24-01-2007, 16:09
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
שנה אחרי: זכרונות קשים מעמונה
שנה אחרי: זכרונות קשים מעמונה
"ההוראה הייתה לצאת מיד. מי שלא יצא מיידית חטף באבי אביו... אלות הונפו והוטחו בראשים בכל הכוח". אבי פישמן משחזר רגעים מעמונה.
רדיו ערוץ 7
שנה אחרי האירועים האלימים בעמונה משחזר אבי פישמן ביומן הצהרים של ערוץ 7 את הרגעים הדרמטיים בהם קלטה עדשת המצלמה שלו את תמונת היס"מניקים המכים מכות נמרצות את הנערים שהצטופפו באחד הבתים.
פישמן מודע היטב לתגובות הקשות שעורר צילום הוידאו שצילם מתוך הבית, ובו נצפה אחד מאנשי היס"מ כשהוא מכה שלשו מכות על רצפת החדר ולאחר מכן מכה בעוצמה בנערים המבוהלים שבמקום, עם זאת הוא קובע כי אין לשכוח את שאר היס"מניקים שהיכו במקום. "היס"מניק שהמצלמות התמקדו בו לא היה בודד", הוא מדגיש.
"הסתובבתי במקום במשך יום או יום וחצי קודם לכן. ציפינו והאמנו שלא יהיה פינוי. זו הייתה התחושה שליוותה אותנו. לפני שהגעתי התקשרתי למטה המאבק ושאלתי אם צריך להביא משהו, ואמרו לי 'תביא מצלמה'. הבאתי, למרות שאני לא צלם מקצועי. תיעדתי גם בסטילס וגם בוידאו כשלא ציפיתי שהצילום יהפוך לתיעוד כל כך דרמטי".
"בלילה נכנסנו לבתים. ישבנו בצפיפות. רוב הנוכחים היו בני נוער. היינו מבוגרים מעטים. בלילה רקדו החבר'ה הצעירים ושמחו עם אחד הר"מים מהישיבה לצעירים. מי שאומר שהיינו ששים אלי קרב טועה לחלוטין. היינו בטוחים שפינוי לא יהיה", מדגיש פישמן.
"בסביבות השעה 8:00 קראו לנו בכריזה לחזור לבתים כי הבג"ץ נדחה והיס"מ מגיע. ישבנו בפנים כשאנחנו מציצים החוצה ורואים דרך החלונות את ההמון מתקרב. ואז התחיל הבלאגן...", ומספר ועובר לתיאור תחושותיו תוך כדי צילום הקטעים הקשים מתוככי הבית: "בקטעי הצילום הראשונים רואים את שוטרי היס"מ שוברים את החלונות. זכוכיות הגיעו עד לצד השני של החדר. החבר'ה קראו 'שמע ישראל' בתחושת פחד נורא, כאחד המבוגרים הבודדים במקום התחילו לשאול אותי מה עושים במקרה של גז מדמיע כאילו אני מבין משהו בעניינים הללו... ההוראה שניתנה בכריזה הייתה לא לפגוע בגוף השוטרים ורק אמרו שכאשר גוררים אותך תתנגד, שלא יהיו מפונים בפחות מארבעה שוטרים. איש לא ציפה שהפינוי יהיה באלימות המקסימום שחשבו עליו זה גרירה".
"באיזשהו שלב נכנסו שוטרי יס"מ מתוך אחד החדרים אל החלון וכאן מגיע הקטע המצולם שאין בו כל עריכה מרגע הפריצה לבית. ההפתעה הגדולה הייתה כשהם נכנסו ונתנו הוראה חד משמעית לצאת החוצה. הם לא נתנו רגע אחד לחשוב. מי שלא יצא מיידית חטף באבי אביו... אלות הונפו והוטחו בראשים בכל הכוח. במצב כזה איש לא חושב על התנגדות. מדובר במכות בשיא הכוח. גררתי את עצמי בקושי החוצה מעוצמת המכות שחטפתי".
מאוחר יותר פנו לפישמן אנשי המחלקה לחקירת שוטרים ו"ביקשו שאתן עדות ואמסור את הקלטת המקורית, שלחו לי ממנה העתק".
לשאלת המראיין אמציה האיתן סבור פישמן כי אמנם איננו יודע כמה בני נוער יצאו מהמקום עם צלקות נפשיות אבל "השבר הגדול הוא חוסר האמון במשטרה. אף אחד לא האמין שכך ייראה הפינוי. אני כאדם מבוגר עוד יכול לקחת את הדברים בפרופורציות ולא להכליל את כולם תחת ותה כותרת אבל בחורים צעירים מתקשים הרבה יותר לעשות את ההפרדה וגם מראה של שוטר תנועה יכול להקשות על תפיסותיו של בחור צעיר".
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
|