשר להזיז את הבובות מהמקום,כי הם מחוברות עם כבלים לרצפה.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

כן אני מבין.

בהחלט צריך אימון אישי יחסית או בקבוצה קטנה.
לגבי כמות, אני יכול רק להעריך שצריך בערך 10 אימונים של חצי שעה בכל חצי שנה בכדי שחלק מהדברים ישפיעו במידה כזו אחרת. פחות מזה ואין לזה באמת כמעט השפעה.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

מה שהנשר הקטן ושאר חובשי צה"ל צריכים, זה לצאת לשטח ולראות דם, פצועים וחולים, אחרת שום סימולטור לא יעזור.... ואת זה צה"ל לא מספק לפחות לא בכמות מספקת...

צריך לעשות שילוב :

1. הרבה תרגולים, כולל ברמת היחידה, של החדרת עירוי, חסימת ח"ע, תחבושת אישית במתארים שונים - עד לרמה של ביצוע אוטומטי.
2. השתלמות בסימולטור, החל מחובש המגיע לאירוע עם מס' פצועים ועד לקבוצה של 3 חובשים + רופא, הסימולטור נותן תחושה של אירוע אמת יחד עם תובנות על איכות הטיפול (כולל לקבל טעויות).
3. השתלמות של שבוע לפחות עם מד"א / נט"ן על מנת לקבל את התחושה האמיתית של טיפול בפצועים.
והעיקר, הרבה משמעת עצמית ורצון להשתפר ולתרגל, חובש יכול ליזום המון, כולל שילוב אירוע פצוע בכל תרגיל יחד עם החדרת עירוי וכו'. חובשי מילואים כנ"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוק05 מה שהנשר הקטן ושאר חובשי צה"ל צריכים, זה לצאת לשטח ולראות דם, פצועים וחולים, אחרת שום סימולטור לא יעזור.... ואת זה צה"ל לא מספק לפחות לא בכמות מספקת...

מה שתורגל ביולי-אוגוסט לא הספיק ?

! This is Sparta

ולפני יולי אוגוסט? ואלה שעברו את הקורסים מאז? איפה יוצא להם לראות פצועים? אחר כך רואים חובשים קרביים מניחים ת"א על חתך בנאלי...
ישנה בעיה בהכשרה של החובשים בצה"ל- אין מספיק פרקטיקה, יש אימונים, יש תרגולים ישנה תאוריה, אבל תכלס או שיש לך "מזל" ונפלת על תקופה עקובה מדם, או שתחשוב שאתה יודע מה לעשות באמת...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 מה שתורגל ביולי-אוגוסט לא הספיק ?

טבילת אש ראשונה במצב מלחמה , לא הכנה שכדאי לאחל לאף אחד .
וזה מסוג המקצועות היחיד שנראה לי שכל הלמידה היא בשטח ולא בחומר העיוני שנלמד .. כמעט כמו טירונות ומסלול חי"ר .

ובדיוק בגלל מה שאתה ודוק5 אומרים אני חוזר שוב : אין תחליף למשמעת האישית של החובש.

גם אני עברתי קורס חובשים (לפני ה-מ-ו-ן זמן ...), ואני זוכר שבכל תרגיל הינו מפילים פצוע אחד לפחות, במתארי לש"ב, יעד מבוצר ושטח פתוח וכו'. והיינו מחדירים עירויים כל הזמן (בעיקר אחד על השני, כי החבר'ה התחילו כבר לברוח מאיתנו), ותרגולים עם ת"א היו מתבצעים תדירות וכו'. יצא לי לטפל בכמה פצועים, כולל לצערי גם מקרים שלא הצלחנו להציל, והתשובה היחידה להתמקצעות היא עוד ועוד תרגולים.
המוטו הוא : אל תצפה שיזמו בשבילך, תיזום לעצמך.

! This is Sparta

ציטוט:

והתשובה היחידה להתמקצעות היא עוד ועוד תרגולים

ופה הטעות, לא תרגולים אלה עבודה מעשית, אם חובש ילמד החייאה רק על האני, הוא לא יעשה החייאה יעילה גם אחרי 100 תרגולים, לא תהייה בחדר מיון או על אמבולנס ותראה פצוע אמת לא תדע מה זו פציעה מסכנת חיים ומה היא פציעה באנלית, ולא פחות חשוב לא תדע איך לתקשר עם פצוע, החברה מהקורס הם עדיין לא פצועים והמשחק שלהם הוא בערבון מוגבל מאוד, דרך אגב עירויים... לא חוכמה לתרגל עירוי על בחור בן 19 בריא עם לחץ דם תקין, בשעת אמת לא לכולם נפח דם תקין ולא כולם בני 19.

