עמוס הראל ואבי יששכרוף מביאים את השתלשלות העניינים במטכ"ל שהביאה ליציאה מהוססת, מאוחרת וכושלת למהלך קרקעי בלבנון.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/816809.html

עיקרי הדברים:

קפלינסקי ואייזנקוט תמכו בתחילת המלחמה בהוצאה לפועל של תכנית מי מרום, כלומר, מהלך אווירי וארטילרי ולאחריו הפעלת כוחות קרקעיים להשתלטות על רצועה עד הליטני. חלוץ לא פוסל עקרונית אבל לא נותן אור ירוק.

בעקבות השמדת מערך הרקטות ארוכות הטווח של החיזבאללה חלוץ מבקש להשאיר את מרכז הכובד באוויר ולהסיט את האש לדרום לבנון על מנת לטפל ברקטות קצרות הטווח. הוא פוסל מהלך קרקעי נרחב ומאשר מבצעים סימליים ומצומצמים ובראשם בינת ג'בל.

לאחר שמסתמן כשלון בבינת ג'בל מפצירים ראש אמ"ן, אלוף פצ"ן ומח"א בחלוץ להפעיל את מי מרום אבל הוא מסרב. קפלינסקי ואייזנקוט מגבים הפעם את הרמטכ"ל ואת נטייתו להמשיך ולהפעיל כוחות קטנים במתכונת מצומצמת במודל עזה, ובמקביל לגייס מילואים כהערכות כללית.

רק בתחילת אוגוסט מתקבלת ההחלטה להוציא לפועל את הרעיון בבסיס תכנית מי מרום. תכנית שינוי כוון יוצאת לפועל מאוחר מידי ולא משיגה דבר.

דובר צה"ל:הדברים שפורסמו ב"הארץ" אינם משקפים את המציאות

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אבל על פי מה בחרת להאמין לדובר צה"ל?

זה טיעון בהחלט סביר של חלוץ:
"אתה מסתכל על חיזבאללה. אני מסתכל על מודל עזתי-פלשתיני ואני חושב שצעד, עוד צעד ועוד צעד יביאו אותנו למקום אחר, לא טוטלי, אבל יביאו למקום אחר". דברים שמהדהדים גם אצל אייזנקוט

"אני זוכר היטב את כמות הנפגעים שהיתה לנו בפעילות הקרקעית בשבוע הראשון של של"ג בלבנון - מעל 300 הרוגים...."

נראה שעכשיו זוקפים לחובתו 150 איש שנהרגו, במבצע שמטרתו הפומבית היתה ל"ייצר הרתעה" ולהביא לשיחרורם המיידי של החיילים החטופים, ובניעים הכמוסים - להעלות את הפופולריות של ראה"מ ושר הבטחון שבסקרים שבוצעו באותו שבוע - הצליחו להגיע בקושי רב ל-30%...

בסיכומו של דבר - נקודת הסיום היתה גרועה מנקודת הפתיחה. אף אחת מן המטרות לא הושגה (לא שמישהו חשב או חושב שניתן היה להשיג אותן), הפופולריות צנחה עוד יותר, והרמטכ"ל - אולי הצליח להציל 150 איש שמותם, ככל הנראה, היה מובטח ובהחלט בלתי נחוץ.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

יכול להיות ש-300 הרוגים נוספים יחסכו לנו מאות הרוגים בעתיד. לך תדע מה יהיה בעתיד.

חוסר היכולת לספוג אבידות ולהשלים את המלאכה, יעלה בדמים רבים יותר בטווח הארוך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ההבדל הראשון במעלה בין מבצע של"ג (עד ספטמבר 1982), לבין המלחמה האחרונה, הוא שבשל"ג
הושגו יעדי המבצע. השקט לתושבי הצפון הובטח לשנים קדימה. במלחמה האחרונה, מה שהפסיק
את ירי הרקטות - הייתה הפסקת האש. מספיק רקטה אחת שממוטטת יסודות של בניין רב קומות
בחיפה - וה150 הרוגים, הופכים ל220, וכן הלאה, כך שהשתבחותו במספר הנפגעים המוך, אין לה
על מה להסתמך - אחרי הכל, לולא פתחנו במלחמה, ניתן לומר שהיו לנו רק שמונה הרוגי פעולת
החטיפה, אז זה אומר שתמיד עדיף להבליג או להגביל עצמך?...

במלחמה זו, עפ"י מקורות אלה, חלוץ טעה בדיעבד, בכל החלטה שקיבל - ולגבי חלקן, ניתן לומר
ששיקול הדעת היה פגון כבר בעצם קבלת ההחלטה: הקרב על בנת ג'בל היה קרב פוטו אופ קלאסי.
שלחו את גולני והשריון קדימה, כדי לתקוע דגל במקום שבו נשא נצראללה את נאום קורי העכביש.
בדיעבד - חזבאללה קיים נוכחות בגזרה, עד ליום האחרון...
המבצע הקרקעי הגדול, שתחילתו טרם המלחמה, כתכנית האופרטיבית של פצ"ן - נבלם, עד לרגע
שבו כבר הייתה הצהרה על הפסקת אש, והתנאים לה כבר היו די ברורים. לא הייתה שום תכלית
מעשית ליציאה אליו, מלבד, שוב, פוטו אופ על הליטני. במבצע הזה לבדו נפלו 33 חיילים של
צה"ל (יותר מאשר בכל התנגשות בודדת בשל"ג, אגב - ושם נתקלנו בכוחות סדירים בהיקף
שונה לגמרי מכוחות חזבאללה).

