שגריר ארה"ב באו"ם, הנץ ג'ון בולטון, התפטר

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת שמואל רוזנר, ואשינגטון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
לאחר רמספלד, וולפוביץ ופיית, הולך הביתה עוד אחד מסמלי המדיניות הניאו-שמרנית של הקדנציה הראשונה של בוש

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/daily/D041206/150bolton041206_reu.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


בולטון. מכשול נוסף שהוסר בדרך למדיניות מתפשרת יותר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלום: רויטרס
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
שגריר ארה"ב באו"ם, ג'ון בולטון, הודיע היום (שני) על התפטרותו מתפקידו. ההתפטרות, שעליה הביע הנשיא ג'ורג' בוש "צער עמוק", לא נחתה על ואשינגטון בהפתעה גדולה. בולטון מכהן בתפקידו כמינוי "זמני" בלבד - מאחר שלא ניתן היה לגייס את הרוב הדרוש בסנאט למינוי של קבע - ועם ניצחון הדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה הובהר, כי אין לקונגרס כל כוונה לאשרר אותו גם בעתיד. כך שבעצם, כמעט ולא היתה לו ברירה.

בכך נפלט החוצה עוד סמל מובהק של מדיניות ממשל בוש בקדנציה הראשונה, הסוערת שלו, כדי לפנות מקום לשליח שיהיה מן הסתם פחות שנוי במחלוקת, פחות אידיאולוגי, פחות מזוהה עם המחנה הניאו-שמרני. עוד בולטון הולך - והנה רוברט גייטס בא. שר ההגנה המתמנה, מסמליו המובהקים של עידן בוש החדש, יופיע מחר לשימוע בפני ועדת הסנאט, ולפי כל הסימנים יזכה לאישור מהיר של מועמדותו. חבר של כבוד בציר החדש, ה"ריאליסטי", שיוביל את ממשל בוש בשנתיים שעוד נותרו לו: גייטס, שרת החוץ קונדוליסה רייס, ראש הסי.אי.איי מייקל היידן, ראש קהיליית המודיעין ג'ון נגרופונטה ורבים אחרים.

לבולטון קדמו חברים רבים שנדחקו אחר כבוד מן הממשל: שר ההגנה, דונלד רמספלד, שאיננו ניאו-שמרן של ממש, אך זוהה עם מחנה זה בהיותו תומך מובהק במדיניותו התקיפה של בוש, היה האחרון שבהם. הרבה לפניו נפלטו גם סגניו של רמספלד, פול וולפוביץ' ודאג פיית. למעשה, עם לכתו של בולטון לא נותרה בממשל אף דמות ציבורית המזוהה במובהק עם הציר הכוחני של הקדנציה הראשונה - למעט, כמובן, בוש עצמו וסגנו ריצ'רד צ'ייני.

התפטרותו של בולטון באה רק יומיים בטרם תגיש וועדת בייקר-המילטון את מסקנותיה ביחס למלחמה בעיראק, ובשעה שהחדשות הרעות המגיעות מן המזרח התיכון רודפות זו את זו, וכולן רודפות את בוש ואת ממשלו. בולטון, שנשלח לאו"ם כדי לכופף ידיים, אפילו לשבור זרועות, בניסיון לאפשר לממשל מרחב תמרון דיפלומטי בכמה סוגיות בוערות, הוא מכשול נוסף שהוסר בדרך למדיניות מתפשרת יותר - יש שיאמרו מציאותית יותר. ג'יימס בייקר ולי המילטון ימליצו לנשיא להתחיל בתהליך נסיגת הכוחות מעיראק באורח מדורג ומבוקר ולנסות להידבר עם ממשלים כאיראן וסוריה שאיתם ארה"ב איננה מנהלת כיום דיאלוג.

חסידים רבים לא היו לו לבולטון בין הדיפלומטים באו"ם. סגנונו התקיף, הבוטה, ועיקשותו לחשוף את קוצר ידו של הממסד המאובן בסוגיות בוערות לא חיבבו אותו על עמיתיו - אך ישראל היתה כמובן חריג בעניין הזה. בולטון רקם יחסים חמים עם השגריר דני גילרמן ועם צוותו, והיה מהמגינים הנחרצים שקמו לישראל באו"ם אי-פעם.

