חץ קהה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת ראובן פדהצור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
"הגנה היא מוסרית. התקפה אינה מוסרית". אלכסיי קוסיגין היכה באגרופו על השולחן, הוורידים בגרונו התנפחו כעומדים להתפוצץ ופרצופו האדים. ראש הממשלה הסובייטי הביט בנשיא ארה"ב, לינדון ג'ונסון, ובשר ההגנה שלו, רוברט מקנמרה, והמלים נעתקו מפיו. כך תיאר שגריר בריה"מ בארה"ב, אנטולי דוברינין, את תגובת המנהיג הסובייטי לטיעונים שהשמיעו בפניו בני שיחו האמריקאים במהלך פגישת הפסגה שנערכה ביוני 1967, בעיירה גלסבורו שבניו ג'רזי. מה שהעלה את חמתו של קוסיגין היתה התפישה האסטרטגית החדשה שהוצגה בפניו, ושאותה התבקש לאמץ. תפישה שעקרונותיה הבסיסיים עמדו בניגוד גמור לכל מה שהורגל לחשוב עד אותו יום. כדאי מאוד לקובעי המדיניות בישראל ללמוד את פרטי הפגישה ההיסטורית הזאת, ואת השלכותיה. כך יוכלו, אולי, להימנע מטעויות חמורות בגיבוש מדיניותנו מול איום הטילים האיראניים.

קשה להצביע על אדם אחד, שהשפעתו על עיצוב האסטרטגיה הגרעינית האמריקאית היתה כה גדולה כמו זו של רוברט מקנמרה, אותו מינה ב-1961 הנשיא ג'ון קנדי לשר ההגנה בממשלו. הוא לא היה גנרל ולא הוביל גייסות במלחמה, אך הוא לא נרתע מעימותים עם הגנרלים, שניסו לאלצו לקבל את תכתיבי הצבא. בהיכנסו לפנטגון, מקנמרה הורה לעוזריו לבחון ביסודיות את כל תוכניות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
פיתוח מערכות הלחימה ולהמליץ על ביטולן של אלה שאינן נחוצות.

השמדה מובטחת

לאחר שחקר ולמד את הסוגיות האסטרטגיות העומדות על הפרק לאחר מלחמת קוריאה, החליט שר ההגנה החדש לנטוש את מדיניות הגרעין שעוצבה בתקופת הנשיא דווייט אייזנהאואר, מדיניות "הגמול המסיווי". על פי אותה תפישה, על מנת להרתיע את בריה"מ מלתקוף את בעלות בריתה של ארה"ב, הבהיר הממשל האמריקאי כי התגובה על כל פעולה צבאית של הסובייטים תהיה מתקפה גרעינית על מטרות בשטח רוסיה.

מקנמרה הבין כי זה איום ריק מתוכן. אף נשיא לא יורה על שיגור נשק גרעיני, תוך הסתכנות בהידרדרות למלחמה גרעינית כוללת, אם, למשל, גדוד סובייטי יחצה את הגבול ויחדור לצפון טורקיה. על מנת לאפשר לנשיא אופציות נוספות פרט ל"נסיגה מבישה או תגובה בלתי-מוגבלת", כפי שהגדיר זאת קנדי, גובשה תפישת "התגובה הגמישה", שמעניקה לנשיא דרגות חופש פעולה ומגוון של תגובות, בהתאם לאופי ולהיקף הפעולה הצבאית של הסובייטים.

משבר הטילים עם קובה, באוקטובר 1962, לימד את מקנמרה להיזהר מהתלהבות היתר של הגנרלים בבואם להפעיל כוח צבאי, במיוחד כאשר מעורב בכך גם נשק גרעיני. אם היה תלוי הדבר בגנרלים של הצבא האמריקאי, ארה"ב היתה תוקפת מן האוויר בקובה ושולחת כוח פלישה לאי. כשהסתיים המשבר, העיר הנשיא קנדי, בהתייחסו לתפקיד שמילא מקנמרה, כי "אנשי הצבא הם משוגעים, הם רצו לפלוש. מזלנו שהיה לנו את מקנמרה שם".

בתחילת כהונתו, מקנמרה האמין שניתן לנהל מלחמה גרעינית מוגבלת ואף לנצח בה. אבל ככל שהעמיק לנתח את התסריטים האפשריים של חילופי מהלומות גרעיניות בין שתי מעצמות-העל, הגיע למסקנה כי לא ניתן יהיה לשלוט בהיקפה של המלחמה הגרעינית ולהגבילה, וכי אם תפרוץ מלחמה גרעינית היא ממילא תיהפך למלחמה כוללת ולכן לא יהיו בה מנצחים.

מסקנה זו הובילה אותו לגיבוש התפישה שנהפכה לאבן היסוד של היציבות האסטרטגית במלחמה הקרה, והיא גם זו שהציג ביוני 1967 בפני קוסיגין הזועם. לפי תפישת "ההשמדה ההדדית המובטחת" - MAD (Mutual Assured Destruction) - הדרך היחידה למנוע את השימוש בנשק גרעיני היא לגרום להם להכיר בכך שכל ניסיון לשגר נשק גרעיני לעבר היריב יסתיים בכך שגם התוקף יושמד בוודאות. שני הצדדים דאגו לכך שתהיה להם "יכולת מכה שנייה". כלומר, הבטחת קיומו של מאגר נשק גרעיני שייוותר בידי כל צד גם לאחר שיותקף על ידי יריבו.

המרכיב האחרון במדיניות שגיבש מקנמרה היה גם הבעייתי ביותר, בעיקר מפני שחייב לאמץ כללי חשיבה המנוגדים לאינסטינקטים הבסיסיים ביותר של האדם. בניגוד לכל מה שהיה מקובל עד אז, הגיע מקנמרה למסקנה כי תהיה זו טעות אסטרטגית חמורה להציב מערכות הגנה נגד הטילים הגרעיניים הסובייטיים. היתה זו חשיבה מהפכנית של ממש, משום שהיא גרסה כי על ארה"ב לחשוף עצמה להשמדה מוחלטת וודאית, למרות שבידיה טכנולוגיה שמאפשרת לפתח ולהציב מערכות הגנה שיירטו את הטילים הסובייטיים.

מקנמרה ביקש מצוות מומחים לבצע מחקר לבדיקת תוצאותיה של מתקפת טילים גרעיניים סובייטית שמולה מוצבת מערכת ההגנה האמריקאית. חברי הצוות דיווחו לשר ההגנה בשמחה, כי מצאו שמערכת ההגנה תהיה יעילה מאוד, וחייהם של 70% מתושבי ארה"ב יינצלו. "יפה מאוד", הגיב מקנמרה, "אך פירושו של דבר ש-30% מתושבי מדינתנו ייהרגו, ומדובר בכ-60 מיליון איש. זהו מחיר שאיננו יכולים ואיננו צריכים לשלם".

מקנמרה טען שאף מערכת הגנה לא תוכל לספק הגנה הרמטית, ודי באחוזי כישלון קטנים ביירוט הטילים הסובייטים על מנת שהמחיר שתיאלץ ארה"ב לשלם יהיה בלתי נסבל. הוא הצביע גם על האפשרות של הסובייטים להגדיל את מאגר הטילים שלהם בעלות נמוכה יחסית, דבר שיחייב את האמריקאים להשקיע הרבה יותר משאבים בתוספת מערכות ההגנה, שהן יקרות בהרבה.

מקנמרה ציין שמתכנני הטילים הסובייטיים יכולים להוסיף להם, בעלות נמוכה, מאפיינים חדשים שיביסו בקלות רבה את מערכות ההגנה. גם המחיר העצום של מערכות ההגנה היה מרכיב חשוב בהחלטתו נגד המשך פיתוח מערכות הגנה. תג המחיר עמד אז על 40 מיליארד דולר, במחירי 1967 (כ-240 מיליארד במחירי 2006), מחיר גבוה מדי עבור מערכת לא יעילה ואף מזיקה מבחינה אסטרטגית, לדעתו.

למרות התנגדותם הנמרצת של מפקדי הצבא ושל בכירי התעשיות הביטחוניות, אימץ הנשיא ג'ונסון את תפישתו החדשה של מקנמרה והחליט להציגה בפני הסובייטים ולשכנעם להצטרף לארה"ב בוויתור על מערכות ההגנה נגד טילים. וכך הגיעו ג'ונסון ומקנמרה לפגישה עם קוסיגין.

