היי, היינו צריך לעבור בעוד 2 ימים עם כל המיטלטלין שלנו לשכירות אבל בעל החוזה אמר לי אתמול שהוא מבטל את החוזה שכבר נחתם. באחד מסעיפי החוזה נרשם שאם אחד הצדדים לא מקיים את החוזה אז הוא משלם 1000 ש"ח. הוא מוכן לשלם 1000 ש"ח לא מעבר. בהסתכלות מפוקחת לאחור על החוזה, ועל דברים שנאמרו וסיכומים שבע"פ, בעל הדירה רצה מלחתחילה להחזיק בנו כשוכרים על זמן שאול של חודש חודשיים מקסימום בניגוד להבטחות שנתן לנו. הוא לא חסך בשקרים שהוליכו אותנו שולל שחלקם אף ניתנים אף להוכחה.



שאלתי היא, האם אני יכול לתבוע אותו, מעבר ל-1000 ש"ח, בתביעות קטנות על ניצול תום לב ואמון? על הבטחות שקריות בע"פ? על הולכת שולל ועוגמת נפש?
תודה ויום טוב.

אני מבקש לראות ציטוט של הפסקה בהסכם שמדברת על הפיצוי המוסכם הזה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

תחת נושא 'שונות' (ציטוט "צד שיפר הסכם שכירות זה ישלם לצד שכנגד פיצויים מוסכמים בסך 1000 ש"ח"

נכתב שהסכום הזה נקבע מבלי לגרוע מכל סעד אחר העומד לצדדים.

נא צטט את כל הפסקה הרלבנטית... זה יעזור

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

לא ברור לי המשפט "מבלי לגרוע מכל סעד אחר העומד לצדדים." מה בדיוק הכוונה?
וכן, זה כל הפיסקה!! סעיף קצר תחת נושא 'שונות' שמשליך על כל החוזה...

קובע שהסכום המוסכם הוא מעין קנס, אבל הוא לא בא במקום זכוותיך עפ"י דין לתבוע בגין נזקים שנגרמו לך עקב הפרת ההסכם.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970 מתיר לתבוע פיצוי על נזק שנגרם, כתחליף לפיצויים מוסכמים.

המלצתי היא לא לעשות כן, ולהסתפק ב-1,000 ש"ח

על פיצויים מוסכמים אין צורך להוכיח נזק (למעשה אין חובה שיהיה בכלל נזק), על פיצויים אחרים צריך לא רק להוכיח שנגרם נזק אלא גם כי היקף הנזק הוא מעל 1,000 ש"ח, כי נקטתם באמצעים סבירים להקטין את הנזק וכו' - בקיצור מטלה לא קטנה - אפילו בשביל בית משפט לתביעות קטנות.


אם תחליטו בכל זאת לתבוע, אנא פרטו במדוייק את כל הנזקים שלכם: הוצ' דיור חליפי לתקופה עד מציאת דירה חדשה, ביזבוז זמן, הפרשי שכ"ד ביחס למקום חליפי שתמצאו וכו'
הוסיפו לרשימת הנזקים שלכם גם את עוגמת הנפש, פיצוי שמזכה בפיצויים לפי סעיף 13 לחוק התרופות.
לגבי חוסר תום הלב, ציינו שהוא החל עוד בשלב המשא ומתן, כך שהמשכיר עבר על סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 וגם בשלב קיום החוזה- בניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים הכללי.