הבעיה שלי היא כזאת:
קשה לי לעקל את עיקרון הסופרפוזיציה בתורת הקוונטים. אני לא מקבל את זה שחלקיק נמצא בכמה מקומות בו זמנית וברגע שהמיקום שלו נמדד הוא קורס למיקום אחד מוגדר.
נכון, אני יודע, יש הרבה ניסויים מדעיים שמוכיחים את זה יפה, אבל לפי דעתי זה לא האמת.

בניסוי שני הסדקים, למי שמכיר, יורים אלקטרונים בודדים אחד אחרי השני לכיוון לוח שבו יש שני חריצים אנכיים דקים ואחרי הלוח הזה יש עוד לוח שאמור להראות את הפגיעות של האלקטרונים שעברו לצד השני.
התוצאה של הניסוי(שהיה יותר ממה שתיארתי כאן) הייתה כרגיל, מנוגדת להיגיון הפשוט.
על הלוח השני היו אמורים להיות שני פסים, בגלל שני הסדקים, אבל במקום זה נוצרו הרבה פסים שזו מראה שהייתה התאבכות.
אבל התאבכות של מה? של מי עם מי? הרי ירו אלקטרון אחד בכל פעם. ולכן הגיעו למסקנה שהאלקטרון עבר דרך שני הסדקים(סופרפוזיציה), התאבך עם עצמו ובסוף קרס לאחד המצבים האפשריים.
לי כמובן קשה לקבל את זה שהחלקיק עובר דרך שני הסדקים. הוא חייב לעבור דרך אחד מהם בלבד.

אז חשבתי על הסבר אחר לתוצאת הניסוי והגעתי למשהו, ואני רוצה שתגידו לי מה אתם חושבים על זה...

* כל אלקטרון בתנועה יוצר גלים במרחב והם מתקדמים לפניו.
* האלקטרון רוכב על הגל הזה וככה הוא בעצם זז ממקום למקום.
* כל עוד אין הפרעה לצורת הגל, האלקטון ירכב עליו בקו ישר ויראה התנהגות של חלקיק קלאסי.
אבל!!! כשהגל עובר דרך שני הסדקים הוא מתאבך עם עצמו ויוצר גל עם צורה שונה לגמרי, צורה של
התאבכות. והכי חשוב - יש מקומות שהגל ביטל את עצמו.
*האלקטרון רוכב על הגל בקו ישר. חלק מהאלקטרונים פוגעים בלוח הראשון ולא עוברים דרך
החריצים בכלל. אבל אלה שהקו הישר שלהם הוביל אותם לאחד החריצים, עוברים דרך החריץ בקו ישר
וממשיכים בקו ישר לפי הגל שלהם אבל אז קורה משהו. הגל מהחריץ שלהם מתאבך עם הגל מהחריץ
השני ויוצר גל חדש עם צורה של התאבכות. החלקיק רוכב עכשיו על הגל הזה, ובגלל הצורה של הגל,
החלקיק משנה את כיוון ההתקדמות שלו.
*בסופו של דבר הוא פוגע בלוח השני בנקודה שהיא לא בקו ישר מהסדק שלו או בקו ישר מהסדק השני
אלא לפי המסלול שנקבע לו בגלל ההתאבכות.
*כשיורים עוד אלקטרונים, אחד אחד, רואים שיש מקומות מסויימים שאף אחד לא פוגע בהם. אלה הם
המקומות שהגל ביטל את עצמו.

*** מה שאני מנסה להגיד זה שאפשר להסביר את הניסוי הזה ואחרים, גם בלי לטעון שהחלקיק נמצא
בכמה מקומות בו זמנית. או שאולי יש לי טעות כי אני לא מבין בזה כל כך...

מה לא נכון בתיאוריה הזאת?

אתה בעצם טוען שבנוסף לפוטון יש עוד גל שמתקדם לפני הפוטון.
האם ניתן למדוד את הגל הזה?
עד לאיזה מרחק הוא משתרע?

