בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "ועוד מצגת שמעביר ביג ג'ו - מלחמת העולם השנייה (לדעתי מצגת מעולה להסברת המהלכים)"
יבגני חאלדיי צלם סובייטי ממוצא יהודי הידוע בשל צילומיו ממלחמת העולם השניה .............
הדימוי המרשים נאלץ לעבור ריטוש בטרם פורסם ברבים, משום שעל אמת-היד של החייל העוזר בהנפת הדגל נראו, למרבה המבוכה, שני שעונים, שנלקחו ודאי כשלל.
תמונה זו הביאה לחאלדיי תהילה עולמית כצלם.
שמעתי סיפור מהורי שהיו בבודפשט כאשר היא שוחררה ע"י הרוסים מעול הנאצים. החיילים הרוסיים היו "משוגעים" על שעונים. הם בזזו ושדדו שעונים מכל מי שיכלו. חייל רוסי דפק בדלת דירתה של דודה של אבי או אמי (אני כבר לא זוכר) ודרש ממנה את השעון שלה. הדודה המסכנה, מבועתת לגמרי, פרצה בבכי ואמרה לו שאין לה שעון בכלל. הבכי נגע ללבו של החייל הרוסי, הוא הרים את שרוולו והראה לה את זרועו שהייתה מכוסה בתריסר שעונים: "תקחי, ממושקה, איזה שעון שאת רוצה" ...
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Big Joe שמתחילה ב "LOL - בעניין השעונים יש לי ספור אישי"
באחד הימים שאחרי שחרור מחנה הריכוז שטטוהופף (חורף 1945. המחנה היום בשטח פולין, אז בשטח הרייך הגרמני) סבתא שלי הסתובבה בסביבות המחנה בחיפוש אחרי אוכל. היא נעצרה לכמה שניות ליד תעלה שבה היה מונח חייל גרמני הרוג. ליידה נעמד חייל רוסי שניסה להגיד לה משהו. מאחר והיא לא הבינה, הוא התקרב לגופה והצביע על טבעת זהב שהיתה על האצבע של הגרמני ובשפת סימנים ניסה להגיד משהו כמו "את היית כאן קודם, זה שלך".
מפוחדת או נגעלת היא סימנה עם הראש בשלילה ואז החייל פשוט סימן לחבר שלו משהו כמו "משוגעת" (לא זוכר את הפרטים), הוציא סכין ותוך שניה הטבעת היתה אצלו בכיס...
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "בבודפשט הםהכנראה היו שבעים ומנומסים"
שבו חייל רוסי נכנס לבית שבו הסתתרה משפחתו של קישון, התיישב לאכול ואחר כך דרש את השעונים. אבל עוד הוא מספר שה"נימוס" של הצבא האדום התבטא באונס של כל הנשים ששרדו ברובע ההרוס.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "ואם בתמונות סימבוליות של נפילת ברלין עסקינן"
הסצנה מופיעה בסרט, שמו פרח מזכרוני, על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר הקנצלריה. בתמונות רואים טכס הענקת עיטורים ללוחמים שהגנו על ברלין. רובם היו ילדים צעירים.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "ואם בתמונות סימבוליות של נפילת ברלין עסקינן"
בלי קשר לתמונה (למרות שיכול להיות שאחד מהילדים החמודים הנ"ל קיבל עיטור על 'חיסול בוגדים'), לקראת סוף המלחמה הנאצים הקימו בצעדים נואשים של שיגעון וטירוף יחידת היטלר יוגנד פנאטית (WEREWOLF) של נאצים אדוקים שתפקידם היה לרדוף כל גרמני מ'צבא העם' שנכנע ולחסל אותו, הילדים הקטנים הטילו טרור ואימה וחיסלו בכמויות. בכלל, כל החלק הזה של המלחמה, של התפוררות המשטר הנאצי וגרמניה כולה לקראת סוף המלחמה והצעדים הנואשים האחרונים די מעניין.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "ואם בתמונות סימבוליות של נפילת ברלין עסקינן"
סיפור שאינו מאוד חשוב מבחינה היסטורית אבל שופך אור על כל כך הרבה סיפורים דומים של "תמונות מלחמה" שנחרטו בזיכרון אבל הן לא בעצם מה שהן נראות... (הסתערות הפרשים על ב"ש ב 1917 וחיילים אוסטאליים "מסתערים" על מטבח שדה מעשן בצפון אפריקה, הן שתי דוגמאות שעולות לראש).