בסופו של תהליך לא פשוט, שכלל התחבטויות וויכוחים, הגיעו מפקדי הצבא הסובייטי ובכירי המשטר למסקנה כי מקנמרה צודק, וכי הדרך היעילה ביותר למנוע מלחמה גרעינית תהיה ויתור על הצבת מערכות הגנה מול הטילים האמריקאים. ב-1972 חתמו שתי מעצמות העל על אמנה שבמסגרתה הן ויתרו מרצונן על המשך פיתוח והצבת מערכות הגנה מול טיליה הגרעיניים של היריבה. האמנה נגד טילים בליסטיים (ABM Treaty) היתה אבן היסוד ליציבות האסטרטגית בתקופת המלחמה הקרה.

התסריט האופטימי

נדמה כי כל העקרונות והשיקולים שנמצאים בבסיס המדיניות שגיבש מקנמרה בשנות השישים, קיימים גם במקרה הישראלי-איראני בשנות האלפיים. הטעות האסטרטגית שבהצבת מערכת הגנה מול טילים גרעיניים טמונה גם בתפישה הגורסת, כי מערכת ה"חץ" הישראלית היא תשובה יעילה והולמת לאיום טיליה הגרעיניים של איראן. אם היה נערך בישראל מחקר דומה לזה שהוכן עבור מקנמרה, היו ממצאיו מצביעים על כך שבתסריט האופטימי ביותר, ובביצועים היעילים ביותר של ה"חץ", יגרמו הטילים שיחדרו את מסך ההגנה של ה"חץ" למותם של מאות אלפי ישראלים.

אם היה לנו שר ביטחון שהיה מקבל לידיו תוצאות של מחקר כזה, קרוב לוודאי שגם הוא היה קובע כי זה מחיר בלתי נסבל ובלתי מקובל, וכי יש לגבש מדיניות שונה ולא לסמוך על מערכת ה"חץ". הבעיה היא שבמערכת הביטחון לא רוצים ללמוד מניסיונם של אחרים, ואילו במערכת הפוליטית איש אינו מוכן להתעניין ממש בנושא. הפוליטיקאים מעדיפים להאמין לדברי השבח שמרעיפים גנרלים ומהנדסים על ביצועיו של ה"חץ", ולהתעלם לחלוטין מההשלכות האסטרטגיות של הצבת מערכת הגנה מול טילים גרעיניים, ומההיבטים הטכנולוגיים של ה"חץ", שמעוררים סימני שאלה גדולים על יעילותו הצפויה מול האיומים העתידיים.

אפילו דב רביב, "אבי החץ", הודה בראיון גלוי לב ל"גלובס" בינואר, כי החץ שהגה ופיתח לא יוכל לתת מענה לאיומים הצפויים האלה. "טילים בליסטיים מתוחכמים שיש להם 'פתיונות', מייצגים מצב אחר", אמר רביב. "מערכת ההגנה לא רואה טיל אחד אלא מספר רב של מטרות, ועליה לדעת לזהות מהו האיום האמיתי. בעוד 10-15 שנים אנו עלולים לעמוד מול איום איראני מאוד מתוחכם, שחייבים לתת לו פתרון מבעוד מועד. הכנסת האלמנט של אי-ודאות מקטין את סיכויי היירוט ומגדיל את הסכנה של השמדה גרעינית".

בהמשך נשאל רביב מדוע ה"חץ" לא נבנה כך שייתן פתרון לבעיית ראשי החץ המתפצלים, ותשובתו מלמדת רבות על קוצר הראיה של מפתחי ה"חץ", ועל ההתעלמות של קובעי המדיניות ממה שמונח מול עיניהם: "ב-1986, כשהוגדר האיום שנגדו צריך ה'חץ' לתת מענה, נושא הפתיונות היה רחוק ממימוש. היום המצב שונה. במצב שבו איראן חותרת באופן גלוי ובלתי נלאה להשיג נשק גרעיני, סביר שהיא תפעל להשיג גם טכנולוגיה של פתיונות, ועלינו לתת לזה פתרון. לישראל אין שתי הזדמנויות, אלא אפס הזדמנויות, כשהיא מותקפת בנשק גרעיני. לא נוכל להרשות לעצמנו שהטיל הראשון, הנושא פצצה גרעינית, יתפוצץ מעל המדינה".

קל בניסויים, קשה בקרב

קולות השמחה והצהלה הנשמעים לאחר כל ניסוי מוצלח של ה"חץ", יוצרים את התחושה שהציבור הישראלי מוגן בצורה טובה מפני טיליו הבליסטיים של האויב. הבעיה היא, שניסויים, גם כאשר הם מוצלחים, אינם מלמדים דבר באשר לתפקודה ויעילותה של המערכת בתנאי מלחמה. כאשר הגיעו לכאן טילי ה"פטריוט" בתחילת 1991, היה זה לאחר שעברו סדרת ניסויים, במהלכה ניסו ליירט 18 טילים בליסטיים. התוצאה היתה מופלאה - 100% הצלחה. כל טיל תוקף יורט בהצלחה על ידי ה"פטריוט". אך, כאשר ניסו טילי הפטריוט ליירט את טיליו של סדאם חוסיין, היתה התוצאה 0%. אף טיל עיראקי לא יורט.

התקשורת הישראלית נותנת ידה להטעיה, ובמקום להקשות על מערכת הביטחון בשאלות המתחייבות מניתוח המדיניות ומבחינת תכונות ה"חץ", היא בוחרת לעתים לשמש צינור להעברת המידע ממשרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית אל הציבור. לדוגמה, מדוע דווח בהתלהבות על הניסוי האחרון של ה"חץ" כמוצלח במיוחד, בין השאר משום שהוא היה הראשון שנערך בלילה? הרי אין כל קשר בין חושך לאור כאשר מדובר במערכת המבוססת על מכ"ם. אף אחד לא ציין שבלילה דווקא קל יותר לאתר את מקור האור של הטיל. אולי בעתיד הלא רחוק ייכנס למשרד הביטחון שר שגם אם לא ישווה לרוברט מקנמרה ביכולת החשיבה שלו ובנחישותו ללמוד את הסוגיות האסטרטגיות, לפחות ינסה ללמוד מניסיונו.

מקור

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ראובן פדהצור כאשר הגיעו לכאן טילי ה"פטריוט" בתחילת 1991, היה זה לאחר שעברו סדרת ניסויים, במהלכה ניסו ליירט 18 טילים בליסטיים. התוצאה היתה מופלאה - 100% הצלחה. כל טיל תוקף יורט בהצלחה על ידי ה"פטריוט". אך, כאשר ניסו טילי הפטריוט ליירט את טיליו של סדאם חוסיין, היתה התוצאה 0%. אף טיל עיראקי לא יורט.

נבנתה מראש תחת מגבלות אמנת ה ABM כך שהיא נועדה להשיג ביצועים פחותים בכל הקשור ביירוט טק"ק... אני אשתדל מאוד עד 21:00 לסרוק לכאן מאמר המציין זאת במפורש.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

הנקודה שהוא מנסה להעביר במשפט הזה היא ששדה הניסויים רחוק מאוד מהמציאות.

אבל יותר מכך הוא מנסה להדגיש את העובדה שמערכת הגנה שתגרום במודע למותם של עשרות אלפי אזרחים בגלל שהיא מספקת רק הגנה של 99.99% לא טובה בכלל וצריך לעבור למדיניות של "מאזן אימה" כפי ששרר בין המעצמות במהלך המלחמה הקרה.

לדעתי, ההבדל העיקרי בין המלחמה הקרה לאיום האיראני על מדינת ישראל למשל הוא שמאזן האימה מתבסס על ההנחה שמנהיג איננו מעוניין בהשמדתה של ארצו אף במחיר השמדת האוייב.

