היי,
הייתי רוצה להתחיל ללמוד כתיבה. אין לי נסיון קודם בכך, אבל אומרים שיש לי פוטנציאל. יותר מכך אני מרגישה שאני זקוקה לדרך שתעזור לי להתייחס אל עצמי ואל העולם באופן יצירתי יותר. הייתי שמחה לשמוע על מסגרות לימוד שיתאימו למסע הזה.
המון תודה,
זואי.

כי יכניסו לך לשכל איך זה צריך להיות. עדיף שתלמדי משהו שולי שיכניס אותך לאווירה - מיסטיקה, תורות ותיאוריות למיניהן, מדע, היסטוריה וכו'... ועל רקע הלימודים תכתבי ספר שבא מהלב. לעומת זאת אם תלמדי "כתיבה", אז אנשים ילמדו אותך לכתוב איך שהם רוצים שתכתבי, לא איך שאת אוהבת.

איך אמרה אסאניה באשכול של מנטוס? אם זה בא מהלב - זה נקלט בלב של האחר. ולא מדובר רק על אהבה.

זאת עצתי,
puzpuz.

הכתיבה הכי טובה היא כשהיא באה מהלב
קורס כלשהו יתן לך כלים ל"כתיבה תעשייתית" (המרכאות בגלל ההגדרה- כתיבה שאת לא בהכרח תהיי שלמה איתה)
לכן הכי טוב שתרשמי על דף מה שאת מרגישה ואחר כך תנסי לארוז את זה מבחינת מטאפורות,חריזה ושלל אמצעים שיעזרו להעביר את המסר

נסי לכתוב.....ופרסמי
הלימוד הכי טוב הוא מתגובות הכותבים
כך אני למדתי..אפילו אם זה היה פוגע
ומעליב....

הדרך הראשונה - מיועדת לפתח את היצירתיות שבך, את מה שבליבך. זו בקשתך השניה.
הדרך השניה - מיועדת לאנשים שאין להם מוזה, ובמיוחד לאנשים שמשוכנעים שאין שום סיכוי שבעולם שיש איזה שהוא קשר בין היכולות המוחיות שלהם לבין דברים כמו סיפורים, שירים, פרוזות או רומנים, ואם יש - הוא שייך למחלקת "משימה בלתי אפשרית" והוא בטוח אחד מהפרקים של "תיקי X".
(נ.ב.: לא התכוונתי אלייך. סתם רציתי להצחיק)

שתי הדרכים הן ספרים לעבודה עצמית. אני עצמי משתמשת בהם ואני יכולה לומר לך מניסיון שהם עוזרים ועובדים.
העבודה העצמית ששני הספרים דורשים אינה קשה. רק כתיבה. אף אחד מהם לא מבקש שתשני את עצמך או תעשי משהו שקשה לך. להיפך - כלל שתכתבי זה יקרה לך בטבעיות. שניהם מלמדים אותך לכתוב מהלב ולא לפי תבנית.

הספר הראשון: "דרך האמן" / ג'וליה קמרון / הוצאת חכמת הלב.
הספר עוזר לפתח את היצירתיות שבך ויותר מכך: הוא מתפח את כל כולך, בהדרגה יתחוללו בתוכך שינויים קטנים אך רבי עוצמה. אחד מהדברים שמתרחשים זה בדיוק מה שאת מבקשת: דרך שתעזור לך להתייחס לעצמך ולעולם באופן יצירתי יותר.

הספר השני: "לכתוב לנשמה - כתיבה יוצרת ובריאות הנפש" / דבורה פיליפס, ליז לינינגטון, ודברה פנמן / הוצאת אח.
זה ספר הדרכה מעשי של תרגילים בכתיבה יוצרת, וזה ממש כמו התנעה של מנוע, במיוחד כשאת עדיין לא יודעת לכתוב. אמנם תרגילי הכתיבה היוצרת בספר זה מנותבים יותר להיות כלי עזר טיפולי בתחום בריאות הנפש, אבל התרגילים האלה מועילים לכל מי שרוצה לנסות לכתוב ולא יודע איך ואיפה להתחיל.

גם אני מסכימה עם קודמיי.
אני לא הייתי רוצה שתלמדי כתיבה במסגרת לימודית כרגע. מכיוון שאת רוצה ופתוחה ללמוד ומוכנה לקבל, את כמו תינוק רך שקל מאוד לעצב אותו. יעצבו אותך לתוך תבניות, ולמעשה יחסמו את היצירתיות הפנימית שבך. היא תזרום רק באפיקים שהמורה של הקורס יחשוב שנכון לה לזרום.
לפני שתלמדי במסגרת מסודרת, אני חושבת שאת חייבת להתנסות תחילה בכתיבה מהלב, המווון כתיבה מהלב - לעצמך וגם לאחרים - תוכלי לקבל פידבקים אמיתיים, בדיוק כמו שיונית אמרה, וכך תבני גרעין פנימי חזק בתוכך. ואז, כשתלכי ללמוד תבניות, תוכלי לשחק בהן כחומר ביד היוצר, ולא תנסי לדחוס/להתאים את היצירתיות שלך לתוכן.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