מסיבה זו, הטיעון שלו על כך ש"חסך אבדות" מהסוג שהיינו סופגים, לו פתחנו במבצע קרקעי
נרחב - אין להן על מה להתבסס (יותר הגיוני, דווקא, שלו פתחנו מייד במבצע קרקעי גדול, היינו
מצליחים בו הרבה יותר, מאשרא במבצע שמתחיל, כשהצד השני יודע שכל שעליו לעשות זה,
להחזיק מעמד יומיים - וזה יספיק לנצחון).

ממש לא בהכרח! לא נולדתי עוד בשל"ג אז אני לא יודע מה היה שם בדיוק, אבל במלחמה האחרונה הכוחות יכלו לנוע על הקרקע ופשוט לכתר את אותם כפרים שהיו "נגועים" כך החיזבאללה לא יכלו לפעול וצה"ל היה מסתכם באבידות מינמליות. בימים האחרונים שהגיעו לליטאני נהרגו חיילים? לא נראה לי יותר מ 5... רק חבל שזה כבר היה חסר תכלית הפעולה הזאת, הרי במילא ידעו שהם יגיעו להסכם ויסוגו לאחור.

הספקולציות נשארו בגדר ספקולציות וכנראה לעולם לא נדע מה היה עדיף... בכל זאת ממה ששומעים רוב המפקדים עד דרגת מג"ד מסכימים שלא הפעילו אותם כראוי וראיינו אפילו מג"ד שאמר בדיוק כמו ביטיס שהבעיה שלנו שאנחנו מפחדים שיהרגו חיילים וכך אי אפשר לנהל מלחמה עצוב ככל שזה יהיה.

התקשרו מבלוקבאסטר וביקשו שתחזיר את הסרט שאתה חי בו.

על איזה כפרים נגועים אתה מדבר?
איך מכתרים כפר ומונעים ממי שפועל בו את הפעילות? כל זה כנמנעים מלחטוף מאחור מכפר אחר... החיזבאללה בכלל פעלו מתוך כפרים? מי יותר גדולה: בינת ג'בייל, חולון או רמת-גן?

ציטוט:

בימים האחרונים שהגיעו לליטאני נהרגו חיילים? לא נראה לי יותר מ 5...

תבדוק שוב את נתונים שלך, נראה לי שתופתע (חלק ניכר מהרוגי המלחמה נהרגו ב48 שעות האחרונות שלה).

בפעם הבאה, לפני שאתה מגיב פה, נסה לבסס את דבריך על עובדות, לא על המצאות. עוד תגובה מטופשת כזו תגרור חסימה מיידית ללא אזהרה!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם היינו חוסמים את כל מי שכותב רק מידע מבוסס, לא היו נשארים כאן הרבה אנשים בפורום.
בכל מקרה, עם כל הרצון הטוב לשמר רמה גבוהה. לא נראה לי שמשטרת המחשבות ובית משפט לאמת הם הפיתרון.....
הבן אדם לא עבר על שום חוק מחוקי הפורום, ואין לאף אחד מאיתנו בלעדיות על "האמת" ולצערי גם לא על עובדות מבוססות......לא רואה כאן עילה לחסימה ואני מודה שהכיוון הכללי שאתה הולך אליו קצת מטריד אותי.
אין כאן בנאדם בפורום שלא כתב שטויות לפחות פעם או פעמיים.....
ממליץ שתשקול שוב את העניין.
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

זו לא כתיבת השטויות אלה הרמה, הכמות והנחרצות. אם הילדון היה, קצת, טורח לבדוק אז הוא היה מבין עד כמה הוא טועה. אני לא מעוניין בתגובות כאלו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון זו לא כתיבת השטויות אלה הרמה, הכמות והנחרצות. אם הילדון היה, קצת, טורח לבדוק אז הוא היה מבין עד כמה הוא טועה. אני לא מעוניין בתגובות כאלו.

אני מבין, וגם אני לא מעוניין, ועדיין לא ניתן לנהל פורום לפי אלו תגובות אני או אתה "מעונינים".
יש חוקים ומי שעומד בהם צריך להיות רשאי לכתוב בפורום. את השטויות בפורום תסדר "היד הנעלמה" ע"י התעלמות או תשובות מלומדות.
לא המנהל צריך לסדר זאת, למנהל אין בלעדיות על "האמת"...המנהל מנהל...הוא לא השופט, המושבעים והמוציא להורג......הוא רק השופט, זה שדואג שהמשפט יתנהל כסדרו...
כל טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

פרסום ראשון: דיוני המטכ"ל במלחמת לבנון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

ראש אמ"ן ידלין ביום ה-17 למלחמה: אנחנו בנקודת שפל במעגל בינינו לחיזבאללה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]
עדכון אחרון - 13:20 23/01/07