אולם כשלפנינו ניצב מנהיג פנאטי החושב שטוב להיות שאהיד ללא מדינת ישראל מאשר לחיות לצד הציונים שום מאזן אימה לא יעבוד ויש צורך לפתח הגנות טובות ככל האפשר.
(וגם לשקול מתקפת מנע במקרה הצורך)

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

מאמר של אנג'לו מ. קודווייה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

1) נקודת ההנחה הבסיסית של MAD היתה כי לכל אדם או קבוצה העומדים בראש ארגון מדיני יש חשיבה רציונלית של רווח והפסד. בעבר גם מנהיגים וקבוצות מנהיגות שנראו מטורפים או פנאטיים הפגינו חשיבה רציונלית. זוכרים מה חשבו פעם על קדאפי? כנראה שגם למנהיגות האיראנית יש חשיבה רציונלית שלוקחת בחשבון שיקולי רווח והפסד - זה לפחות מה שטוענים חלק מהפרשנים שמבינים בזה יותר ממני.
2) אבן יסוד של האיזון העדין של MAD היה קיומו של ערוץ תקשורת ישיר בין הצדדים. ערוץ כזה לא קיים בין ישראל ואיראן. השאלה היא האם גם במצב של חוסר תקשורת ישירה ניתן לשמור על סטאטוס קוו גרעיני.
3) פדהצור ואחרים מדברים לרוב על שני מודלים בלבד: עם מערכת הגנה נגד טילים וללא מערכת כזאת. יש לזכור שהסכם סאל"ט 1 לא אסר לגמרי פרישת מערכות הגנה נגד טילים, אלא התיר לכל צד להצטייד ב-100 משגרים של טילים כאלה. האמריקאים נותרו נאמנים לדוקטרינת מקנמרה וויתרו לגמרי על התענוג. הסובייטים, לעומת זאת, הצטיידו במערכת הגאלוש אבל הציבו אותה סביב מוסקבה כדי להגן לפחות על מרכז העצבים של מדינתם. נקודת ההנחה שלהם היתה שאפילו אם הטילים לא יוכלו לספק הגנה של 100%, הם יאפשרו ללפחות חלק מתשתיות המנהיגות של מוסקבה לשרוד מתקפה גרעינית.
לא בטוח שמודל זה ישים לישראל, אבל יש לקחת בחשבון גם הצבה של מערכות נגד טילים להגנה על נקודות מפתח לאומיות.
4) אם כבר הולכים על מודל זה, הצדקה מסויימת להצבת מערכות נגד טילים היא הצבתם להגנת מטרות מסויימות מפני התקפה בטילים לא-גרעיניים. הדוגמה העיקרית שעולה כאן הוא הכור בדימונה. .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 1) נקודת ההנחה הבסיסית של MAD היתה כי לכל אדם או קבוצה העומדים בראש ארגון מדיני יש חשיבה רציונלית של רווח והפסד. בעבר גם מנהיגים וקבוצות מנהיגות שנראו מטורפים או פנאטיים הפגינו חשיבה רציונלית. זוכרים מה חשבו פעם על קדאפי? כנראה שגם למנהיגות האיראנית יש חשיבה רציונלית שלוקחת בחשבון שיקולי רווח והפסד - זה לפחות מה שטוענים חלק מהפרשנים שמבינים בזה יותר ממני.

מיד אחרי הסרט היום השלישי יצא סרט אחר על מתקפת חייזרים דומה על כדור הארץ. ברח לי שמו. בכל מקרה המומחים לביטחון ולמדע מבטיחים לנשיא ארה"ב שכל ציוויליזציה תבונית חייבת להבין שלא כדאי להשתמש באלימות וככל שהמדע מתקדם כך הגישה הזו נכונה יותר. מכיוון שהחייזרים מפותחים יותר מבני האדם אז, מן הסתם, פניהם לשלום.
הנזק לעולם מדהים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שם הסרט הוא Mars Attack

אני חושב שהדוגמה של פדהצור לא מתאימה לאזורנו.
בניגוד לברה"מ שמעולם לא דיברה בגלוי על שאיפותיה למחוק את ארה"ב מהמפה, אנו עומדים מול משטר שמכריז על שאיפותיו - שאותם הוא יוכל לממש בעזרת טיל אחד.
אני לא יודע מה אחוז ההצלחה של החץ, אבל גם אם מדובר באחוזים בודדים, הרי זאת תהיה התאבדות שלא לנסות להגן על עצמנו.

מה מציע הכותב? שלא נגן על עצמנו?
אם ידוע ששכפ"צ קרמי מצליח לחסום כדור רק ב70% מהמקרים אז האם אין טעם בללבוש שכפ"צים אלא רק לאיים על האוייב שאנו נירה עליו בחזרה?

פירס ברוסנן טוען זאת כיועץ הנשיא למדע,
לפני שהמאדימים עושים מיקס בין הראש והגוף שלו ושל כלב.

ראובן פדהצור מנסה כבר שנים לקדם את הענין שישראלל צריכה לנטוש את מדיניות העמימות הגרעינית ולעבור למדיניות של הרתעה גרעינית. למרות שאני מסכים איתו אני חושב שבהצגת דוקטרינת מקנמרה הוא מציג גירסה נוחה שלו להיסטוריה ולא את התמונה המלאה. מקנמרה בעצמו, בסרט "ערפל המלחמה" (סרט מצוין - מומלץ לכל) טוען כי פיתרון המתאים לגיזרה מסויומת לא בהכרח מתאים לגיזרה אחרת. בנוסף לכך, ישנה טענה כי מירוץ החימוש שייזם רונלד רייגן, להגנה בפני טילים בליסטיים בחלל, ("מלחמת הכוכבים"), הגם שלא מומשה, מוטטה את הכלכלה הסובייטית, דבר שהביא לקריסת המשטר - כך שלמערכת הגנה יש משמועיות מעבר ל% הירוט שהיא משיגה, בניסויים או בפועל - ושוב הדוגמא של הפטריוט היא מצויינת - מערכת שלא סיפקה קמצוץ מהיכולת שכביוכל היא יועדה אליה, בהגנה על ישראל בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, הביא לתוצאה הרצויה, מבחינת ארצות הברית - אי תקיפה של ישראל את עיראק ושמירה על הקואליציה הערבית מול סדאם.

- דבר נוסף, נראה לי מוזר, שכאשר הגדירו את הדרישות לחץ, בשנת 1986, לא לקחו בשחבון את האפשרות של ראשי הטעיה - הרי הדבר כבר היה מקובל מזה שנים בטילים הסובייטים?

למה בדיוק MAD ומערכת הגנה עומדות בניגוד זו לזו?

אוקיי, אני מבין שעפ"י דוקטרינת מקנמרה, אם שני הצדדים מפתחים מערכות הגנה, ה"מחיר" הצפוי של התקפה יורד (כי כל צד מאמין שהוא יצליח ליירט לפחות חלק מטילי הצד האחר) ולכן הסיכוי שאחד הצדדים יתקוף גדל.

אבל במקרה שרק לצד אחד יש מערכת הגנה, האם לא כדאי לצד הזה להשתמש בשתי השיטות ביחד? כלומר, גם להזהיר את הצד האחר מתגמול גרעיני על תקיפה גרעינית, וגם להשקיע בהגנה ע"מ להפחית את המחיר שישולם במקרה שהתקפה תתרחש למרות האזהרה.

כפי שכבר נאמר כאן גישתו של פדהצור מנסה להעתיק מה (שאולי) התאים למצב עניינים אחד ולהשימו במצב עניינים אחר. הדבקה זאת היא בעיני מלאכותית ושגויה.

שוב, כפי שנאמר איש אינו ערב לנו כי הצד השני במשחק שלנו הוא רציונאלי. יותר מכך ההבדל המהותי בעיני הוא משחק המספרים. במלחמה הקרה דובר על אלפים רבים של טילים בכל צד. במצב כזה מלחמה כוללת תגרום בהכרח להשמדה בקנה מידה בלתי נסבל מכיוון שאפילו 0.1 אחוז פגיעה יגרום למותם של מליונים רבים ולפיכך מניעה היא בסופו של דבר חסרת משמעות. במקרה שלנו לא מדובר על כמויות כאלו. אם נגיע למצב בו לאירנים אלפים או אפילו מאות ראשי נפץ גרעיניים שום מערכת הגנה לא תעזור (ולדעתי גם שום דבר אחר וגורלנו נחרץ). אם לעומת זאת נתפוס את האירנים במצב בו יש להם ראש נפץ אחד או ראשים בודדים - למערכת הגנה יש משמעות כל עוד היא משמשת מטריה שבאמצעותה מתבצעת תקיפה רבתי (אפשר גם בנשק גרעיני אם זה נורה עלינו קודם לכן). במסגרת התרחישים האפשריים בשלב זה מדובר לכל היותר במתקפת פתע של כמה עשרות טילים (אם סוריה משתתפת אז המספר גדל כמובן וגם החיזבללה יכול להוסיף לבאלגן בקנה מידה אחר) אבל בניה נכונה של מערכת ההגנה אמורה לאפשר עצירה של המתקפה הזאת (או רובה המכריע) ואז לאפשר מתקפת נגד ותהליך הדרגתי (מהיר) של השמדת הרוב המוחלט של המשגרים.