הכל תלוי בהדרכה ובמדריך.
במסגרת הלימודים יש לי קורס שאמור היה להיות "כתיבה עיתונאית", בפועל אנחנו עוסקים בכתיבה גרידא.
כל שיעור מתחיל בכעשר דקות של כתיבה אוטומטית, כדי לפתוח את המוזה, (כתיבה אוטומטית - כתיבה מבלי להרים את העט מהדף. פשוט לכתוב ולזרום, אפילו במחיר כתיבת "אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב", בשלב מסוים מגלים שזה עוזר).
לאחר מכן מקריאים את שיעורי הבית ומקבלים ביקורת מהחברים לכיתה ומהמנחה.
עיקר השיעור נע סביב אפיון דמות והכרתה. כל אחד בחר דמות כלשהי, רצוי מוכרת, והשיעורים נעו סביב אותה דמות. לדמות יש קונפליקט כלשהו, וכדי להכניס עוד קצת עניין לדמות - לכל דמות יש הפרעת אישיות כלשהי.

בכל מקרה, בד"כ אנשים זקוקים לחוות דעת נוספת, הביקורת העצמית, רבה ככל שתהיה, לא מספיקה כדי להביא לתוצאות אידאליות עבור אחרים. היא נהדרת לכתיבה למגירה, אבל לא לכתיבה פומבית, משום שאין למחבר הכלים לדעת כיצד אחרים יגיבו ליצירה.
לצורך העניין, פרסום יצירות וכתבים בפורום וקבלת ביקורת עליהם זה מספק כדי לדעת מהן התחושות שהכתוב יוצר אצל קורא אובייקטיבי. מהמעט שאני מכיר את הפורום, הביקורת הניתנת פה היא בד"כ כנה ועניינית, והיא משרתת מטרה לימודית כלשהי.
מאידך, עם כל הכבוד לחברי הפורום, כתיבה היא לא רק עניין רגשי, אלא גם עניין טכני. עובדה שאימון מביא לתוצאות. אני כן חושב שהדרכה יכולה להביא לשיפור יכולות הכתיבה, ולו דווקא במחיר הכנסת הכותב לתלם. אפשר ללמוד לכתוב יותר "נכון" או "יעיל", ולהשיג יעדים (יצירת מתח, ריגוש הקורא, יצירת הזדהות) באמצעות הדרכה מנוסה יותר, וזאת בלי "לקלקל" את הכותב ומבלי לכפות עליו סגנון.
שוב, זה תלוי מי מספק הדרכה ומאיפה הוא בא.

לרוב האנשים יש סגנון כתיבה מסויים או שמתפתח אצלם סגנון כזה במרוצת הזמן, ועם מספיק דבקות במטרה ההנחייה החיצונית אולי תעצב במקצת את הסגנון, תמקד אותו ותייעל, אבל לא תשנה אותו לבלי הכר.
זה משהו שצריך לשקול ולא לשלול על הסף.
לא חושב שסופר טוב נמדד ביכולתו לכתוב בעבור עצמו, אלא בעבור קוראיו. (ואין לי בעיה של ממש בכתיבה למגירה, אני עושה זאת הרבה, ולמרות זאת אני חושב שהקורס תרם לי, ולו במעט).

לילה מצוין לכולם.

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

קודם כל מרגישה צורך להגיד תודה על התגובות המעניינות. זו קבלת פנים חמה שרק מגבירה את החשק להתחיל במשהו חדש.
אני חושבת שמטרת מסגרת הלימוד מבחינתי כרגע, אינה השאלות הטכניות של כתיבה או כיצד יגיבו אחרים לכתיבתי. חשבתי יותר על מסגרת שתשרה אווירה, שתעזור לי לגעת בנקודה הפנימית שממנה אפשר ליצור.
במידה רבה אני מסכימה עם החשש שמסגרת תכפה עלי על טעמה, אך מהכרות עם עצמי אני מתנגדת כמעט כפייתית למסגרות, אך פרדוקסלית הן בהחלט עוזרות לי לגלות את עצמי.
כרגע בחיי הגעתי לפרק בו עבודתי היא עצמאית, ללא מסגרת וללא איש שיחסום את היצירתיות שלי, אך אני מתחילה להתגעגע דווקא לעבודה משותפת ומפרה.
רוצה להאמין שמנחים טובים ידעו ליצור מסגרת שתיצור השראה שתרחיב את היצירתיות ולא תצמצם אותה. אם ידוע לכם על כאלה, אשמח כמובן להמלצותיכם ובכלל למחשבותיכם בעניין.
שוב המון תודה על קבלת הפנים,
זואי.