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מדיוני המטכ"ל עולה כי הרמטכ"ל היוצא חלוץ הסתייג ממהלך קרקעי רחב כמעט עד סוף המלחמה; סגן הרמטכ"ל קפלינסקי וראש אגף המבצעים אייזנקוט תמכו בתחילה בפעולה קרקעית נרחבת אך שינו את עמדתם בהמשך; ידלין: בעניין הקטיושות, מוכרחים להראות שאפשר לנצח את הדבר הזה, אחרת זה ירדוף אותנו שנים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף דן חלוץ, הסתייג בכל מאודו ממהלך קרקעי רחב עד לשלב מאוחר מאוד במלחמת לבנון בקיץ, על אף הפצרותיהם של שני חברי המטה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הכללי מחיל האוויר - ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין והאלוף עידו נחושתן. במפתיע, שני אלופים שתמכו בכניסה קרקעית נרחבת בתחילת המלחמה - סגן הרמטכ"ל האלוף משה קפלינסקי וראש אגף המבצעים, האלוף גדי אייזנקוט - שינו את עמדתם בהמשך והעלו ספקות לגבי פעולה נרחבת. בדיקת "הארץ" בשבועות האחרונים מאפשרת לשחזר חלקים קריטיים מחילופי הדברים בסדרת פורומים בראשות הרמטכ"ל. זו תמונה חלקית בלבד, אבל משקפת את התנהלות המטה הכללי, שמצטייר מהציטוטים הללו מבולבל למדי ומתלבט.
ביום רביעי 12 ביולי בצהריים, שעות אחדות לאחר החטיפה, בהתייעצות בכירים בראשות חלוץ, הציגו שני המומחים המובילים של המטכ"ל לפעולה היבשתית, קפלינסקי ואייזנקוט, את הצעדים הדרושים למערכה. קפלינסקי: "הרמטכ"ל, שים לב. כשאנחנו אומרים (כאן בא שמה המבצעי של אחת התוכניות, שפירושה תקיפות אוויריות וארטילריות נרחבות בשטח לבנון. ע"ה, א"י) אנחנו צריכים לדעת שבהיגיון שלנו מיד אחרי זה בא 'מי מרום' (התוכנית להפעלת אוגדות למהלך קרקעי נרחב בלבנון)". אייזנקוט דיבר על מוכנות לביצוע "מי מרום" החל מ-16 ביולי. "מה שאני אומר זה להכין את האופרציה. לא להיכנס אליה במסלול של היתקלויות. זה יחמיץ את העניין וזו תהיה טעות".
חלוץ לא שלל מהלך קרקעי, אך אמר: איני רואה אותו קורה בסוף השבוע הזה. "אין בכוונתי בשלב זה אלא להניע מהלך של אש רבתי בכל הכיוונים. צריך לייצר את האיום ואת המוכנות לתפעול מהלך קרקעי, אבל לדעתי זה לא בסוף השבוע הזה".
דובר צה"ל מסר הבוקר בתגובה כי הפרסום ב"הארץ" אינו משקף את המציאות. לטענת הדובר, הציטוטים המיוחסים למפקדי צה"ל הוצאו מהקשרם ובכך מייצרים תמונה שאינה מדויקת.

חלוץ: "יהיה צל על דרום לבנון"
ב-15 ביולי התקיימה הערכת מצב נוספת. מצב הרוח במטכ"ל היה מרומם בעקבות הצלחת המבצע המבריק שבו השמיד חיל האוויר את מרבית מערך רקטות הפאג'ר לטווח בינוני של חיזבאללה. לנוכח הסיפוק מתוצאות מבצע, ששורשיו הוכנו עוד בימיו בחיל האוויר, חזר חלוץ לדבוק במה שהוא מכיר ועליו הוא סומך: היכולת האווירית. "מה שנותר עכשיו", אמר הרמטכ"ל לקציניו הבכירים, "אלו חורבות ביירות. ועכשיו נתמקד כולנו, כל צבא הגנה לישראל בלצוד את הקטיושות. אם יהיה מזג אוויר טוב מחר, כל המערכת שלנו מתנפלת על דרום לבנון. יהיה צל על דרום לבנון".
אייזנקוט הציע לנקוט מהלכים קרקעיים ראשונים, מוגבלים: "פשיטות תחומות בזמן ובמרחב. להיכנס ולצאת". למחרת, ב-16 ביולי עלתה לראשונה בינת-ג'בייל כיעד אפשרי לפעולה. הממליץ הוא מפקד זרוע היבשה, האלוף בני גנץ. "הרמטכ"ל, נאום הניצחון של נסראללה (במאי 2000, ע") נישא בבינת-ג'בייל. צריך לפרק את המקום, זה מקום שיעי - ולהרחיקם צפונה. הייתי שוקל אפילו מהלך קרקעי מוגבל על האזור הזה, שאפשר להכיל אותו".
העיסוק בבינת-ג'בייל צפוי היה לגזול מצה"ל זמן ניכר, וחלקו בא על חשבון הטיפול בבעיה החמורה יותר, הקטיושות. המהלך נעשה למורת רוחם של רבים במטכ"ל, בהם אלוף פיקוד הצפון אודי אדם וסגנו האלוף אייל בן-ראובן. הרמטכ"ל הקודם, משה (בוגי) יעלון, הרבה לדבר על חשיבותה של "הצריבה התודעתית" בצד היריב. במלחמת לבנון השנייה, מתברר, הצריבה היתה בצד הישראלי. העיסוק בפגיעה בסמלים חזר לאורך כל המערכה. העובדה שהעיר השיעית התגלתה כמלכודת דמים וחטיבת גולני ספגה שם שמונה הרוגים בבוקר 26 ביולי, רק הגבירה את הדחף של צה"ל לחטט בפצע.