במילים אחרות תפקיד מערך ההגנה מטילים הוא בעיקר בשלב הראשון של המלחמה והוא עשוי להיות יעיל לפרק זמן מוגבל. אם לא תותקף אירן בטווח הזמן הקרוב (חודשים - שנה שנתיים) קשה לראות איך תועיל לנו מערכת ההגנה - טובה ככל שתהיה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מבחינת מדיניות MAD, מערכת הגנה מפרה שיווי משקל:

נניח שלשני הצדדים סד"כ דומה, לאחד יש גם מערכת הגנה חלקית והשני חשוף.
אם הצד המוגן תוקף ראשון, הוא יכול להשמיד חלק נכבד מסד"כ היריב (לפחות החלק שלא נייד/ בצוללות וכו') ואז לקוות שמערכת ההגנה שלו תמנע חלק נכבד מה-"מכה השניה" שבוודאי תגיע- וסה"כ הוא ניצח במלחמה באבידות קטנות יחסית.
לכן הצד השני יחשוש תמיד, וייטה לפרש כל אירוע כהתקפת-פתע עליו- ויזדרז לשגר את מלוא הסד"כ שלו (הרי זו הברירה היחידה שלו לחדור את ההגנה).
סה"כ פרצה מלחמה גרעינית ושני הצדדים יספגו נזק כבד ללא סיבה אמיתית למלחמה.

גורם נוסף: החלק המדוייק יחסית בסד"כ הוא החשוף יחסית לתקיפה (טילים יבשתיים ממשגרים קבועים), כך שהצד המוגן יכול במכת פתיחה לפגוע במעט אזרחים אך בעיקר היכולת המדוייקת של היריב, וכך ליריב החשוף יש אפשרות להסלים ולהגיב בתקיפה נגד ערים (שתביא גם להשמדתו) או להיכנע. ניתן לראות כמה תרחיש זה אטרקטיבי בעיני הצד המוגן- ובדיוק לכן הוא מוציא מיציבות.

קראתי את כל האשכול המעניין הזה, ולהלן מספר הערות הנוגעות להנחות יסוד שלדעתי שגויות או לא לא מבוססות דיין.
ראשית, הרשו לי להעלות מספר שאלות הבהרה:
1. האם איראן אכן בונה נשק גרעיני?
או: האם איראן בונה נשק גרעיני כמו שעיראק בנתה?
נכון לעכשיו, לאף אחד אין הוכחות חותכות שמטרת תכנית הגרעין האיראנית היא בניית נשק גרעיני.
פוטצניאל אולי כן. אבל נשק ממש? אין הוכחה.
ישאל השואל: אם כך, מדוע הם משחקים עם העולם, מחביאים הכל, בונים בונקרים וכו'? מה כל הרעש שהם
עושים?
התשובה יכולה להיות: אולי כי הם מפחדים?! הם מפחדים שישראל או ארה"ב תחסל את הפרויקט שלהם בעודו באיבו
אם לא ידאגו להגן עליו. לאיש אין טענה כי מדינת בת 70 מיליון אזרחים זקוקה לפיתוח מדעי וטכנולוגי.
אפשר לצחוק, אבל בל נשכח כי תוצאות של הונאה עצמית יכולות להיות חמורות מאד: ראה מקרה סדאם בעיראק.
האם מישהו יכול ברצינות להכתיר את המלחמה בעיראק כהצלחה? האם הושגו מטרות המלחמה? ההיפך! מסתמנת
תבוסה איומה, בריחה של ארה"ב, והפיכת עיראק לאפגניסטן ולטאליבן 2. טרף לאל קאעידה וארגונים קיצונים
שאחרי שיגרשו את ארה"ב - לא יהיה גבול לתיאבונם. סעודיה, ירדן, מצרים וישראל כולן משקשקות מפני
התרחישים הללו.
וכל זה משום מה? משום שמישהו שיקר הטעה ורימה וגרר את ארה"ב למלחמה הלא נכונה על קייס לא קיים. הקואליציה
התפוררה. ואילו המלחמה שבאמת צריך היה לעשות - נגד איראן - לא תהיה כי אבד האמון. אז לפני שממשיכים
וזורעים פאניקה - הבא נשאל את עצמנו האם ייתכן, רק ייתכן, כי האיראנים לא משקרים, והם בונים באמת כורים
למטרות הפקת אנרגיה ומחקר?

2. במידה וכן - האם ישראל היא היעד הבלעדי והיחיד של נשק גרעיני איראני?
חשבתם פעם שישראל יכולה להיות תירוץ נפלא בידי איראן לבניית נשק גריעני, טילים וצבא אדיר, אבל היעדים
האמיתיית של נשק זה הינן ארצות המפרץ, עיראק, וארצות אחרות הגובלות באיראן?
שאף אחד לא משוגע שם מספיק לאיים על האינטרסים של ארה"ב - מעצמת על - ושל ישראל, שהיא מעצמה
גרעינית? האם לא ייתכן שאיראן בונה ארסנל שיחזק את מעמדה באיזור, לאו דווקא לתקיפת ישראל?