כפי שלא ניתן ללמד צנחן לצנוח רק ע"י מתקנים למינהם ואז בשעת מלחמה להצניח אותו בפעם הראשונה בשטח אוייב, כך גם חובש צריך לרכוש נסיון מינימאלי לפני שהוא יוצא לשטח (גם אם זו מרפאה עורפית).


עריכה: הסימולטור יכול להיות דבר מבורך, לאנשי רפואה בעלי נסיון שיודעים איך הדברים עובדים באמת ויודעים מה תואם למציאות ומה לא תוך כדי סימולציה, ולא לחובשים חסרי נסיון.

הבעיה היא באמת,איפה ניתן לתרגל טיפול בפצועי אמת,ללא סיכון של חיי הפצוע?

ובנוגע לעירויים,ברגע שאתה מגיע למרפאה\תאג"ד,אתה לומד מהר מאד להחדיר ערויים גם לבנות שמנות עם לח"ד 50\90..........רק עניין של תרגול,ותרגול פשוט למדי.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

ציטוט:

הבעיה היא באמת,איפה ניתן לתרגל טיפול בפצועי אמת,ללא סיכון של חיי הפצוע?

בדיוק כמו שלומדים אנשי מד"א, אחיות ורופאים מבלי לסכן אף אחד, יוצאים לשטח צמודים לאנשי מקצוע בעלי נסיון והכל מסתדר... אבל שבוע (שבוע עבודה- שזה אומר 5 ימים בפועל) זה לא מספיק ( סליחה 4 ימים- ביום הראשון עד שאתה מתאקלם... ).

המדריכים בבה"ד 10....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוק05 ופה הטעות, לא תרגולים אלה עבודה מעשית, אם חובש ילמד החייאה רק על האני, הוא לא יעשה החייאה יעילה גם אחרי 100 תרגולים, לא תהייה בחדר מיון או על אמבולנס ותראה פצוע אמת לא תדע מה זו פציעה מסכנת חיים ומה היא פציעה באנלית, ולא פחות חשוב לא תדע איך לתקשר עם פצוע, החברה מהקורס הם עדיין לא פצועים והמשחק שלהם הוא בערבון מוגבל מאוד, דרך אגב עירויים... לא חוכמה לתרגל עירוי על בחור בן 19 בריא עם לחץ דם תקין, בשעת אמת לא לכולם נפח דם תקין ולא כולם בני 19.

אחד אחד.

ראשית, אין ביננו ויכוח, אני מסכים שצריך לקבל כחלק מההכשרה גם ניסיון בשטח כחובש בנט"ן או מד"א.

שנית, החייאה תהיה ב- 99% מהמקרים לא יעילה, ולא חשוב כמה פעמים תתרגל. החייאה ללא תרופות ומכשור היא לא יעילה.

שלישית, חיילי צה"ל הם בני 19, ולכן הפציעה שבה תיתקל תהיה של בחור בן 19, ולא ישישה עם שקיעת עורקים.

ורביעית, ההבדל בין פציעה בנאלית לפציעה מסכנת חיים, בתנאי השטח, היא האם אני רואה שט"ד או איבר כרות או שיש לו פגיעה פנימית - ואז אין לי מה לעשות. ולכן התרגול הוא בפציעות "בנאליות" שבהן אני יכול לטפל : חתך, רסיס, קטיעה חלקית, כוויה וכו'.

לסיכום, חובש קרבי אמור לטפל במחלקה/צוות שלו. הוא צריך לשלוט במה שנדרש ממנו והם צריכים ללמוד לסמוך על היכולות שלו, ולכן חשוב לתרגל (גם את הדברים ה"בנאליים") ביחד עם הצוות, בכל תרגיל, כולל עירוי ונשיאת הפצוע. כשנגיע לתאג"ד נוכל לתרגל דברים יותר מסובכים, וכאן נכנס נושא המיומנות בעבודה עם הרופא.

