רציתי לעלות לדיון אחרי הסרט "רוח שקד" ששודר היום 25.2.07 בערוץ 1 אודות סיירת שקד משנת 56 ועד התגלגלותה והפיכתה לגדוד סדיר של חטיבת גבעתי דרך עיני הלוחמים והמפקדים של הסיירת.
בולט מאוד תחושת ה"לא צבא" שהייתה ביחידה עד שפואד קיבל את הפיקוד עליה והפך אותה למקום עם מעט יותר משמעת וסדר. בדומה לסיפור ה101 של אותם שנים של פעולות תגמול גם שקד התנהלה בצורה כזאת.
מעניין אותי לשמוע מה דעתכם היום, אם בדיעבד היה נכון לפרק יחידות קטנות ומובחרות לטובת גדודים מסודרים ועוצמתיים??

סיירת שקד כבר לא הייתה נחוצה במבנה שלה וביעוד שלה.
וגם אמרו בסוף שהמעין תחליף לסיירת שקד הוא גדוד הסיור המדברי הבדאוי...
אגב שתדע לך שסיירת מטכ"ל בתחילת דרכה הייתה "שכונה" רצינית, במקור
מפקדה הראשון בכלל רצה לבסס אותה על הווי הפלמ"ח.
כמובן היחידה עברה תהפוכות של משמעת וסדר אבל היעוד שלה נותר נחוץ.

שפורקה, כל התהליך ההתגדס"רות שעוברים 4 החטיבות הסדירות.
דוכיפת, חרוב, שמשון ועוד שמות שלא עולים לי בראש גם כן היו יחידות בעל יעוד, עשו את העבודה שלהם והצבא סגר את הבסטה, בסופו של דבר הוא מחזיר אותם במתכונת מעט שונה (בעיקר בסד"כ גדול יותר) ובשם אחר.
השאלה אם כל התהליכים הדינמיים האלה שפוגע מאוד ברוח של יחידה, שהיא לא פחות חשובה בעיקר למורל הלוחמים חיונית והכרחית??

לא מדויק
הרבה מהיחידות שפורקו הוחזרו לחיים בשם בלבד.
דוכיפת, במקור, היתה יחידת שריוניות תוצרת צרפת, שהושמדה כמעט כולה במלחמת ששת הימים. כאשר הוחלט להקים גדוד נ"ט, אומץ השם הזה, ובהמשך הגדוד הוסב לחרמ"ש.
"שמשון" הוקמה כיחידת מסתערבים, פורקה לאחר הסכמי אוסלו, ושמה אומץ לגדוד שהוקם מספר שנים לאחר מכן. כנ"ל עם "חרוב" - יחידת הסיור של פיקוד מרכז שפורקה, למיטב זכרוני, בתחילת שנות ה - 70, "אגוז", ואף "שקד" שהוקמה מחדש כגדוד חי"ר בתחילת שנות ה - 80, הגדוד השתתף במלחמת שלום הגליל, והווה את הגדוד הראשון של חטיבת "גבעתי" שהוקמה מחדש.
אין ספק שעצם השם יוצר תחושת המשכיות, אבל בחלק ניכר מהמקרים אין קשר בין המקור ליורש.

I think, therefore I am. I think

נראה לי שזה קשור פחות לארגון פנימי ולרוח, ויותר למצב מבצעי.

נשווה את שקד של אז וקרקל של היום (משימות בט"ש):
אם תיקח את שקד של אז, עם יכולת הלחימה האישית הגבוהה והפראות היחסית, ותציב אותה בגבול של היום, עם ההגבלות החוקיות והנוהליות שנדרשות בגבול שלום, וללא "פעולות תגמול"- תוך זמן קצר תקבל יחידה שהיא סתם פרועה, ללא יכולת לחימה.

מה שאפיין בנוסף ונתן להם את הדלק להמשיך את דרך היחידה היא היכולת לסגור מעגל בצורה המהירה ביותר ולהביא את התוצאות.
היחידות היו מקבלות ולעיתים אף מייצרות את המודיעין ובשורה התחתונה היו יכולים להגיע לביצוע תוך זמן קצר של תירגולים ולבסוף הפעילות עצמה...