3. האם הוכח כי מנהיגי איראן הם לא רציונלים במובן שהם לא יירתעו ממכת תגמול או מכת מנע גרעינית הרסנית על
ארצם במידה ויאיימו או ישתמשו בנשק גרעיני נגד ישראל או מדינות שכנות בעלות ברית של ארה"ב?
האם ניתן לבסס הרתעה בסגנון MAD מול איראן? האם קיימים סוגי הרתעה אחרים מול איראן, לא MAD" שאינם
מחייבים השמדת ישראל ...?
במאמר מוסגר : העיסוק ב- MAD שרק התחיל פה בישראל הוא ארוך שנים.
כאן ראוי להזכיר כי קדמה ל- MAD פעילות מחקרית נרחבת במכון ראנד על ידי מדענים בעלי שם כמו ג'ון פון-נוימן
ואחרים. MAג נחקרה בצורה אינטנסיבית על ידי אנשי חקר ביצועים ותורת המשחקים ותמיד מובאת כדוגמא למשחקים
מסוג "דילמת אסיר" מסוג כזה או אחר, ו"הליכה על הסף".
לדעתי, אין שום הוכחה לטענה כי מדובר במנהיגים מטורפים. אם הם מטורפים - אזי חרושצ'וב היה מטורף
שבעתיים. וכיום נהוג לקשור לו כתרים על ידי היסטוריונים, בעיקר לאור תפקודו במשבר הטילים בקובה.
מי שטוען שהציונות דינה להעלם ומדינת ישראל היא זמנית, השטן הקטן וכו' - אינו מטורף. יש המון ישאל יהודים
שאומרים בדיוק אותם דברים בצורה כזאת או אחרת.
יושב לו אחמדיניגאד או נאסראללה כזה בבונקר שלו, קורא תרגומים של הארץ ו- JP וידיעות אחרונות וכו' -,
רואה את התזזית, את השחיתות, את הביקורת הפרועה, את אובדן הבושה וחוסר והעדר הגבולות, ומסיק כי עם
הזמן, מצב כזה של התפוררות והתרסקות החברה הישראלית יוביל בהכרח להעלמותה / התאדותה. הם מכוונים
במיוחד לאליטה הישראלית שחושבת כל הזמן בקול אם לא הגיע קיצו של החלום הציוני.
יושבים, עושים אקסרטאפולציה לינארית, וכמו אחמד יאסין בשעתו (בשעתו, בשעתו...) שטען כי הקץ יגיע
ללפי חישוביו ב- 2027, גם הם מגיעים לאותה מסקנה. לפי מיטב שיפוטם -החברה הישראלית הולכת לקרוס
וקורסת למעשה ברעש גדול. שזה רק ענין של זמן עד שהציונות כמו שהכירו אותה תעלם.
אי אפשר להאשים אותם!
מפה ועד למסקנה חסרת הבסיס כי מי שאומר שהציונות דינה להעלם בהכרח מתכוון לחסל את מדינת ישראל בנשק גרעיני -
ארוכה מאד הדרך.אויבי ישראל תמיד הצטיינו ברטוריקה מתלהמת וחישובי קץ. כבר הרבה מאד פעמים הם השמידו את
ישראל או צפו את קריסתה. זה ממש לא חדש. ובינתיים עם ישראל הולך מחיל אל חיל. וצריך לשים לב לתהליכי
התיקון: קולות הקריסה הרמה והשחיתות יכולים להיות פתחה של תקופה חדשה, נקיה צודקת ושקופה יותר בתרבות
השלטון הישראלית. היינו - ניקוי אורוות אמיתי. והראיה: בנקי השקעות מעלים את הדירוג של ישראל במדדים
כלכליים שונים. לכאורה סתירה. אבל למעשה- הם רואים כאן תהליכים שאנחנו טחו עינינו מראות: נשיא, ראש
ממשלה , מפכ"ל, שר בכיר , רמטכל וכו' הולכים הביתה על רקע תפקודם או עוונות ושחיתות.
משמע: לחברה הישראלית כושר תיקון עצמי וחיות עצומה.
ומה לגבי הכחשת השואה?
רבותי -קצת פרופציות. יש מכחישי שואה באירופה למכביר. בכל העולם.
ולמה רק מכחישים? חיים שם עוד אלפי רוצחי עמנו בשקט ובנחת. ואף אחד בארץ לא מציע להטיל על אירופה נשק
גרעיני כי יש בה מכחישי שואה...
אפילו אבו מאזן המתון, הדוקטורט שלו מאוניברסיטה סובייטית עסק בהכחשת השואה. וזה אחד שאולמרט מתחבק
ומתנשק איתו. כאילו מצא את אחיו האובד.
4. מה תהיה תגובתו של העולם המערבי, ארה"ב בראשו, של אירופה, וכן של רוסיה וסין לשימוש איראני או
איום איראני בנשק גרעיני במזרח התיכון, זאת לאור האינטרסים החליוניים של מעצמות העל באיזור?
הבא נניח כי איראן בנתה נשק גרעיני, והיא מנופפת בו לראווה, ואף עשתה ניסוי גרעיני מוצלח.
כעת נשאל את עצמנו: כיצב יגיבו המעצמות?
לדעתי - הן ארה"ב ואירופה, הן רוסיה השכנה, סין, טורקיה, ועוד לא תשבנה בחיבוק ידיים.
מדוע? כי נשק כזה יאיים על אינטרסים חיוניים של כל המעצמות - נפט, ושווקים לסחורות שלהן.
רוסיה למשל לא תסבול הצבת נשק גרעיני כזה באיראן, מחשש פן תתלקח מלחמה גרעינית בחצר האחורית שלה ממש,
שתזהם את אדמתה ומימיה בנשורת קטלנית.
ארה"ב ודאי שתתנגד - ראו תקדים צ. קוריאה. מבחינתה - לא יקום ולא יהיה. וזה בכלל לא קשור לישראל -
אלא יותר למדינות המפרץ, סעודיה וכו'.
סין ? סין לא צריכה חוסר יציבות. זה יסכן את כלכלתה וימוטט אותה למעשה אם מחירי הנפט יעלו משמעותית או תקטן
האספקה.
טורקיה כמובן תשתולל. הצבא הטורקי לא ייתן למדינה נחשלת מבחינתו כמו איראן שתהיה לה עדיפות ועליונות. הם
מיד יבנו או ידרשו להציב בתחומם כלי נשק גרעיניים כמשקל נגד.
בקיצור: המחיר של צעד כזה יהיה כבד . הוא יעורר התנגדות קשה כלל עולמית. שתביא לסנקציות קשות ולבידוד של
איראן. עד כדי מצור ימי ויבשתי מוחלט. מניעת סחוורת וכו' - כמ ושעשו לסדאם, רק הרבה יותר חמור. ואף
אחד לא ממש יוכל להתנגד לסנקציות כאלו משעה שאיראן תכריז בקול כי היא מצפצפת על העולם ובונה נשק גרעיני.
לדעתי, התסריט המציאותי יותר הוא שאיראן תמצא את עצמה במצב כל כך קשה, שאני בספק רב אם זו אכן כוונתה -
התועלת (?) פשוט לא שווה את הסיכון. היא תמצא את עצמה מוקפת בכוחות גרעיניים עוינים הבולשים אחרי כל צעד
וצעד שלה, ועלולים להכותה במכת מנע גרעינית אם רק תעז להזיז טילים או לבצע ניסוי בלתי מתואם למשל.
5. האם בידי איראן יש או יהיה בעתיד כושר מבצעי אמיתי, בר קיימא, שריד ומוקשח או מוסווה מספיק בכדי לשגר
מטח או יותר ממטח של עשרות או מאות טילים בליסטיים בו זמנית לעבר ישראל או מטרות אחרות באיזור?
הסבירו פה חכמים ובקיאים כי החץ לא יהיה מסוגל ליירט בהצלחה מטחים של טילים רבים ו/או להבדיל בין ראשי קרב
אמיתיים גרעיניים ובין פתיונות.
הבא נניח שאיראן רוצה לשגר נשק לעבר ישראל.
במקרה כזה, אין לאירנים ברירה: הם חייבים לדאוג לכך שמכת הפתיחה שלהם תהיה הרסנית בצורה כזאת שישראל לא
תוכל לגמול להם באותו מטבע.
משמע: הם חייבים לשגר מטח פתיחה שישתק וישמיד את יכולות המכה הראשונה והשניה של ישראל. זו כלשעצמה סתירה
חמורה ל- MAD. שהרי MD התבססה על יכולת השמדה הדדית מובטחת - גם בתסריט הגרוע ביותר בו מושמד חלקו
הגדול של הארסנל בידי צד א' על ידי צד ב', הרי שצד א' יכול לדאוג לכך עם השקעות מתאימות כי יישארו בידיו
מספיק ראשי נפץ ומגטונים לגמול לצד ב' במכת תגמול הרסנית .
אם איראן תעריך שהיא לא יכולה לשתק את הארסנל הישראלי במכה הראשונה - היא לא תכה בכלל.
כעת, בכדי להיות מסוגלת לממש מכת פתיחה הרסנית כזאת, שתשמיד למעשה את הארסנל הישראלי, איראן חייבת
להבטיח את הצלחתה.
משמע, להלן התנאים שאיראן חייבת לממש בכדי להצליח במלחמת השמדה נגד ישראל:
א. להשיג הפתעה מוחלטת -שהרי כל דליפה של ידיעה על מכת פתע איראנית תגרור מיידית מכה ראשונה ישראלית
תרמו-גרעינית הרסנית, שתכוון קודם כל נגד הארסנל האירני, נגד ההנהגה, מרכזי הפיקוד והשליטה, מערכי
הטילים, וכו'.
ב. לשתק במכת הפתע את מערכות ההגנה והיירוט הישראליות כולן -החץ, מערכות השליטה והבקרה האווירית,
וכו'. משמע: לשגר מטחים של עשרות טילים קונבנציונלים ואב"כ, פתיונות וכו' מתוך חישוב שאחדים יעברו את שכבות ההגנה הישראלית. וגם אז -מי מבטיח להם שדווקא הטילים שהם רוצים ישרדו את מערכות היירוט?
שימו לב כי האסטרטגים האיראנים חייבים להביא בחשבון שתהיה להם -אולי ! - הזדמנות אחת ויחידה.
אף אחד מהם לא משוגע מספיק לחשוב שישראל תשב בחיבוק ידיים ולא תמטיר עליהם את כל הארסנל שלה מיד כאשר תזהה שיגורים מאיראן.
ג. לפגוע בארסנל הישראלי מכה אנושה - במכת הפתיחה שלהם.
ד. לשתק את יכולת המכה השניה הישראלית - ג"כ במכת הפתיחה שלהם.
ה. לוודא כי גם אם יצליחו לממש את תנאים א-ד, מעצמות העולם כמו ארה"ב אירופה וכו' לא ימטירו על איראן
פצצות אטום בתגובה מוחצת. שהרי: אם ישראל תושמד והמעצמות תשבנה בשקט - המסר שיעבור בעולם הוא פשוט:
המעצמות הן משענת קנה רצוץ. מדינות כמו סעודיה והמפרציות ייכנסו אז תחת ההשפעה האירנאית וכולם יחלו את פני
האיראנים כמו שהמאפיה נשבעים לדון החדש אחרי חיסול היריבים.
כעת, לכל בר דעת ברור כי 5 תנאי הפתיחה האלו אינם קלים להשגה. ושימו לב כי רובם אינם כלל בשליטתה של איראן, לא חשוב כמה משאבים ותחכום תשקיע!
מסקנתי היא כי הסיכויים של מכת פתיחה איראנית להשיג את מטרותיה הינם קטנים מאד, ולפיכך זה נותן בסיס לתקווה כי MAD יכולה להצליח גם פה.
אני הייתי הולך רחוק יותר ואומר כי על בסיס שיקולים אלו, איראן לא תלך לכיוון הזה וכלל לא תבנה ארסנל גרעיני.
6. האם החברה האירנית, בראש ובראשונה האליטות האירניות, מוכנות להסתכן במלחמה גרעינית מול ישראל
ו/או ארה"ב ואירופה ולשאת בתוצאות?
לדעתי -התשובה שלילית. אחמדיניג'אד הוא אולי משוגע (אני חושב שממש לא!). אולי יש לו חלומות והזיות על שובו שת המהדי. אבל ההחברה האיראנית כולה משוגעת? מתאבדת? אנחנו מדברים על חברה תאבת חיים, שהפילה את השאה מסיבות כלכליות של פערים ועוני משווע. הדבר האחרון שהם רוצים הוא למות מות קדושים המוני כזה ושארצם תיהרס כתוצאה משגיונות משיחיים כאלו או אחרים.
בניגוד למה שנהוג לחשוב אצלנו, החברה האירנית, ואני מדבר קודם כל על האליטות, היא חברה משכילה, ערנית, פעילה. תאבת חיים. הצעירים האירנים מתעניינים יותר במותגים וחופש ואינטרנט מאשר בהשמדת עמים. ובל נטעה בעניין הזה. מדובר בחברה צעירה שרוב עתידה לפניה. מה להם ולהזיות של אחמדיניג'אד?!
הם אוהבים את הילדים שלהם. ככלל, מלחמה גרעינית ופרויקט גרעיני הוא תמיד עניינן של האליטות.
לדעתי, ברגע שהאליטות יבינו שיש קיום ממשי על קיומן ורווחתן הכלכלית - הם ייסוגו ויעיפו את השלטון שגרר אותם למצב זה. כאן חשיבותן של הסנקציות הכלכליות: הסנקציות צריכות לפגוע לא בהמוני העם שאין להם השפעה למעשה, כי אם באליטות.
איסור תנועה בעולם, איסור פתיחת חשבונות בנק והחרמת כספים, איסור ייבוא סחורות ומותרות, וכו'.
על כך בפעם אחרת...
שבת שלום.