! This is Sparta

ציטוט:

שלישית, חיילי צה"ל הם בני 19, ולכן הפציעה שבה תיתקל תהיה של בחור בן 19, ולא ישישה עם שקיעת עורקים. ורביעית, ההבדל בין פציעה בנאלית לפציעה מסכנת חיים, בתנאי השטח, היא האם אני רואה שט"ד או איבר כרות או שיש לו פגיעה פנימית - ואז אין לי מה לעשות. ולכן התרגול הוא בפציעות "בנאליות" שבהן אני יכול לטפל : חתך, רסיס, קטיעה חלקית, כוויה וכו'.

1. חובש בצה"ל עלול להקלע גם בזירת פיגוע, נפילת "קטיושה" או כל פגיעה אחרת בעורף ושם ישנן גם מבוגרים וילדים...

2. הכוונה שלי בפציעות בנליות- חתך ללא דימום מאסיבי או כל פציעה אחרת שבחדר מיון הייתה ממתין לאיזו חבישה או תפירה לעיתים מטופלת ע"י חובשי צה"ל כפיגעה מסכנת חיים, ת"א, עירוי ופינוי באמבולנס- מיותר לחלוטין ונובע מחוסר נסיון מינימאלי.

לגבי ההחייאה אני מסכים איתך, אך עדיין חובש קרבי צריך לדעת לבצע החייאה וזאת על האני בלבד לא ניתן ללמוד, בניגוד למה שמספרים בבה"ד 10, האני לא מתקרבת למציאות... צר לי לשחוט פרות קדושות אבל המדריכים בבה"ד 10 מספרים הרבה מעשיות.... אולי זה נובע מעצם העובדה שחלקם מעולם לא עבדו בשטח...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוק05 1ניתן ללמוד, בניגוד למה שמספרים בבה"ד 10, האני לא מתקרבת למציאות... צר לי לשחוט פרות קדושות אבל המדריכים בבה"ד 10 מספרים הרבה מעשיות.... אולי זה נובע מעצם העובדה שחלקם מעולם לא עבדו בשטח...

בהחייאה הראשונה, קיללתי את האני! מה לה ולהחייאה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוק05 1. חובש בצה"ל עלול להקלע גם בזירת פיגוע, נפילת "קטיושה" או כל פגיעה אחרת בעורף ושם ישנן גם מבוגרים וילדים... נכון, וגם לבנין בוער, תאונת דרכים והתרסקות מטוס נוסעים. אבל אני מדבר על חובש קרבי ועל הדברים שבהם הוא צריך להתמקצע. בסופו של דבר הוורסטיליות של האירועים היא אינסופית. 2. הכוונה שלי בפציעות בנליות- חתך ללא דימום מאסיבי או כל פציעה אחרת שבחדר מיון הייתה ממתין לאיזו חבישה או תפירה לעיתים מטופלת ע"י חובשי צה"ל כפיגעה מסכנת חיים, ת"א, עירוי ופינוי באמבולנס- מיותר לחלוטין ונובע מחוסר נסיון מינימאלי. נכון, אבל החובש יטפל במה שהוא יכול בזמן שהוא יכול, ובהתאם ל- ABC. לגבי ההחייאה אני מסכים איתך, אך עדיין חובש קרבי צריך לדעת לבצע החייאה וזאת על האני בלבד לא ניתן ללמוד, בניגוד למה שמספרים בבה"ד 10, האני לא מתקרבת למציאות... צר לי לשחוט פרות קדושות אבל המדריכים בבה"ד 10 מספרים הרבה מעשיות.... אולי זה נובע מעצם העובדה שחלקם מעולם לא עבדו בשטח... נכון, אבל גם מי "שעובד בשטח" לא חווה הרבה החייאות, ובוודאי לא החייאות של "הנשמה מפה לפה". יש את בובת אנני, וזה מה שיש (אלא אם אתה ממש אוהב את החבר שלך ורוצה לגרום לו להפרעות קצב ...) ולכן מתאמנים עם מה ועל מה שיש.

