כמו שכולכם מכירים, בעירק מתקיימת היום מלחמה שכזאת על רקע דתי והיסטוריה של איבה ועוד אלפי סיבות שונות ומשונות....
ובטווח היותר קרוב אלינו, לבנון והשטחים, כמו שניתן לשים לב, גם בלבנון וגם בשטחים המצב נראה לכיוון של הסלמה ומלחמת אזרחים נרחבת.

השאלה שלי היא, לדעתכם, זה טוב ליהודים או לא?
ואיזה תרחישים אתם צופים?

אגב, קשה לגעת בנושא זה מבלי להכנס לפוליטיקה, אבל נסו להשאיר את דעותיכם האישיות בחוץ....

מבחינת לבנון זה רע לנו מאוד, כי אם תהיה מלחמת אזרחים ותומכי חיזבאללה(שמהויים רוב, וכנראה גם חזקים יותר) ינצחו, הרי שתהיה לידנו מדינה שנשלטת ע"י חיזבאללה-ע"י איראן, שזה גרוע מאוד.

מבחינת הרשות הפלסטינית, זה תלוי מאוד לאן זה יתפתח, כלומר מצד אחד זה טוב, מצד שני יש סיכוי שזה יגלוש אלינו ויסלים את המצב, אבל מה שכן, זה במקרה הצורך ייתן לנו סיבה להיכנס לרצועה ולטהר אותה במבצע רחב מכל ה"דברים למיניהם", וזה יכול לעזור אם חמאס ופת"ח היו בעימות ככה שהם לא ישתפו פעולה(אם כי יש סיכוי שהם יחברו).

לגבי לבנון, אתה לא חושב שדווקא אם חיזבאללה יקבל לידיו את מושכות השלטון אז הסיכונים שלו בעצם רק גדלים? לנהל אירגון טרור ולנהל מדינה זה טיפ טיפה שונה... פתאום יש אופוזיציה, יש אזרחים שסובלים שלא נדבר על זה שמבחינתנו, בכל גילוי תוקפנות תתאפשר הכרזה על מלחמה נגד מדינת לבנון, מה שמשחרר אותך מהרבה סיבוכים טקטים\אסטרטגיים\מדיניים שבהם נתקלנו במלחמה האחרונה...

פלשתינים... אתה בעצם אומר את מה שאני אישית חושב, שתיהיה זליגה לכיוונינו... אנחנו ניהיה מחוייבים להגיב ב"תגובה קשה וכואבת", ובכך, אנחנו ניהיה אלה שנאחד אותם מחדש....
(זה אגב, הסיבה לדעתי לאיפוק שמגלים כיום כלפי ירי הקסאם הנמשך ברצועה)

בוודאי לא מהנעשה בעיראק, אבל גם לא ממה שקורה קרוב אלינו. נדמה לי שלבנון עדיין רחוקה למדי ממלחמת אזרחים. הפלשתינים כבר הלכו כביכול על שפת המצוק כמה פעמים, אבל הם לא הדרדרו למלחמת אזרחים, ואני לא מאמין שזה יקרה עכשיו, למרות הפערים השבטיים והאידאולוגיים שקיימים שם הם נהנים מלכידות לאומית לא מבוטלת.

באופן עקיף מלחמות אזרחים תורמות להקצנה ואנרכיה שהן לא רצויות מבחינתנו, אבל כאמור בטווח הקצר אין נזק משמעותי לישראל ואני מאחל הצלחה לכל הצדדים.

נכון, אך בטווח הארוך זה בהחלט לא טוב לנו.

לדעתי זה לא טוב,אם ארגון כלשהו יעלה לשלטון במדינה מסויימת כתוצאה ממלחמת אזרחים,הוא יכול להחליט שזו נותן לו לגיטימציה מאללה להמשיך להלחם,ובמי הוא ילחם?בנו,וזה לא טוב.

בהנחה ושאיפתנו לחיות בשלום (או באי לחימה הדדית, קרי הפסקת אש יציבה), השיטה היחידה המוכרת לאפשר מצב כזה (קבוע או זמני) היא על ידי הסכמים בין לאומיים.
לכן חוסר יציבות במשטרים סביבנו, ומלחמות אזרחים למיניהן עומדים באופן מובהק בניגוד לשאיפה זו, ולכן מסוכנים לבטחוננו.
אם אין משטר יציב וחזק שמושל בגבול המשותף, ויש לו אינטרס ממשי (כלומר פיננסי) לשמור על השקט, זה רע מבחינתנו.