ארגונים יהודים באמריקה - כמו ה"וועד היהודי אמריקאי", האמון על הימנעות מסורתית ממעורבות גלויה בקידום מועמדויות למשרות ממלכתיות - חרגו ממנהגם כדי להביע תמיכה פומבית בהמשך כהונתו. אחדים אפילו האמינו לרגע כי אולי יוכלו להשפיע במשהו על הממסד המפלגתי הדמוקרטי לשקול מחדש את המועמדות. אך הניצחון הדמוקרטי הגדול סחף עמו גם את הסיכוי הזה. ה"ליגה נגד השמצה" פירסמה היום הודעה המביעה צער על התפטרותו, וגורסת כי בולטון היה "מנהיג אמיץ ומוסרי" לאמריקה באו"ם. הארגון "בני ברית" הביע "צער עמוק". "אני יודע שבולטון הוא ידיד גדול לישראל", אמר היום חבר קונגרס יהודי דמוקרטי, "ואני מעריך אותו על כך. אבל הוא סמל לכל מה שרצינו להיפטר ממנו בממשל בוש, ולכן הוא חייב ללכת".

לבולטון לא היתה דעה טובה על המוסד שאותו יעזוב כעת, ובין השאר הוא נשלח אליו כדי לסייע במאמץ האמריקאי לערוך בו רפורמה מקיפה. הכרותו המעמיקה עם האו"ם החלה עוד בממשל בוש האב, אז כיהן כעוזר שר החוץ בייקר לאירגונים בינלאומיים, הממונה, בין השאר, על היחסים עם האו"ם. במהלך כהונתו כשגריר אמנם נזהר יותר מהתבטאויות שיחריפו עוד יותר את יחסיו עם הממסד הניו יורקי - אך כמה מן הדברים שאמר על האו"ם בעבר - כגון, "אם בניין האו"ם יאבד עשר קומות, זה לא ישנה הרבה" - סירבו להישכח.

מכתב ההתפטרות הקצר של בולטון מעיד כי לא שינה בהרבה את עמדותיו בשנים האחרונות. "מנהיגותך", כתב לנשיא, "היתה מכרעת להגנה על הערכים והאינטרסים האמריקאיים בעידן של סכנה ואתגר".

בולטון היה מהתומכים הנלהבים בתגובה שניסח הבית הלבן לפיגועי 11 בספטמבר, כולל המלחמות באפגניסטאן ובעיראק. הוא בלט גם בהתנגדותו הקולנית להקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי. ואולם הסוגיה העיקרית שבה היה נושא הדגל - הן בכהונתו כסגן שר החוץ לבקרת נשק וביטחון בינלאומי תחת קולין פאואל, והן בכהונתו הנקטעת כעת באו"ם - היא סוגיית הגרעין האיראני.

בולטון היה מהמתריעים הראשונים והחריפים ביותר ביחס לאיראן, והקדיש נתח ניכר מזמנו באו"ם להתגוששות הנמשכת במועצת הבטחון סביב שאיפתה של ארה"ב להטיל סנקציות על משטר האייתוללות. הסנקציות הובטחו אך טרם הוטלו, ושרת החוץ האמריקאית אמרה בשבוע שעבר כי זמנה של המועצה מתקצר וכי ארה"ב לא תמתין לה לנצח.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/796763.html

:-(

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

גם צ'ייני לא יישאר שם הרבה זמן. ובוש גם לא, אלא אם כן הוא יקשיב ליועצים החדשים שלו. בכל מקרה אנחנו נדפקנו.

בכל מקרה.
השאלה היא האם מי שיחיליף אותם בבית הלבן יהיו הרפובליקנים, או שהאמריקאים יעדיפו לעצום עיניים ולבחור בדמוקרטים.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

ואני בכלל לא בטוח שצ'ייני יגיע ל-2008. אם בוש ינסה להציל את העתיד הפוליטי שלו על ידי שינוי תדמית או משהו מהסוג הזה, אין מצב שצ'ייני יישאר.

