שלושת הפתרונות קשורים זה לזה בקשר שלהם למשהו מסויים - לכולם היו חיים משלהם, אבל רוב פרטי בחידה הם סביב אותו קשר.

ראשון:

האגדה הקושרת אותי למשותף לשלושת החידות, מייחסת את הולדתי לאירוע זוועתי שהתרחש הרחק מארצי-לידה ברברית באירוע ברברי שגם הסתיימה בהשלכת הרך הנולד ע"י שותפי הגדולים ממני (ואין ספק שהחזרנו לאחראי מטעמם מנה אחת אפיים – אפילו ילדי הגן יודעים על כך אם רק עוקבים אחר אגדת הילדים המפורסמת שבה הרע שלנו הוא המשיח הטוב!). עידנים מאוחר יותר שבתי בדרכי שלום למקום הולדת האגדה, אולם שוב הושלכתי, מה שיחד עם עוד סיבות הביא מעט מאוחר יותר לשובי, כמה אירוני, ביחד עם השותפים הגדולים ההם. במופע פירוטכניקה אדיר בישרנו את בואנו – מופע שאף הפך גדול ונורא מן המצופה. באומץ רב פילסתי את דרכי ומקום של כבוד מצאתי לי שוב באותו מקום לידה אגדתי, גם אם לזמן מאוד קצר (ממילא באתי רק לביקור). אני נחשב לוותיק מבין כל חברי הפעילים, ואכן אני עדיין חי ובועט. התחלתי הרבה לפני שני הפתרונות האחרים ואני גם ממשיך אחריהם. לו היינו מקדימים את החידה בזמן קצר (בראייה היסטורית...) לא בהכרח היינו אומרים שהמשכתי לבדי.

שני:

את ארצי שירתתי, אולם רשמית לא עבור בני עמי (למרות שגם להם עזרתי הרבה. מה לעשות, איזו ברירה הייתה לי?), איש רב השפעה וחזק, בעולם שבו עודף כוח היה מסוכן בדיוק כמו מחסור בכוח, בן למשפחה ידועה ומיוחסת מהכרך הגדול, הייתי המשנה (ויש אומרים גם המוח) לאדון האדונים, האיש החזק באמת, גם אם עדיין משרת להלכה. את האיש, בעל מקצוע שמעשיו לא היו הלאל ובטח לא כשר, שירתתי נאמנה גם אם האש שבערה ממנו חרכה אותי פעמיים או שלוש. דווקא אדוני סיים טוב, בעוד אני לא זכיתי להכרת תודה מאדון חדש.

שלישי:

כתלמיד צעיר להנהגה ביליתי מאונס עם עשרות מחברי זמן לא קצר באותו מקום אלי חזרתי כמה שנים מאוחר יותר – הפעם כבעל בית. "כובש ערים" אולי היה תארי במקומות אחרים וזמנים אחרים, אולם בזמני כבר לא היתה לכיבוש כל הערים האלה אותה חשיבות כמו לפני כן. את המחוז הצפוני של הארץ למעשה ייסדתי ובראשו עמדתי זמן קצר, אולם אל תכמתו את מורשתי בימים אלא במעשים – מי מכם שיברך אותה (ופה ישנם) ומי שיקלל (סביר להניח שלא נמצאים כאן). שמי הוא כשם מצעה, יסודה ותפאורתה של אחת הערים (אני לקחתי את שמי ממנה) וכן כשמו של גוף אלה שהלכו אחרי בערים אלה (וכאן הם לקחו את שמי).

.

היה יליד דמשק, בן למשפחה שהיו הגזברים של סנג'ק עכו, הפך ליועצו ואיש סודו של ג'זאר,
שבהתקפי אכזריות כרת את אפו ואוזנו של פרחי, וניקר את עינו. יורשו השני של ג'זאר (אחרי בנו
סלימאן), עבדאללה, האשים את פרחי בבגידה, והורה על הריגתו.

