דווקא בגלל שקיימים כמה אשכולות די מבולגנים בנושא, הגיע הזמן לעשות סדר וליצור רישום מסודר של הכוונות שהיו בשימוש מאז ועד היום. הכוונות של ימינו (ליאור ואקילה) פחות מעניינות, כי עליהן לא חסר מידע. לאחר איסוף המידע נוכל לבנות סקירה מסודרת ומלאה של האמר"ל בצה"ל לאורך השנים

אני מניח (ללא ידע מוקדם) שהכוונות הראשונות היו בשימוש סיירת מטכ"ל מהסיבה הפשוטה שהם היו הראשונים להכניס ציוד חדיש, הן בגלל יכולת ודרישות מבצעיות והן בגלל העדפה תקציבית. מישהו יכול לאשר או לסתור?

לי אישית יצא בתקופת הסדיר להתנסות בירי עם AN/PVS-2 (משורר), PVS4 (וארו), וליטון - וגם שמירה בסיסית אחת ויחידה עם שפנפן (PVS-5). למישהו יצא להתנסות באמר"ל נוסף?

כמה תמונות הנוגעות לעניין:


רובה M26 וכוונת לילה (כנראה שלל מצרי). מקור: הצליפה הצבאית, מאת אלכס אלירז


נחמיה סירקיס ז"ל (ז'אקט כחול) ואנשי TCI במטווחי מתקן אדם, עם רובה M26 וכוונת לילה (אחרת) לא מזוהה. מקור: ISAYERET


רובה M26 וכוונת לילה לא מזוהה (שלישית) וזרקור א"א. מקור: נוגה-לייט


אותה הכוונת, בארגז נשיאה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בספר "צוות איתמר" ישנה עדות על שימוש ב SLS במבצע בנובמבר 72.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כי האשכול שפתח מיקיטל לא מזמן הלך לאיבוד. הרי מה שכתבתי שם על השימוש המוקדם באמר"ל בח"א. מדובר בסיכום מידע מתוך הספר של טייסת 124.

ניסויים בטיסות לילה של מסוקי S-58 עם אמר"ל, שנקראו "פשוש", החלו ב-1958 בטייסת 124. האמצעי כלל משקפת "סנופרסקופ" מסוג M1 או M3, אשר הורכבה במקור על קרבין M3 (מכך יוצא שכלים כאלה היו כנראה בנמצא בצה"ל באותה תקופה). המשקפת היתה כבדה מדי מכדי להרכיבה על הקסדה ולכן יצרו מערכת רתמות שבעזרתן הורכב מוט על גבו של הטייס ועליו נתלתה המשקפת. את מקור האור סיפקו פנסי א"א חזקים שהורכבו על חרטום המסוק. המערכת היתה מסורבלת מאוד לשימוש והטייס לא יכול היה להביט איתה לצדדים.
במסגרת תצוגת תכלית מוקדמת של אמר"לים צה"ליים לרמטכ"ל חיים לסקוב הציג מפקד הטייסת אורי ירום את האמצעי. האמצעי נכשל לגמרי בתצוגה וירום לא ראה כמעט דבר. בשעת נסיון הנחיתה זנב המסוק פגע בעץ זית וחתך אותו. בסופו של דבר ירום הצליח להנחית את המסוק בעזרת הכוונה ויזואלית וללא אמר"ל של טייס המשנה.
בעקבות כשלון זה ובעקבות קשיים נוספים שעלו בניסויים, האמצעי ננטש והטייסת ביצעה את כל מבצעי הלילה המפורסמים שלה בשנות ה-60 וה-70 ללא אמר"ל.
עכשיו השאלה היא למי יש תצלומים של אמר"ל דור 0 בצה"ל*.