כיום אין בפועל הסכם עם הפלשתינים והיציבות שהיתה אצלם בימי ערפאת לדוגמא לא הועילה לישראל במאום. אין כל רע בכך שהפלשתינים יוציאו קצת קיטור על עצמם ובתנאי שישראל תשמור על ערנות בזמן הזה ותמשיך בנסיונות למנוע הכנסת אמל"ח ליו"ש (עזה היא מקרה אבוד מאז ההתנתקות) ולמנוע הסתננות של פליטים לתחומי הקו הירוק. כפי שציינתי קודם, קשה לי להאמין שהפלשתינים ידרדרו למלחמת אזרחים ממש, אבל אם זה יקרה ישראל תצטרך לסגור את יש"ע באופן הרמטי.

הגבול הצפוני של ישראל היה ועודנו עם מדינת חיזבאללה, ואין חשיבות רבה למי יושב בכס הנשיאות בביירות. כמובן שבטווח הארוך לבנון יציבה ומנותקת מהשפעה סורית ואיראנית היא אינטרס ישראלי מובהק, אבל זה לא צפוי לקרות בשנים הקרובות ממילא, וזה יקרה רק עם שינוי במאזן הכוחות האזורי.

להבדיל מהדוגמאות הקודמות, היציבות בירדן ובמצרים, כפי שאמרת, היא אינטרס ישראלי גם היום.

לגבי הנעשה בעיראק, כמובן ששם המשמעות מבחינת ישראל היא בעיקר בשינוי המאזן האזורי - התחזקות השיעים והחלשות משמעותית של ארה"ב ובעלות בריתה.

הרי גם משטרים יציבים וחזקים (או, בשמם הטבעי, דיקטטורות) לא מתים אלינו, בלשון המעטה. וברגע שייראה להם שהם חזקים יותר מאיתנו והם הולכים להרוויח מהמלחמה, הם יתקפו. מלחמות אזרחים מפריעות ללכידות פנימית וחיצונית, וגורמות למשטרים להשקיע בדיכוי תנועות התנגדות משאבים, שאלמלא כך היו מושקעים בחימוש צבאם נגדינו. תוסיפו לזה בריחת המשקיעים, נזק הסברתי וכ"ה - ותראו שמלחות אלו מלחישות את המשטרים העוינים.
אם כך, אז מלחמות אזרחים, כנראה, מחזקות ארגוני טרור? אז זהו שלא. ארגוני טרור, שמנסים להשתלט על השלטון, הופכים לאויבי המשטר, ולפיכך - נרדפים ללא רחמים (וסליחה על הגלישה לפוליטיקה: זוכרים את החזון של רבין - "בלי בג"ץ ו"בצלם""? אז הנה זה מתממש). ותסבירו לי, איפה "מתחזק" הארגון, שחבריו נהרגים ברחובות ומעונים בבתי-כלא - לא ע"י צבא זר, אלא ע"י בני-עמם, לפעמים אפילו קרובי-משפחה, שכספיו ורכושו מוחרמים, שמהיגיו מסתתרים כל הזמן ולא מצילחים לשלוט על ארגונם?
קיים, כמובן, סיכון שארגוני טרור רדיקאליים ינצחו ויעלו לשלטון. אבל גם אז יעמוד מולינו "משטר יציב וחזק", שיצטרך לשקם ולתחזק מדינה שנפלה לידיו, ולשם יילכו רבים ממעמציו. ולצידינו יעמדו רבים מהקהיליה הבינלאומית, שימשיכו לראות במשטר חדש משטר טרוריסטי ובלתי-חוקי (דוגמאות: איראן, עליית חמאס בשטחים). סך הכל, מצבינו לא יהפוך רע יותר, וכנראה אפילו ישתפר.

מלחמת אזרחים ממושכת היא כר לצמיחה של מיליציות חמושות היטב ולחדירה של ארגונים רדיקאליים. ראה סומליה, אפגניסטאן ולבנון. בטווח הבינוני והארוך חוסר יציבות כזה יגרום נזק לישראל.