אכן כן, חיים ("המועלם") פרחי, הוא הוא האיש ששירת את ארצו (לעתיד) אולם לא בשליחות בני עמו (למרות שבהחלט עזר רבות ליישוב היהודי ואולי אף יש לו מקום של כבוד בפנתאון האישים שבעקיפין סייעו לראשית הציונות), היועץ ואיש הסוד של הקצב הגדול שלא של מוצרים כשרים או הלאל, למרות שרשמית היה משרתו של הסולטאן. חיים פרחי, כמו שרואים גם בציור היחיד המתאר אותו, נכווה אישית מאדונו מספר פעמים ואיבד עין, חוטם (ואולי גם אוזן), אולם לא את חייו. השפעתו וכוחו היו לרועץ, וב 1819 הוא הוצא להורג בידי אדונו השלישי.

.

הראשון נשמע כמו כוכב שביט או גרם שמיים כלשהו, אך לא מצאתי התאמת תאריכים להאלי ונראה לי שהתחלתי כבר להזות.

הצעיר שכצוער בקורס מפקדי ההגנה, נכלא כחלק מ"מ"ג מפקדי ההגנה" בכלא עכו (ומזרעה) וכמה שנים מאוחר יותר חזר לעיר ככובש, האיש שתחת פיקודו נכבשו חיפה, עכו, שפרעם ונצרת, מי שהיה אלוף פיקוד צפון הראשון ולא לזמן רב אולם "עיצב" את הגליל מבחינה יישובית (ואלה שגרים בפרברי צור, צידון ודמשק בוודאי לא ממש אוהבים אותו), האיש ששמו הוא כשם ההר עליו יושבת חיפה ושמה של החטיבה שעליה פיקד הוא כשמו (כרמלי) הוא משה כרמל - מפקד ופוליטיקאי ישראלי. נפטר ב 2003.

לגבי הראשון: תשאר על האדמה... למרות האגדה, אין בסיפור שום דבר על טבעי או מוזר לתקופתו. אפילו עם צנונית אתה לקבל אחד.

.

1עריכה : יוסף טרומפלדור שעל שמו נקראה בתחילה קרית שמונה (קרית יוסף) ואח"כ נקראה על שם חבורתו??

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

דווקא הראשון "אינו משלנו"... ממש לא משלנו.

.

עלי שום חיים מילר לא ילכלך-חפש אותי ממש קרוב לבית, בבית קריסטל. קצת יותר רחוק, אפשר למצוא אותי גם בברנר 2.

.

פרחי וכרמל - שניהם מתקשרים לעיר עכו

באשר לראשון: בברנר 2 הייתה מסעדה בשם 'אנדרסן' [קשור לאגדה?]
בברנר 2 שוכנת שגרירות אוסטריה
בבית קריסטל - בעיקר מסעדות
חיים מילר - לא אוהב אוכל לא כשר [גם אני לא אבל זה לא קשור]

עוד קפצו לי לראש: אליהו הנביא [בשל מופע הפירוטכניקה ומאחר ונמסר כי הוא הותיק הפעיל מסוגו]

אם למישהו יש רעיונות נוספים ... בבקשה
בכוחות משותפים נתגבר על האסוציאציות של glsh !!

דגל ישראל הוצע ע"י דוד וולפסון. יש וולפסון בעכו?
[

פירוטכניקה, קריסטל, בדולח - ליל הבדולח (איך כל זה מתקשר לעכו? אם בכלל.)

הנעלם הוא לא אירוע (תוצר של אירוע אם כבר וגם זו אגדה). אם ילכלו עליו באיזורינו זה יהיה בטח בגלל שאיזה ידוע בארצו ילכלך על איזה עם אחרי שיגמור לזלול את עוגת הזאכר שלו.

.

בכל מקרה בברנר של ת"א בטוח אין שגרירויות... יש שם כולה חנות (של משפחה שמוצאה מאותה עיירה כמו משפחת אימי) ותיקה מאוד. בבית קריסטל (שאין לי מושג איפה הוא) יש עוד דברים חוץ ממסעדות - מסתבר.

* מופע פירוטכניקה איום גם אם מרשים, אגב. זוכר מה קרה לפרתנון ?

.

מי "חזר" לעכו בחסות מופע פירוטכני איום? מי החמור ששם אבק שריפה בחמור?

.

כשהאנגלים עזרו לתורכים להלחם במצרים ויצרו את מגרש החניה הגדול לזאת הכוונה?