פעולה קרקעית? נחיה ונראה
ב-18 ביולי חלוץ כינס את "פורום עיצוב בכירים בנושא תחקיר ביניים למלחמה". ראש חטיבת המבצעים, תא"ל סמי תורג'מן, הציג חלופות למהלכים אפשריים ובהן "מי מרום". "המקסימלית היא מי מרום - ואתה פסלת אותה", אמר תורג'מן לחלוץ. "אנחנו לא רואים את האופציה הזו". חלוץ: "אני מאמץ את הגישה של ראש אמ"צ (אייזנקוט) למבצעים קטנים. אם זה לא ייעשה על ידי הפיקוד, אני הולך לקחת את זה ולהעביר לאחריות מטכ"לית". סיכום הערכת המצב המטכ"לית באותו יום: "הרמטכ"ל אינו רואה לעת הזו מהלך קרקעי רחב היקף". במקביל, בשבועיים הראשונים למלחמה, בהדרגה, התחולל שינוי בעמדת קפלינסקי ואייזנקוט. אם ב-12 ביולי דחפו למהלך סדור, רב-שלבי שסופו כניסה נרחבת, עתה הם מבקשים כמו חלוץ להתקדם צעד צעד, נחיה ונראה.
ב-26 ביולי נכנסה המלחמה לשבוע השלישי שלה. באותו בוקר, התקבלו החדשות הקשות מבינת-ג'בייל. אצל חלוץ התכנסה התייעצות בנושא מטרות המבצע. החריפים מבין המדברים בזכות מהלך יבשתי נרחב היו דווקא שני אנשי חיל האוויר. האלוף נחושתן (לחלוץ): "אתה צריך לשים את זה לממשלה על השולחן. אתה צריך להגיד ביושר שבלי המהלך הקרקעי הרחב אנחנו לא יכולים להסיר את איום הקטיושות. אם הממשלה לא תאשר, צריך להגיד שיש להפסיק את המבצע עכשיו. העובדה שאת המלחמה בין צה"ל לחיזבאללה, אפשר יהיה לצייר כתיקו, נגיד ככה: מבחינתנו, תיקו זה הפסד - ואסור לנו להפסיד. צריך להגיד לדרג המדיני שאנחנו לא נוכל לצמצם יותר מאשר מה שעכשיו יש (ירי קטיושות), אלא אם כן נכבוש עד הליטני. אני לא מבין מה אנחנו עושים ברמה הטקטית. אז מה ההישג? מה רוצים?"
האלוף אודי אדם, שמשתתף בשיחה באמצעות ועידת-וידיאו, ניסה לקדם את המהלך שלו, התבססות בשטח ביטחוני מיוחד (הפרמטר), החופף את אזור הביטחון הישן ומהווה "מקפצה" להשתלטות עד הליטני, על פי מי-מרום. "הרמטכ"ל", אומר אדם, "הפרמטר הוא הרבה יותר רציני מללכת לבינת-ג'בייל או לכל מיני מקומות כאלה. תראה, סיכמנו שלא כובשים את בינת-ג'בייל. לכבוש אותה זה לעבור שם 5,000 בתים, בית בית".
ראש חטיבת המחקר, תת-אלוף יוסי ביידץ: "אם ניכנס בלילה לאל-חיאם ונהרוג 30 מחבלים ולנו לא יישרט אף חייל, אין בזה שום שינוי. אני רק אומר שהגישה של צעד ועוד צעד - זה לא מה שיביא למכה משמעותית לחיזבאללה". חלוץ: "מה זה שינוי?" ביידץ: "מהלך קרקעי נרחב". חלוץ: "אתה מסתכל על חיזבאללה. אני מסתכל על מודל עזתי-פלשתיני ואני חושב שצעד, עוד צעד ועוד צעד יביאו אותנו למקום אחר, לא טוטלי, אבל יביאו למקום אחר".