באין ספור ספרים, מאמרים, סרטי תעודה ולפחות סרט קולנוע אחד, יופיעו התמונות הבאות (וסרטון שצולם במקביל אליהן וניתן אף לראות את הצלם בחלק מהתמונות) כתמונות שמתארות אירוע (אמיתי) של הענקת עיטורים וסקירה של לוחמים ובהם "נערי היטלר" בגן של הקנצלריה של הרייך ביום הולדתו של היטלר, ה 20/4/45, ולכן נחשבות לא רק לתמונות האחרונות של היטלר (מה שכנראה נכון בכל מקרה) אלא גם לתיעוד נדיר של הטירוף שבקרב על ברלין. חלק מהתמונות ידועות יותר וחלק פחות:
מה שמעניין בסיפור השולי הזה היא העובדה שבבדיקה די קל לגלות שלא ייתכן והתמונות האלה צולמו ב 20/4/45! משתמע מכך שלא מדובר כאן על אירוע של הענקת עיטורים לילדים-לוחמים שיצאו לעזרת ברלין (כפי שנראה בסרט הנפילה שבו נשתלה בסצנה דמותו הדמיונית של ילד מנוער היטלר שאמור לסמל איכשהו (לגרמנים מן הסתם) את הטירוף והדיבוק שבנאציזם וכן את הסיכוי להיחלצות ממנו (הילד ניצל וחובר למזכירתו של היטלר בבריחה את המערב והחופש: אירוע שהוא דמיוני ללא קשר לזהות הילד).
היינריך הופמן – הצלם הראשי של היטלר – וצוותו כבר לא היו בסביבה ב 20/4/45 וכמו כן מופיעות בתמונות מספר דמויות שמיקומן בברלין ב 20/4/45 הוא בעייתי. הילדון הקטן ביותר, וכן הידוע ביותר מהתמונות האלה (מי שהיטלר צובט אותו) הוא אלפרד צ'כ, ילד שקיבל עיטור על שירותו בחזית שלזיה (בלאובן: עיירה שנכבשה מחדש מידי הרוסים ושימשה מרכז של ניסיון נואש להעלות את המוראל) ואדם שחי כיום ולפי ראיון שנערך איתו, גאה במעשיו באותם זמנים...
בכל מקרה, העובדה שהסרטון והתמונות נכללו ביומני חדשות מתחילת אפריל, וכן בעותקים של עיתון המפלגה הנאצית ("פלקישר באובכטר") במחצית הראשונה של אפריל (מצורפת תמונה של עותק מאמצע אפריל), מעידה כי התמונות והסרטון מקורם מוקדם יותר. בכתבות שפורסמו בגרמניה בשנות ה-60, רואיינו חלק מאותם ילדים וכן ארתור אקסמן (ראש נוער היטלר שנראה בסרטון ובתמונות) והם טענו כי התמונות מקורן ב 20/3/45...
מסתבר אם כן שהתמונות אינן מהקרב על ברלין ואינן מתארות מתן עיטורים לילדים שלחמו בקרב ההוא.
מצורף לינק לסרטון שכולל את הצילומים המדוברים וראיונות עם אותם ילדים לאחר הטכס:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "ועוד מצגת שמעביר ביג ג'ו - מלחמת העולם השנייה (לדעתי מצגת מעולה להסברת המהלכים)"
א.האם השטח אותו כבשה ברה"מ מפולין במסגרת מימוש הסכם ריבנטרופ מולוטוב הוא בדיוק אותו השטח שקיבלה ברה"מ בהסכם בין המעצמות בועידת יאלטה?
ב.כיום , באיזה מדינה/ות נמצא השטח הזה?
ג.השטח שקיבלה פולין מאדמת גרמניה בתמורה ל"ויתוריה" במזרח, נמצא ברשותה היום?