א. אנחנו לא באמת יודעים לאיזה רמת פיתוח בטכנולוגיה הגרעינית האיראנים הגיעו, אל תשכחו שלקח לעולם זמן לגלות שלישראל יש לונה פארק תת קרקעי משלה בדימונה. מה מונע מפוטין ואחמדינגהד להעביר ביניהם מידע ציוד וכספים באופן חשאי בלי שאף אחד יידע ? אלה שני משטרים שבהם חשד קל לבגידה והדלפת מידע יכול להביא להוצאה להורג(מוות מסתורי של עיתונאים ברוסיה, מזכיר משהו ?, ועל איראן אני לא צריך לפרט) אני מאמין שאנחנו לא יודעים כלום על מה אין ומה יש לאירן וה"בדיקות" של האו"ם בכלל לא מעודדות אותי.
ובאותו עניין, בדיוק מהסיבה הזאת הסנקציות לא יעילות, אין אפשרות לפקח ביעילות על הפיתוח הגרעיני.

ב. האיום פה הוא לא מאחמדינגהד עצמו וגם לא משיגור, אנשים פה דיברו על החדרת פצצה מלוכלכת? נשמע הגיוני לחלוטין.
חוץ מזה אני מסכים שלאחמדינגהד אין אינטרס להתחיל מלחמה גרעינית משלו אבל הקטע המפחיד פה הוא קיום של יכולת ומידע גרעיני בידי מדינה מוסלמית פנאטית שיש לה קשרים הדוקים עם כמה מהשכנות היותר אגרסיביות ואקטיביות שלנו.

בשני המקרים - מדובר לכאורה בפצצה ללא כתובת, אבל למעשה זה הרבה יותר קשה לביצוע ממה שנהוג לחשוב. איך אתה מוביל פצצה כזאת? איך אתה מחדיר אותה מבעד לקווי הגבול מבלי להתגלות?
איך אתה דואג שאף אחד לא ידע שאתה אחראי? מאין לך שהצמרת הבטחונית שלך לא נחדרה במרגלים או משת"פים כאלו או אחרים עם האויב שיסגירו את סודך ואת הכתובת שלך?
מדינה שלא רוצה להיפגע ולהיות מושמדת לא יכולה לקחת סיכון כזה על עצמה. הרי האירנים לעולם לא יוכלו לדעת במאת האחוזים אם ההנהגה המדינית בטחונית צבאית שלהם לא נחדרה ולא חשופה בצורה כזאת או אחרת. משמע: קיימת סכנת דליפה. ואם קיימת סכנת דליפה - אף אחד לא משוגע לעשות את זה כי המשמעות היא שעם הגיע הידיעה ישראל תכה ראשונה, ובכל הכוח על מנת להשמיד את הארסנל והפוטנציאל שלהם במכה ההרסנית הראשונה.


ובוא נניח שיצליחו להחדיר פצצה מלוכלכת או סתם פצצה לת"א.
במקרה זה - הם ייאלצו לספוג מכה קשה שבעתיים בנשק "תקני" להפליא.
העניין של "פצצה ללא כתובת" כלל אינו בעיה: ישראל יכולה להעביר להם מסרים מראש, כבר עכשיו, שבכל מקרה של פצצה ללא כתובת היא תראה את איראן, סוריה, ולבנון אחראיות - ותגיב בהתאם נגד כל אחת מהמדינות הללו.

במקרה כזה השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא:
האם האיראנים ו/או הסורים מוכנים לקחת את הסיכון של השמדה מוחלטת שלהם, לטובת החדרה של פצצה קטנה שספק אם תגרום נזק וספק אם תצליח הפעולה, ואם תתגלה- הם חושפים עצמם למהלומץ תגמול הרסנית ישראלית!
אני מציע להרגע עם פחדי הפצצה ללא כתובת - זה לא ממש איום אמיתי, היות וכולם יודעים מי יכול להיות אחראי לפצצה כזאת -היינו, הכתובת ידועה מראש.

אפרופו כתובות: ישראל יכולה להודיע קבל עם ועולם כי כל שיגור או הכנות לשיגור של טילים מאיראן או סוריה שיזוהו מבעוד מועד - הן מבחינתה קאזוס בלי למלחמה גרעינית, והיא תשגר את הארסנל שלה לאיראן ו/או סוריה בלי לשאול שאלות מיותרות ובלי לחכות שהאירנים יואילו בטובם לשגר ראשונים.
כל שיגור של טיל לכיוון כללי מערב או הכנות לשיגורים מאסיביים של טילים יכולים להתפרש כניסיון למהלומה ראשונה - שתביא לתגובה אוטומטית על האויב.
גם זו מדיניות משוגעת בפני עצמה...אבל היא מרתיעה מאד.

"התער של אוקהם"- מבין ההסברים הקבילים, ייבחר הפשוט ביותר.
1. אם תוכנית הגרעין האיראנית היתה לצרכי שלום- למה הם מנהלים תוכנית חשאית (שמרכיביה נחשפים מעת לעת)? למה להסתבך עם סבא"א וארה"ב? אף אחד, כולל ישראל,לא היה תוקף כור אזרחי מפוקח. ללא כוונה מעשית לפתח נשק, היה פשוט וזול לפתח יכולת אזרחית מפוקחת ואז לשקול שימוש בכ"א, ציוד וידע לפיתוח צבאי.
2. מובן שנשק גרעיני ישרת מטרות אסטרטגיות רבות בנוסף להשמדת ישראל; אם מדינות המפרץ היו בדרך לתקיפת מנע באיראן הייתי שמח- אך נראה שאנו וארה"ב אלו שנצטרך לעשות העבודה.
3. איבדתי אותך. אתה רואה בציפייה מעשית לקריסת ישראל עדות לרציונליות אצל הערבים והאיראנים, בעוד שאתה עצמך סבור שזה לא יקרה. אני סבור שמי שמצפה לקריסת אויבו לא היה רושם "ישראל צריכה להימחק מהמפה" על טילים במצעד. איש לא רוצה לתקוף את איראן כעונש על פשע הכחשת שואה- אלא כמניעת שואה נוספת. מי עוד חוץ מאיראן מתקרב ליכולת כזו?

5. עכשיו ניכנס לשיקולים מבצעיים אמיתיים (מעולם לא שירתתי או עבדתי בנושא- הכל ממקורות גלויים):
א. אתה לקחת כמובן מאליו שישראל כבר מוכנה ל- MAD; אני לא בטוח כלל שלישראל יש מיגון ופיזור מספיקים לספיגת תקיפה גרעינית (אולי כל הרש"קים במקום אחד? מאמר מפני עשור על פגיעות ישראל לתקיפה גרעינית http://www.janes.com/regional_news/...90901_1_n.shtml
אולי רק לאדם אחד יש סמכות להורות על תקיפה כזו?), או שהיא מחזיקה כוננות מיידית לשיגור "ברגע שתתגלה תקיפה איראנית".
ב. איראן לא חייבת לנקוט בגישת "הכל או כלום" שציינת (נטרול/ השמדת ישראל במכת פתיחה או אי פיתוח נשק גרעיני). הם יכולים לתקוף את סוללות החץ ואתרי הטילים (שמיקומם ידוע, להכריז על הפסקת אש ולקוות שישראל תסכים להפסד ו לא תסלים להשמדה הדדית (כי הפגיעה באזרחים תהיה קטנה יחסית). ואם ישראל בכ"ז תגיב, בטילים שיישרדו או במטוסים- לאיראן מערכות הגנ"א לא רעות, ונכונות להסכן.