ידלין: הסורים מסתכלים, כולם מסתכלים
בזמן שרוב הקצינים שלו, בהם יוצאי חיל האוויר, דחפו למהלך קרקעי, חלוץ עדיין הסתייג. הוא קיבל תמיכה מראש אגף המבצעים. אייזנקוט: "נדרשים אמצעים יבשתיים ופשיטות כשבוע בזמן הזה, תוך שיפור דפוס הפעולה ולמידה מאירועים שעברנו". אייזנקוט התנגד עדיין לכיבוש שטח. "ההבדל בין החלופות: (בשנייה) לא מחזיקים אדמה לבנונית. מבחינתי, זה נטל. לכן, דפוס הפעולה: פשיטות, כניסה ויציאה, מה שאמרנו בבינת-ג'בייל. לא צריך להפוך את בינת-ג'בייל לכותל המערבי. יושג ההישג... (נלך) למקום אחר".
ידלין: "אני מתקשה להאמין שמדינת ישראל עם.. האוגדות ועם... המטוסים שלה לא מסוגלת לעשות מהלך קרקעי שייקח את ה-200 פעילים בסך הכל.. ולטפל בהם. אין לנו ברירה כי אם נגיע לעוד שבוע בלי לעצור את הקטיושות... בסוף, הסורים מסתכלים, כולם מסתכלים. נצטרך לעשות את זה. אני לא אומר לעשות את זה מחר, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה עוד שבוע". ראש אמ"ן מודע לעלות המהלך, "אבל בסוף נראה לי שאנחנו משלמים את המחירים ב(מנות) קטנות, במקום לשלם אותם פעם אחת בגדול. (לחלוץ) תראה, מלחמה ארוכה זה לא האינטרס שלנו. אנחנו רוצים לגמור אתו חזק - וזה לא מה שמתרחש".
קפלינסקי: "אני מציע לך להורות הערב על גיוס כמה יחידות שצריך, לסיים את התוכנית שאמורה להיות מוצגת כאן מחר, לאשר אותה, להגדיר את לוחות הזמנים ולהתחיל בפעולת הכנה שתשרת לנו מהלך קרקעי, בגודל כזה או אחר". חלוץ סיכם: "החלופות עלו כאן. מה שאנחנו צריכים לעשות זה צירוף של כל החלופות ביחד. אין כאן חלופה מנצחת... ברמת המוכנות אנחנו צריכים להיות מוכנים לעשות הכל". הרמטכ"ל חוזר לאפשרות של החרפת התקיפות האוויריות, כולל כנראה פגיעה ביעדי תשתית אזרחית בביירות. "אני מתכוון לשים את זה מחדש על השולחן. אני אומר שלפני שמניעים את הדיוויזיות, אוואלי, זהראני, ליטני, זה לא חשוב. צריך להביא את לבנון למקום אחר".

התלבטות אם לפנות למהלך קרקעי
ב-27 ביולי נתן הרמטכ"ל הנחיה מחודשת לתקוף את בינת-ג'בייל. קפלינסקי: "לגבי בינת-ג'בייל אני מסכים עם אודי (אדם) בדבר אחד. אין משמעות צבאית טקטית לכיבוש בינת-ג'בייל (אבל) יש כאן משמעות אחרת... משמעות הסמל ומה שאנחנו עושים עושים, בשביל מי לספר את הסיפור מחר". אדם חולק עליו: "לא צריך קרב הרואי בשביל לכבוש את החרג'וק הזה (בינת-ג'בייל)". חלוץ פוסק לטובת כניסה מחודשת ומשיב לאדם: "באופן עקרוני אני אומר לך: אתה אומר שאין סיפור. אז אני חושב שיש סיפור - והוא לא אצלם, הוא אצלנו".
ההתלבטות אם לפנות למהלך קרקעי רחב יותר נמשכה עוד יותר משבוע. בסופו של דבר, כשצה"ל כבר החליט שזה הפתרון המועדף עליו, הממשלה היססה, עד שאישרה - באיחור קריטי - את "שינוי כיוון 11", אותו ניסיון של הרגע האחרון להגיע לליטני ב-11 באוגוסט. כשכבר הבשילה ההבנה, בדרג המדיני והמטכ"לי, ש"סיפור" המלחמה הוא עצירת הקטיושות, לא בינת-ג'בייל ולא סמלים אחרים, זה כבר היה מאוחר מדי.
בדיעבד, צריכים להדהד דברי ראש אמ"ן ידלין בהתייעצות מ-28 ביולי. "אנחנו בנקודת שפל במעגל בינינו לבין חיזבאללה. המצב הוא לא טוב. חיזבאללה מרגיש מנצח ואנחנו נתפסים, בצדק או שלא בצדק, ככאלה שלא מספקים את הסחורה. אני חושב שמחובתנו לשנות את זה. יש לנו חמישה עד עשרה ימים. אנחנו צריכים לבנות תוכנית ולדבוק בה. לא לשנות אותה כל הזמן. לתת לכוחות ללכת לעבוד. להקטין קצת את כמות הערכות המצב ויותר לעשות את העבודה. בעניין הקטיושות, מוכרחים להראות שאפשר לנצח את הדבר הזה, אחרת זה ירדוף אותנו שנים. כנראה את זה אפשר לעשות רק מהקרקע. בחייך, אבותינו כבשו את כל ארצות ערב בששה ימים ואנחנו לא יכולים להיכנס עם שתי אוגדות ולגמור דרומית לליטני?"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/daily/D230107/info.jpg]

תצלומי ארכיון: אנ'צו גוש ודורון גולן / ג'יני, אלכס ליבק, מוטי קמחי, דובר צה"ל, אי-פי, דודו בכר, קובי גדעון ותומר אפלבאום / באובאו

אירועי השבועיים הראשונים למלחמה


12 ביולי חיזבאללה תוקף מוצבי צה"ל ויישובים על גבול לבנון. חוליה שחודרת לישראל חוטפת את אודי גולדווסר ואלדד רגב. 8 חיילי צה"ל נהרגו. חיל האוויר תוקף בדרום לבנון

14-13 ביולי

חיל האוויר תוקף בלבנון, כולל את נמל התעופה בביירות. רוב מערך הרקטות של חיזבאללה לטווח בינוני וארוך מושמד. חיזבאללה יורה מאות קטיושות ופוגע בסטי"ל ישראלי מול חופי ביירות; ארבעה חיילים נהרגו

15 ביולי

לראשונה פוגעות רקטות בטבריה. צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות של מעוז חיזבאללה ברובע דחיא בדרום ביירות