בנוסף לכך לא הבנתי איך ההסבר שלך עונה על קוי ההתאבכות שמופיעים גם כאשר משגרים את הפוטונים אחד-אחד. (אז אין להם פוטון אחר להתאבך איתו)

ואסיים בציטוט תערו של אוקהם: "Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem"
(אין להרבות בישויות ללא צורך)

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

קרא קצת על תאוריית המשתנים הנסתרים - hidden variables - של דייוויד בוהם. אפשר לקרוא עליה בספר שלו The Undivided Universe . התאוריה שלו לא נותנת למעשה ניבויים שונים מאלה של התאוריה הקוונטית המקובלת, ולכן היא נתפשת יותר כפרשנות או אונטולוגיה. היא נחשבת מוזרה בגלל שהיא עושה שימוש במשתנים הנסתרים והיא לא לוקאלית מטבעה, ולכן נדמה לי שהיא נותרה איזוטרית למדי, למרות שהיא מעניינת מאד. מופיע בה רעיון דומה לשלך של חלקיק שרוכב על גל, והדואליות גל - חלקיק לא קיימת בתאוריה, כמו גם הקריסה של פונקציית הגל.

אגב, בוהם עבד כשנתיים בטכניון בחיפה, ויקיר אהרונוב (מהחוד לפיסיקה בתל אביב) הוא אחד מתלמידיו. לאהרונוב יש תובנות מרתקות של התורה הקוונטית. על שם השניים קרוי אפקט אהרונוב-בוהם המפורסם.

אני כרגע לא במצב של להגיב לתיאוריה שלך, אבל אני חייב להגיד שאני לגמרי מבין אותך וגם לי קשה לעכל את זה. אני עדיין מחכה לקבל הסבר יותר טוב

*נ.ב. אני חשבתי פעם על זה שאולי החומר הוא תוצאה של גל במרחב עצמו (המרחב התלת מימדי עצמו רוטט ) או משהו בסגנון... עייף מדי בשביל זה כרגע

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לפי תיאוריית מיתרי העל, אתה צודק...
בגדול, התיאוריה אומרת שכל החלקיקים האלמנטריים, שהם החלקיקים הכי בסיסיים והכי קטנים שיש, בעצם לא בנויים בצורת כדור או נקודה כמו שבדרך כלל מייצגים חלקיקים אלא הם בנויים בצורת קו. וכל קו כזה הוא בעצם מיתר. הוא רוטט לפי תדירות מסויימת... ככל שהתדירות שבה הוא רוטט יותר גדולה, ככה המסה שלו יותר גדולה.

זאת הדרך שלי להסביר גם את הדואליות של הפוטונים... כי אם הם גל - איך הם נעים בריק? (או כמעט ריק לצורך העניין), אבל זה לא בדיוק ריק - זה המרחב עצמו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גל הוא הפרעה במרחב. אתה מניח שזו צריכה להיות הפרעה בחומר (כמו גל הדף), אבל זו יכולה להיות באותה מידה תנודה של השדה האלקטרו-מגנטי, והוא, כידוע, עובר אפילו בריק...

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

ומה אני אמרתי?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

והשד יודע מה זה אומר.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

שניסוי הסופרפוזיציה נעשה בפוטונים ולא באלקטרונים.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הניסוי נערך על חלקיקים אלמנטריים וביניהם פוטונים וכן... גם אלקטרונים.
אני דיברתי על הניסוי עם האלקטרונים סתם כדוגמה אחת של הניסוי.

כשירו את האלקטרונים לכיוון לוח עם סדק אחד התקבלה בלוח האחורי הצורה של הסדק, מה שאומר שהאלקטרונים נעו בקו ישר - התנהגות של חלקיקים.
כשירו את האלקטרונים לכיוון לוח עם שני סדקים התוצאה שציפו לה הייתה צורה של שני הסדקים, בגלל שהאלקטרונים הם חלקיקים והם הולכים בקו ישר. אבל ההתוצאה הייתה הרבה קווים לאורך הלוח, מה שמוכיח שהייתה התאבכות, שהיא כמובן תופעה גלית. אותם תוצאות התקבלו גם כשירו את האלקטרונים אחד אחרי השני בנפרד.

ההמשך של הניסוי והתוצאות שלו היו אפילו עוד יותר מפתיעים מזה אבל זה כבר נושא אחר בתורת הקוונטים שנקרא - בעיית המדידה.