ד. מהו המעמד של השטח המופיע במפה הראשונה כ"פרוסיה המזרחית" . זה אותה מובלעת רוסית שאותה רואים במפות של היום? השטח חופף? מה המוצא האתני של תושביו? מדוע הוא נשאר בידי רוסיה?
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי looklook שמתחילה ב "שאלות שמעניינות אותי על המצגת.."
1. לא בדיוק. אזור ביאליסטוק לדוגמא, חזר להיות שטח פולני. בחלקים גדולים הקו של פולין-ברה"מ היה חופף את קו שטח הכיבוש הסובייטי ב 1939 (בעיקר דרומית לביאליסטוק).
2. רוב השטח המסופח קיבל את השמות "אוקראינה המערבית" ו"בילורוסיה המערבית". אתה יכול להבין באילו מדינות הוא כלול היום... אזור וילניוס/וילנה נמסר לאחר כיבושו לליטא והוא שטח ליטאי גם כיום.
3. כן. אלו הם החבלים (בעיקר) של שלזיה (סילסיה שבירתה היתה ברסלאו וכיום ורוצלב), פומורז'ה (פומרניה שהעיר הגדולה בה היא שטטין/שצ'צ'ין), גדנסק והחוף הבאלטי (בעיקר "וסטפרוסן" שהערים העיקריות בה היו גדיניה/גוטנהופן, גדנסק/דנציג ועוד לא מעט ערים שמוזכרות הרבה בספר של ביוור) ומאזוריה (חלק של פרוסיה המזרחית). קו הגבול החדש של פולין/גרמניה חופף בעקרו את הקו אודר(ה)-נייסה.
4. פרוסיה המזרחית מחולקת בעיקרה בין פולין (מאזוריה) ורוסיה (קלינינגרד/קניגסברג). אזור החוף הוא רוסי ופנים הארץ (ארץ האגמים, רסטנברג, טננברג ועוד מקומות ידועים) פולני. חלק קטן סופח לליטא (ממל/קלייפדה - אזור שיש לליטאים איזושהי חזקה היסטורית עליו). בחלק הרוסי ולמיטב ידיעתי גם בפולני, האוכלוסיה הגרמנית גורשה תוך כדי המלחמה (או נמלטה) ואחריה (התושבים פשוט נשלחו לעבודות כפיה ברוסיה). כמה עיירות שבדקתי פרטים אודותיהן (כמו זו שירשה את "נמסדורף" המפורסמת) מיושבות בתושבים לא גרמנים ללא יוצא מן הכלל.
רוסיה שמרה לעצמה את קלינינגרד משום שהיא נמל חשוב בים הבאלטי וכנראה שהיה ברור להם שההגמוניה הסובייטית על פולין וליטא, לא תמשך לנצח. ייתכן גם ומבחינה היסטורית לא היתה לפולנים חזקה על השטח ולכן הרוסים השאירו אותו לעצמם.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "1. לא בדיוק. אזור ביאליסטוק..."
חידשת לי הרבה, בעיקר בתשובה הראשונה.
לגבי התשובה הרביעית - האזור הרוסי שלא מיושב בגרמנים , מיושב ברוסים או בפולנים? האם לתושבי האזור אין שאיפות פוליטיות משלהם?הם הרי מנותקים מרוסיה ומוקפים עכשיו מכל עבריהם באיחוד האירופי..
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
פגשתי בארץ כמה מיוצאי חבר המדינות שבאו משם. כיום זוהי אכן מובלעת ועיקר צרותיה הן שליטא "תקועה" להם באמצע והליטאים ממש לא מקלים על מעבר נוסעים וסחורות (בדרך היבשה - "לא מקלים"=גובים מכסים וויזות). בטלוויזיה הרוסית ראיתי כמה פעמים כתבות על קלינינגרד ובעיות של התושבים שם, אבל אין לי מידע מפורט על רמת החיים שלהם בהשוואה לרוסיה וכו'. בכל מקרה, זה חבל ארץ גדול ולא מדובר על איזו הונג קונג.