יש לציין שבאותה תקופה החל השת"פ ההדוק בין הטייסת לסיירת מטכ"ל ושהניסויים נעשו במסגרת ההכנות למבצעים מיוחדים עם הסיירת.
ד"א, אם אינני טועה האמר"ל בתמונה הראשונה שהעלית כונה בצה"ל מא"כ 4 וניתן היה להרכיב אותו על גליל באמצעות מתאם מסורבל שהתלבש על המגרעת שבצד הגוף. נתקלתי בכאלה במוצבי הגבול עם ירדן ב-1985 ועד כמה שידוע לי לא היה מדובר בשלל אלא ברכש מסודר.
* הבהרה - דור 0 מתיחס לאמר"ל שלא יכול היה לפעול ללא מקור תאורה א"א.

כשפתחתי את האשכול הקודם התכוונתי לרכז בו מידע בנושא אמר"לים (בעיקר מאכ,ים) בשימוש צבאות ערב. פעמים שרשור מקבל חיים משלו ונודדבמחוזות להם לא התכוון המשורר...

וחזרה לנושא עצמו.

כבר בשלהי 1969 (!!!) השכבנו מארבים לאורך התעלה שחלקם עשו שימוש במא"כים מדור א'. אינני זוכר את מקורם ושמם אולם דומני שהיו אלה AN/PVS-2 אם כי אשמח לתיקון ממי שיודע בוודאות. הם נראו כמו זה שהראת בתמונה על ה M26. אני זוכר את האימונים להכרות המכשיר (כולנו קראנו לו אז פשוט SLS) באיזור טאסה ובסביבות רפידים, ולאחר מכן אימונים דומים במיתלה ובבלוזה.

ה-SLSים הללו הורכבו על מקלעוני FN של הצוותים שירדו למארבים. כזכור לי - לא יותר מאחד למארב.

אינני יודע אם סיירת מט"כל קיבלה אותם קודם לכן. סביר להניח שכך. אני "פגשתי" אותם בערך ב- פברואר 1969 לראשונה בסיני. אחת היחידות שעשתה בהם שימוש היתה ה"מבצעית" של סיירת השריון של חטיבה 7 שירדה (הסיירת בלבד) לסיני לתצפיות ארוכות טווח ולמארבי לילה על שפת התעלה. היא סופחה אז ת"פ רס"ן אמנון רשף שפיקד אז על סיירת השריון של חט' 401 כמדומני. כשהגיעו SLSים נוספים לקו באותה השנה, עשו בהם שימוש גם סיירת שקד שישבה ב'גידי וגם יחידות הצנחנים בגיזרה הצפונית. לא זכור לי מתי הכנסנו SLSים למעוזים עצמם.

תמונת אמר"ל על קלאשניקוב שנשלל ביוה"כ.

איכשהו לא הגבתי באשכול הקודם. זהו בדיוק האמר"ל אליו התכוונתי (ובהזדמנות אעלה כמה תמונות מענינות שלו אותן צילמתי...). הוא גם נראה זהה לחלוטין לזה אותו תארתי לעיל ובו עשינו שימוש כבר בתחילת ...1969....

יחד עם זאת - המכשיר בו השתמשו יחידות הקומנדו המצרי היה בריטי ואילו זה של צה"ל אז ב- 69 .... אני מניח שהיה אמריקאי אבל אינני בטוח בכך.

אם זכרוני אינו מטעה אותי ה"משורר" הינו ה- AN/PVS-4 ולא ה- PVS-2 .... אשמח על תיקון...

ה"שפנפן" אכן היה ה- AN/PVS-5

היה גם AN/TVS-5 שאינני זוכר את כינויו בצה"ל.....

כל אלה (למעט ה- PVS-2) ייוצרו עבור צה"ל בארה"ב בחברת NUMAX בלונג איילנד, חברה שבתחילת שנות ה- 80 נרכשה ע"י תדיראן ועברה שינויים רבים עד שלמעשה נעלמה כישות מסחרית עצמאית בסוף שנות ה- 80.

בעבר העליתי כאן סקירות על המאכ"ים הללו שהיו מבוססי שפופרות דור-ב'

לא ברור למה התכוונת בציינך "כוונת שלישית" תחת התמונה בשחור לבן שהעלית.

על כל פנים שתי הערות לתמונה הזאת:

1 - הינו בית הסוללות.
2 - האם אתה בטוח שזה פנס א"א ולא פנס רגיל לתאורה מרוכזת להארת השטח כתחליף למא"כ...??