כנראה והפתרון שלנו – למרות שהוא בטוח מוכר לכולם כאן – לא מזוהה דרך סיפור "חייו" והקשר שלו לעכו, ולכן עדיף להביא את הפתרון ואת הסיפור/אגדה החביבה אודות דגל אוסטריה.



האגדה האוסטרית (המציאות כנראה קצת שונה) מייחסת את הולדתו של דגלם הלאומי, לאירוע ברברי שהוא כיבוש עכו במסע הצלב השלישי (1191) כאשר הלידה הברברית המיוחסת לו היא המעשייה החביבה אודות אימוצו כדגל מאחר וגלימתו האדומה (מדם) עם הפס הלבן החוצה אותה מצד לצד (היכן שהייתה חגורתו של בעליה בשעת הטבח) של דוכס אוסטריה ומנהיג הצלבנים הגרמאניים במצור, לאופולד החמישי דוכס אוסטריה, מצאה חן בעיניו. באותו אירוע כמו כן הושלכו הניסים של הגרמאניים ע"י האנגלים מחומות עכו לאחר שהונפו על ידם. אירוע ההשפלה שבהשלכת הניסים יחד עם גלימתו של לאופולד הפכו לאירוע המכונן של דגל אוסטריה.



האחראי מטעם האנגלים – הלא הוא קינג ריצ'רד הראשון בכבודו ובעצמו – שילם אישית על הסתבכויותיו עם האוסטרים כאשר נעצר והושם במעצר כאשר עבר בוינה בסוף 1192. ריצ'רד, הוא הרע בסיפורינו, הוא כמובן הטוב באגדת הילדים רובין הוד שכולה מתרחשת בשנות היעדרותו מאונס.



דגל אוסטריה חזר להתנופף באזורינו בראשית המאה ה-19, הפעם כמייצג אינטרסים כלכליים ופוליטיים בדרכי שלום. עבדללה פחה הצר את צעדי האוסטרים בימי שלטונו ומוזכרים מקרים של הורדת הדגלים מעל נציגויות המדינה.



דגל אוסטריה ובית המלוכה האוסטרי סגרו מעגל בעכו ב 4/11/1840. בעקבות כיבוש חלקים גדולים מהאימפריה העות'מאנית ע"י מוחמד עלי ובנו איברהים פחה המצריים, יצאו ציי בריטניה ואוסטריה לעזרת האימפריה המתפוררת והפגיזו את ערי החוף של א"י ולבנון. ב 4/11 בא תורה של עכו וב"מופע פירוטכני איום" הונחתה עליה הפגזה אדירה ע"י הצי המשולש וכללה גם שימוש – אחד הראשונים בהיסטוריה – בפגזים נפיצים (אנגליים) ומין רקטות (אוסטריים). פגז נפיץ שפגע במחסן התחמושת העיקרי – מחסן ששכן ב"חאן החמורים": מבנה שהיה בין שתי החומות של עכו, ליד המעלות המשופעים עליהם עולים לחומה כיום – גרם לפיצוץ עצום שהחריב חלק גדול מעכו, גרם למותם של מאות חיילים מצריים וכן לנסיגתם החפוזה מעכו ובכלל. כוח קטן בראשותו של הארכידוכס פרידריך מאוסטריה, נחת בנמל עכו וחדר אל תוך העיר דרך החומה בעודה בידי המצרים החבולים. דגל אוסטריה שב למקום הולדתו האגדי כשהוא נישא בידי צוער אוסטרי, הקדט כהן, קצין על אוניית קיטור של הצי האוסטרי.



אחד התיאורים של הפגזת עכו מוסר את הפרטים הבאים:



"בשיא הלחימה, נשמעה בעיר התפוצצות עזה שהסתירה מעין את עכו לזמן מה. המראה היה איום ואין לתארו אלא כמעשה כשפים שבעקבותיו נתלית צורת עץ טקסוס ענקי מעל העיר. מראה זה נשאר תלוי מעל העיר משך דקות רבות".



עכו שוקמה אולם לא שבה יותר למעמדה הקודם.



דגל אוסטריה (ששגרירותה נמצאת בבית קריסטל בר"ג. חנות גדלים וותיקה "לימן-וייצמן" נמצאת ברחוב ברנר 3 בת"א) נחשב לדגל ה"ותיק" ביותר מבין כל דגלי הלאום שעדיין משמשים.

.