! This is Sparta

לא יודע מה איתך אבל ממני הוא יחטןף כזאת סטירה שיצטרכו לעשות החייאה עליו .
אין לנו כלום נגד אימונים .. עושים אותם כל הזמן ..אבל , אם רק מזה מורכבת מקצועיות החובש אז יצא שכרנו בהפסדנו, כל חובש \ פראמדיק שמגיע לשבוע מד"א נלחם עליו בשיניים שלו ולא סתם מסתבר.
בנוגע להחייאות סטטיסטית , למרות שאין דבר כזה במקצוע , במשמרת של 24 שעות אתה יכול להגיע לרמה של 2-3 לפחות .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 שנית, החייאה תהיה ב- 99% מהמקרים לא יעילה, ולא חשוב כמה פעמים תתרגל. החייאה ללא תרופות ומכשור היא לא יעילה. שלישית, חיילי צה"ל הם בני 19, ולכן הפציעה שבה תיתקל תהיה של בחור בן 19, ולא ישישה עם שקיעת עורקים. ורביעית, ההבדל בין פציעה בנאלית לפציעה מסכנת חיים, בתנאי השטח, היא האם אני רואה שט"ד או איבר כרות או שיש לו פגיעה פנימית - ואז אין לי מה לעשות. ולכן התרגול הוא בפציעות "בנאליות" שבהן אני יכול לטפל : חתך, רסיס, קטיעה חלקית, כוויה וכו'. .

החייאה תהייה יעילה .. גם ברמת ע"ר ,תלוי כמובן בעיתוי ובאיך שמבצעים אותה .
בנוגע לגיל לא בהכרח , חובשים וצוותי טנ"צ נקראים לטפל בקו העימות גם באזרחים ע"ע איו"ש , בקעה ומלחמת לבנון האחרונה
דימום פנימי או פגיעה פנימית .. מדובר רק על הבטן .. במקרה הזה אין לך מה לעשות גם אם תהיה סופר היא מקצוע ויהיה לך רופא סופר כירוגי מהבי"ח הכי טוב .. כל שאר האברים בגוף .. עדיין לא נתקלנו בבעיה
באשר למה שכתבת עבודה עם רופא , מה נאמר ומה נדבר .. הנה לך מקרה ביחידת 669 , וכמוהו עוד המונים במרוצת ה 5 שנים האחרונות האחרון שבהם עם קשר ישיר אליי בארוע בבקעת הירדן לפני כחודש בערך.. מי יתן ונקבל את הרופאים עם ההתמחות הנכונה לרפואת שטח.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/946/191.html

הם צריכים לראות את זה חי , אני יכול לפרט לך אין בעיה .. דם ניקז , אנשים שרופים וכ"ו .
שמישהו יוציא אותם אותם החוצה במקום לבזבז כסף על שטויות .

אני חייב להגיד שבהחייאה הראשונה בירכתי את האנני ואת התרגול עליה. נכון שאין שום דמיון בין ההרגשה של הנשמה ועסוי בובה לעסוי אמיתי, אבל הזכרון והתרגול הטכני של ההחיאה עבדו מצויין. ברור שהיה הרבה יותר טוב אם בפעמים הראשונות היה לידי מישהו מנוסה שידריך, אבל מה לעשות - לא יצא... (לא שההחיאה עזרה, כדור שפוגע באורטה בטני זה משהו קצת פטאלי).
אבל - אני חוזר ואומר - אין ספק שלו היה אפשר לשלוח כל חובש לעבודה עם מד"א במשך שבועיים זה היה מוציא חובש הרבה יותר טוב, כי אין תחליף לנסיון.
נ.ב. באותה החייאה מיתולוגית שלי, עשיתי בדיוק את מה שלימדו אז - ומלמדים לא לעשות היום (הנשמה ועסוי על נפגע טראומה בתת נפח). מה לעשות, דברים משתנים....

I think, therefore I am. I think

יש סיכוי מצויין שהצלחת לעשות משהו וחסכת עבודה לצוות נט"ן שיגיע אחריך .
בנוגע לטראומה , היה והגעת ומצאת את הנפגע עם כדור בראש \ בטן \ חזה וכדו והוא בלי דופק ובלי נשימה .. אל תתאמץ אחוז ההצלחה במקרה כזה הוא אפס אחד עגול וגדול .