16 ביולי

שמונה אזרחים נהרגו מפגיעת רקטות במוסך רכבת ישראל בחיפה. כל התושבים מתל אביב וצפונה מתבקשים לגלות ערנות

18 ביולי

כ-130 רקטות נורו ביממה אחת לעבר היישובים בצפון ישראל

19 ביולי

שני חיילים נהרגו בלבנון; פעולות קרקעיות מוגבלות של צה"ל בלבנון ונמשכות תקיפות חיל האוויר

20 ביולי

צה"ל הטיל 23 טונות של פצצות על בונקר בדרום ביירות בניסיון לפגוע במזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. 5 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות קרקעיים בכפר מארון א-ראס

24 ביולי

כוחות הקרקע מעמיקים ומתחילים להתקדם לעבר בינת ג'בייל

25 ביולי

לפחות 100 רקטות נורו על יישובי הצפון. מתחילת הלחימה נורו יותר מ-2500 רקטות ונהרגו 43 ישראלים (חיילים ואזרחים)

26 ביולי

שמונה חיילי צה"ל נהרגו ועשרות נפצעו בקרב בבינת ג'בייל; בהיתקלות בין בינת ג'בייל למארון א-ראס נהרג חייל נוסף

27 ביולי

הקבינט מאשר גיוס של שלוש אוגדות מילואים שיועמדו בכוננות לפעולה קרקעית נרחבת
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

דבריו של אמוס ילדין העבירו בי מין תחושה מוזרה שאני לא יכול להסביר אותה..

למרות שרב הנסתר על הגלוי, וגם הגלוי אולי אינו מדוייק, מתוקף ההררכיה (והקרבה האישית לאולמרט) העמדה של חלוץ וקפלינסקי משקפת את הרוח שנושבת מלמעלה - מהדרג המדיני. בהחלט ייתכן שהשניים חשו שלא יינתן גיבוי, או שאין און פוליטי להנהגה לתת אור ירוק למבצע קרקעי נרחב והם מנתבים את המערכת לפי רוח המפקד (ראש הממשלה). רק ועדת חקירה שתבחן את תהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני ואת האינטראקציה עם הדרג הצבאי הבכיר עשויה לשפוך אור על מה שקרה לנו. אני לא בטוח שועדת וינוגרד קיבלה מנדט לעשות את זה שכן היא מונתה על ידי הדרג המדיני. הפתרון היה צריך להיות בדמות ועדת חקירה ממלכתית, אבל זה אבוד. אפשר רק לקוות שמידת הלויאליות של חברי ועדת החקירה הנוכחית היא נמוכה מאד.

רוב האנשים שבחרו את קדימה, העבודה והגמלאים (ומכאן שרוב מקרב אזרחי ישראל) לא רצו לראות את צהל נכנס ללבנון בצורה קרקעית מסיבית. את הדעה הזו ביטא בחריפות יוסי שריד אבל אם ניאנסים אלו ואחרים זו היתה דעת רוב האנשים מהשמאל והמרכז. שרו למשל היה מודע להלך הרוח הזה ולכן, בניגוד מוחלט לאופיו ולתפיסת עולמו העדיף שלא לעשות דבר כנגד החיזבוללה. היום חלק גדול מאנשי המרכז עשויים להכחיש שזו התה עמדתם אבל קריאה בעיתוני השבועיים האשונים של המלחמה תוכיח את צדקת הטיעון. לא תמצאו שם תמיכה מסיבית בכניסה קרקעית ללבנון.

כדרך אגב, שוגה מי שחושב שכיבוש דרום לבנון עד אזור הליטני היה פותר את בעית הרקטות עקב המבנה הגיאוגרפי של הליטני. בכדאי להרחיק את האיום - טווח 20 ק"מ מקרית שמונה / מטולה יש הכרח לכבוש את רמת נבטיה - דבר שלא נכלל בתוכנית מי מרום להבנתי. רק בשביל הפרספקטיבה כיבוש רמת נבטיה היא למעשה תוכנית אורנים הקטנה או בשמה המקובל מלחמת לבנון הראשונה.

מצד שני, רוב גורף מקרב אזרחי ישראל תמכו, שלא לומר דרשו תגובה חריפה מאוד כנגד לבנון והחיזבוללה. תוסיפו לזה את החולשה הפוליטית של אולמרט ופרץ שנבעה במידה רבה מהעדר הגיבוי האישי (בעיקר לפרץ אבל גם לאולמרט במידה מסויימת) ותגיעו למסקנה שלמעשה לא היתה להם אפשרות אלא לפתוח במלחמה. רק להזכירכם ש 66 חברי כנסת תמכו בהקמת הממשלה בראשותם של אולמרט ופרץ ביצגם כ 2/3 מאזרחי ישראל כך שלכל ענין ודבר הם פעלו בשמו של רוב מוצק מקרב אזרחי המדינה.

רוצה לומר, היתה כאן סיטואציה של חוסר אפשרות לניצחון - על פי הפרמטרים של מלחמה קלאסית. הטעות הגדולה של אולמרט ופרץ היתה שהם לא הסכילו להבין זאת בעצמם ולהעביר את המסר לאזרחי המדינה.

