|
אז זהו,שאתה טועה והאמת אם מדברים על ימי הלחימה תלוי בהחלט את מי שאלת .
דו"ח שהועבר לתשומת ליבנו כחודשיים אחרי הלחימה ברמה ארצית ופורסם גם באינטרנט.
מפקדת פיקוד העורף הוקמה בפברואר 1992, בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי
פיקוד העורף, כפי שהוגדר בהוראות הפיקוד העליון (להלן – הפ"ע)נועד, בין היתר, להוות את שירות ההתגוננות האזרחית שהוקם מכוח חוק ההתגוננות האזרחית ולשמש כסמכות מקצועית ראשית בנושאי ההתגוננות האזרחית כהגדרתה באותו חוק.
בראש פיקוד העורף עומד מפקד פיקוד העורף, הכפוף לרמטכ"ל ומונחה ע"י שר הביטחון בתחומי תפקידו כראש שירות ההתגוננות האזרחית.
סמכויות פיקוד העורף ותפקידיו פורטו בהוראות הפיקוד העליון של צה"ל. בנוסף לכך, הוטלו על פיקוד העורף תפקידים נוספים, המעוגנים בנוהל הבין-משרדי מס' 146, שנחתם בין פיקוד העורף ומטה מל"ח ארצי בדצמבר 2004 ,כך נכתב תחת הכותרת "הטיפול ביישובים הנמצאים תחת תקיפה מתמשכת":
"במצב של תקיפה מתמשכת על ישובים בתחום הגזרה של פיקוד העורף, שבעטיה משתנה שגרת החיים באופן מהותי, שאינו מאפשר יציאת התושבים מבתיהם או מהמקלטים לרכישת מוצרים חיוניים או לקבלת שירותים חיוניים, ואינו מאפשר לרשויות האזרחיות לממש את אחריותן, יסייע פקע"ר באמצעות יחידותיו גם למשימות שבאחריות הרשויות האזרחיות, לרבות:
-חלוקת מצרכי מזון ומים, שיסופקו ע"י המערכות האזרחיות,
-סיוע רפואי לנפגעים מפעולות אויב,
-טיפול באוכלוסייה במצבי לחץ ובאוכלוסייה השוהה במקלטים,
-סיוע במוסדות קשישים, אוכלוסייה חלשה וכדומה.
-התיאום יבוצע בין מפקדת המחוז הצבאי או הנפה הצבאית לרשות המקומית, בסיוע מטה מל"ח מחוזי, תוך יידוע מפקדותיהם".
המצב עימו התמודדו תושבי הצפון בתקופת הלחימה האחרונה דומה עד מאוד למצב המתואר בנוהל 146. ביישובים רבים שגרת החיים השתנתה מהותית, לאנשים לא התאפשר לצאת מבתיהם או מהמקלטים, וחלק מהרשויות לא סיפקו לאזרחים את השירותים שלהם היו זקוקים בעת זו.
על פי נוהל 146, על פיקוד העורף היה להיכנס בנעליהן של הרשויות.
ומהו נוהל 146 :
בנוהל הבין-משרדי מס' 146, שנחתם בין פיקוד העורף ומטה מל"ח ארצי בדצמבר 2004 נכתב כי פיקוד העורף "...יסייע באמצעות יחידותיו גם למשימות שבאחריות הרשויות האזרחיות,
לרבות:
חלוקת מצרכי מזון ומים, שיסופקו ע"י המערכות האזרחיות, סיוע רפואי לנפגעים מפעולות אויב, טיפול באוכלוסייה במצבי לחץ ובאוכלוסייה השוהה במקלטים, סיוע במוסדות קשישים, אוכלוסייה חלשה וכדומה."
לפיקוד העורף קיים מערך של אלפי חיילי מילואים שמרביתו לא גויס במהלך המלחמה.
בקרב חברי הועדה, נוצר הרושם כי מסיבות שאינן ברורות דיין, הוחלט בפיקוד העורף שלא לתגבר את המחוז הצפוני של הפיקוד בכוח אדם נוסף למרות הצורך שהתעורר בשטח.
הועדה סבורה כי במצב זה היה על פיקוד העורף לפעול באותן משימות שהנן באחריות הרשויות האזרחיות ואלה לא יכלו לממשן: חלוקת מזון ומים, טיפול רפואי במקלטים, טיפול פסיכולוגי ועוד.
פיקוד העורף היה חייב למלא את החלל שנוצר, זו הייתה חובתו בכלל ובפרט על פי נוהל 146.
[4] הפ"ע 2.0304:
גיבוש תפישת ההתגוננות האזרחית; הכנת תכניות וביצוען בכל שטח המדינה; הדרכת ארגוני העזר, לרבות מגן דוד אדום ושירותי הכיבוי וההצלה, והכוונתם במילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית; תיאום פעולות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ומפעלים חיוניים בנושאי ההתגוננות האזרחית;
הנחיית האוכלוסייה בענייני ההתגוננות האזרחית;
שימוש כרשות מוסמכת, כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית,
בנושא מקלוט; מתן הנחיות והוראות לעניין מיגון חומרים מסוכנים והטיפול בהם ובניית מערך לגילוי, לזיהוי, לניטור ולטיהור אזורים נגועים בחומרי לחימה כימיים וביולוגיים;
הפעלת אותות אזעקה וארגעה;
הפעלת מינהלת לערכות מיגון אישי לאוכלוסיה, קביעת הוראות ומפרטים להצטיידות בהן וארגון אספקתן.
http://shatil.org.il/data/veade%20lebanon2.doc
----------
פרקטית מזוית ראייה שלי:
חילוץ ופינוי אזרחים שאינם נפגעים מהאוכלסייה הקשה מעיר מפוגזת לא מתאפשרת באמבולנס, ראשית כל זה פוגע בכוננות של הצוותים , ושנית קח את ק"ש לדוגמא,להשיג 1000 כלים ממוגנים ע"מ להעביר מעל ל 1000 אזרחים חולים סיעודים וכדו, זה בלתי אפשרי , לפקע"ר היה ויש את היכולת לעבור בין מקלט למקלט עם כלים ממוגנים שיכולים בפעם אחת להעביר כמה אזרחים.
כנ"ל לגבי חלוקת מזון ,תרופות, משאיות מים וכל שאר הדברים שנצפו שם, שבוצעו בעיקר שם ע"י גופי החרום האזרחיים.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י u-367 בתאריך 06-02-2007 בשעה 11:56.
|
ראשי
צ'אט
05-02-2007, 00:49
מצב כלאיים