אכן - אם כי במקרה המדובר קיבלתי את האיש עם דופק ונשימה, הוא איבד נשימה תוך 2 דקות, ודופק כעבור דקה או שתיים נוספות. והוא היה עם 6 פגיעות בפלג הגוף העליון.
בכל מקרה - באותה תקופה לימדו לעשות עיסוי גם במקרים כאלה, היום הגיעו למסקנה שזה לא יעיל. דרך אגב, גם מסכות כיס לא היו...

I think, therefore I am. I think

מסכים איתך, אני זוכר שבזמנו לימדו החייאה של הנשמה ועיסוי (יחס של 1:5 כמדומני), ואח"כ כל כמה שנים שינו את הסכימה.

התרגול על אנני עזר לי מאד בביצוע ההחייאה, ולמעשה פעלתי אוטומטית בדיוק כמו שלמדנו עם הבובה. לצערי, גם במקרה שלי ההחייאה לא הצליחה, הבחור קיבל דום לב ושום דבר לא עזר.

! This is Sparta

לאימון התיצבו כ20 רופאי מילואים. רובם, מנוסים ובכירים במקצועם האזרחי. כולם חדורי מוטיבציה ומבינים היטב כי האימון הוא רק פרומו לצפוי לנו בשנה הקרובה.

את התרגולים העבירו רופאים בכירים ביותר [מנהלי חדרי מיון ויחידות טפ"נ ולעיתים רופאים בכירים אחרים שהוכשרו כמדריכי ATLS]. חולקנו לחוליות כך שלכל אחד יצא לתרגל פעם עד פעמיים כרופא ובשאר הפעמים כחובש.

תפקיד חובשי המתקן הינו טכני לחלוטין [אם כי לא תמיד ברור שהם מבינים זאת].

מנקודת מבט מקצועית: צורת תרגול מעולה. גם ללא אפקטים של שדה קרב כאשר רופאים נכנסים למצב של סיטואציית מבחן בפני רופאים אחרים, האדרנלין בדם עושה את שלו ...

הטיפול צולם בחלק מן המקרים ונותח באופן ענייני ע"י מומחי הטראומה.

כרופא אשר צבר נסיון ברפואת חרום עד לפני מספר שנים, הדואג להתעדכן אך המצוי בערוצים מתונים יותר של המקצוע היום - הפקתי המון. שבוע אח"כ ביצעתי אימון תאג"ד עם חובשי ושיניתי את צורת העבודה והארגון באימון בעקבות הביקור בסימולטור. לשמחתי לא נזקקתי ליישם יכולות מקצועיות בגיוס בקיץ האחרון אך ללא ספק הסימולטור 'שימן את גלגלי הטראומה'.

* במהלך התירגול ובשיחת הסיכום - לא נכח אף קצין מחיל רפואה . את שיחת הסיכום ל20 קצינים בדרגות סגן עד רס"ן ערך סמל שהבטיח כי יעביר את ההערות לרע"ן.

* המסר שעלה מדברי רוב הרופאים:
[1] תרגול נהדר ואיכותי.
[2] אם כבר זימנתם אותנו ואת מדריכי הטראומה לשרות - יש למצות את האימון ולתרגל אותנו מבוקר ועד הערב המאוחר [ולא מ 9:00 עד 15:00 בכל יום]. זו אינה לשון הגזמה - פשוט הועברה בקשה מפורשת להאריך תרגולים אלו ולהרבות בהם.
[3] יש לבטל את רב השיעורים הטכניים הניתנים ע"י חובשים ולמלא את לוח העבודה בתרגולים עם מדריכי הטראומה.

תשובת הצוות הזוטר החביב: לא ניתן לתרגל בסימולטור אחרי 15:00 כי החילים הטכנאים המפעילים אותם צריכים ללכת הביתה. בקשתכם תועבר לרע"ן.

לסיכום: בלי או עם פירוטכניקה - הסימולטור הינו צורת תרגול מעולה שיש להרבות בה ומגיע יישר כח גדול לענף טראומה על הכנסתה. תרגול של רופאים חייב להעשות ע"י רופאים בכירים מהם בתחום המתורגל. מאז הפסקת קורסי הATLS לא התקיים כל תרגול מקצועי [שאינו אג"מי] לרופאים.
אמוני התאג"ד מועברים ע"י חובשי חוליה ונועדו / מסוגלים לסייע לחובשים או לעבודת הרופא מול החובשים אך לא לשפר את עבודת הרופא לכשעצמה.
יש למצות משאבים יקרים כסימולטור ולהפעילו 'סביב השעון'. במחיר ימ"מ של 20 רופאי מילואים + 6 רופאים מתרגלים - ניתן לממן שנה שלמה של טכנאי סימולטורים בסדיר...