מופיעות תמונות של שלוש כוונות שונות - וזאת הכוונת השלישית

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זהו זרקור SL-1 מתוצרת ITL (ולא נוגה-לייט)- וזהו בהחלט זרקור א"א ולא של אור נראה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

האמר"לים הראשונים מבוססי פנס אינפרא - זו גם השלישית על ה מ-26

מה שכן בנוסף לאינפרא היה לו גם מתאם ל "משורר" X4 דור ראשון עם הצפצוף המעצבן.

שהמכשיר ה"שלישי" בסידרת התמונות הוא מכשיר מבוסס תאורת א"א...? ואם כך מה כינויו - ושמו ?

למה אתה מתכוןן באמרך א"א (יש הגדרות רחבות לתחום התדרים הזה)?

מהו מקור ה"ציפצוף" ?

סוף שנות ה60 ותחילת השבעים היו בשימוש הדגנים המפורסמים- שעליהם היו מורכבים זרקורי אא.
באותה תקופה,היה בשמוש מתקן פשוט יותר,מקל"פ שעליו הורכב זרקור אא-כמדומני כונה המתקן דג, והיה בשימוש בגבול הצפון.
יש לי ענין אישי בדג,עקב אירוע "משפחתי"- למישהוא יש יותר פרטים עליו?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד כמה תמונות הנוגעות לעניין: רובה M26 וכוונת לילה (כנראה שלל מצרי). מקור: הצליפה הצבאית, מאת אלכס אלירז נחמיה סירקיס ז"ל (ז'אקט כחול) ואנשי TCI במטווחי מתקן אדם, עם רובה M26 וכוונת לילה (אחרת) לא מזוהה. מקור: ISAYERET

אם האשכול כבר הוקפץ, הערה קטנה: נחמיה סירקיס הוא בהחלט לא ז"ל. הוא שהה בארה"ב עד לפני כשנה וכיום הוא בארץ.

I think, therefore I am. I think

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד רובה M26 וכוונת לילה לא מזוהה (שלישית) וזרקור א"א. מקור: נוגה-לייט אותה הכוונת, בארגז נשיאה

ראוי לציין שהתמונה בארגז צולמה בתצוגה פנימית של מג"ב בשנת 2004

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יש אשכול רלוונטי

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כן, זה רלוונטי.
אבל מעיון באשכול הזה תוכל ללמוד:

ציטוט:

האמצעים הראשונים לראיית לילה ואמצעי הנגד להם, פותחו בחיל החימוש עוד טרם מלחמת ששת הימים. ביניהם היו: 'עטלף', אמצעי תצפית סביל, לגילוי מקורות אור אינפרא-אדום, שהותקן מאוחר יותר על טנקים ושימש לגילוי תצפיות לילה של האויב. 'חרצית', משקפת אינפרא-אדומה לראיית לילה, שהורכבה על ג'יפ סיור או זחל"ם. החרצית שולבה ליד מערכות הירי ופעלה באמצעות זרקור 'בריגה' מתוצרת צרפת, שפעל עם מסנן אינפרא-אדום. אמצעים אלו, שנחשבו מכשירים מהדור הראשון, פותחו בשיתוף עם הצבא הצרפתי ועם 'מפעלי התעשייה האלקטרו אופטית' - 'אל-אופ', שנקראה קודם לכן 'מכשירי גולדברג'. האמצעים נועדו בעיקר לפעילות הבט"ש של היחידות המובחרות, שקד, חרוב ואגוז, שפעלו נגד המחבלים והמסתננים 'אל-אופ' היתה ועודנה החברה הישראלית המובילה באמצעים אלקטרו-אופטיים: ראיית לילה, לייזרים, מציינים ועוד. ב-1965 שקלו בצה"ל לרכוש מערכות ראיית לילה לנהגי ותותחני טנקי השוט (צנטוריון) מתוצרת בריטניה, אך לנוכח התפיסה שדגלה בעידוד היצור המקומי בארץ, בנוסף להבטחה רשמית של מנהלי 'אל-אופ', באשר ליכולתם לייצר את הדרוש, תוך עמידה בלוחות זמנים, שונתה ההחלטה. עד 1968 ייצרה החברה מספר מכשירים מהדור הראשון של ראיית הלילה. היו אלה מכשירי אינפרא-אדום או מגבירי אור כוכבים, שלושה מתוכם, שנקראו בשמות הקוד: 'קרנף' 'שפן' ו'שפנפן'. נועדו לטנקי השוט. ה'קרנף' היה מכשיר תצפית אקטיבי קצר טווח לנהג טנק, מורכב מפריסקופ אינפרא-אדום ופילטרים שהורכבו על פנסי הטנק לצורך נהיגת לילה. המערכת פעלה על שפופרות מהדור הראשון והורכבה לראשו של הנהג כמשקפת מיוחדת. כבר ב-1966 הוחלט לייצר את ה'קרנפים' בארץ במקום לרכשם מחו"ל. 'אל-אופ' הכינה שני דגמים כאלה ובינואר 1967 נערכו בחינות השוואה בינם לבין דגם 'פיליפס' שהובא לארץ. בהתאם לדגם הוציא ענף הנשק במקחש"ר מפרט טכני, שלאחריו ייצר המפעל מאות 'קרנפים'. ה'שפן' היה מכשיר תצפית אקטיבי מהדור הראשון שהפך אור אינפרא-אדום לתמונה ויזואלית, בתחום האור הנראה לעין. היה אפקטיבי לטווח של 150 מטר, הורכב ממשקפת דו-עינית, על ראשו של הנהג. ה'שפנפן' היה מכשיר ראיית לילה קטן יותר, פסיבי, מהדור השני, המגביר אור כוכבים, שהשלים את מערכת א"א לטנק והיה חייב להיות מסופק במקביל ל'קרנפים'. בתחילת 1967 הוחלט להיכנס ליצור ה'שפנפן' ב'אל-אופ', מבלי להמתין לגמר הניסויים ההשוואתיים עם מכשיר דומה שעמד להגיע באותה עת מחברת VARO בארצות הברית, שהיתה ספקית השפופרות. זרקור עזר למפקד הטנק היה אף הוא חלק ממערכת א"א בטנקים, משלים ל'קרנף' ול'שפנפן'. גם במקרה זה הובאו דגמים מחו"ל, אותם למדו ב'אל-אופ' וענף הרכב במקחש"ר פירסם להם מפרט טכני. ב-1972 נוסו דגמי ה'שפנפן' בתרגיל שריון ברמת הגולן וזכו להצלחה רבה. בעקבות זאת הוזמנו 2,000 מכשירים שיועדו לשימוש נהגי הטנקים, אך עד מלחמת יום הכיפורים הצליחו לייצר רק כמות קטנה מהם. לאחר המלחמה המשיך חיל החימוש בפיתוח 'שפנפן' קבוע בצריח הטנק, שחלקו הקדמי קשיח ונמצא מחוץ לשריון וחלקו מולבש על פניו של התותחן. הערה: שימו לב שהשפנפן (או יותר נכון ההצטיידות האיטית בו) מוזכר גם בעדויות ועדת אגרנט בהלך הפיתוח והניסויים התברר כי בצה"ל מעדיפים מערכות אמר"ל המוכללות בגוף הטנק (כדוגמת המערכות הבריטיות) ולא מערכות המולבשות על עיניהם של אנשי הצוות (כמו הקרנף והשפנפן). בעקבות דרישות