6. סוציולוגיה איראנית: כנכד ליוצאי גרמניה ואוסטריה, החברה הגרמנית של 39' היתה צמאת חיים, משכילה, ערנית כמו כל חברה אחרת. חבריהם הגויים של סבי וסבתי לא ישבו כל היום וחשבו איך לכבוש את הליבנסראום לגזע הארי ולא איך להיפטר מהסרטן היהודי. אבל היטלר כן, וכשהוא קרא- הם באו. גרמניה נחרבה כמעט ללא תקדים. מה לעשות, אנשים טועים.

מי שזוכר איך הבחורצ'יק הזה עלז ושמח כשניסוי החץ האחד כשל (כשהיה צורך להשמידו באוויר בשל איבוד שליטה או משהו בדומה), מבין שטיעוניו הרציונלים לכאורה אינם אלא מסווה להתנגדות אובססיבית לחץ. הדוגמא הבולטת ביותר היא הנסיון המוזר להשוות את יחסי הכוחות הצבאיים, הכלכליים והפוליטיים שבין בריה"מ וארה"ב לשל איראן וישראל. אתמהה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גראדיאנט הבחורצ'יק הזה .

ה"בחורצ'יק" הוא דוקטור למדע המדינה באניברסיטת ת"א. הוא השתלם ב - MIT, הוזמן כמומחה לשימועים של הקונגרס בנושא הפטריוט, מרצה בפורומים בינ"ל רבים וטובים, והיה טייס קרב בחיל האוויר. הקים את המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללת נתניה, ופרסם מספר ספרים כולל עבודה פורצת דרך בנושא הגנה נגד טילים בליסטיים. בנוסף לעיסקיו האקדמיים והפובליציסטיים הוא קברניט מסחרי פעיל. אתה יכול לתקוף את הטיgעונים ולהתווכח עניינית, אך שם התואר שהצמדת לו לא מתאים.

לדעתי הוא אחד מהאינטלקטואלים המבריקים והמעניינים ביותר שעוסקים בארץ בחשיבה אסטרטגית.

באומרי בחורצ'יק, ויתכן שהובנתי שלא כראוי, לא התכוונתי לגנאי. אני חושב שהיה מספיק גנאי בהמשך אותו משפט.


ואגב, ניפנוף בתארים אינו אמור להרשים. נפנוף בטענות נכונות כן. הבעיה שאדם שמראה שמחה לאיד כאשר ניסוי של החץ נכשל מראה כי טיעוניו אינם נובעים ממקור ענייני.

הוא מסביר לך שהציבור בארץ מורדם סביב עניין החץ, בלי כל הצדקה ובלי כל יכולת לפתוח את העיניים (באמת גם אני לא הבנתי את השמחה הגדולה סביב היירוט הלילי האחרון - כאילו שמפקד הסוללה עומד עם ג'וי סטיק ומכוון את המיירט לתיל התוקף במו ידיו).

הוא מייצג תפיסה שאומרת שהתקפה טובה תמיד תתגבר על הגנה טובה - ולכן צריך לרכז משאבים במה שיגרום להתקפה לא לתקוף כלל, ולא במה שאמור לנטרל אותה באופן חלקי, לכשתבוא. אפשר להסכים ואפשר לא - אבל אסור לעצום עיניים ולחשוב שיש מי שדואג לנו אי שם והכל יהיה בסדר.

יום נעים

אליהו

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מר ראובן פדהצור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
בא בגישה של אם מערכת החץ לא מושלמת ב100% המערכת חסרת ערך.
כלל בהנדסה אם תנסה לפתח את המערכת המושלמת ביותר הטובה ביותר יכול להיות שתצליך אבל הדבר יכך לך המון זמן והמחיר הסופי יהיה יקר מאוד שאף אחד לא ירשה לעצמו לקנות אותה או שהלוקוח לא יוכל לממתין מספיק זמן עד לסיום הפיתוח ויבחר מערכת פחות טובה אבל זמינה על המדף.
ברור שמערכת החץ לא תצליח להתמודד עם תרחיש דמיוני של 1000 טילים גרענים נורים כמעט בבת אחת על ישראל. אבל המערכת הזאת כנראה תצליח להתמודד עם תרחישים יותר מצאותים של מלחמה עם סוריה לדוגמה. בבפרק זמן של חודש נורים על ישראל 100 טילים. כן אני יודע שלסורים יש יותר אבל צריך לזכור שחיל האוויר יצוד את המשגרים. ראינו את היכולת הזאת במלחמה האחרונה. זה בערך הכמות שהערקים ירו ב91 על ישראל וסעודיה ביחד. בהנחה שלסורים אין נשק גרעני אבל נשק כימי יש בכמוית אז צימצום של 100 פגיעות באוכלסיה למספר קרוב ל-0 יפחית משמעותית את אפקט הפגיעה בעורף.
תרחיש נוסף ישראל מחליטה לתקוף את מתקני הגרעין באירן מחר בבוקר ההתקפה מצליחה המתקנים נהרסים ישראל מרוויחה כמה שנים טובות. אבל מחרתיים אירן רוצה לנקום חיל באוויר שלה לא יכול להגיע לפה נשאר לה אפשרות לשגר כמה טילים לכאן מה שידוע לי (וזה רק הערכות של העיתונים) אלפי טילים אין להם יש להם כמה עשרות. במקרה כזה גם החץ יכול לתת מענה טוב מאוד. בו לא נישכח שאנחנו לא מדברים פה על השמדה הדדית ההבדל בין 100 טילים שנופלים על גוש דן ל -5 טילים בהנחה שהטיל קונבניונלי ואני לוכך בחשבון 5 הרוגים לטיל יורד דרסתית מ-500 ל-25 ואים אני מחשב טיל כימי שיכול להרוג 50 אנשים (סתם לקחתי מספר שנראה לי הגיוני) אז ירדנו מאסון לאומי של 5000 הרוגים ל-250 לא נעים אבל נסבל.

ועוד נקודה לסיום טילי הפטריוט שהיו בדיעבד מאוד לא יעילים במלחמת המפרץ הראשונה. היו מאוד יעלים ברמה בפסכולוגית ויכול להיות שהצילו לארה"ב את הקואלציה. לישראל היה מאוד קשה להסביר חוסר תגובה אם טילים היו ממשיכים ליפול על רמת גן ולא היה משהו שמתימר לעצור אותם.

ראוי שלא יהיה דימיוני. ברור לחלוטין שלא ישוגרו 1000 טילים.
ה"חישובים" שאנשים עושים, שוכחים לספור דבר חשוב. את המשגרים. לאלף טילים אין אלף משגרים ולמאה טילים אין מאה משגרים. מקובל שמספר המשגרים ביחס לטילים עומד על אחד לעשר.
גם אם נניח שהאויב רוצה לשגר הרבה טילים, הוא מוגבל בכל מטח במספר המשגרים העומדים לרשותו. כעת נכנס המספר המגדיר את זמן הסבב לכל משגר. לעיתים משגר זקוק להשמשה של מספר שעות משיגור לשיגור. מעבר לכך, תלוי גם בסוג הטיל. בטילי דלק נוזלי זמן התדלוק (לאחר שהטיל על המשגר) עלול להימשך מספר שעות.
זהו קצב השיגור. בינתיים אנו לא יושבים ומחכים. מצד אחד יש את ההגנה על ידי טילי חץ ובמתארים מסוימים גם פטריוט ומצד שני יש את הפעילות היזומה להשמדת משגרים ולפגיעה במתקני תשתית.
גם הצד שני, בבואו לתכנן תקיפה, שוקל את הפגיעה ביכולותיו הוא כתוצאה ממענה.

אני מבין שיתרונתיו של הדלק המוצק גדולים מאד, בין השאר בחסיכת הצורך והזמו של תדלוק הטילים לפני השיגור. מאידך, זו טכנולוגיה מורכבת ויקרה. איזה סדר גודל מסד"כ הטילים האיראניים מבוססי דלק מוצק?

שאלה לידע כללי, ידוע שלאירנים טילים רבים שביכולתם לפגוע בישראל, כנ"ל לסורים - מה "שחסר" נכון לכתיבת שורות אלה הוא ראש הנפץ הגרעיני.

מובן שאנו אל עומדים בפני מצב של ירי 100 טילים עם ראש נפץ גרעיני, אולם האם אנו מסוגלים לתת מענה למטחים של עשרות טילים שביניהם מסתתרים להם 2 שלהם ראש נפץ גרעיני ? איך יכולה מערכת ההגנה להתמודד מול מטחים מרובים של טילים, שקיימים היום בידי האויב, ולהבטיח שלא יחדור אף טיל ?