אם גביית מחיר אז במבצע אווירי בן יומיים שלושה וזהו. אם הרתעת העומדים מאחורי החיזבאללה, אז תקיפות בסוריה. אם נקמה סמלית אז פגיעה בעצרת של נסראללה בביירות. ובכל מקרה יוצאים למבצע בעיתוי נח עם הכנה מתאימה. לא מקריבים 150 איש כי לא נעים להגיד לציבור שקצרה ידנו. נצחון נאמד קודם כל על פי היעדים שהצבת לעצמך, אם אלה מעורפלים מדי ולא ראליים בוודאי שתכשל.

לסיכום, אני מסכים לחלוטין עם הערכתך שההנהגה חשה שלא יהיה גיבוי ציבורי למבצע קרקעי רחב, וסביר להניח שהתחושה הזאת היתה מוצדקת (טראומת לבנון), אבל זה לא אומר שהתסריט היחידי שנותר הוא זה של הסרט שחזינו בו.

צה"ל לא אמור למנוע פעולות בשביל "לחסוך", המטרה שלו זה להגן על ישראל, המטרה של החיילים זה להילחם, הצבא לא צריך "להשתפן" להיכנס לקרב, הדרך שצה"ל צריך לחסוך בהרוגים היא אך ברק במקצועיות ככל האפשר, זאת הדרך האמיתית.

בכיר במטכ"ל: רק ראש המוסד מאיר דגן תמך במבצע קרקעי

לדברי הבכיר, האפשרות לפעולה קרקעית נרחבת בלבנון לא נדונה ברצינות במטכ"ל או בדרג המדיני עד ל-27.7, יותר משבועיים לפרוץ המלחמה

מאת עמוס הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]
עודכן ב- 07:02 24/01/2007
קצין בכיר במטה הכללי אמר אתמול (שלישי), כי האפשרות לפעולה קרקעית נרחבת בדרום לבנון במלחמה האחרונה, לא נדונה ברצינות במטכ"ל או בדרג המדיני עד ל-27 ביולי - יותר משבועיים לאחר פרוץ המלחמה. הדברים נאמרו בעקבות הפרסום ב"הארץ" אתמול על פרטי ההתייעצויות שנערכו בצמרת הצבא במהלך המלחמה.
הבכיר אמר ל"הארץ", כי "האדם היחיד בדרג המדיני-ביטחוני הבכיר, שדרש כבר ב-12 ביולי לפתוח במהלך קרקעי נרחב, היה ראש המוסד, מאיר דגן. נכחתי בכל הדיונים המרכזיים, ודגן היה היחיד שהשמיע דרישה ברורה בעניין".
לדבריו, סגן הרמטכ"ל, אלוף משה קפלינסקי, וראש אגף המבצעים במטכ"ל (כיום אלוף פיקוד הצפון), גדי אייזנקוט, העלו את הצורך להיערך למבצע קרקעי רחב, על-פי תוכנית "מי מרום" (להפעלת אוגדות למהלך קרקעי נרחב בלבנון), בדיונים ביום פרוץ המלחמה, ב-12 ביולי. אולם, זמן קצר אחר כך כבר היה ברור כי הדרג המדיני הבכיר והרמטכ"ל חלוץ, אינם רואים במהלך כזה אופציה ריאלית באותו שלב. לכן, האפשרות ירדה מעל סדר היום.
רק בשבוע השלישי למלחמה החלו בצבא לעסוק באופן מהותי בהכנה ובדיון בחלופה של פעולה קרקעית נרחבת, תוך הפעלת כמה אוגדות בשטח לבנון.

"אנשים מנסים לשפר את מעמדם הציבורי ע"י הוצאת קטעי דברים"
"לבד ממאיר דגן, כל מי שטוען כי הציג, החל מ-13 ביולי, דרישה לכניסה קרקעית נרחבת, פשוט מסלף את הדברים", טען הקצין. "אולי זו היתה רכילות שנלחשה למישהו באוזן באחד החמ"לים או הצעה שעלתה בשיחת מסדרון, אך לא חלופה מהותית. אנשים מנסים לשפר את מעמדם הציבורי באמצעות הוצאה של קטעי דברים".
הוא אישר כי הציטוטים מהדיונים שפורסמו ב"הארץ" היו מדויקים, אולם טען כי הנוסח שבו הובאו יוצר פרשנות מטעה של ההתפתחויות. זאת, משום שהקטעים שצוטטו יוצרים, לדעתו, רושם של קיום חלופה יבשתית מהותית בתמיכת חלק מהאלופים כבר בשלב מוקדם - הרבה לפני שזו היתה בשלה באמת.
פרסום הציטוטים אתמול עורר תגובות רבות בקרב מפקדים בדרגי השדה, שרובם לא היו מודעים להתנהלות הדיונים הפנימיים והמסווגים בצמרת צה"ל בזמן המלחמה. כמה קצינים אמרו ל"הארץ", כי הם מקווים שוועדת החקירה בראשות השופט אליהו וינוגרד תסייע להבהרת תמונת האירועים במלחמה. "אנחנו מגלים בהדרגה שיש הרבה דברים שהתנהלו באופן שונה ממה שחשבנו. לא הכל כוסה בתחקירים. מה שמתפרסם מעורר מחשבות עגומות באשר לדרך קבלת ההחלטות במטכ"ל", טענו המפקדים.
האלוף (מיל') גבי אשכנזי אמור להיכנס לתפקיד הרמטכ"ל החדש, במקומו של רב-אלוף חלוץ שהתפטר, בתוך כשבועיים. זאת, לאחר שיושלם תהליך אישור המינוי שלו בוועדת טירקל ובממשלה. חלוץ הביע את רצונו לסיים את התפקיד בהקדם האפשרי. סגן הרמטכ"ל קפלינסקי נענה בינתיים לבקשות אשכנזי, ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ, להישאר בתפקידו ולסייע בכניסת אשכנזי למשרת הרמטכ"ל.
עם זאת, קפלינסקי לא התחייב להמשיך לאורך זמן כסגנו. נראה כי הוא מבקש להמתין לפרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד במארס. לאחר שיתברר אם מסקנות הדו"ח כוללות ביקורת כלפיו, ישקול את המשך דרכו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם אתמול היה אפשר לנחש שאת הכתבים הזין ידלין (או, בסבירות נמוכה יותר, עידו נחושתן) שהרי הוא יוצא שם נפלא על חשבון אייזנקוט וקפלינסקי, מה גם שחלוץ לא נראה רע כ"כ. היום אני יכול לנחש שקפלינסקי דיבר עם עמוס הראל ותבע את עלבונו. אולי שתי הפסקאות האחרונות אפילו רומזות על כך (ואולי הן סתם גחמה של עורך שהייתה לו בעיית מקום והחליט לצרף שתי ידיעות נפרדות ולא ממש קשורות למעט זה ששתיהן עוסקות במטכ"ל).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