אלו, החל משנת 1968, התמקדו באל-אופ בפיתוח משקפות א"א ומא"כ קבועות (כמו הרדיאן, שהפך לימים ל'וילון') ב-1969 יזמה 'אל-אופ' יצור של אמצעים מגוונים כמו משקפת תצפית פריסקופית קבועה שתוצב מעל עמדות מבוצרות או אשנבי ירי, כן הציעה לפתח מכשיר לגילוי מקורות א"א דרך פריסקופ בטנקי שוט ופיתחה כוונת לירי על מקורות א"א. לאחר מלחמת יום הכיפורים ודרישות מערכת הביטחון התרחב המפעל והוא פיתח וסיפק לצה"ל אמצעים מגוונים עד לסוף 1976 פיתחו 'אל-אופ' את האמצעים הבאים: 'ערבוב' - מד טווח לייזר משקפת מיני לייזר - מד לייזר ל-M-32 'רדיאן' - מכשיר נהיגה פסיבי לשוט מד טווח לייזר לשוט 'שפנפן' פסיבי ו'משורר'. חשוב לציין כי תרומת מקחש"ר בתחום ראיית הלילה, בנוסף לפיתוח, הייתה גם בבחינה, בבדיקה ובניסויים של אמצעים שנרכשו מחו"ל, כמו טלסקופ מגביר אור, משקפות וכדו'. לאחר מלחמת יום הכיפורים וכחלק מלקחי המלחמה, העלו היחידות הלוחמות דרישות להגדיל את הצטיידותן באמצעי ראיית לילה, במטרה לאפשר פעילות מבצעית יעילה בלילה וגילוי האויב המצויד באמצעים דומים. אמצעים אלה היו יקרים במיוחד ועד המלחמה היו מיועדים לבט"ש עבור הטנקים, התומ"תים, הנגמ"שים וג'יפי הסיור. באותה עת (1974) היו בצה"ל אמצעי ראיית לילה כלהלן: אמצעי א"א אקטיביים הפועלים עם תאורת א"א חיצונית: אמצעים לנהיגת רק"ם וג'יפים בלילה 'שפנפן' אקטיבי 'קרנף', אמצעי תצפית: 'מפוחית-פה' 'מדגרה' / 'חרצית' משקפת א"א חד-עינית, שהורכבה על ג'יפ סיור, נ"נ או זחל"ם. אינה זקוקה לתאורה חיצונית 'משורר' - מכשיר אלקטרו-אופטי לראיית לילה המגביר אור טבעי של ירח וכוכבים, או אור מלאכותי, שעוצמתו חלשה כדי לאפשר צפייה או ירי בלילה. בדרך כלל נועד לשילוב עם מערכת ה'דגן'. המכשיר, דמוי טלוויזיה קטנה, ביצע הגברת אור טבעי או מלאכותי, שעוצמתו חלשה, פי מאות מונים. ב'משורר' עשו שימוש בפעולות יבשתיות במצרים ובפעולות ימיות, כאשר ציידו סטי"ל של חיל הים במערכת 'משורר' שהותאמה לספינה ובסיועו הצליחו להניח מוקשים ולפגוע בכלי שיט מצריים שיצאו מנמליהם. אמצעי גילוי והתרעה - גלאיי מקורות אור א"א של האויב: 'מיסיונר' 'דיאמטר' 'עטלף', אמצעי תאורה לתצפית וירי בטנק: 'בור-סיד' אמצעי כינון למקור א"א, בטנקי מגח 3 בלבד זרקור 'קסנון' אמצעי ראייה פסיביים - תרמיים, שהיו אמצעי ראייה מתקדמים, כמו: 'שפנפן' פסיבי, התקן תרמי לתצפית, גילוי וירי ועוד. ב-1975 הוחלט ללמוד את תהליכי הפיתוח וההצטיידות בארצות הברית במכשירי ראיית לילה המבוססים על שפופרות דור ב, במטרה לשפר תחום זה בצה"ל. בצה"ל שקלו לרכוש שפופרות כאלה לשם הצטיידות, אך גם שקלו לבדוק את כדאיות הקמת מפעל ליצור שפופרות. במקביל פותח ב'אל-אופ בארץ. בכך רצו לחסוך כסף ולקדם את הפוטנציאל היצרני בארץ. אופ' 'רדיאן' לטנק השוט, שהיה 'קרנף' פסיבי, מבוסס על שפופרת 40/50 מ"מ של חברת 'מולרד' הבריטית וכלל עינית רחבה לתצפית דו עינית. הביצועים התיאורטיים הצביעו על כך, כי כושר ההפרדה של המכשיר היה טוב מזה של האמריקנים. הדגם היה אז בשלבי סיום פיתוח ולקראת ביצוע הניסויים בצה"ל. לאחר מלחמת של"ג הוכנסו שיפורים נוספים במערך הטנקים. עיקר השיפורים נגעו לתחומי בקרת האש, ראיית הלילה, המיגון, השרידות והנשק. הושלמה הצטיידות כל טנקי המגח במגבר אור כוכבים לתותחן ובפריסקופ פסיבי לנהג ('וילון'),דיאמטר לגילוי קרינת לייזר ו-א"א,