אני מסכים עם האומרים שאסטרטגיית מקנמרה לא מתאימה לאזורנו, הן מפני שאין ולא תהיה הסכמה הדדית ביננו לבין האירנים כפי שסוכמה בין האמריקאים לסובייטים, והן מפני שהאירנים לא עומדים ביחס פרופורציונלי יחסית אלינו במונחי שטח ואוכלוסיה (רוצה לומר, מערכת הגנה אצלנו היא הכרח, אצלם היא רשות).

מהו הפתרון ?
1. להפסיק לחשוב שמולנו עומד מנהיג לא רציונלי ולהבין שיש להמשיך וללחוץ בכל הכוח לכיוון של סנקציות ובידוד בינלאומי כנגד האירנים.
2. המשך פיתוח מערכות נגד טילים, שישלבו את החץ הפטריוט ו"כיפת הברזל" על מנת לתת מענה לכל איום, יחד עם שדרוג מתמיד של המערכות.
3. הסרת חלק מהעמימות הגרעינית, על מנת להבהיר שבידינו היכולת להנחית מכת נגד מקדימה במקרה של "כלו כל הקיצים", זאת יחד עם ביצוע מהלכים נוספים כגון תמרונים ימיים של צוללות/סטי"לים עם יכולות של שיגור טילים לטווח הנדרש, כדי לתת משנה תוקף ליכולת המכה השניה.
4. לא פחות חשוב, הכנת העורף כבר מעכשיו לאפשרות של התקפת טק"ק, כולל מציאת פתרון מיקלוט ולא רק ממ"ד
5. הכנת מערכים חליפיים למקרה של אש נ"ס וכו'.

מה יקרה בסוף ?
1. האו"ם, אירופה וארה"ב לא יצליחו לעצור את פיתוח הגרעין האירני והאירנים יבצעו ניסוי גרעיני עד שנת 2009.
2. לאחר ביצוע הניסוי יכריז המנהיג האירני (זה לא יהיה אחמדיניג'ד, הוא יוחלף במהלך 2007) שארצו מוכנה להיכנס למו"מ מול האו"ם על הסרת סנקציות תמורת חתימה על הסכמי "אי שימוש" ביכולת הגרעינית, בסגנון צפון קוריאה.
3. לא יהיה שימוש בנשק גרעיני במזה"ת, האזור קטן מדי (זוכרים את צ'רנוביל ....).

בשורות טובות ולילה טוב.

! This is Sparta

אתה בנאדם מאוד אופטימי.

החץ כרגע לא יכול להבחין בין טילים שונים ובין פתיונות. המערכת יכולה להתמודד עם מספר טילים בו זמנית, השאלה היא כמה, ולכמה זמן (כמה טילי חץ אנחנו מחזיקים בבוידם).

בכל מקרה הבעיה היותר גדולה, היא החדרה של נשק גרעיני, או "פצצה מלוכלכת" ע"י ארגון טרור זה או אחר. את מי תפציץ אחרי פיגוע טרור גרעיני? את עזה? את לבנון? את סוריה? את איראן? אלקאידה? אף אחד לא יודה באשמה, ולא תדה מאיפה הנשק הזה הגיע (גם אם תדע, לא תוכל להוכיח את זה).
לכן צריך לעצור את ההתחמשות האיראני ולא להסתפק בהגנה נגד טילים או ב"מכה שניה".


אגב- את היכולת להחדיר לתללאביב פצצה מלוכלכת, כבר יש היום לאיראנים.

אין לפרסם בחתימה/הודעות. אם אתה מעוניין בפרסום בתשלום, אתה מוזמן לפנות להנהלת האתר.

את נושא הפצצה המלוכלכת מיצינו כבר בספר "the sum of all fears" של טום קלנסי, לפני המון זמן. הנושא ברור, ואף אחד (חוץ מג'ורג' בוש) לא יצא למלחמה במדינה אחרת בעקבות אירוע טרור אלא אם העקבות יהיו חד-משמעיים. יש לציין ששימוש בסוג מסויים של פצצה מלוכלכת כזו היתה ההתנקשות בגולה הרוסי בלונדון, וכולנו ראינו לאן זה התפתח (בדיוק לשום מקום).

שנית, השאלה בנושא ריבוי טילים באוויר לעומת סוללת החץ היתה רק כדי להדגים את חוסר היכולת לעבוד כאן בשיטת "אסטרטגיית מקנמרה", ומצד שני להדגים את חוסר היכולת לתת כיסוי מלא כנגד טילים ... ובמקרה של מדינתנו הקטנטונת גם שני טילים גרעיניים יכולים להוות מכה אנושה.

ולגבי האופטימיות .... אני לא אופטימי, פשוט יש לי את "הכוח"

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 את נושא הפצצה המלוכלכת מיצינו כבר בספר "the sum of all fears" של טום קלנסי, לפני המון זמן.

בספר האמור אין מדובר על פצצה מלוכלכת (נשק רדיולוגי) אלא על פצצת מימן שכשלה, והתוצאה היתה פיצוץ של פצצת ביקוע קטנה.

טל - אתה בטוח שאתה לא מתבלבל? - ממה שאני זוכר מהסרט לפחות לא מדובר על פצצת מימן (וגם לא על פצצה מלוכלכת) מדובר על פצצה גרעינית ישראלית שנפלה בסוריה לכאורה במלחמת יום כיפור, נמצאה על ידי ניאו-נאצי ופוצצה בארה"ב לאחר שהורכבה על ידי מדענים רוסים כפצצה גרעינית לכל דבר.

אגב אתה (וכל השאר) מוזמן להציץ בתמונת היום האחרונה שלנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הסרט לא ממש נאמן לספר. המקור לליבת הפלוטוניום הוא אכן פצצה ישראלית, אולם הרעיון הוא לייצר התקן דו שלבי (תרמו גרעיני) על מנת לגרום לארה"ב לחשוב שמקור הפצצה הוא ברה"מ.

מ... אני מניח שהתגובה הנכונה במקרה הזה היא: "לך תקרא את הספר"
(את הסרט אגב אני בכל מקרה מאד אהבתי בלי קשר לנאמנותו למקור).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו במקרה דנן הסרט הוא זבל אורגני יחסית לספר (בניגוד ל"סכנה ברורה ומיידית" ול"המרדף אחר אוקטובר האדום").

טל צודק כמובן בהתייחס לספר, הכוונה שם היא לא ל"פצצה מלוכלכת" אלא למשהו בסגנון "פצצת מזוודה", מתקן שהותקן אם אני זוכר נכון במתקן למשקאות קלים.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 עידו במקרה דנן הסרט הוא זבל אורגני יחסית לספר (בניגוד ל"סכנה ברורה ומיידית" ול"המרדף אחר אוקטובר האדום"). טל צודק כמובן בהתייחס לספר, הכוונה שם היא לא ל"פצצה מלוכלכת" אלא למשהו בסגנון "פצצת מזוודה", מתקן שהותקן אם אני זוכר נכון במתקן למשקאות קלים.

"זבל אורגני" אני לא יודע - אני מאד אהבתי אותו - האמת בעיקר את הקטע בסוף עם המוזיקה - מצד שני יש לי איזו נטייה לא ברורה לפטריוטיות בגרוש בסרטים (כל אחד והשריטה שלו).

נ.ב. אני חייב להעיר משהו בנושא החתימה שלך ושל יוספון - אני בדרך כלל לא מתייחס לפוליטקה ובלי קשר לשאלה האם אני מסכים עם מה שמיוצג בחתימה לדעתי היא לא ראויה בפורום צו"ב ואני די מתפלא על יוספון עצמו שבחר להשתמש בה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט נ.ב. אני חייב להעיר משהו בנושא החתימה שלך ושל יוספון - אני בדרך כלל לא מתייחס לפוליטקה ובלי קשר לשאלה האם אני מסכים עם מה שמיוצג בחתימה לדעתי היא לא ראויה בפורום צו"ב ואני די מתפלא על יוספון עצמו שבחר להשתמש בה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

במקרה של אירן, לא בטוח עד כמה המנהיגים המוסלמים ההדוקים באמת יקחו בחשבון את העובדה שארצם תספוג מכה שניה קשה. מנהיגים שמבצעים רצח עם ומשקיעים את רוב המשאבים שלהם בפיתוח יכולות תקיפה, בעוד העם רעב ללחם, הם לא המנהיגים השקולים של המעצמות בתקופת המלחמה הקרה.

במקרה של ישראל ואירן, יש להמנע ממצב בו יש "יכולת השמדה הדדית" ולשאוף למצב של יכולת השמדה של צד אחד בלבד- הצד שלהם.

לא הייתי מוותר על החץ כלכך מהר.

אין לפרסם בחתימה/הודעות. אם אתה מעוניין בפרסום בתשלום, אתה מוזמן לפנות להנהלת האתר.