נעזוב רגע את מלחמות האלופים על השבועיים הראשונים, ובאמת מסופקני אם אייזנקוט היה כה תקיף בהתחלה כפי שהציגו אותו ב'הארץ'.
בכל אופן, אחרי תגובת אותו גורם בכיר במטכ"ל* לומד הציבור סוף-סוף שהייתה לפחות מאז ה-27 ביולי מחלוקת עזה במטכ"ל, שקווי החלוקה שלה לא היו לפי אנשי יבשה-ח"א, שבראש התומכים בפעולה קרקעית עמד ראש אמ"ן -

ושהפעולה הקרקעית יצאה לדרך ב-11 באוגוסט. שבועיים אחרי שלכל הדעות כבר היה דיון במטכ"ל.
אולי עוד שבוע יסביר לציבור אותו גורם בכיר במטכ"ל לא מה היה התאריך הראשון שבו התהוותה במטכ"ל סיעה התומכת בפעולה קרקעית,
אלא מה קרה בשבועיים מאז שהתהוותה עד שיצאה לפועל, ולמה זה לקח כל-כך הרבה זמן?






*גורם בכיר במטכ"ל: כפי הנראה סמלת ע.' האחראית על הקלדת המידע ועל בטחון המידע. לא ייתכן שאלופים במטכ"ל מדליפים סטנוגרמות מהישיבות בלי תגובה צה"לית מתאימה, נכון?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH מה קרה בשבועיים מאז שהתהוותה עד שיצאה לפועל, ולמה זה לקח כל-כך הרבה זמן?

אנחנו מדברים פה על אשמת המטכ"ל? נדמה לי שחלק ניכר מהשבועיים הללו מוסמס דווקא ע"י משרד רוה"מ ומשהב"ט (וכמובן העומדים בראשיהם), לא מסיבות ביטחוניות, אלא מסיבות של תדמיתם של אישים פוליטיים בדעת הקהל הישראלית.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הצהיר הרמטכ"ל שהדרג המדיני *לא*, חוזר לא עצר את הצבאי מלפעול. מישהו בטח יביא את הנוסח המדוייק, אבל כיוון שהוא הצהיר את זה קבל עם וטלויזיה, אסתפק בכוונה הכללית.

אופציה 1.
הוא שיקר.
אופציה 2.
הוא דיבר אמת.

בשני המקרים אי אפשר רק להיתלות ב'הדרג המדיני עיכב'. זה חלק מהסיפור, אבל בהחלט לא כולו.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אם אני אכתוב שהוא שיקר אני עלול להתבע. אז אני רק אומר שאולי הוא שיקר.
תזכיר לי מי עצר את שינוי כיוון 11 אחרי שכבר קיבלנו פקודות אליו יומיים לפני שיצא אל הפועל? ומי דחפו לביצוע שלו לבסוף? (בעצם כנראה שאתה מנוע מלעשות זאת).
רמז: לאחד מהם יש יותר שערות על השפם מאשר לשני האחרים יש על הפדחת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אמנם ב-26 ביולי התחילה להתהוות קבוצה שתומכת במבצע קרקעי נרחב, אבל הרמטכ"ל ואחרים התנגדו. משום מה חלוץ ביקש להפעיל את המודל העזתי שהוכח ככשלון בפני עצמו, ולהפעיל אותו באזור מסובך בהרבה, מול מיליציה מצויידת ומאורגנת היטב ובנחיתות מודיעינית לעומת הנעשה בעזה. כמובן שפורום מטכ"ל אינו פורום דמוקרטי וגם אם היה רב לפעולה, הרי שהרמטכ"ל הוא הקובע. ובעיקר נדמה לי שחלוץ הבין שהמהלך ממילא לא יקבל את אישור הדרג המדיני.