עוד אשכול חשוב בנושא אמר"ל
ועוד אחד

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=875&loc=18

בצל המתיחות הביטחונית ברמת הגולן, מפעל "נייט לייט" בקצרין המייצר מערכות לראיית לילה עבור צה"ל, עומד בפני סכנת סגירה מיידית

אכן. הם מפגרים בתשלום לספקים ונראה שלא מדובר בפרובוקציה אלא בקשיים אמיתיים.

משרד הביטחון הושיע את מפעל "נייט לייט", המייצר אמצעים לראיית לילה עבור מערכת הביטחון. הזמנות שיועדו לשנה הבאה הוקדמו להצלתו

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/463/063.html

נתקלתי בעבר בספרון טכני צה"לי שהציג אמצעי לגילוי מקורות א"א,שנראה כשלד-מטריה והולבש על קסדת הלוחם ?!
למישהו יש מושג מה שמו?האם היה בשימוש? האם היה יעיל?

אפרופו א"א לאבי שהיה לוחם בפלוגת ההנדסה של הצנחנים אירע סיפור מדהים.
במלחמת יום כיפור הוא וחבריו עסקו בפריקת מוקשים ממשאית בלילה.
בשלב מסויים הוא הביט בשעונו והופתע לגלות שהזרחנים בשעון זוהרים במלוא עוצמתם........
לקח לו שנייה או שתיים להבין שהם מוארים האמצעות זרקור א"א ולפזר את חבריו בצעקות [מי שמכיר אותו
מבין את העוצמה].
כמה שניות מאוחר יותר,פגע פגז של טנק מצרי במשאית!
עד היום הוא שואל את עצמו מה גרם לו להסתכל בשעון...עבודה בפריקה..מלחמה...מה אכפת לו מה השעה?

נתקלתי במקרה באשכול הזה. אכן היה ציוד כזה ואף השתמשנו בו אבל איני זכור את שמו.
זה היה מן משושה פלסטי עם פתחים עגולים לכיוונים השונים שבהם היו מותקנות זכוכיות אדומות והם היו בפועל חיישני א"א.
המתקן הזה הורכב בעזרת רצועות על הקסדה.
אני ממש לא זכור כיצד הוא היה מתריע נדמה לי שהיה צפצוף באוזניה אבל אני לא בטוח (ארבעים שנה לא הולכים ברגל...)
שימש בעיקר בעת מארבים אבל בגלל הסרבול לא הרבנו לעשות בו שימוש.
אם תוכל לסרקו את התמונה מהמדריך שנתקלת בו יהיה נחמד.
תודה

אולי שמו היה עטלף? ממש לא בטוח.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי offerd נתקלתי במקרה באשכול הזה. אכן היה ציוד כזה ואף השתמשנו בו אבל איני זכור את שמו. זה היה מן משושה פלסטי עם פתחים עגולים לכיוונים השונים שבהם היו מותקנות זכוכיות אדומות והם היו בפועל חיישני א"א. המתקן הזה הורכב בעזרת רצועות על הקסדה. אני ממש לא זכור כיצד הוא היה מתריע נדמה לי שהיה צפצוף באוזניה אבל אני לא בטוח (ארבעים שנה לא הולכים ברגל...) שימש בעיקר בעת מארבים אבל בגלל הסרבול לא הרבנו לעשות בו שימוש. אם תוכל לסרקו את התמונה מהמדריך שנתקלת בו יהיה נחמד. תודה אולי שמו היה עטלף? ממש לא בטוח.