אני מאד מקווה שימצא גורם בפורום שיעלה את הלקחים שכתבת אל הכתובת הנכונה.

לגבי אימון חניכה - אין ספק שאימון חניכה חייב להיעשות ע"י מישהו שהינו לפחות ברמתו של המתורגל (אחרת אתה מבקר את עצמך ...).

לגבי שעות העבודה של מפעילי המתקן - דומה לשאר הביזיונות שאנו נתקלים בהם כמילואימניקים הנתקלים בלו"ז הצה"לי. לצערי אני לא צופה שינוי בעתיד הקרוב.

! This is Sparta

מי שלא מבין שצריך ניסיון אמיתי בשטח יחד עם ניסיון בסימולטור, כנראה שלא חווה ניסיון מספיק עם סימולטור נורמלי. בכל מקרה, זה לדעתי הפיתרון הטוב ביותר, שילוב נכון של השניים, לגבי המינונים- את זה יגידו המומחים...
לגבי שעות עבודה- לא יודע מה הבעיה, הסימולטור שלנו עובד עד 12 בלילה ולפעמים מעבר, יש אישור חדש (אני חושב שזה לא רק בחיל האויר..) להשאיר את החיילים אחרי 15:00 בבסיס....כדאי לעדכן את האחראים על הסימלטור הזה שאתם מדברים עליו.
אמיל

!Ya Gotta Believe

לצערי, הבחנתי באשכול הזה רק עכשיו. יצא לי להדריך לא מעט בסימולטור המדובר, כולל במהלך המלחמה.
השתתפתי גם בשלבים הראשונים של מחקר שמעריך את יעילות ההדרכה בו (השתתפתי באיפיון ובכתיבת מבחנים לחובשים, אבל לא הגעתי לשלב של המחקר עצמו). גם השתתפתי בהערכת אימוני חובשים שם.

נאמרו כאן הרבה דברים נכונים. interpak- צודק, חוסר הניסיון המבצעי של המדריכים הוא בעוכרם. אני עדיין לא מבין איך מדריכי הכש"י חושבים שהם מדמים טיפול בשדה הקרב כשהם מתופפים במקל על הקסדה. לא צריך להיות לוחם כדי להבין שזה מטופש.

U-367, דוק 05- מסכים איתכם. וזה לא רק שהיכולות המעשיות משתפרות עם הנסיון. צריך גם ללמוד איך מדברים עם חולה. איך נראה חולה/פצוע בשוק- זה לא משהו שלומדים מלכתוב "עור חיוור". איך נראה ציאנוזיס- זה לא משהו שלומדים מלכתוב "ציאנוזיס"...

סימולטור הוא לא תחליף לאימון רגיל, כמו שהוא לחלוטין לא תחליף לנסיון בשטח. מעבר לכך, גם להדריך בסימולטור צריך לדעת. זה שונה בהרבה מובנים מלהדריך בכיתה/לעשות בו"מ. לכל כספקט את היתרונות שלו- וגם את החסרונות. מדריך טוב צריך לדעת לנצל את היתרונות- ולא להביא את החסרונות לכדי ביטוי. לצערי, רבים לא יודעים לעשות את זה. בלי לנקוב בשמות- יש מי שמאומן ומנוסה יותר בהפעלת הסימולטור- אך פעמים רבות דווקא מי שפחות מאומן ומנוסה ידריך שם, בגלל פוליטיקה של הבה"ד. גם אופי האימונים של החובשים- שבעייתי מאד- מושפע רבות מפוליטיקה תוך בה"דית ולמרות שרופאים ופאראמדקיים בעלי נסיון שטח עשיר (במונחים של הצבא), לצד טובי המדריכים של בה"ד 10 המליץ לשנות את אופיים- הקודקודים סירבו.
(הכל נכון ללפני חצי שנה- אבל קשה לי להאמין שהשתנה),

לסיום- ישראלה היפיפיה- מסכים גם איתך, רק מקווה שאף-אחד מחברי לא רואה את זה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.