עקרונית "פרוסיה המזרחית" שהיתה חבל ארץ חקלאי ופורח מעולם לא שבה להיות כזו ובמשך כמה שנים לאחר המלחמה היתה נטושה ברובה ועברה תהליכי הרס מכוון ולא מכוון. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על הגרמנים, אבל להחזיק חבל ארץ קשה למחייה כשהוא פורח ומטופח הם בהחלט ידעו. בשלזיה (ורוצלאב, אופולה, גלייוצה) ניתן לראות את הארכיטקטורה הגרמנית הטיפוסית בכפרים ובעיירות (מזכיר מאוד מקומות כמו "בני עטרות") אולם די ברור שהפולנים לא ניחנו בחושים ובתכונות שיאפשרו להם לשמור על הרמה האסטתית של הגרמנים והכפרים די מוזנחים. כנ"ל גם לגבי בתי המגורים המפוארים של הערים הגרמניות לשעבר שרובם מאוד מוזנחים כיום (מורשת הקומוניזם).
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 29-12-2006 בשעה 14:48.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "ועוד מצגת שמעביר ביג ג'ו - מלחמת העולם השנייה (לדעתי מצגת מעולה להסברת המהלכים)"
מצגת מאד לא מדוייקת לטעמי.
ראשית, מדוע להתחיל את הסקירה על המלחמה דווקא מהסכם ריבנטרופ מולוטוב? אני סבור שהצעידה לתוך הריין, כיבוש צ'כיה והאנשלוס היו תחילת הכיבושים הנאצים- למרות שארעו ללא שפיכות דמים.
בנוסף, ההצגה של סטלינגרד כנקודת המפנה בחזית הרוסית לא מדוייקת. המפנה חל כמעט שנה קודם, בחורף 41-42. בכלל החזית המזרחית- שהיתה המשמעותית יותר, לא נסקרה מספיק. אמנם המערב תמיד ניסה להראות שהפלישה לנורמנדי היא זו שהביאה את הניצחון- אבל ברור לכל בר דעת כי ארה"ב נכנסה לאירופה רק בגלל חששה שהקומוניזם ישלוט בכל היבשת. בשלב הזה, זה היה רק עניין של זמן עד שהצבא האדום יסיים את המלאכה.
לבסוף, הקרב בארדנים נשמט, למרות חשיבותו הרבה.
המצגת הזו נותנת מבט ממעוף הציפור, וטבעי שלא תיכנס לפרטים.
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "מצגת מאד לא מדוייקת לטעמי...."
הנצחון הסובייטי והצלת מוסקווה בסוף 1941, היו חשובים ביותר - אבל אחריו עוד הייתה התקדמות
גרמנית בחזית המזרחית (בגזרה הדרומית), וקרב סטאלינגראד הוא שעשה סוף להתקדמות הזו,
וקבע שמרגע זה ואילך הגרמנים יהיו במצב קבוע של נסיגה.
לא יודע למה החלטת שארה"ב הצטרפה למלחמה כדי לבלום את הקומוניזם. כל המחקרים מראים
דווקא שרוזוולט הסתדר טוב מאוד מאוד עם "uncle joe" ולא היה לו מושג על תכנוניו של סטאלין
לאחרי המלחמה - מה גם שארה"ב נכנסה למלחמה בשעה שהסובייטים לא היו במצב טוב במיוחד
(אמנם יום קודם, ב-6.12.41, הם פתחו בהתקפת הנגד בחזית מוסקווה, אבל בשלב ההוא אי אפשר
היה לדעת את תוצאותיה, כך שלחשוב שארה"ב חשבה כבר מה יקרה א-ח-ר-י הנצחון הסובייטי,
נראה קצת רחוק...).
ההתקפה הגרמנית בארדנים (קרב הבליטה) הייתה מהלומת ייאוש. גם לו הצליחה, לא הייתה מעכבת
את סיום המלחמה, אלא רק מגדילה את שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה. בחג המולד של 1944, לא
היה כוח בעולם שימנע מ1945 להפוך לשנה האחרונה של הנאציזם...
בקיצור, מצגת נפלאה - שיכולה לשמש ככלי עזר נהדר למורים להסטוריה בתיכון.