בלי קשר ליכולתו האינטילגנטית המופלאה של בוש ג'וניור, בתקופת השילטון של הממשל הכושל הזה מצבה של ישראל מעולם לא היה גרוע יותר מבחינת טרור, נפגעים, ומצבנו הכללי בעולם.

ואם אתה חושב שזה שארצות הברית תפנה לנו עורף מבחינה מדינית/צבאית אתה טועה.

לא ביטחונית ולא מדינית, ולא משנה מי יהיה בשילטון.

או שאולמרט או מישהו אחר שיהיה בשלטון יפחדו לבצע פעולות צבאיות ואנחנו נתחיל לאט לאט במדיניות ההתאבדות של השמאל, או שמנהיג עם אומץ יבצע פעולות צבאיות בניגוד לרצון ארצות הברית, הקשרים הצבאיים (אם הם לא יוחלשו ישר עם עליית הדמוקרטים) ינתקו בבת אחת, וניתוק בקשרים המדיניים לא יאחר לבוא.

אני דיברתי היפותטית....אפילו ליברמן מתגלה בינתיים כרכיכה.

שמה לעשות, רובה נמצא בידי תומכי הדמוקרטים...
בוש הוא נשיא סביר לחלוטין לארצו, ומבחינת ישראל הוא היה נכס נדיר. הטרור שהיה כאן נבע
מוויתורים ישראליים מטומטמים שיוזמו בימי תקופת כהונתו של קודמו, יקיר השמאל בארץ ובחו"ל,
ביל קלינטון - האיש שבשאיפתו הבלתי נלאית לנובל לשלום, הצליח לגרום לנזקים כמעט בכל פרוייקט
בינ"ל שבו התערב - בסומליה, בבוסניה, בצפון אירלנד, בקוסובו, מול אל-קאעדה (שם נזכר לפעול
רק כשתפסו אותו עם מוניקה, וגם אז הסתפק בפעולה אולמרטית של ירי טומאהוקים חד פעמי,
שבעיקר הרג סודאנים תמימים...) - ובהקשר הישראלי-פלסטיני.
היחידים שאחראים לקטסטרופה שהתרחשה פה, הם תומכי אוסלו בארץ ובחו"ל. להאשים את בוש
בזה, זה בערך כמו להאשים את החרדים בכך שנגמרו לך המים החמים בדוד - אה, כן, גם בזה אתה
מאשים אותם...

בכל דבר, כאשר אין לך תשובה.

הראייה הסובייקטיבית שלך טובה יותר לפרופגנדה מאשר למציאות, כי תכלס - אם בוש היה יותר "מועיל" לנו , לפי שיטתך, הוא היה מונע את "אסון הגירוש" הזה שאתה וחבריך כל כך מלינים עליו.

אלה שצריכים להתמודד עם עשרות טונות החנ"מ, הם שמלינים על אסון הגירוש...
"פושעי אוסלו" זה כמובן מושג שלך. אני מעדיף את "אווילי אוסלו"...
הראייה הסובייקטיבית היא רק של מי שרגיל לדקלם סיסמאות ריקות שלמד מהטלוויזיה. האמת היא
שאין לך מושג מיהו ומהו בוש, מעבר לכמה מערכונים שכתבו עליו אלה שמצביעים לאיש השני.
את הרעיון הזה הפעילו גם בארץ, כשניסו להציג את ביבי ככלי ריק, בהשוואה למאורות הגדולים
מהשמאל. זה טריק תעמולתי עתיק יומין, והחבר'ה שאתה מעריץ, מומחים בו...
לפני אוסלו לא עפו רקטות, פיגועים בנשק חם היו נדירים יחסית - ולא היה טרור מתאבדים. אוסלו
יצר את האופצייה לשלוש הרעות החולות הללו, ולהאשים בהן את בוש (שהגיע לנשיאות ב2001,
ארבעה חודשים אחרי התחלת מלחמת אוסלו, ו7.5 שנים אחרי הסכם אוסלו), זו בדיחה פתטית...